דליה טל - גלובס

שר השיכון, מאיר שטרית, יביא להחלטת ממשלה הצעה לפיה המדינה תסבסד תשתיות ל-550 יחידות דיור בפרויקטים של בנה ביתך לאנשי צבא קבע בנגב

שר השיכון, מאיר שטרית, יביא להחלטת ממשלה הצעה לפיה המדינה תסבסד תשתיות ל-550 יחידות דיור בפרויקטים של בנה ביתך לאנשי צבא קבע בנגב.

בין הישובים, דימונה, ערד, באר-שבע ומיתר. סכום הסבסוד ינוע בין 30 אלף שקל ל-124 אלף שקל ליחידת דיור. מטרת הסבסוד היא לשכנע אנשי צבא קבע לרכוש דירות בנגב.

לדברי שטרית, היישובים נבחרו בעקבות בדיקה משותפת עם מנהלת המגורים בצה"ל, וכהמשך להחלטת משרד הביטחון להעביר את בסיסי צה"ל לנגב במסגרת עיר הבה"דים.

בנוסף, מציע שטרית לתת מענק השתתפות בשכר דירה של 1,000 שקל לחודש בישובים ערד ודימונה למשך שלוש שנים, מיום מעבר היחידות לנגב.

מאת אריק מירובסקי - הארץ

ישראל נכשלה במדיניות פיזור האוכלוסין לנגב ולגליל כיוון שנקטה אמצעים יקרים אך לא מתאימים - כך עולה ממחקר שבוצע בעבור משרד השיכון. האמצעים המומלצים - הקמת מסילות רכבת, מתן הטבות בדיור ובניית מגורים איכותיים בערים הגדולות

ישראל נכשלה במדיניות פיזור האוכלוסין שלה, משום שהקצתה תקציבים גדולים מדי להטבות מס, שלא הצליחו לפתות תושבים מהמרכז להגיע לנגב ולגליל. מנגד, הזניחה המדינה את ההטבות בדיור שהתגלו כמושכות תושבים. כך עולה ממחקר שבוצע באחרונה בעבור משרד הבינוי והשיכון. עורכי המחקר גילו עוד כי מדיניות עידוד ההתיישבות בפריפריה לקתה בשבלוניות ולא הביאה בחשבון שיש יישובים שמושכים אליהם אוכלוסייה גם ללא הטבות, ולעומתם יש כאלה שלא מושכים אליהם תושבים מהמרכז אפילו עם הטבות גדולות. עורכי המחקר, חברת צנובר יועצים, בדקו את יעילות הצעדים שנקטו הממשלות לעידוד ההתיישבות באזורי הפריפריה, וזאת בעקבות התחושה שמדיניות פיזור האוכלוסין בשנים האחרונות אינה צולחת. בשנים 2002-2004 הוקצו לטובת העניין 13.2 מיליארד שקל, אולם מיד לאחר מכן ההטבות החלו להתכווץ, הפריפריה נותרה במיתון כלכלי, בעוד שהמרכז החל בצמיחה, וכיום ההגירה לאזורי העדיפות הלאומית היא אפסית. שש דרכים עיקריות ניסו ממשלות ישראל, כדי לעודד את תושבי המרכז להגיע לנגב ולגליל: סיוע בדיור להוזלת הדירות בפריפריה; הקמת מסילות ברזל להקלה על הנגישות למרכז הארץ; עידוד השקעות הון ליצירת מקומות עבודה חדשים; פיתוח בנייה צמודת קרקע לפיתוי תושבי המרכז; סיוע בחינוך ותגבור מערך ההוראה; והטבות מס.

הכשל הגדול

בדיקה פרטנית של כל אחד מהאמצעים גילתה את הכשל הגדול: התקציב הגדול ביותר הוקדש להטבות במס. בשנים 2002-2003 היקצה משרד האוצר 3.8 מיליארד שקל (1.9 מיליארד שקל בכל שנה) למתן הטבות במיסוי לתושבי הפריפריה, ואילו ב-2004 הוסיף עוד 1.03 מיליארד שקל, 29% מכלל העלות הכוללת של הכלים הממשלתיים לעידוד ההגירה לפריפריה. והנה, במחקר נמצא, כי התועלת בהטבות המס, נוסח "חוק הנגב", היתה אפסית: "למיטב בדיקתנו, במתכונתן הנוכחית, השפעתן (של הטבות המס) על מאזן ההגירה ביישובי עדיפות קטנה, אם בכלל". אחד ההסברים האפשריים לכישלון נעוץ ברשימת היישובים המקבלים הטבות מס, שנקבעה ללא קריטריונים ברורים.

לסיוע בדיור, לעומת זאת, היתה השפעה מובהקת וחיובית על הפריפריה. אם רוצים למשוך אוכלוסייה ממרכז הארץ, יש להקצות לה הטבות שיאפשרו לה לרכוש צמודי קרקע זולים. דווקא כאן הממשלה כושלת, משום שההטבות שניתנות בתחום זה הצטמקו מ-472 מיליון שקל ב-2002 ל-100 מיליון שקל ב-2004.

עוד גורם חשוב שנמצא יעיל מאוד במדיניות לפיזור אוכלוסין הוא עידוד השקעות הון למשיכת מפעלים לפריפריה. המחקר מצטט בנוגע לזה כמה מחקרים קודמים, בנוגע למפעל אינטל שעבר לקרית גת ולפארק התעשייה בקרית גת.

"המחקר מראה שהיתה התכנסות של אנשים לכיוון דרום, אבל אנשים לא הגיעו לקרית גת, אלא ליישובים סמוכים, והעיר לא הפיקה את מלוא התועלת מזה", מספר פרופ' שאול קרקובר שביצע את אחד המחקרים. "אין ספק שהמפעל השפיע על כל הדרום, ולא רק על קרית גת, והוא הצליח אפילו לקבע חלק מהבאים לאותו אזור". המודל של אינטל מקובל על עורכי המחקר הנוכחי, והם רואים בו עדות להצלחה של הקצאת משאבים בכיוון הנכון.

נושא נוסף הוא פיתוח מסילות הרכבת. "נדהמנו לנוכח המתאם הגדול שבין תדירות הרכבות להגירה ליישובים", מספר צביקה אור, שהשתתף בצוות המחקר. "על כל רכבת נוספת ניתן לראות תוספת תושבים". ואכן, על פי המחקר, תוספת של רכבת אחת שמגיעה ליישוב צפויה להביא לעלייה של 0.4% במאזן ההגירה ליישוב. "דווקא היום, כששומעים על קיצוצים צפויים בפיתוח המסילה, חשוב שבממשלה ידעו על העוצמה של הכלי הזה", אומר אור.

לחזק את הערים

הכשל בצעדים לעידוד פיזור אוכלוסין אותר בחוסר ההבנה של דינמיקת ההגירה לאזורי הפריפריה. הממצא העיקרי של המחקר העלה כי הדעה הרווחת, לפיה אנשים נוטים לעבור לפריפריה בשביל להתמקם ביישובים כפריים, מוטעית.

תושבי המרכז אינם מגיעים לפריפריה כדי להתיישב באזורים כפריים, ושיעורם מקרב המגיעים ליישובים אלה נמוך ולעתים אפסי. בדיקה שנערכה בנוגע ללהבים העלתה כי בין 96' ל-2004 שיעור המגיעים למקום מיישובי מרכז הארץ נע בין 0% ל-14% מסך כל התושבים שהיגרו למקום. למיתר שיעור המהגרים מהמרכז היה דומה, ואילו לעומר היגרו יותר - בין 10% ל-35%, אם כי בשנים האחרונות שיעור ההגירה מהמרכז הולך ופוחת.

אור: "מצאנו, שההגירה ממרכז הארץ מתפתחת בשני שלבים: בשלב הראשון אנשים מהמרכז מעדיפים להתיישב בערים, ככל הנראה עקב מחירי הדירות הנמוכים בהן. בשלב זה הם לא יכולים להרשות לעצמם דיור יקר יותר בפרברים. רק כשהם מתבססים יותר, לאחר כמה שנים, הם עוברים להתגורר ביישובים הפרבריים".

הרוב המוחלט של המהגרים ליישובים אלה היו אנשים אמידים מערים סמוכות, כמו באר שבע וערד, מה שלא שימח את מחברי הדו"ח, אשר מגדירים את התופעה כהתרוקנות של אליטות עירוניות לטובת היישובים הפרבריים, מבלי ששיעור ההגירה הכולל לאותו אזור משתפר. והרי לא לכך התכוונה הממשלה, כאשר היקצתה את המשאבים הרבים לעידוד פיזור האוכלוסין.

עקב היעדר הביקוש של תושבי המרכז ליישובים כפריים בפריפריה, ממליץ הדו"ח לכוון את עיקר ההטבות למגזר העירוני. כדי למשוך יותר תושבים מהמרכז לערי הפריפריה, ממליצים עורכי הדו"ח לשים את הדגש על פיתוח שכונות עם בתים צמודי קרקע, כך שגם אם המהגרים הצעירים אינם יכולים להרשות לעצמם וילות בכפר ורדים ובלהבים, הם יוכלו להתיישב בקוטג'ים בבאר שבע ובמעלות.

תדמית שלילית

המחקר העלה עוד כי קיימת עמדה בסיסית שלילית בקרב האוכלוסייה לגבי יישובים עירוניים, שבמקרים מסוימים גוברת על הפיתוי שבמענקים ובהטבות. ישנם יישובים ששום הטבה לא הועילה להם - הם נותרו בבדידותם. ישנם, לעומתם, יישובים שמסומנים כחיוביים, שכמעט שלא נזקקו להטבות כדי להתקדם.

נתיבות היא הדוגמה הבולטת לכך: "יישוב שסבל בעבר מדימוי נמוך ובשנים האחרונות נהנה מפריחה ומאזן הגירה חיובי במיוחד על רקע סביבתו... ייתכן שהמהפך בנתיבות קשור להיותה מרכז רוחני ולמגוון האירועים הנערכים בה וחושפים את העיר למבקרים רבים המגיעים מן החוץ. חלקם 'מתאהבים' במקום ומעתיקים את מגוריהם אליו", נכתב במחקר. העובדה היא, שכלכלת נתיבות פורחת, ללא קשר למבצעי ההטבות הממשלתיים, והיא נהנית מדימוי חיובי שמושך תושבים.

שני יישובים נוספים שנהנים מתדמית חיובית הם מיתר ולהבים, אולם הבעיה היא, כאמור, שיישובים אלה מושכים אליהם תושבים רק מהסביבה הקרובה, ולא ממרכז הארץ. באר שבע, עומר, אופקים, שדרות, קרית גת, מגדל העמק, עפולה, נצרת עילית, נהריה וכרמיאל הוגדרו במחקר כ"נייטרליות", כלומר, כאלו שאינן דוחות תושבים ואף לא מושכות, ואילו מצפה רמון, ירוחם, דימונה, ערד, טבריה ועכו נמצאו כ"יישובים המרחיקים תושבים".

דימוי שלילי של יישוב הוא צרה צרורה. הוא אינו נולד בן יום, אך גם מסרב לגווע במהרה. עורכי המחקר אינם מציעים פתרון לבעיה הזו, אך מציינים כי סיפור ההצלחה של נתיבות מראה כי שינוי תדמית הוא דבר אפשרי גם לגבי דימונה, ירוחם ומצפה רמון, שסובלים מדימוי שלילי כבר שנים ארוכות.

לסוג יישובים נוסף שאיבחנו החוקרים בדו"ח משתייכים מגדל העמק, קרית גת ושדרות (לפני האינתיפאדה השנייה והפגזות הקסמים), הנהנים מגישה חיובית מובהקת מצד תושבי המרכז. "היישובים הללו קרובים יחסית לאזור המרכז, וייתכן כי לכן יש להם כוח משיכה עבור המתגוררים במרכז הארץ", נכתב בדו"ח.

פועל יוצא מזה הוא מסקנות הדו"ח לגבי היישובים המרוחקים. נמצא כי קרית שמונה, נצרת עילית, דימונה, מצפה רמון וירוחם סובלים מגישה שלילית מובהקת מצד תושבי המרכז, שאינה קשורה לדימוי שלהם. אנשים מהמרכז פשוט אינם רוצים להגיע אליהם, משום שהם מרוחקים מדי.

ההמלצות של הדו"ח הן לבצע שינויים בהגדרות של אזורי עדיפות, לחזק את המגזר העירוני יחסית לכפרי, לחזק את הטבות הדיור בפריפריה, ובעיקר את צמודי הקרקע, ולפתח את תשתיות התחבורה ובעיקר את הרכבת.

"אף פעם לא בדקו מה עובד ומה לא עובד בכל הצעדים שניסו לנקוט, ובטח שלא ניסו לתאם בין הצעדים, כך שיגיעו למקסום התועלת", מסכם אור. "אין ספק שיש לערוך חשיבה מחודשת בנושא".

שלום בר-אבי

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם, וטוב שכך. בשבוע שעבר יצאתי חוצץ נגד חברי החילוניים על שתיקת הכבשים בדבר פתיחת בתי עסק ועינוגים בשבת. ועל הדרך גם את הציבור החרדי. השתמשתי במילים כמו "דוסים", "שחורים" ועוד כהנה וכהנה. רבה הראשי של דימונה הרה"ג יצחק אלפנט שליט"א קרא לי ללשכתו ובשיחה חברית והייתי מגדיל ואומר בשיחה כאב לבן סורר הוא הוכיח לי שדרך או אופן קריאת התגר פגעתי שלא לצורך בקהילה הדתית בעיר. ובעצם בכך לא הושגה המטרה.

אני התחייבתי לרב כי אעדן ואברור להבא את מילותי ולא אעורר מחלוקת בין שאר אחינו הדימונאים. האמת שיצאתי מלשכת הרב מעודד, וגילתי לשמחתי רב פתוח, קשוב, מאוזן, פלורליסט אמיתי, אוהב אדם באשר הוא אדם, שחושש מדבר אחד בלבד והוא, מחלוקת ושנאת חינם. כאמור יצאתי מלשכת הרב והטלפון צלצל. על הקו היה חברי אלי פרץ לשעבר יושב ראש ועד ההורים העירוני- ולמרבה הפלא הוא מספר לי כי בכוונתו בעקבות הטור השבועי שלי (משבוע שעבר) להקים קבוצת לחץ מתונה אך נחרצת שתביא לפתיחת הקניון בשבת.

שמחתי לשמוע את דעתו אותה אני מחשיב מאוד, והבנתי דבר אחד יקיריי. הטור עשה את שלו. העיתון אותו אתם מחזיקים ביד מגיע לכל בית, הוא מעורר הדים, הוא העיתון המרכזי הפתוח לכל הדעות והגוונים בעיר. כי עיתון לחרדים יש- ויש האומרים אפילו 2 עיתונים דתיים יש- מתנ"ס חרדי כבר יש- 60 בתי כנסיות כבר יש- עיר משותקת בשל ציבור שחפץ בכך מרצונו הטוב והחופשי כבר יש- אז כבר בנו לנו בעיר קניון אז למה לעזאזל שהוא יהיה סגור??? גם אם זו תפיסת עולמו של בונה הקניון, ושותפיו, מלכתחילה היו צריכם לומר לו, לא!!!! לקניון שסגור בשבת.

אני אחיי ואחיותיי אישית נגד חרמות ואיומים זו לא דרכי. אך אני בהחלט בעד הקמת קבוצת תמיכה בציבור החילוני שיקום ויאמר את אשר על ליבו, יילחם על אורח חיים תחת מוטו ברור של "חיה ותן לחיות". אני רוצה לחזק את ידיו של אלי פרץ יקירי שילחם בהוגנות, ובשכלתנות כדי שלנו יהיה מקום בילוי פתוח בשבת לכל המשפחה.

ומספר מילים לסיום. רבות התחבטתי אם לכתוב אותם ואם לא. אבל החלטתי שכן. אז כך, לכל אלו שטרחו לבזבז שיחות טלפון ולקלל ולחרף ולגדף בשם האלוהים לכם אני אומר רק זאת. כשם שברכותיכם הם ברכות לבטלה, כך קלילותכם הם קללות לבטלה. אז כך שתדעו כי דווקא התחזקתי יותר בעמדתי שאני בסופו של יום דעתי תנצח ונחייה כולנו לצד בית כנסת מלא מפה לפה, וקניון מלא מפה לפה ביום שבת ותתקיים בנו נבואת הנביא: "וגר זאב עם כבש". וכך כל אחד על פי השקפת עולמו יוכל לפרש לו את הפסוק: "לא תבשל גדי בחלב אמו", ואת הפסוק: "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן".

שבת שלום ומבורך.

שלום בר-אבי

בדימונה לא נולדה עדיין המנהיגות הטבעית של תנועת קדימה. גם ראש הממשלה אהוד אולמרט וגם ח"כ אביגדור יצחקי מרכז הקואליציה בכנסת בנו גדולות ונצורות על סגן ראש העיר המנוח יוסי עזריאל ז"ל.

עם מותו ללא עת נותר ואקום, מנהיגותי ולמעט מניצנים פה ושם "קדימה" לא עושה גלים של מפלגה שיש לה רצון להיכנס לדימונה. בכל הדרום יש סניפים פעילים וראשי מטות וכבר חלוקת התפקידים הסתיימה וההתפקדות למפלגה בעיצומה. האם שלא כך פני הדברים בדימונה תהייה השפעה על מערכת הבחירות בעוד כשנתיים לעירייה? ימים יגידו.

כרגע ראש העירייה מאיר כהן הצליח בווירטואוזיות מרשימה להישאר נקי מכל זיקה פוליטית לשום מפלגה כזו או אחרת. מי שריכז בתקופת מערכת החירות את סניף "קדימה" וייצר יש מאין בגיבוש חומר אנושי מהטובים שיש בעיר הזו היה יוסי עזריאל ז"ל וכיום הוא איננו ואין איש באופק שיצליח להדביק את הציבור בעיר עם אותה כריזמה.

בכיר בתנועת "קדימה" אומר כי במפלגה מעדיפים לפתוח סניפים בהם ראש הראשות הוא ראש הסניף, בדימונה ראש העיר שומר על ניטרליות מרשימה, ולכן מחפשים שם מנהיג אמיתי שידע לגבש את אהדת הציבור למפלה הצעירה".

היחיד מגרעין "קדימה" שהקים עזריאל ז"ל לפני מותו הוא יוסי אוטמזגין ששומר על קשר רציף עם הנהגת המפלגה ואם לא יהיו שינויים פרסונליים מרחיקי לכת ייתכן והוא יעמוד בראש הסניף. "אוטמזגין מוותיקי "הליכוד" נחשב לטייקון בחירות בעיר והשפעתו משמעותית אך למפלגה שלטת הרוצה חיים אנו מחפשים נבחר ציבור שיוכל לא רק להכניס חברי מועצה אלא לכבוש את הראשות" אומרים בכירים בתנועה הפוליטית.

שלום בר-אבי

רס"ב אבנר קורולקר פורש לביתו.

מי שהדליק את משואת יום העצמאות ביום חגה ה- 52 למדינת ישראל, ושימש במגוון תפקידי רוחב בתחנת משטרת דימונה רס"ב אבנר קורולקר פורש לגמלאות. אבנר החל את דרכו במשטרה כסייר, חוקר נוער, ראש משרד נוער, רכז חקירות, והממונה על מחשוב הרישום הפלילי בתחנת דימונה. אבנר נשויי לנורית בוגרת תיכון "זינמן" בדימונה וכיום עוסקת בתחום ייעוץ יופי, אבנר ונורית מגדלים כאן את 2 הילדים שלהם מתוך אמונה בעיר ואהבת הנגב.

מייד עם תום שירותו הצבאי, התגייס למשטרה וקבע את ייעודו להגן ולשמור על מרחבי הנגב מפני הפשיעה. כל חבריו וכמובן מפקדיו של קורולקר מעידים עליו כעל אדם אנושי, מסור צנוע, ושקט. סגן ניצב יוסי כהן מפקד תחנת דימונה אומר: "מבלי לפגוע בשאר השוטרים והקצינים המשרתים נאמנה במשטרה אם יש חשק ורצון עז לשרת את העם והמולדת תחת דיגלה של משטרת ישראל זה הרבה מאוד בזכות שוטרים כמו רס"ב אבנר קורולקר.

הוא שוטר מזן נדיר, קפדן, לויאלי למערכת, צנוע, ומסור לארגון המשטרה בצורה טוטאלית, אם אני כמו שאר הקצינים מטילים על אבנר משימה אני יכול ללכת הביתה בשקט, כי אנחנו יודעים שהמשימה בוצעה בשלמותה". את אבנר יחליף רס"ר דודו אסף.

עם אבנר יוצאים לגמלאות עוד 2 שוטרים וותיקים מעמוד השדרה של תחנת דימונה, יחיאל כלפון המכונה "מושיעם של משפחות במצוקה בעיר" ועל כך אין זה המקום והזמן להרחיב. וכן רפי (רפאל) אלמדויי.

לפני מספר שבועות פרש גם השוטר הוותיק ממקימי שדרת המתנדבים במשמר האזרחי שלמה גרינברג שבתפקידו האחרון היה הממונה המשטרתי על האבטחה במוסדות החינוך בעיר בפרט ובנגב בכלל. בשבועות הקרובים יקראו השוטרים הפורשים ביחד עם מפקד התחנה וסגנו, ללשכת ראש העיר לשיחת פרידה והענקת שי צנוע והצדעה לפורשים.

שלום בר-אבי

היא הנציגה הדימונאית לתחרות מלכת היופי המחוזית.

נשף היופי השנתי "מיס באר-שבע והנגב" בהפקת ה של אסתריקה נגיד יוצאת לדרך במוצ"ש 3.2.07 בשעה 20:00 בהיכל התרבות בבאר שבע בתחרות השנה משתתפת נציגה מדימונה, ספיר אוזן בת 17תלמידה בביה"ס ליהמן בכיתה יא' במגמת אומנות וערבית, תלמידה מצטיינת השואפת להגיע רחוק. מקס פרץ סגן המנהל בבית הספר בו לומדת ספיר: "מהיכרות אישית שלי עם התלמידה עולה כי מדובר לא רק ביופי חיצוני אלא בתלמידה מבריקה הלומדת במגמת הריאלי, היא מבריקה ואינטלקטואלית אני מפציר בכל מקריי ובתושביי העיר להצביע עבור ספיר".

מלכת היופי הדימונאית שנבחרה אך לא מזמן דנור טוויזר מאחלת למתמודדת את כל ההצלחה שבעולם ומוסיפה:

"היא הולכת לעבור את אחת התקופות היפות בחייה, היא תזכור זאת לעד, אני מאחלת לה הצלחה וכבר פתחתי בבית הספר התיכון "זינמן" בו אני לומדת קמפיין עבור הצלחתה של ספיר, הצלחתה של ספיר היא הצלחתה של כל העיר, אני אישית אגיע לערב ההכתרה עם רבות מחברותיי כדי לעודד ולתמוך בה היא ראויה לכל המחמאות היא יפיפייה אמיתית".

ואנחנו במערכת "הצבי דימונה" כהרגלנו מציעים לציבור הדימונאי להצביע לנציגה שלנו אז אל תתעצלו שילחו sms ל - 9797 עם המילה מיס רווח והמספר 7

שלום בר-אבי

מסתמן:
המנהל הוותיק ביותר במערכת החינוך יודיע בחודשים הקרובים על פרישתו.
אחד מהמנהלים המוערכים ביותר במערכת יניח את המפתחות בקיץ.
אבן הנגף היחידה שנותרה היא גובה הפיצוי והפנסיה של המנהל.

מסתמן כי תיכון "אפלמן" יירשום ויחתום פרק היסטורי בתולדותיו. המנהל הוותיק ביותר בתולדות בית הספר קרוב היום יותר מתמיד להודיע כי בסוף הקיץ הוא פורש לביתו וחותם למעלה מארבעים שנות חינוך. בהנהלתו של סרוסי רשם בית הספר הישגים מרשימים. תלמידים לא מעטים סיימו תארי פרופסורה, קריירות צבאיות, טייסים, חיילים קרביים בכל שדרת הפיקוד של צה"ל ורבנים.

תיכון אפלמן זכה בפרס החינוך הארצי תשנ"ז. בשנתיים האחרונות העיבה עננה כבדה על בית הספר, סולם הציונים בבגרויות נחת, האלימות בבית הספר תפסה "כותרות", והיו אף שקרצו עין למנהל וסמנו לו כי הוא צריך לפרוש בכבוד ולפנות את כיסאו. בין הרומזים ישירות לצורך במנהל חדש היו הורים, תלמידים בעבר ובהווה, מורים בכירים בבית הספר, ובכירים בתחום החינוך. המנהל חד העין והמחשבה הבין את הרמז ופתח במגעים כדי לסיים פרק חשוב בקריירה שלו, בה וויתר על תפקידי מפתח במשרד החינוך, כגון פיקוח במשרד החינוך, ועוד. הוא ביקש לפרוש בתנאים כספיים שמטעם צנעת הפרט לא נפרטם.

בשל קשיים בעמידה בדרישותיו הכספיות דחה המנהל את הודעת הפרישה שלו. מורים הורים תלמידים ובכירים בתחום החינוך לא הבינו את צעדו של המנהל וראו זאת כאחיזה בקרנות המזבח. היו הורים ותלמידים שאמרו כי המנהל מחזיק בבית הספר כבן ערובה עד למילוי דרישותיו הכספיות.

גם בעיריית דימונה חשים אי נוחות ועושים הכל כדי שלא לפגוע ברגשותיו של המנהל הוותיק. שם לא מאיצים בו לפנות את מקומו אך בשיחות סגורות עמו הנושא עלה לא פעם אחת. המנהל אמר חד וחלק לכל מי שקר שוחח עמו, כי אבן הנגף היחידה היא גובה שכר הפיצוי והפנסיה. מקור בכיר במנהלת החינוך העירונית אומר בלעדית למערכת "הצבי דימונה": " מדובר במנהל איכותי, רגיש, מקצוען של ממש. רוב התקלות שקרו בשנים האחרונות לא היו באשמתו הישירה, אך יחד עם זאת ראוי היה כי לאחר שנות וותק וניהול רבות כל כך ראוי לבצע חילופיי גברי בבית הספר והשנה היא הכי מתאימה. בתחילת השנה נפוצו שמועות רעות על כך כי הוא יודח וכאן המקום להזים אותם לחלוטין.

אך יחד עם זאת הבין המנהל כי אין מנוס מחילופי אישים באיוש משרתו".בתחילת השנה ליוונו את מאיר כהן בסיור המסורתי בבתי הספר נתן לכולם להבין מאיר כהן כראש עיר וכמחזיק תיק החינוך כי: גם לאחרים ובכירים באותו בית הספר הובהר מעל לכל ספק כמו לשאר המורים והמנהלים בשאר מוסדות החינוך החל מהיסודי וכלה בתיכונים כי זו תהייה שנת מבחן.

מאיר כהן לא היסס לומר: "מי שלא יעמוד ביעדים שנקבעו לשנה זו שלא יתפלא ויתרגש מרעידת האדמה שאחולל, לא אתפשר על אלימות, ירידה בערכים ופגיעה ביכולת הלימודית הגבוהה".

דברים אלו של ראש העירייה מאיר כהן עדיין מהדהדים בחדרי המורים, בלשכות המנהלים, וירד עד לשיחות הסלון של הצוות הזוטר בכל מוסדות החינוך בעיר. כאן המקום לציין כי כהן הוא איש חינוך בכל רמ"ח אבריו, כהן, החל כמורה מן השורה ונזקפות לזכותו הצלחות ענקיות בתיכונים "חטיבה דרומית- אלון" ותיכון "זינמן". מנהל תיכון אפלמן אברהם סרוסי מבין היום יותר מתמיד כי ההתחשבות במעמדו, גילו, והצלחותיו, לא יעמדו לו בתחילת השנה הקרובה והוא מכין את הקרקע ליציאתו לגמלאות.

מי היורש?

אחת השאלות הקשות ביותר בבית הספר התיכון הדתי.

כיום איש אינו "הוכן" להיכנס לנעליו של המנהל סרוסי. הערפל בנושא זה סמיך מאוד ואין כרגע דמות מובילה, שתוביל את התיכון.

האם זה יהי מנהל חיצוני שיזכה במכרז? האם יהי שם מהל זמני עד לקיום המכרז? מי מהבכירים בתוך בית הספר ייגש למכרז? האם כבר יישנה העדפה כל שהיא לראש העיר המחזיק בתיק החינוך? כל אלו הם שאלות רציניות שעדיין לאיש אין תשובה".

שלום בר-אבי

אז מי אמר שמהפכת התקשורת מתרחשת בין הלוויינים? בתל אביב? ב "פריים טיים", או "הפרסומות"

אצלנו בדימונה מתחת לאף בגן העירוני של מרצ'י פיניאן מטפחת היא וצוותה גן תקשורת המונים לילדים החל מגיל 3-4 ו- 5 . אופנה חדשה? לא ולא. רק מה שכלי התקשורת לא שמו ליבם "לאיום" המתפתח לתפארה בגן התקשורת

הגן ממוקם בפאתי העיר בלב שכונת ממשית. שם נחשפים הילדים לכל צורת המדיה הכתובה המשודרת והמצולמת. האם שם כבר היום נזרעים הראשונים לעיתונאים, העורכים, הצלמים, של דור הבא? התשובה החד משמעית היא כן.

חשבנו כי המקום הזה הקרוי "גן מרצ'י" הוא זן נדיר ומתברר כי המשפט: "עיניים להם ולא ייראו, אוזניים להם ולא יישמעו" הכי מתאים לעיתונאים המחפשים "סקופים" חדשות לבקרים.

ב-"מרכז תקשורת דימונה" פועלים בשקט בשקט ללא הרבה רעש צלצולים ופעמונים מיותרים, חוגים לילדים רכים מהגנים, פעילות לילדי מועדוניות הרווחה, ושיעוריי תקשורת לתלמידי המגמה מהתיכונים הגדולים בעיר. מנהל את כל רשת לימודי התקשורת ביד רמה סגן מנהל תיכון "ליהמן" מקס פרץ. ומה עומד לרשות הילדים? אולפן צילומים עומד לרשות הזאטוטים, אולפן רדיו לילדים המופעל על ידי דודו גוזלן וענת חובב, צילום סטילס ווידאו מופעל על ידי מקסים אמזלג, אולפן סאונד מופעל על ידי שמעון אביטן, דור עזריאל, מאיר (מירו) ביטון.

עורכות ווידאו מהשורה הראשונה כמו אילנית מזוז ומיכל קרן, ואורלי בהלקר מעניקות לילדים הרכים את הנגיע הראשונה בתחום העריכה. ועוד תחומיי עניין רבים הנוגעים בעולם התקשורת. אז ידידיי הקוראים אל ייפלא הדבר ביעניכם אם מדימונה יצמח הדור הבא אשר יוביל את מעצמת התקשורת הארצית ואני מהמר על גל בין לאומי שיצא מכאן ללא רגשי נחיתות. למה לימודיי תקשורת לגיל הרך? שאלנו את השדר, הצלם, הסאונדמן, העורך, והמנהל הטכני של מרכז תקשורת מקסים אמזלג, והוא השיב: "אין בעולמנו שום תחום למידה שאינו נוגע ישירות או בעקיפין בכלי תקשורת כזה או אחר.

חשיפה מגיל הינקות לכל כלי התקשורת היא ערובה לפתיחת צוהר בריא מסקרן וחינוכי לילדים של המאה העשרים ואחת. כלי התקשורת כיום תופסים את רוב עולמנו וכשזה המצב אנו מחויבים לגיל הרך להאיר את עולמם מכל זווית אפשרית". וכל זה לא היה מתקיים אם לא הייתה ידם המושטת לרווחה של איריס אזולאי על ההפקות ומזכירת המרכז, שירותים ומנהלה בריג'ט חזות , ויפה זגורי. אז אם עוררנו בכם חשק הן כהורים והן כתלמידים אתם מוזמנים להיכנס אלינו למרכז תקשורת, השתייה, ההכוונה, בניית תוכנית לימודית, והתעודה עלינו. הרצון להצלחה עליכם.

שלום בר-אבי

ארגוני המורים השביתו ביום שני את הלימודים. בוועד ההורים שוקלים לעתור לבית המשפט נגד נשק השביתה. אך למרבה הפלא למרות הזעם על השביתה הם אומרים: "אנו תומכים במאבק המורים".

המורים הזדרזו להודיע על השביתה, לאחר שבית הדין הארצי לעבודה חייב אותם ביום רביעי האחרון לתת התראה של יממה לפני השבתת הלימודים. המורים מוחים על ה"סחבת", כהגדרתם, במשא ומתן בינם לבין משרדי החינוך והאוצר על תנאי שכרם, על שחיקה ועל שינוי במשרת המורה". עד כאן הרקע בקצרה על המשבר בין המורים והממשלה. אך בתווך נפגעים התלמידים וההורים.

התלמידים הנבחנים בימים אלו לבחינות המגן והבגרות, וההרים שמפסידים ימי עבודה מעל ראשם מונפת חרב הפיטורים וכמובן הפגיעה במשק היצרני במדינת ישראל.

על כך בארגון ההורים לא מוכנים לעבור לסדר היום ולמרות תמיכתם ואהדתם למאבקי ארגוני המורים הם מתכוונים לעתור לבית הדין הגבוהה לצדק אם שוב פעם תושבת המערכת. כאמור בארגון ההורים מנוחים על ההשבתות.

"אסולין שמעון יושב ראש ועד ההורים העירוני בדימונה וחבר בכיר בהנהלת ארגון ההורים הארצי אומר: "התלמידים לא יכולים להיות בני ערובה של המורים, ההשבתה היא נשק יום הדין ובו משתמשים רק כאשר באמת כלו כל הקיצים, אם יימשכו ההשבתות לא נהסס לעתור לבית המשפט. ליבנו עם ציבור המורים ואנו בהחלט תומכים במאבקם מול הממשלה והאוצר, אך יחד עם זאת ילדינו אינם בני ערובה, הדבר פוגע בהורים עובדים וההיעדרות של ההורים פוגעת במשק היצרני במדינה".

שלום בר-אבי

כ - 50 תלמידים ממגמת התקשורת בעיר מהתיכונים זינמן כיתות י' ותלמידי תיכון "ליהמן" מכיתות י"א יצאו ביום שני האחרון למסע מופלא באולפני טלוויזיה ואולמות הקולנוע כדי להכיר מקרוב את התעשייה, וכן לשמוע הרצאות מפי מומחים בתחום. את ארוחת הבוקר שלהם הם אכלו במרינה בהרצליה, משם הם הגיעו לסיור בסינמה סיטי, שם נחשפו התלמידים לשוק הקולנוע הישראלי.

משם הם צפו בסרט בסינמטק בדיזנגוף בסרט "אדמה משוגעת". בתום ההקרנה הם שמעו הרצאה מפי מפיק תוכניתו של ליאור שליין.

בתום ההרצאה התארחו התלמידים וצפו בכל תהליך ההפקה בשידור חי של תוכנית ספינת הדגל של שידורי הלילה שמשודרת בערוץ 10. הגו והוציאו לפועל את הסיור הלימודי שמעון בן שמחון, מורה לקולנוע מעשי, ומשה אביב רכז המגמה הסיור צולם בוידאו וישודר בטלוויזיה הקהילתית בשבועות הקרובים.

איתמר כהן צדק וכתב חדשות דימונה

על הרכבת בדימונה אולי לא נכתב הרבה אך בימים אלו ניתן לומר כשלון!!!! שעות לא נוחות, תחנת ביניים בב"ש עם המתנה, ללא קו ישיר לת"א, והכי חשוב התחנה רחוקה מהעיר, ומוניות אייל הרבה הרבה יותר טובים ומועילים

שני פרויקטים עתירי תקציב שנחנכו על ידי רכבת ישראל נחשבים היום ככישלון. יש לקוות שמתכנני הרכבת הסיקו מסקנות לפני שהם משקיעים עוד 20 מיליארד שקלים בפיתוח

לפני 116 שנים, בשנת 1890, נחנך קו הרכבת מירושלים ליפו. רכבת הפחם עישנה, השתנקה, הרעישה, והביאה שמחה לפלשתינה בנסיעה מפוארת שארכה 3 שעות ו-50 דקות.

מאז הושקעו בקו מאות מיליוני שקלים. הרכבות אמנם לא חשמליות, אך הן מסוגלות לדהור במהירות 140 קמ"ש, הן יציבות ושקטות יחסית, ומספקות נוחות משביעת רצון לנוסעים, אלא שקשה לומר שהקדמה שהתחוללה בעולם ב-116 השנים האחרונות ניכרת בו. הנסיעה ברכבת לירושלים, שבכביש מסתכמת ב-65 ק"מ, נמשכת כיום למעלה מ-90 דקות.

"כישלון", כך הגדיר מנכ"ל הרכבת עופר לינצ'בסקי את בניית קו הרכבת בין ירושלים לתל-אביב - קו בו הושקעו למעלה מחצי מיליארד שקלים - ליתר דיוק 540 מיליון שקלים.

וכמו בכל כישלון מפואר, אף גורם לא לוקח על עצמו את האחריות למחדל. רק לאחר שנפתח הקו התברר שהוא אינו כלכלי, קביעה עליה סמך ידו גם מבקר המדינה. 16 רכבות בלבד יוצאות מדי יום מירושלים לת"א, ומספר דומה מת"א לירושלים. ממוצע הנוסעים בקו ברכבת אחת עומד על 80 נוסעים בלבד. לאחרונה חילקה הנהלת הרכבת את הקו, כך שאין יותר רכבות ישירות בין הערים, ובית-שמש משמשת נקודת מעבר לנוסעים.

הקמת הקו נוהלה גם היא בסטנדרטים "מעניינים". לבניית הקו הוקצו מלכתחילה 300 מיליון שקלים, אך מה שנראה כיום פיל לבן התגלגל להוצאה שחרגה בלא פחות מ-240 מיליוני שקלים מהתקציב המקורי. אחרי השקעה של למעלה מחצי מיליארד שקלים מותר היה לצפות שהקו יעניין יותר מ-4% מנוסעי הרכבת - שיעור הנוסעים המשתמשים בקו זה כיום.

ודאי תשאלו מי ישלם את המחיר על פרויקט כושל ויקר כל כך? ובכן, אף אחד. אף אחד וכולם גם יחד, דהיינו אנחנו האזרחים. אם מיכה לינדנשטראוס שואל עצמו היכן כדאי לחקור כדי לחשוף כשלים נוספים בתכנון פרויקטים ברכבת ישראל, הרי שהוא מוזמן לתת דעתו גם על הנעשה בדרום, בקו הרכבת בין באר שבע לדימונה.

על הנייר מדובר במיזם חלומי לכל פוליטיקאי מקומי. קו שיחבר בין דימונה לב"ש ויאפשר לתושבי דימונה להגיע בתוך זמן קצר יחסית למרכז הארץ. כ-50 מיליון שקלים השקיעה הרכבת בשדרוג התוואי בין ב"ש לדימונה. תחנה חדשה ומרשימה נחנכה אף היא, היחידים שלא התלהבו היו הנוסעים. מאז החלו הרכבות לנוע על המסילה לדימונה הקרונות אינם מלאים, ומדובר באנדרסטייטמנט של ממש. לוחות זמנים שאינם תואמים את צורכי הנוסעים, מיקום בעייתי של התחנה בדימונה ותחרות עזה ביותר מצד מוניות השירות הפכו את הקו לפילון לבן נוסף.

תקלות קורות ולא צריך להיבהל ממשברים, אבל גם כאן חייבים לשאול ממה בדיוק הופתעו ברכבת. כל מחקר כלכלי בסיסי היה חושף את הסיבות לכך שהציבור מדיר את רגליו ממה שהיה אמור להיות הקו שיחבר את דימונה למרכז.

מבחינתנו, הבדיקה הזו חשובה לא כדי למצוא את האשמים, אלא כדי להציל את 20 מיליארדי השקלים שעומדת הרכבת להשקיע ב-5 שנים הקרובות. ראוי להבטיח שההשקעות הכושלות מיצו כבר את שכר הלימוד של הנהלת רכבת ישראל, וההשקעות הבאות יספקו מענה של ממש לבעיית היעדר תשתית תחבורה ציבורית ראויה בישראל, למען צמצום הצפיפות בכבישים, על כל ההשלכות השליליות הנובעות מכך.

שלום בר-אבי

ארגוני המורים ישביתו ביום שני את הלימודים בדימונה, בבאר שבע, אילת, אשקלון, טבריה, כרמיאל, נצרת ועוד. בחינוך המיוחד יתקיימו הלימודים כסדרם. המורים מוחים על המשך ה"סחבת", כהגדרתם, במו"מ עם משרדי האוצר והחינוך על תנאי העסקתם. בוועד ההורים שוקלים לעתור לבית המשפט נגד נשק השביתה, אך תומכים המאבק המורים.

לידיעת ההורים והתלמידים: ארגוני המורים הודיעו כי ישביתו מחר (יום ב') את הלימודים בדרום ובצפון המדינה - החל מגני הילדים ועד לכיתות י"ב. בדרום לא יתקיימו לימודים בבאר שבע, אילת, דימונה, ירוחם, קריית גת, אשקלון, אשדוד והיישובים הסמוכים (למעט עוטף עזה). בצפון לא ילמדו בטבריה, קריית שמונה, נהרייה, עכו, כרמיאל, צפת, עפולה, נצרת ונצרת עילית. בחינוך המיוחד יתקיימו הלימודים כסדרם.

המורים הזדרזו להודיע על השביתה, לאחר שבית הדין הארצי לעבודה חייב אותם ביום רביעי האחרון לתת התראה של יממה לפני השבתת הלימודים. המורים מוחים על ה"סחבת", כהגדרתם, במשא ומתן בינם לבין משרדי החינוך והאוצר על תנאי שכרם, על שחיקה ועל שינוי במשרת המורה. ההשבתה מתרחשת לאחר כשלון המו"מ בין המורים למשרדי החינוך והאוצר.

מלבד שיפור בתנאי ההעסקה, המורים דורשים גם הגדלת מכסות פרישה מוקדמת, מעבר לשבוע לימודים ארוך, פינות עבודה למורים וצמצום מספר התלמידים בכיתה. יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז: "כנראה שממשלת ישראל מתייחסת למערכת החינוך, על בעיותיה, הידרדרותה ומצבה האנוש, בשוויון נפש - כאילו לרשותם כל הזמן שבעולם. אין כל הצעה רצינית ומעשית לפתרון הבעיות". מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן: "משרד האוצר נמנע מלנהל משא ומתן ענייני ורציני עם ארגוני המורים. כבר זמן רב הפגישות נקבעות למראית עין בלבד וללא תוכן של ממש, ולא על-מנת למצור פתרון אמיתי לבעיות הבוערות במערכת החינוך".

ממשרד האוצר נסמר בתגובה לשביתת ארגוני המורים: "ארגוני המורים מפספסים הזדמנות אמיתית לשפר את מעמדו ושכרו של המורה ולהביא לרפורמה אמיתית במערכת החינוך". בכירים באוצר מבטלים את הודעות המורים ואומרים כי "המורים משחקים בארגז החול ומבזבזים זמן". בארגון ההורים מנוחים על ההשבתות. "אסולין שמעון יושב ראש ועד ההורים העירוני וחבר בכיר בארגון ההורים הארצי אומר: "התלמידים לא יכולים להיות בני ערובה של המורים, ההשבתה היא נשק יום הדין ובו משתמשים רק כאשר באמת כלו כל הקיצים, אם יימשכו ההשבתות לא נהסס לעתור לבית המשפט.

ליבנו עם ציבור המורים ואנו בהחלט תומכים במאבקם מול הממשלה והאוצר, אך יחד עם זאת ילדינו אינם בני ערובה, הדבר פוגע בהורים עובדים וההיעדרות של ההורים פוגעת במשק היצרני במדינה".

מתנ"ס דימונה

להלן המונולוגים לאודישנים שיערכו במתנ"ס ביום ד' 24.1.07 בשעה 16.00

שם המחזה: ביבר הזכוכית.
שם המחזה: רווקים ורווקות
שם המחזה: ילדי הצל
שם המחזה: ליסיסרטה
שם המחזה: משחקים בחצר
שם המחזה: רחוב
שם המחזה: רומאו ויוליה.

שלום בר-אבי

הכביש המקשר בין דימונה לבאר שבע נחסם לשעה ארוכה בשל משאית שעלתה באש.

קצר חשמלי או תקלה מכנית היא שהביא למצב בו משאית גדולה עלתה באש כליל, הנהג נחלץ ללא פגע, והוא זה שהזעיק סיוע ממכבי האש. כוחות גדולים של כיבוי מד"א ומשטרה הגיעו לזירה וגילו כי אין נפגעים. הכביש נסגר רק כדי למנוע חלילה נפגעים נוספים.

שלום בר-אבי

פרשייה מעניינת של זוג תושבי העיר שנידונה ביום שלישי בבית המשפט העליון מגולל סיפור נחמד אך עם הרבה מוסר השכל ואפילו זורק לנו טיפ משפטי לקרוא ולהאמין.

הפרשייה סובבת סביב תמונות של בעל שצילם את אשתו במצב אינטימי עם גבר זר בביתם המשותף וביקש גט. בית הדין הרבני בבאר שבע אישר, אבל בג"ץ פסל את הראיה נגד הרעיה, בנימוק של חדירה קשה לפרטיותה. האם הנישואים אכן הופכים שני אנשים לגוף אחד ומבטלים את הפרטיות של כל איבר? תלוי איך מסתכלים על זה

מלווה בשני צלמים (אחד מהם תושב דימונה ידוע בתחום הצילום) אחד מהצלמים נכנס עם הבעל לביתו, ירד למרתף וצילם שם את אשתו יחד עם גבר זר במצב של קירבה אינטימית. את הצילומים המרשיעים הגיש הבעל לבית-הדין הרבני וביקש להתגרש. תביעתו התקבלה.

ערערה האישה לבית-הדין הרבני הגבוה, ונדחתה. הדיינים קבעו כי לבעל הייתה זכות לתעד את אשתו בוגדת בו. המעשה של הבעל היה "מידתי" - קשה היום בלי המילה הזו - כלומר, נעשה במידה הראויה. עתרה האישה לבג"ץ, שבפסק דין פסל את הראיה נגד הרעיה. הנימוק: הבעל פגע בפרטיותה של האישה בניגוד לחוק הגנת הפרטיות.

"הפרת הפרטיות במקרה שלנו חמורה ביותר", כתב נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק. "היא פוצעת את ה-'אני' המוגן בפני עין הזולת. וכי ניתן לחשוב על פגיעה קשה יותר בזכותו של אדם לפרטיות ולצנעת חייו מהתפרצותה של קבוצת אנשים לביתו ולצילומו ללא הסכמתו כשהוא מקיים יחסים אינטימיים עם זולתו?"

ביה"ד הרבני: "בין בני זוג אין פרטיות נפרדת"

את עיני ולבי משך בפסק הדין של בית-המשפט העליון ויכוח בין השופט ברק לבין הרב שלמה דיכובסקי שליט"א, דיין מוערך מאוד בבית-הדין הרבני הגדול (השופט ברק הציע לו לפני שנים אחדות להצטרף לבית-המשפט העליון).

הוויכוח חורג מההיבט המשפטי ופותח צוהר לפער בין התפיסה הדתית לחילונית ביחס למוסד הנישואים. הדברים נסובים סביב שאלה שמעסיקה זוגות רבים: האם הנישואים מבטלים את פרטיותו של כל צד?

הרב דיכובסקי כתב, כי חוק הגנת הפרטיות אינו מתאים ליחסים שבין בני זוג. "נכון לומר שבבני זוג אין מושג של פרטיות נפרדת. זהו טבעם של חיי הנישואים, העושים את האינטימיות הפרטית של כל אחד לאינטימיות אחת ".

עוד כתב הדיין, כי בני זוג נשואים "קשורים זה בזה בבית של נפש וגוף, עד כדי שהם הופכים ל 'בשר אחד'. האם לא זכאית ה 'יד' לדעת את שלום ה 'רגל'?"

בית המשפט העליון קבע: "הנישואים אינם מהווים הסכמה לפגיעה בפרטיות. השופט ברק דוחה את הגישה זאת. הנישואים אינם שוללים מהצדדים את זכותם לפרטיות זו כלפי זה", הוא גורס. "מעצם הנישואים אין הסכמה משתמעת לפגיעה בפרטיות. סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו. מרחב זה נע עם האדם עצמו. היקפו של המרחב נגזר מהצורך להגן על האוטונומיה של הפרט".

השופט כתב כאמור כי מקרה מעין זה מהווה פגיעה חמורה בצנעת חייו של אדם - פלישה לביתו ללא הסכמתו כשהוא נמצא במצב עדין. לפיכך הצילומים פסולים כראיה.

יתר על כן: הנשיא ברק קבע כי גם עדותו של הבעל על מה שראה פסולה, שכן היא נובעת ממעשה בלתי חוקי - כניסה לבית תוך הפרת חוק הגנת הפרטיות.

התיק הוחזר לבית-הדין הרבני האזורי, כדי שידון שוב בתביעת הגירושים של הבעל. והפעם - לפי הוראת בג"ץ - בלי שהדיינים יתייחסו לצילומים ובלי לשמוע עדות מהבעל על מראה עיניו בעת כניסתו לבית.

בית-הדין הרבני חזר על פסק דינו, שלפיו חייבת האישה להתגרש. הדיינים ביססו את החלטתם על שורה של נימוקים, בין השאר: שני הצדדים אינם מעונינים בשלום בית, "וכל המאבק הוא להשגת עמדות כוח שאין בהן כדי למנוע את הגירושים".

נימוק נוסף נתן בית הדין: "לפנינו מעשה כיעור ברור". מעשה כיעור הוא מושג הלכתי, שמשמעו כי לפי הראיות שהובאו בפני הדיינים ניתן להסיק כי האישה בגדה בבעלה, אף כי אין הוכחות מובהקות (כגון צילומים או עדות ראיה) למעשה הבגידה.

שלום בר-אבי

אם אתם אמהות במשפחות חד הוריות ממתינה לכם הפתעה ענקית.

אם אתם ילדים במשפחות חד הוריות את הקיץ הזה לא תשכחו לעולם. ארגון המשפחות החד הוריות בדימונה מציין עשור לקייטנת הקייץ. למעלה מחצי מיליון שקלים ישקיעו גורמים רבים ובראשם העירייה בקייטנה הזו. ממלא מקום ראש העיר אלי בורנשטיין נתן את מילתו לאילנית לוגסי כי הוא יפעל בגלוי ובסתר למען הצלחת הקייטנה השנה.

אז מה יהיה שם? 3 שבועות של שיכרון חושים, הפתעות טיולים איכותיים אומנים, פגישות מחזור מרגשים, סרטים הצגות, ארוחות, מסיבות לילה ובקיצור מה לא? כדאי לעקוב אחר הקייטנה הזו ולרוץ לספר לחבר'ה.

שלום בר-אבי

אז מה היה לנו כאן? דקירות בשביל 50 שקל? מסיבה שנגמרת בדקירות בגלל חשד לגיבת פלאפון, שוד אלים של בעל פיצוציה. סמים בקרב בני נוער וונדליזם מכוער בפארק אשכול. הצתה של מועדון. שרפת פיצרייה. מעט חיסולי חשבונות בפינות הרחוב בעיקר בני נוער.

האם מדובר בגל שמזניק את הסטטיסטיקה כלפי מעלה? אובדן עשתונות? חוסר הרתעה של המשטרה? אז האמת שלא כל כך. המשטרה פועלת במשנה מרץ לעצור כל פעולה פלילית, למרות כח אדם מדולדל ומרחב ענק הכולל את דימונה ירוחם מצפה רמון עד לכושי רימון. כולל שטחי הבדואים. ניידות שמזמן עברה את הקילומטרז הנורמלי. וכמובן שוטרים מותשים. אך הנוער חוגג.

וסוגר חשבונות בלי פחד. מדובר בנוער משועמם שהמתנ"ס פיספס אותו בגדול בעוד המנהל שם עסוק ב"ללמוד קראטה" הנוער מביע בו אי אמון מוחלט ובורח מהמתנ"ס. למרות השקעה אדירה של ההנהלה בשיפור איכות החיים.

מקור בכיר במשטרה אומר כי לא מדובר בגל לא מוסבר. "אין מקום בילוי נורמלי לנוער, בית הספר והמתנ"ס מזמן לא אטרקטיבים להם, חוסר מעש מביא לחטא" אומר הקצין לובש המדים. גם בארגונים ההתנדבותיים חלה ירידה של ממש בקרב נוער מתנדב. למשל במשמר האזרחי מזמן לא ראו צעירים בגילאי העשרה באים למשמרת לילה. המשטרה עסוקה בלרדוף כל אירוע אלים כולל אלמ"ב פח"ע רכוש, סמים, היא דווקא נאבקת אך הנוער הורס. אז בינתיים לא להיבהל לא חוזרים כל כך מהר לימיי "השקם הישן" של שנות השבעים אך למרות זאת גל האלימות הפלילית של בני הנוער עלול להרוס את מה שבונים כאן בעמל רב.

שלום בר-אבי

מעולם לא קרה שמאבטחת מוסדית נויידה ממקום עבודתה בגלל שער של כדור רגל. בדימונה 2007 זה יכול לקראת ומי משלם את המחיר המאבטחת.

אי הבנה קלה באשר לתיקון שער של מגרש כדורגל הוביל לכך שהמאבטחת נויידה ממקום העבודה. כאשר הגיעו צוות מתקנים של העיריה הם שאלו את המאבטחת "איפה השער השבור"? המאבטחת השיבה כי כל שערי בית הספר מאובטחים ונעולים.

צוות המתקנים הלכו ואז החלה המנהלת לזעום, ובתום דין ודברים קשים שאמרה המנהלת למאבטחת החליטה לדווח לחברת האבטחה ואלו נאלצו בחוסר רצון של ממש לנייד את העובדת. כאן המקום לציין כי מדובר במאבטחת מצויינת שקטה ומסורה. וכך מצאה עצמה המאבטחת בגלל שער של כדור רגל למצוא את עצמה מחוץ למגרש הבית ספרי.

ולתגובות

ממשרד החינוך נמסר כי תלונתה של המאבטחת תטופל ביסודיות.

ועד ההורים העירוני: "מנהלת זו הגזימה לחלוטין ופגעה במאבטחת ששומרת על ילדינו בחום ובמסירות, המנהלת שגתה ולכן לנו יש רעיון מקורי שאולי יאמצו אותו, המנהלת תאבטח את בית הספר ובנתיים נמצא מנהלת חדשה".

שלום בר-אבי

טכס הזיכרון הממלכתי במלאת 46 שנה לטביעת ספינת המעפילים ממרוקו "אגוז".

שוב הוציאה עיריית דימונה 120 הזמנות לניבחרי העם ורק אחד פינה את סדר יומו ובא. ניצב בדימוס מפקד המחוז הדרומי לשעבר יצחק אהרונוביץ ח"כ מטעם "ישראל ביתנו" בא לכבד את המשפחות השכולות ואת יום הזיכרון לנספים. אהרונוביץ מלווה הממלא מקום ראש העיר אלי בורנשטיין סייר קודם לכן בעיר, קיבל סקירה על התפתחות העיר בתחומים שונים, פגש את תושבי דימונה וקינח באמירה שהותירה בלב כולנו חמימות לאיש: "חשבתי לבוא ולהציע עזרה וגיליתי עיר מנוהלת למופת, נקייה, מטופחת, ומשגשגת, לכן אוליי אציע לרעייתי לגור כאן, דימונה היא פנינה של מקום". בנאומו של ח"כ אהרונוביץ אמר האיש : "יש לזכור לעד את קורבן המעפילים, הם לנו אות ועדות כי בדם נבנתה המדינה עצם הזיכרון שלהם בקןקטיל החברתי הוא סמל להמשכיות של העם הנאבק עד היום על חייו, עצם העובדה כי חלקם עוד נעדרים מזכיר לנו את מאבקה של הממשלה והכנסת להחזרת נעדרנו הביתה".

ראש העירייה מאיר כהן הודה בחום לאורח אהרונוביץ וסיפר בכאב כי שוגרו לכל 120 הנבחרים הזמנות והוא היחיד שהגיע ועל כך מוכירים לו כאן תודה. את הטכס ערך אגף האירועים בעירייה ברשותו של עמי אבוטבול הנחה מתי חיון, תלמידי בני עקיבה השנה הם שיצרו את אווירת הזיכרון, התזמורת של הקונסרבטוריון העירוני ניגנה ומשואת הזיכרון הודלקה בידי משפחת השכול. בטקס נכחו מאות מתלמידי בתי הספר היסודיים והשנה הפתיעו בהגיעם גם תלמידי קהילת העיבריים.

שלום בר-אבי

המראה היה מזעזע , הקשיש היה רכון על הכיור ללא רוח חיים. המשטרה פתחה בחקירה

מדובר בקשיש כבן 86 מחבר המדינות. עד כה עולה כי הוא גלמוד ללא משפחה בארץ.

המשטרה פתחה בחקירה וייתכן כי בסופה יעלה כי מדובר במוות טבעי. כך או אחרת טרם הותר שמו לפרסום. אם יהיו התפתחויות נוספות נעדכן כאן

שלום בר-אבי

בלשי היחידה המרכזית של המחוז הדרומי עצרו את תושב ראשון לציון, בן 40, שברכבו נמצאו שני שקים המכילים 20 ק"ג מריחואנה וכן משקל אלקטרוני.

מחסום משטרתי שהוצב סמוך לדימונה על פי מידע מודיעיני וכן כוח משטרתי נוסף שנתן גיבוי לשוטרי המחסום הם שהביאו לתפיסה המכובדת הזו.

מהמשטרה נמסר כי אין זו הפעם הראשונה שבה נתפס תושב אזור המרכז בגין חשד לעבירה של סחר בסמים באזור הדרום. מעצרו של החשוד הואר בבית משפט השלום בבאר שבע. הסמים אופסנו אחר כבוד במחסן התצוגה המשטרתי.

שלום בר-אבי.

משה עמרם: "אני מתגעגע לימים שמורים לימדו בלי לחשוב על כסף- ותלמידים כיבדו את בית הספר" "התלמידים איבדו את יראת הכבוד מהמורים" * "המורים איבדו את כבודם" * "המרוץ להישגיות גרמו לירידת המושג ערכים" * "אני מגעגע למורים ולמנהלים של פעם" * "מטריף אותי העוני שחדר גם למוסדות החינוך ויצר הבדלי מעמדות גם בין התלמידים" * תעודת הבגרות "היא לא חזות הכל".

משה עמרם בחודשים האחרונים נבחר לכהן כיושב ראש ועד ההורים המוסדי בבית הספר עמי אסף. מייד עם היכנסו לתפקיד הוא ארגן באמצעות חבריו תרומות בעלות כוללת של עשרות אלפי שקלים עמרם עובד בכיר בחברת התרופות "טבע" סחף עמו גם את חבריו לעבודה וגם חברים מחוץ למעגל העבודה ואף את מנהליו ויצר תחושת ביטחון כלכלית לתלמידי בית הספר. רוב התורמים שגייס עמרם לא מעונינים להיחשף וכך נותר עמרם היחיד שיכול לספר על הפעילות.

