הממשלה אישרה היום פה אחד את דחיית הבחירות לרשויות המקומיות בארבעה שבועות – מ-30 בינואר 2024, ל-27 בפברואר. ההחלטה התקבלה לאחר שצה”ל העביר לבקשת הממשלה נתונים, לפיהם לא ניתן לשחרר ממילואים 688 משרתים שמתמודדים בבחירות ב-144 רשויות. ההחלטה כפופה לאישור ועדת הפנים של הכנסת ברוב של 75% מחבריה, ולהצבעה במליאת הכנסת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה כי “אנחנו בדרך כלל לא מקיימים בחירות בזמן מלחמה, אבל הבחירות האלה נקבעו מראש. הן כבר נדחו פעם אחת, וקשה לדחות אותן לתקופה ארוכה מאוד, אבל יש שתי אפשרויות: או לקיים אותן בסוף ינואר, או בסוף פברואר”. נתניהו הוסיף כי “ההמלצה שלי היא ברורה: לעשות את זה בסוף פברואר, כדי לאפשר לכמה שיותר אנשי מילואים להשתתף בבחירות. זו זכות אלמנטרית וחשובה”. דבריו של נתניהו בפתח ישיבת הממשלה
בקרב מרבית הרשימות והמועמדים בעיר התקבלה החלטת הדחייה באנחת רווחה, כי אף אחד מהקמפיינים אינו ערוך להתנעה מחודשת לקראת בחירות בתוך חודש, והתחושה הרווחת היא שלציבור אין כל קשב כרגע לסוגיות מוניציפליות. ראשי הערים הגדולות, ביניהם גם חולדאי, קראו בתחילת דצמבר לשר הפנים משה ארבל שלא לדחות את הבחירות פעם נוספת, עקב הפגיעה בתפקודן של העיריות, אבל הלחצים הקואליציוניים של סמוטריץ’ ונתניהו – שיוצאים מנקודת הנחה כי מצבן של רשימות הליכוד והציונות הדתית בזירה המקומית בכי רע – הכריעו את הכף לטובת קיומן בסוף פברואר.
לאחר שקיבלה את הנתונים על כך שקרוב ל-700 מתמודדים בבחירות לא יוכלו להשתחרר משירות מילואים, הממשלה אישרה פה אחד בהמלצת נתניהו את דחיית הבחירות. סמוטריץ’ בירך: “עשרות אלפי חיילים לא מוכנים לוותר על הזכות לבחור ולהיבחר”, ובן גביר העיר: “החלטה חשובה, אך היה ראוי לדחות ליותר זמן”
שר הפנים משה ארבל, ששינה את עמדתו בנוגע למועד הבחירות לאחר קבלת הנתונים מצה”ל, מסר כי “כפי שהבהיר השר מלכתחילה, מועד הבחירות צריך שייקבע על פי המלצת גורמי המקצוע במעמד ההחלטה ובאופן שיבטיח לכל תושב במדינת ישראל את הזכות לבחור ולהיבחר. משהובהר בסוף השבוע כי 688 מועמדים בבחירות נמנים עדיין על הכוחות הלוחמים בחזיתות השונות, ברור שצריך היה לדחות את הבחירות לסוף פברואר”. עוד נמסר מארבל: “יצוין כי במקביל, צפוי גם בג”צ לדון בצהריים בעתירות שהוגשו לדחיית הבחירות – חלקן גם למועד מאוחר יותר מחודש פברואר 2024”.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ בירך את הממשלה על דחיית הבחירות, ומסר: “כשחיילינו בחזית הם לא יכולים להשתתף בהצבעה, והדבר האחרון שאזרחי ישראל צריכים זה ויכוחים של מערכת בחירות”. לדבריו, “הובלנו את הדחייה הזאת בשמם של עשרות אלפי חיילים שלא מוכנים לוותר על הזכות לבחור ולהיבחר”.
גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בירך על ההחלטה, ואמר כי זו “החלטה חשובה מוסרית וערכית כלפי לוחמי המילואים אשר נמצאים בעזה, בצפון וביהודה ושומרון – שיוכלו להמשיך ולהתרכז בלחימה באופן מלא”. עם זאת, הוא ציין כי לדעתו “היה ראוי לדחות לפרק זמן יותר ארוך גם אם זה היה מצריך שינוי חקיקה”.
ממרכז השלטון המקומי נמסר כי “הבחירות הן ההליך הדמוקרטי ההכרחי והנדרש כדי לשמור על המשך תפקודו של השלטון היציב ביותר במדינת ישראל – השלטון המקומי, שערוך לבחירות לרשויות המקומיות ב-27 בפברואר”.
רק לפני פחות מחודש הודיע שר הפנים משה ארבל כי הבחירות המקומיות יתקיימו סופית ב-30 בינואר, מלבד ב-14 רשויות שתושביהן פונו בעקבות המלחמה. לאותן רשויות ייקבע מועד נפרד לקיום הבחירות, שלא יהיה מוקדם יותר מ-150 ימים מהמועד שבו יסתיים פינוי התושבים מהן.
אלא שככל שהמועד התקרב, והלחימה בעזה המשיכה ביתר שאת, עלו עוד ועוד התנגדויות לתאריך המיועד, בעיקר בשל העובדה שתושבים רבים מגויסים למילואים ובהם גם מועמדים לבחירות ברשויות המקומיות. התנגדות הגיעה גם מכיוון המועמדים עצמם, וגם מתוך הקואליציה – כשבראש המתנגדים עמד שר האוצר סמוטריץ’.
שר הפנים ניסה לפתור את הבעיה בפנייה לראש אכ”א אלוף יניב עשור בבקשה לשחרר את המועמדים משירות מילואים. אולם, מועמדים מחו על האופציה שבה יידרשו לבחור אם להמשיך ולשרת את המדינה או להשתחרר לטובת הבחירות.
במרכז השלטון המקומי דווקא צידדו בהחלטת השר וטענו “כי אין מניעה ביטחונית לקיים את הבחירות ב-30 בינואר, במיוחד לאור החזרת מערכת החינוך והמשק לשגרה מלאה. גם שיקולים לוגיסטיים הנוגעים לצורך בהבטחת זכות הבחירה של חיילים משרתי מילואים לא צריכים להוות בעיה בשל פתרונות המבטיחים את מימוש זכותם הדמוקרטית להצביע – כשם שמימוש זכות זו נעשה בכל מערכת בחירות גם ביחס לחיילים המשרתים בשירות סדיר”.
אלא שבשבוע שעבר, מסמך רשמי שיצא מלשכת הרמטכ”ל תחת הכותרת “משמעויות קיום הבחירות בצה”ל בעת לחימה – עמדת צה”ל”, טרף את הקלפים. המסמך, שעליו חתום עוזר הרמטכ”ל אלוף-משנה חיים בן מויאל, פירט את הבעייתיות שבקיום הבחירות ב-30 בינואר. כך למשל צוין, בין היתר, כי “לא ניתן יהיה לאפשר הוצאת משרתים משטח הלחימה בתוך רצועת עזה לצורך הצבעה”.
גם בנוגע לאפשרות של הצבת קלפיות “מחוץ לגבולות ישראל”, כלומר בשטח הרצועה, צוינו בעיות במסמך,שכן מטעמים ביטחוניים ומבצעיים לוחמים אינם נושאים על עצמם אמצעי זיהוי, מה שנדרש כדי להצביע.
לאחר פרסום המסמך, ארבל ביקש דיון מיוחד בממשלה שהתקיים ברביעי שעבר, ובסיומו אושרה הצעת פשרה של ראש הממשלה, לפיה צה”ל יעביר נתונים נוספים על מספר המשרתים המתמודדים בבחירות אותם הוא לא יכול לשחרר, ולאחר מכן יתקיים דיון המשך – שכאמור נערך היום.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל
