איך אלי בורנשטיין הפסיד מיליונים?

Pinterest LinkedIn Tumblr +

איך אלי בורנשטיין סגן ראש העיר לשעבר בקדנציה של מאיר כהן ולאחר שמאיר נבחר לכנסת כיהן כראש העיר בפועל הפסיד בעסקת מקרקעין מיליונים?נוכלים התחזו לבעלים של שטח יקר מצפון לחוף מנדרין בהרצליה, השטח עצמו היה שייך לווינר תושב ארה”ב ישראלי לשעבר וכוכב ספורט בעברו.
הנוכלים שגנבו את קרקע שהייתה ליינר בהרצליה, גנבו את זהותו וזייפו את דרכון שלו,  וכך מכרו במרמה את הקרקע של ויינר לראש עיריית דימונה לשעבר אלי ברונשטיין.

זהותם של שני המתחזים לא נחשפה עד היום. אולם בביצוע מכירת הקרקע היו מעורבים שניים שזהותם דווקא ידועה. הראשון הוא רוכש הקרקע, אלי ברונשטיין, ראש עיריית דימונה לשעבר ואדם שמבין דבר או שניים בנדל”ן, שכן הוא מכהן כיום כיו”ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נגב מערבי. לפי הרישום בטאבו, ברונשטיין רכש במרץ 2017 את מלוא הזכויות בקרקע תמורת 3 מיליון שקל ­— מחיר נמוך משמעותית מהערכת שמאי שנאמדה ב־5.3 מיליון שקל, כשהקרקע עוד היתה רק בסטטוס זמינה לבנייה.

האדם השני שזהותו ידועה הוא עו”ד איתן כהן, תושב דימונה בעבר, שייצג הן את ברונשטיין והן את המתחזה לוויינר. לפי דבריו בבית המשפט, הוא לא ידע שמדובר במתחזה. בכלל, אם מקבלים את הגרסאות של ברונשטיין וכהן, שניהם היו אלה שנפלו קורבן לתרמית — הגם שהם אלה שהרוויחו ממנה בעת ביצוע העסקה, והשופטת כתבה בפסק הדין שעדויותיהם סתרו זו את זו.

הרוכש כאמור היה ברונשטיין, והוא ביצע את הרכישה באמצעות חברה בבעלותו ששמה “אילן דימונה”.
כהן טען שברונשטיין הוא שהפנה אליו את הנוכלים. ברונשטיין טען בתצהירו שמעולם לא פגש את המוכרים, אלא רק התקשר לטלפון במודעה שפורסמה, עו”ד כהן ענה לו והם נפגשו בקניון בבאר שבע. לדבריו, כהן הציע לו לרכוש את הקרקע בהנחה גדולה, 3 מיליון שקל במקום 4 מיליון שקל. ברונשטיין פנה לשמאי מקרקעין שיעריך את השווי ולמד שמדובר בעסקה מצויינת ורווחית מאוד.

ברונשטיין, שילם  560 אלף שקל במזומן למוכר, והיתרה בסך 2.44 מיליון שקל שולמה באמצעות הלוואה שניתנה ביורו, והועברה לחברה סינית עם חשבון בנק בגרמניה. חשוד – אולי חשוד מאוד.

הכל הגיע כמובן  המשפט שהכריע לאחרונה בפסיקה של השופטת רחל־בת עורקבי כי יש להחזיר לוויינר את הקרקע ולהשיב את הרישום על שמו, והיא מבהירה כי כל הליך המכירה היה פגום מיסודו. “התנהלות זו אינה התנהלות מקובלת בעסקאות מקרקעין”, כתבה. “לא סביר כי אדם מן היישוב המעביר סכומי כסף לא מבוטלים בלשון המעטה, לא יבדוק את הגורם שאליו מועבר הכסף, ואין די בכך כי ברונשטיין הניח שזו חברה של המוכר. הוא לא יכול היה להסביר מדוע ביצע את ההעברה באופן שבו בוצעה, למעט שכך רצה המוכר, והוא הסכים”.

גם תשלומי המזומן היוו דגל אדום מבחינת השופטת: “מדובר במאות אלפי שקלים ששולמו במזומן, מבלי שהוצגה לגביהם אסמכתא כלשהי, בצורת משיכות מחשבון המשיבה. כמו כן לא הוצגו קבלות, ולטעמי אין די בתשובת ברונשטיין כי זה נדרש לאור היותו של המוכר תושב חוץ”.

קביעת השופטת לגבי ברונשטיין בעייתית עבורו, כמי שנושא במשרה ציבורית של יו”ר לתכנון ובנייה: “אני קובעת כי תום לבה של חברת אילן דימונה נפגם בשל עצימת עיניו של ברונשטיין והסתפקותו בהשלמת רישום הזכויות על שמו כהוכחה לכך ‘שהכל בסדר’. זו בדיוק מהותה של עצימת עיניים: אדם חש כי אם יסתכל על דבר מסוים, הוא לא יאהב את מה שיראה. לפיכך הוא נמנע מלהסתכל. הוא מעדיף להכחיש את החשדות מאשר להתמודד איתם”.

שתף ברשתות החברתיות.

כתוב תגובה