שאלה: מעורבות או התערבות? או האם אתם במקום הממשלה?
תשובה: "ראשית מעורבות במידה מדודה וזהירה אך יחד עם זאת נחושה ועם מהיד על הדופק. אני לא פועל בחלל ריק כי אם בתיאום מלא עם ועד ההורים העירוני שמעון אסולין. לצערי הממשלות האחרונות העמיקו את הפערים החברתיים וזה חלחל לתוך בתי הספר, לכן לא היה מנוס מלהכניס את היד לכיס של התורמים ולממן את מה שהמדינה הייתה חייבת לעשות מזמן".
שאלה: את ילדיך אתה שולח לבית הספר בלב שקט?
תשובה: "בדימונה כן, לחלוטין יש לנו כאן אנשים בהנהגת החינוך כמו משה נחום שנותנים את הלב והנשמה. אך יחד עם זאת אנו בוועד ההורים יושבים בעורק המרכזי ומשגיחים כי ילדינו לא יפגעו בשל הסיסמא "חוסר בתקציב".
שאלה: אתה לא שבע רצון מירידת הערכים במיוחד בפרשות האחרונות בתיכון הדתי?
תשובה: נכון, המרוץ של כולנו להישגים ותעודת בגרות שהיא לא חזות הכל הוא הגורם המרכזי לירידת המוסר והערכים, מנהלים שלא לוקחים אחריות ואחרי שנות דור עוד מחזיקים בכיסא כמו בקרנות המזבח, תלמידים מעלילים על המנהל ורצים למשטרה, תלמידים מתחצפים למורים ואין מי שימחה על כך, כבודו של המורה נרמס בשנים האחרונות ואין מענה, המשטרה מבלה בבתי הספר וזה רע מאוד, אני מתגעגע לימים בהם ראינו את המנהל וכיבדנו אותו הייתה יראת כבוד לזקן ולמבוגר, היום הבושה נעלמה ואני מוצא עצמי פעמים רבות נבוך וזועם".
שאלה: אז מה עושים?
תשובה: "מחמירים עם הענישה, מורים ומנהלים שלא מצליחים להשליט סדר יוחלפו. תלמידים שלא יישרו קו עם בית הספר יוענשו, אנו בוועד ההורים נשתף פעולה כדי שבית הספר יהי מקום של מוסר וערכים ולמידה, היום לצערי הכל פרוץ והגבולות התערבבו ונמוגו".
שאלה: לוועד ההורים בכלל יש שיניים או שהוא ת"פ אגף החינוך?
תשובה: "שאלה לא הוגנת, אנו בוועד ההורים לו לא היינו פועלים עם האגף המערכת הייתה קורסת. יו"ר הוועד משקיע מזמנו ממרצו ומכספו, יש מחלוקות יש דין ודברים אך הכל נעשה ברוח טובה למען התלמידים, הכי קל לאסולין לי ולשאר החברים להשבית לסגור ולהתלהם אך מי יפגע? רק הילדים. לכן לפעמים נראה כי אנו הוועד והראשות הולכים יד ביד אך למעשה אנו משפיעים ישירות על העשייה בתוך כל מוסדות החינוך, לכן אני דוחה את הביקורת מכל וכל".
שאלה: אתם בוועד מרוצים מהמאמץ להחזיר את אחוזי הבגרות למסלול ?
תשובה: "ברמה העירונית מי שממונה על כך הוא שמעון אסולין, אך יחד עם זאת בישיבות שלנו אנו לא מתים על הבהלה לבגרות, אנו כן מתים מפחד מירידה בערכים, בכניסת הסמים, מהאלימות, לכן אנו מגבים את המערכת במלחמתה בנגעים הרעים ומאמינים כי עם ביעור הרע יבוא הטוב".
שאלה : התרומות מהיכן?
תשובה: "עוד שאלה מתחת לחגורה, אני לא אחשוף את מקורות המימון רק בשל דרישת התורמים. אך אומר כי אני רק בראשית העשייה, לצידי יש את הצוות הכי טוב בארץ, כמו אסולין שמעון, עמר מוריס, מרגי ארמונד, יוסי מויאל, ועוד רבים וטובים והרשימה ארוכה. לכן אני שמתי לי למטרה שהכסף לא יהווה בעיה בשום מוסד חינוכי, ויותר לא ארחיב על כך, ומילה לתקשורת הכינוי "גאידמאק" ממש לא לעיניין הייתי מעדיף את המושג פועלים מהלב למען הלב".
שאלה: למי תודה למי ברכה לסיום?
תשובה: "ראשית לבורא עולם ולהורים שלי שהם חינכו אותי לחלוק את הפרוסה עם השכן, ולא פחות חשובה ובימים אלו אפילו יותר זו אשתי שגית שבלי הדחיפה שלה, האצילות שלה לא הייתי מגיע לאן שאני היום בכל התחומים, ואחרונים חביבים חברי לוועד העירוני הם ממש אחים ראייתם הכוללת לטובת הילד הם נר לרגלינו והמנוע המרכזי בעשייה, וכמובן לכלי התקשורת הנמצאים בכל מקום ומדרבנים אותנו לפעול"

שלום בר-אבי.

אך אליה וקוץ בה הקניון יישאר סגור בשבת החילונים בעיר רוטנים רק בשיחות סלון לאיש מהם אין את האומץ למחות על כך. 150 עובדים קבועים מצאו את מקור פרנסתם וזה לא היה קל. חדוות בילוי כזו לא זכורה בעיר מיום היווסדה. בקניון, המשתרע על 2 קומות, יש מבחר חנויות של רשתות ומותגים מובילים

קניון חדש ייפתח השבוע בדימונה, בהשקעה של 40 מיליון שקל. הקניון, הממוקם על אם הדרך לאילת בסמוך לכניסה הצפונית של העיר, הוקם על ידי חברת "פרץ בונה הנגב".

בקניון, המשתרע על 2 קומות, יש מבחר חנויות של רשתות ומותגים מובילים מתחומי האופנה, הלייף סטייל, המזון, ההנעלה, מתנות, מוסיקה, ספרים, בתי קפה ועוד.

מאיר כהן, ראש העיר אומר: "העירייה שמה לה למטרה לעלות את רווחת תושבי העיר דימונה, ופתיחת הקניון מהווה נדבך נוסף בדרך להשגת מטרה זו. הקניון, מעבר לכך שיעסיק למעלה מ- 150 עובדים קבועים, ויביא להכפלת שטחי המסחר של דימונה, ייתן מענה של חוויית בילוי וקניון לתושבי הנגב ולעוברים ולשבים ממרכז הארץ לעיר אילת".

רוב שטחי המסחר (למעלה מ-95%) בקניון הושכרו. ההערכות מדברות על מתן מענה רחב לאוכלוסיית דימונה, ירוחם, תושבי מושבי הערבה וכמובן ארבעה מיליון כלי רכב אשר עוברים על הציר מדי שנה. קניון דימונה מהווה את פרויקט הדגל של חברת פרץ בונה הנגב. הפרויקט הוקם על חורבות מפעל דימונה טקסטיל המיתולוגי שנסגר בשלהי שנות התשעים, בשיתוף עם עיריית דימונה.החילונים בעיר מוותרים על מאבק דמוקרטי שישאיר את הקניון או חלקים ממנו פתוח בשבת. בכל הארץ ה-"סופר-פארם" למשל פתוח בשבתות. כאן הוא יישאר סגור וכך עוד חנויות.

החילונים נותרו רוטנים בשיחות סלון אך בפועל הם חוששים מ- "קיללת" הרבנים. כאן המקום לציין כי בעלי המתחם משפחת "פרץ בונה הנגב" הם אנשים דתיים ובכך הם למעשה כפו את דעתם על בעלי החנויות שפתחו במקום.

מאת מיכל גרינברג- הארץ

סדנאות לחיילים בפריפריה מכינות אותם לחיי האזרחות הסדנה בהנחיית נירית וולק, בדימונה בשבוע שעבר

"כשאת מגיעה לבסיס, השאלה הראשונה ששואלים אותך היא מאיפה את. אם את אומרת מדימונה - אז זהו זה, ישר חרצת את גורלך". מספרת הילה (שם בדוי), בת 20. המשפט נזרק לחלל האוויר בכיתה בבית ספר בדימונה, שבה יושבים חיילים וחיילות לפני שחרור. הם נמצאים בבית הספר במסגרת סדנה בת חמישה ימים לחיילים וחיילות מהפריפריה, שאמורים להשתחרר בחודשים הקרובים. מטרת הסדנה היא הכנתם לחיי האזרחות ולימודי השכלה גבוהה.

קובי קצת כועס על עמדתה של הילה, "לא נכון. אתי בצבא יש הרבה חבר'ה מדימונה והם דווקא איכותיים". נירית וולק, המנחה, ממהרת לעצור אותו. "אבל עובדה שציינת את העובדה שהם איכותיים. אז זה נכון שיש עליכם רושם ראשוני?" הילה וקובי הם תושבי דימונה, שישתחררו בחודשים הקרובים, ומתכננים את צעדיהם הבאים.

לסדנאות, שמאורגנות בין היתר על ידי היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, ארבע מטרות עיקריות: לנסות ולהשאיר את הצעירים בעיר, להעניק להם ידע בנוגע לזכויותיהם כחיילים משוחררים, לעזור להם להשיג תעסוקה ולכוונם ללימודים להשכלה גבוהה. סדנאות דומות מתקיימות ברמה הארצית לקבוצות אתיופים ודרוזים ולחיילים המוגדרים כלוחמים.

"אנחנו עובדים עם צעירים משתחררים על בניית תוכנית ללימודים גבוהים, והם אף לומדים מהן המלגות המגיעות להם", אומר עדיאל אלג'י, בן 32, הרכז של מרכז הצעירים של עיריית דימונה ומי שאירגן את הסדנאות בעיר. ארבעת התחומים העיקריים שבהם המרכז עוסק הם תעסוקה, תרבות פנאי, השכלה גבוהה ורכישת מקצוע. במסגרת המרכז נבנות תוכניות ליחידים אך גם לקבוצות, תוך שימוש בכלים ובמלגות של גופים שונים לחיילים משוחררים.

חיים אומן מכהן כראש היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון. הוא חבר לנעמי פרוינט, מנכ"לית קרן גרוס לחיילים משוחררים והם החליטו על הקמת הסדנאות המיוחדות. פרוינט רצתה כבר מספר שנים ליצור פרויקטים מיוחדים לתושבי הפריפריה, כדי להגדיל את ההיכרות של הצעירים עם האפשרויות העומדות בפניהם.

"בעבר היו ארבע לשכות מחוזיות שנתנו שירות לחיילים משוחררים", מספר אומן. "וכך שהנגישות היא זו שקבעה אם חיילים ניצלו את זכויותיהם". כדי לשנות את המצב החליט אומן על הקמת יחידות בכל עיר ועיר. לדבריו, למרות הנגישות הטכנולוגית הקיימת כיום - הנגישות הבין-אישית חשובה יותר. כדי לעקוף קשיי תקציב פנה לרשויות מקומיות, והציע להן שותפות - העיריות מעניקות מרחב פיזי ורכז, והוא מעניק תקציבים להקמת המקום ולתשתיות. לשותפות זו הצטרפו הג'וינט, קרן גרוס, קרנות פרטיות ומדור משתחררים בצה"ל, שבראשו עומדת עדנה שחם. כיום קיימים מרכזים ב-30 רשויות וב-13 מתוכן מתקיימת ההכשרה.

אחת ממטרות הסדנה היא ללמד את הצעירים איך לממש את יכולותיהם האישיות. השאלה האם הצלחתם האישית תשנה את המצב החברתי בדימונה, נותרת פתוחה. ברוח השואפת להשאיר את צעירי דימונה בקהילה, יום הסדנאות הרביעי נפתח בפגישה עם ראש העירייה, מאיר כהן, שאמר למשתתפים כי חשוב שיישארו בעיר אך חשוב שירכשו השכלה גבוהה. "ראש העיר סיפר לנו שאמורים לקום במקום שני מפעלים חדשים, שבהן מרבית העבודות אינן עבודות כפיים" מספר אלעד, אחד החיילים בסדנה, על המפגש עם כהן.

אלעד מתכנן להישאר. "אני רוצה ללמוד הנדסת בניין וקונסטרוקציה, ולהישאר פה בדימונה". שגיא, לעומת זאת, מתכוון לצאת לטיול בעולם ואחריו ללמוד מסעדנות, במקום האפשרי היחיד, במרכז הארץ. "ואחר כך? הוא תוהה. "להקים עסק. איפה? צריך להיות ריאלי, על פי צורכי השוק. עם כל האהבה לדימונה, הכיס יותר חשוב".

