עדכון אחרון ב – שבת, 29 יולי 2023, 10:11 על ידי חדשות דימונה
נדיר אליהו הפך תוך שנתיים לאחד המשפיענים החזקים באינסטגרם, ולמרות שהוא לא אוהב את המילה "אסקפיזם" – הוא מאמין שאנשים מחפשים בריחה מהמציאות הישראלית. אז איך הגיע הילד מדימונה להיות חבר של כל הסלבס, למה הוא לא חושב שמשפיענים צריכים להביע דעה פוליטית ומה לדעתו יעלה בגורל הרשת החברתית החדשה ת'רדס.
View this profile on Instagram
"נכון. אני מסכים איתך, מעבר לקולקציה עשיתי עוד קמפיינים שהיו אמורים לעלות כבר מיום שני ולא עלו, אני מבין שזה באמת מצב רגיש אבל כל אחד מתמודד בדרך שלו. אני לא שופט".
היית מאלה שיצאו להפגין או שאמרת שזה פחות בשבילך?
"לא, לא יצאתי להפגין. כמו שהייתה אז הקורונה – לא הדלקתי חדשות, אני בן אדם שפשוט מתעלם. אפשר לקרוא לזה עוצם עיניים אבל זו באמת דרך התמודדות".
אליהו הסביר כי הניתוק הזה, לכאורה, מגיע מהבית – מהילדות. הוא גדל בדימונה, עבד בבאר שבע ונאלץ להתמודד לא פעם עם רקטות ששוגרו לכיוון הדרום. "הייתי יודע שהמצב לא טוב אבל עצמתי עיניים. לא הייתי מדליק את החדשות, בודק כמה רקטות יורטו. אני לא יודע אם זה הפתרון האולטימטיבי אבל ככה התרגלתי".
לפתוח חדשות זה מאוד מעורר חרדה.
"זה קשה, זה קשוח. בוא, יש את זה מלא באינסטגרם וגם אם אתה נכנס סתם לדפדף בפייסבוק אתה פתאום רואה כותרות. אני מבין בערך מה הולך ובן הזוג שלי מסביר לי אבל אתה יודע, אני לא באמת רוצה להישאב לזה".
אליהו עבד בחברת ביטוח, חברת סלולר וגם בחנות בגדים. בשלב מסוים החליט ללמוד עיצוב גרפי, התקבל לעבוד במשרד פרסום ולדבריו – השאר היסטוריה.
"פעם האינסטגרם היה פחות סטורי ויותר פיד יפה, אז היו לי עוקבים משם, אבל לא עד כדי פרנסה. זה היה נחמד, היו מזמינים אותי להשקות פה ושם, גיפטים, לא משהו מעניין. בתקופה שהייתי עובד במשרד זה היה בתקופה החגים – וזו תקופה מתה במשרדי פרסום כי כולם בחופש ואז הייתי מעלה מלא תוכן מהמשרד, צילומי מסך של כל מיני דברים ואז זה ממש התפוצץ ברמה של אלפים של עוקבים בכל יום. זה מטורף, אני לא יודע אם יש דבר כזה היום. גלי, לימים הסוכנת שלי, שלחה לי הודעה, נפגשנו וממש יום למחרת עזבתי את העבודה".
גדלת בדימונה ועברת לבאר שבע. איך דימונה?
"אחלה דימונה, אבל זו עיר פריפריאלית. קשה באמת להתפתח שם במיוחד בעיר שלי".
ולהיות גיי בדימונה?
"לי היה מאוד קל, לא פחדתי. ברור שקראו לי בשמות, אבל זה אף פעם לא השפיע עליי יותר מידי. חברות שלי היו הגב שלי, אף אחד לא התעסק איתן ו'אוי ואבוי אם אתה מדבר אליו'. אני מאמין שיש אנשים שלא קל להם שם. היו הצקות, אבל אני מאמין שיש את זה בכל עיר, גם בתל אביב. פשוט שם זו עיר קטנה, כולם מכירים את כולם".
מתי יצאת מהארון?
"חברות שלי תמיד ידעו. מתי באתי ואמרתי לאמא שלי? זה היה ממש לפני שנה וחצי, אפילו פחות. לא היתה איזו מועקה בינינו, היא אף פעם לא אמרה לי 'מה עם כלה?', היא ידעה, פשוט לא דיברנו על זה. היה לי בן זוג, היינו ארבעה חודשים יחד ולא רציתי שהיא תשמע ממישהו אחר. אמרתי לה והיא לקחה קשה, היא ידעה, אבל היא יותר פחדה מעם מי אני נמצא, 'איפה אתה ישן', 'אני לא מכירה אותו', אמא שלי מאוד חרדתית אלינו. אלי, לאחיות שלי, עד היום אני צריך לעדכן אותה אחרי נסיעה שאני מגיע".
-----------------------------------------------------------------------
הצטרפו אל צוות הכותבים שלנו יש לכם סקופ?, חדשות? תוכלו לשלוח אלינו ולאחר בדיקת החומר נפרסם. ניתן לדווח על חדשות אל העורך במייל כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. המערכת שלנו מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש קרדיט או לבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: rentatar@gmail.com - שלחו כאן אימייל