בהלקר

השנה פעם נוספת נסעתי אני וחבריי לנפוש באילת וקצת להנות מתרבות הורי

אך גם השנה כמו בכל שנה נתקלו במופעים יפים אך לא מתאימים בגלל שיפה לראות אנשים רוקדים אבל לא הגיע זמן קצת לשנות הרי כול שנה אותו הדבר נסו לגוון קצת את הרקדנים אנחנו מכירים וחוץ מזה היום מי לא יודע לרקוד אז די התפתחו קצת ונסו לשנות ודבר נוסף העדה שלנו צמאה למופעים שמייצגים את התרבות שלה אבל רבים מהם הרגישו מנוצלים כי גם כניסה לחוף הדקל בדקו לנו ידיים מסומנים כאילו לא שילמנו רבים מאיתנו הרגישו "גנבים"

נכון מבוגרי העדה נהנו ממופעים קטנים אבל מופעים חצוניים גבו סכומים נוספים כאילו לא די במה ששלימו האנשים בחייכם אנשים משלמים את הפנסיה שלהם בשביל מה לראות ריקוד או זמר לא מוכר אפילו מופע מוצלח כמו בהרטי לא הצליחו לארגן לא חייבים להביא אנשים מחו"ל לנו יש קהל מצליח מאוד פשוט צריך משהו שידריך אותם

דבר אחרון אתם לא ראשי ארגון יצואי הודו אלא מארגני טייל ...

כתב חדשות דימונה

החברה תובעת מטופז 7.6 מיליון שקל במסגרת הסכסוך לגבי אי הקמת ה"דודולנד" בדימונה

התביעה הזו היתה רק שאלה של זמן: חברת הבנייה פרץ בוני הנגב תובעת בביהמ"ש המחוזי בת"א 7.6 מיליון שקל מהבדרן דודו טופז, בטענה שהפר חוזה וגרם לה נזקים נוספים בנוגע למיזם המשותף - פארק השעשועים "דודולנד" בדימונה.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אמיתי ארליך, בועז אדלשטיין ושלומי הלר ממשרד גולדמן, ארליך, גבר, אדלשטיין ושות', טוענת פרץ כי היא "קורבן של תרבות הרייטינג, שהולך שולל ע"י מלך מלכי המכורים לרייטינג. כמו ילדי העיירה הגרמנית המלין, בסיפורם של האחים גרים, שנבלעו בהר בעקבות החלילן, כך הלכה התובעת שולל אחר קסמו של אשף התקשורת הכריזמטי טופז".

ופרץ בוני הנגב התקשרו בהסכם להקמת פארק שעשועים (דודולנד) ומרכז מסחרי (מרכז טופז), על חלק מ-110 דונם שרכשה באזור התעשייה בדימונה. לטענת החברה, היא לא תיכננה להקים פארק שעשועים, עד לפגישה בין המנכ"ל רפי פרץ לבין טופז, בו סיפר הבדרן על הרעיון, ועל הכוונה "לתרום את הכנסותיו מהפארק שיוקם למען ילדי ישראל". לדבריה, טופז אמר לפרץ: "תן לי מיליון דולר ואני אקים לך את הדודולנד".

פרץ טוענת, כי הלכה שבי אחרי טופז והבטחותיו, שאף טען שמדובר בהשקעה קטנה של כמיליון דולר בלבד. טופז הדגיש, כי אין לו עניין אישי ברווחים וכי בכוונתו לנסות ולגייס משקיעים נוספים.

ואולם, במו"מ לקראת חתימת ההסכם, התברר לה, לטענתה, שמניעיו של טופז הם "האדרת שמו והפקת רווחים אישיים. טופז דרש לכנות את המיזם על שמו - הדודולנד; טופז דרש לקבל 30% מרווחי הדודולנד לידיו, ולא לקרן שתוקם למען ילדי ישראל; הוא דרש לשלב את ילדיו השונים ברווחי הפארק ולשתפם בניהולו תמורת שכר". לדבריה, טופז דרש לערוך על חשבונה טקס הנחת אבן פינה גרנדיוזי, בו מוזמניו יוסעו ממרכז הארץ לדימונה בלימוזינות. פרץ טוענת, כי היתה אמורה להעביר את מיליון הדולר רק אחרי שיגויס כל סכום ההשקעה, ואולם טופז היה עסוק יותר בלדאוג מה יכתבו עליו מאשר בגיוס משקיעים. דו"ח מטעמה העריך את עלויות הפרוייקט ב-21 מיליון שקל.

לדבריה, היא עדיין היתה מעוניינת בקיום ההסכם, ואולם במקום להידבר עימה, טופז הגיש נגדה תביעת דיבה ותביעה נוספת בסך 5 מיליון שקל בגין נזקים ועוגמת נפש שנגרמו לו. טרם הוגש כתב הגנה.

כתב חדשות דימונה

נשף היופי השנתי - תחרות "מלכת היופי השמנה" ותחרות "מיס באר-שבע והנגב" בהפקת אסתריקה נגיד יוצאת לדרך במוצ"ש 3.2.07 בשעה 20:00 בהיכל התרבות בב"ש, בתחרות השנה משתתפת נציגה מדימונה, ספיר אוזן בת 17תלמידה בביה"ס ליהמן בכיתה יא' במגמת אומנות וערבית, תלמידה מצטיינת השואפת להגיע רחוק.



ואנחנו כהרגלנו מציעים לציבור הדימונאי להצביע לספיר לתואר חביבת הגולשים של הנשף השנתי - שילחו sms ל - 9797 עם המילה מיס רווח והמספר 7

לחץ כאן להצבעה 

כתב חדשות דימונה

סנונית ראשונה לקניון החדש בדימונה, שנקרא פרץ סנטר: השבוע ייפתחו כמה חנויות במתחם החיצוני של הקניון' ובהן סניף של רשת סופר פארם על שטח של 800 מטר וחנות מזון של הרשת הפרטית סופר שוק.

הקניון החדש, אשר נבנה על ידי חברת פרץ בוני הנגב בהשקעה של 40 מיליון שקל, משתרע על שטח של 16,000 מ"ר, וכולל שני מתחמים. המתחם הראשון, שייפתח השבוע, הוא חיצוני, והתמהיל והעיצוב דומים לאלה של פאואר סנטר, עם חנויות גדולות ובהן רשת מזון, פארם, אייס, טרקלין חשמל, כפר השעשועים, ששת ועוד. המתחם השני, שהוא הגדול יותר וכולל שתי קומות, עתיד להיפתח במארס, והוא יכיל חנויות של רשתות מובילות כמו קסטרו, פוקס, מתאים לי, הוניגמן ועוד.

דמי השכירות בקניון עומדים על 19 דולר למטר בממוצע, ו-95% מהשטחים כבר הושכרו.

אלי ביתן, מנכ"ל הקניון, הסביר כי חוץ מ-60 אלף התושבים של האזור (דימונה, ירוחם ועוד), בעלי הקניון בונים על 1.2 מיליון כלי רכב העושים את דרכם לאילת מדי שנה. "אנחנו מתכוונים להיות תחנת העצירה הראשונה בדרך לאילת, שכן אנחנו נמצאים בכניסה הצפונית לדימונה, על המסלול הישיר דרומה. מסיבה זו השקענו גם בשירותים לצרכנים. כל תא שירותים בקניון עלה 100 אלף דולר, זו נקודה שיכולה לתת לנו יתרון מאוד גדול".

גם בתחום המזון מתכוונים להשקיע בקניון דימונה החדש, כדי לתת פיתרון לנוסעים לאילת, ויהיו בו רשתות כמו מקדונלד'ס, ארומה וג'וסלנד, לצד דוכנים פרטיים של פלאפל, שווארמה ועוד.

מאיר כהן, ראש עיריית דימונה, מסר כי הקניון, מעבר לכך שיעסיק למעלה מ-150 עובדים קבועים, ויביא להכפלת שטחי המסחר של דימונה, ייתן מענה של חוויית בילוי וקניון לתושבי הנגב ולעוברים ולשבים ממרכז הארץ לעיר אילת.

שמו של הקניון עלה לכותרות בגלל סכסוך עם דודו טופז, שתובע מפרץ בוני הנגב 5 מיליון שקל. טופז טוען כי כי במאי 2003 נחתם בינו לבין החברה הסכם התקשרות להקמת מרכז מסחרי ופארק שעשועים בדימונה, אך היא דחקה את רגליו מן הפרויקט. טופז טוען בתביעתו כי הקניון היה אמור להיקרא "מרכז טופז" ולכלול ופארק שעשועים לילדים בשם "דודולנד". לטענת טופז, החברה שינתה את שם הקניון מטופז סנטר לפרץ סנטר.

ביתן סירב להגיב לדברים, ואמר כי פרץ בוני הנגב תגיב בבית המשפט.

כתב חדשות דימונה

צעיר בן 18 מדימונה נפצע באורח קל עד בינוני מדקירה. מהמשטרה נמסר כי בינו לבין מוכר בחנות ממתקים בן 16 התפתח ויכוח על רקע חוב של 50 שקלים - במהלכו שלף לטענתו המוכר אולר ודקר אותו.

הפצוע פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים סורוקה בבאר שבע. בלשי תחנת דימונה עצרו את החשוד בדקירה, שאינו מוכר למשטרה. בחקירתו הכחיש החשוד את המיוחס לו.

דן בונבידה הוא כתב במקומון "סקופ-דימונה"

סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון ומנחים עסקיים מבנק לאומי משתפים פעולה בפרוייקט חדש הנערך בתיכון "זינמן" בדימונה, במסגרתו כל תלמיד מקבל "הון" של 20,000 ש"ח, באמצעותו ילמדו להשקיע בתבונה

פרויקט חדש נפתח בתיכון "זינמן" בדימונה: 14 תלמידי שכבה ט' התארגנו כתאגיד מסודר ותוך חלוקת תפקידים בין התלמידים. לכל תלמיד "הון" עצמי של 20 ש"ח, ובנוסף ינסו התלמידים לגייס הון נוסף ע"י משקיעים או עבודות כמו: שטיפת מכוניות, מכירת שתייה חמה בבית הספר ועוד…

המטרה הראשונית של התוכנית הינה יצירת הון ראשוני לצורך התמקדות. התוכנית תונחה ע"י סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון ומנחים עסקיים מבנק לאומי שמלווה מקרוב את התוכנית.

במהלך התוכנית ינסו התלמידים לפתח מוצר חדש ובלעדי ולשווק אותו אחרי שלבי היצור במטרה להשיג תוצאות עסקיות. בהמשך תתקיים תחרות אזורית בה יתחרה בית הספר. בהמשך ייקחו חלק בתחרות ארצית. לאחר מכן תיערך תחרות בינלאומית בגרמניה.

מטרת התוכנית היא לתת כלים עסקיים לחיים בהתמודדות עם יזמות עסקית. כחלק מהפרויקט יצאו התלמידים לאוניברסיטת בן גוריון ליום שכולו הרצאות על כלכלה. שיהיה בהצלחה.

שלום בר-אבי.

מקורב למשפחת הנערה מדבר לראשונה. "המשפחה רוצה לעזוב את העיר ולשקם את חייה". מקורבים למשפחת הנערה מדברים כאן לראשונה: "הנערה משלמת מחיר כבד והיא לבדה", "האסון הזה ריסק משפחה שלמה", "אין לנו תלונות נגד העירייה בכלל אך בית הספר פישל כאן ובגדול, זה היה מחדל", "בשבועות הקרובים תוגש תביע נגד בית הספר ונגד מי שפרסם את הסרטון". יועץ משפטי בתחום הפלילי נשכר על ידי המשפחה, מצבה הכלכלי הורע והם זקוקים לתרומות. כל הפרטים, כל האמת, בכתבה שלפניכם.

את החודשים האחרונים מעבירים בני משפחת הנערה בתוך ביתם, הם ממעטים לצאת, הם לא מגיעים לשום אירוע חברתי או משפחתי, הבושה "הורגת" אותם. הבן החייל לא מגיע הביתה לחופשות, הוא מתבייש, החייל מעדיף להישאר בבסיס רחוק מהבית מאשר לבלות כאן עם חבריו.

האמא והאבא מסרבים לדבר באופן ישיר עם כלי התקשורת אך יש מי שמדברר אותם נאמנה. קרוב משפחה שהגיע אלינו נבדק על ידי המערכת ונמצא דובר אמת והמשפחה סומכת עליו כי יעביר בשמה את התחושות ומה שהם עוברים בחודשים האחרונים. יש להם בטן מלאה על התנהלות בית הספר והעומד בראשו, אך הם לא באים בתלונות לעירייה, להפך, ראש המנהלת לחינוך ורווחה משה נחום זוכה למחמאות, וניכר כך לדברי המשפחה כי הוא מסייע ככל יכולתו ואף למעלה מכך.

הנערה שוהה כיום בבית חוסות בדרום הארץ, (ב.ה). מצבה הנפשי קשה והיא מתגעגעת הביתה. מקור בכיר במעון שבו שוהה הילדה מספר על בקרים שהצוות רואה כי הכרית שלה ספוגה ורטובה מדמעות, לאחרונה היא חרטה על זרועה את המילה "אמא". מתוך געגועים למשפחתה. אביה לא נפגש עימה מאז נלקחה לבית החוסות בדרום. רק לאחרונה האמא והבת נפגשו, מפגש קשה וקורע לב. לנערה ימלאו שמונה עשרה (18) ב- 21 לחודש. האור בקצה המנהרה רחוק ולא נראה כמעט. הנערה היא היחידה שנענשה בצורה חמורה. עובדת סוציאלית בכירה אומרת כי לא היה מנוס מלהוציא את הנערה היא סיכנה את עצמה והיה חשש כבד לשיקומה המלא, לכן היא שוהה בצו משפטי שהוצא על ידי שופט.

ונחזור לבית הספר, לטענת המשפחה איש מבית הספר עד עצם היום הזה לא התקשר אליהם, לא התעניין בשלום הנערה, ואף לא הוציא שום הודעה מסודרת למרות שהשמועות גרמו לנערה רצח אופי של ממש. בית הספר לטענת המשפחה ניסה לכאורה להעלים את הפרשה," הם ידעו על האירוע ולא מיהרו לטפל, התאריכים לא חופפים ואיש לא יודע להסביר איך 'נעלמו' מספר ימים יקרים של ניסיונות השתקה וטיוח". אומר קרוב המשפחה בראיון לעיתון.

במכתב קשה שמגולל עורך דינם דורשים בני המשפחה ממשרד החינוך להדיח את המנהל. ושוב נחזור למשפחה. הם פנו לאחרונה לחברת "עמידר" בדימונה ושם נעשים מאמצים כנים להעביר אותם לעיר אחרת, גם ב-"עמידר" דימונה הבינו מה שלא הבינו בבית הספר כי המשפחה כולה זקוקה לשיקום מאסיבי, ושם פועלים ביחד עם משרד השיכון ומטפלים במשפחה.

משפחת הנערה שבורה לחלוטין ההורים לא עובדים והמצב הכלכלי בכי רע, הם זקוקים לתרומות כספיות בעיקר. לטובת העניין ניתן לשלוח את תרומותיכם בעילום שם לתיבת דואר 1765 בדימונה. בימים הקרובים יגיש עורך דינם של המשפחה תביעת נזיקין מפורטת לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד בית הספר, נגד המנהל, ונגד מי שיימצא כי הוא זה שהדליף את הסרטון המכוער.

ולתגובות:

ממשרד החינוך נמסר: כל האירוע נמצא בחקירת המשרד וטרם הוסקו המסקנות, אין הם יכולים לפרט מאחר ומדובר בקטינים.

מעיריית דימונה נמסר על ידי אבי בן זיקרי ומשה נחום:" ליבנו עם המשפחה, היא מוזמנת בכל עת וזמן אלינו הדלת והלב פתוחים סייענו רבות, ונמשיך לסייע למשפחה ככל יכולתנו, שיקום הנערה עומד בראש סדר העדיפויות".

מהמשטרה נמסר: בשל גילם הקטין של המעורבים בפרשה לא נמצאו ראיות לכאורה לעברות פליליות לכן התיק נסגר אך הועבר להמשך טיפול לידי אגף הרווחה העירוני.

רק בית הספר סגר את שעריו ולא מוכן להגיב, לא מוכן לפרסם איזושהי מסקנה מכל הפרשה.

דעה אישית.

אין מנוס מלבצע הפיכת חצר של ממש בתוך בית הספר הזה, המנהל חייב להניח את המפתחות וללכת הביתה ועמו כל מי שנגוע בפרשה הזו בתוך כותלי בית הספר ויפה שעה אחת קודם.

שלום בר-אבי.

האיש נמצא ירוי במכוניתו, כשנשקו האישי לצידו. ההערכה הראשונית היא כי הקצין התאבד, אך בני משפחתו אמרו "העובדה שהוא לא השאיר מכתב או פתק שמסביר צעד כזה, רק מחזקת את ההערכה שהוא לא התאבד". משפחת המג"ד שנהרג: "לא ייתכן שהוא התאבד"

מפקד גדוד מילואים, קצין בדרגת סגן אלוף, נמצא ביום שלישי ללא רוח חיים ברכבו סמוך לבסיס צה"ל בדרום הארץ, כשנשקו האישי לידו. ההערכה הראשונית היא כי הקצין שם קץ לחייו, אך חוקרי מצ"ח שהגיעו לזירת האירוע בודקים את כל כיווני החקירה. גופתו של הקצין, המשרת בגדוד בתחום ההנדסה הקרבית, נמצאה ליד בסיס אימונים של צה"ל בדרום הארץ.

בימים האחרונים עסק באימון עם חייליו לקראת תעסוקה מבצעית בבקעת הירדן. בשעות הערב המוקדמות נעלם, ופקודיו החלו לחפש אותו, עד אשר נמצא ברכבו ללא רוח חיים. בני משפחתו של המג"ד קיבלו את הבשורה על הטרגדיה בהלם מוחלט. הם סיפרו כי מדובר באיש משפחה למופת, אב לילדים ובעל קריירה מבטיחה. "אין שום סיבה בעולם שהוא ישים קץ לחייו. רק לפני כמה ימים ישבנו, דיברנו וצחקנו איתו, הוא היה במצב רוח מרומם. שום דבר לא העיד כי הוא נמצא במצוקה כזו או אחרת.

אנחנו לא מאמינים שהוא התאבד. גם העובדה שהוא לא השאיר מכתב או פתק שמסביר צעד כזה, רק מחזקת את ההערכה שהוא לא התאבד". בני המשפחה סיפרו כי הם עדיין לא קיבלו עדכון מסודר מצה"ל. רק כאשר יגיעו החוקרים פעם נוספת לזירת האירוע, ניתן יהיה לאסוף מידע מבוסס יותר. לאחר הבדיקה בשטח צפויים מפקדיו של הקצין לעדכן את בני משפחתו. "אולי מדובר בתאונה, אולי נפלט כדור או כדור תועה נורה לעברו.

צריכים לבדוק את כל הכיוונים. אנחנו לא מאמינים שיש בכלל אפשרות שהוא התאבד".אמרו מכריו ומוסיפים "מדובר באדם נפלא, קצין ערכי ומסור. כולנו המומים". חבריו ליחידה מספרים "למרות שלא היה בשירות סדיר, הוא מאוד אהב את הצבא, את החיילים שלו, היה איתם בעשרות פעולות ומבצעים, כולל בחומת מגן'". איש ממכריו של הקצין לא ידע להעריך מה אירע. בסריקות שנערכו בזירת האירוע לא נמצא לפי שעה מכתב או כל רמז אחר שעשוי היה לפזר את הערפל סביב התעלומה.

את הגדוד פקד אסון נוסף. שעתיים לפני ההתאבדות התבשר הסמג"ד שבתו בת השנתיים מתה בשנתה. שמו לא הותר עדיין לפרסום

שלום בר-אבי.

דימונה חזק על מפת בתי הקפה והמאפה הארצית. "ארומה" באה לדימונה ומוסיפה את החן והיופי של מקומות הבילוי האיכותי כמו בכל מקום בארץ.

הסניפים ייפתחו בהשקעה של 2.5 מיליון דולר, בים המלח, נצרת, דימונה וצמח. גם ארומה תל אביב מתרחבת. רשת ארומה ישראל מתרחבת לפריפריה. הרשת צפויה לפתוח בחודשים הקרובים סניף חדש באזור המלונות של הים מלח, וכן סניפים בראש העין, נצרת, דימונה וצמח. ההשקעה בחמש הסניפים תסתכם ב-2.5 מיליון דולר.

פתיחת הסניפים מהווה חלק מתכנית הפיתוח של הרשת לשנת 2007, הכוללת הקמה של 17 סניפים חדשים. בשנת 2008 צפויה הרשת לפתוח 15 סניפים נוספים. נעם ברמן, סמנכ"ל שיווק של רשת ארומה ישראל, מוסר: "רבים מסניפי ארומה נמצאים כיום ביישובי פריפריה כגון עפולה, נהרייה, בית שמש, מעלה אדומים, קריית גת וכדומה. אנו נמשיך ונפתח את הרשת ליעדים אלו מתוך רצון לסייע לפיתוחם ולהעניק מקומות עבודה חדשים".

כתב חדשות דימונה

ניידת הממוגרפיה "מיכל" של האגודה למלחמה בסרטן מגיעה לדימונה שירותי ניידת הממוגרפיה ניתנים לכל חברות קופות החולים.

ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן " מיכל " מגיעה לדימונה, הניידת פועלת במסגרת התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד שהוקמה ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, ומופעלת בשיתוף משרד הבריאות וקופות החולים.

הניידת תעמוד לרשות הנשים תושבות דימונה בתאריכים ה- 21 בינואר עד 29 בינואר, לאחר מכן תמשיך הניידת לערד, אופקים, נתיבות ואשקלון. הניידת מופעלת על ידי צוות מקצועי של מור - מאר המתמחה בהפעלת שירותי הדמיה ניידים. לבירורים, לוחות זמנים ולהזמנת תור ניתן להתקשר לטלפון 1700-700-277.

בדיקת הממוגרפיה מומלצת לנשים מעל גיל 50 פעם בשנתיים, ולנשים באוכלוסיית סיכון, להן אם או אחות שחלו בסרטן השד מגיל 40 ומעלה, פעם בשנה. לכלל הנשים מומלץ לקיים את הבדיקה בהתאם להחלטת הרופא המטפל.

הבדיקה ניתנת ללא תשלום לחברות קופות החולים שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות וקופת חולים לאומית, העומדות בקריטריונים על פי סל הבריאות. מומלץ לכל חברות קופות החולים לפנות לקופה לבירור זכאותן.

פרויקט ניידת הממוגרפיה מתקיים בישובים מרוחקים ובמגזרים באוכלוסייה בהם ההיענות נמוכה לבדיקת ממוגרפיה ומטרתה לצמצם פערים בהיענות לבדיקה שבכוחה להציל חיים, גם בקרב נשים המתגוררות בעיירות פיתוח, עולות חדשות, נשים בכפרים הערביים ועוד. בכל עיר וישוב שוהה הניידת מספר ימים או שבועות בהתאם לכמות הנשים בכל מקום.

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "נגישות גבוהה יותר אל הניידת יחד עם המשך הפעילות ההסברתית בקרב נשים, תוך שימת דגש על מגזרים מיוחדים באוכלוסייה מעלה באופן משמעותי, את שיעור ההיענות של הנשים, וגורמת להן לקחת אחריות על הבריאות ולהוביל להפחתת התמותה כתוצאה מסרטן השד בישראל".

שיעור ההיענות של הנשים בישראל לבדיקת הממוגרפיה, במסגרת התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד שיזמה האגודה למלחמה בסרטן ופועלת בשיתוף משרד הבריאות וקופות החולים, עלה בשנים האחרונות ועומד כיום על כ - 55% בממוצע. קיימים פערים של כ- 150% בשיעורי ההיענות לבדיקת ממוגרפיה, בין ישובים שונים בישראל. בסה"כ נערכו עד כה בישראל למעלה מ- 2 מיליון בדיקות ממוגרפיה, מהן כ- 300,000 בשנה האחרונה.

על סרטן השד

סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל. כ - 4,000 נשים מאובחנות כחולות בישראל מדי שנה. 1 מתוך כ- 8 נשים בישראל עלולה לחלות במהלך חייה בסרטן השד. יחד עם זאת, המחקרים מראים כי כאשר מאבחנים את המחלה בשלביה המוקדמים, כ- 90% מהנשים נרפאות מהמחלה, זאת לעומת אחוזים נמוכים של ריפוי בקרב נשים שאובחנו בשלבים המתקדמים של המחלה.

לצורך צמצום פערים אלה יזמה האגודה למלחמה בסרטן את רכישת ניידת הממוגרפיה

מטרת פעילות הניידת היא לצמצם פערים ולאפשר לנשים בישובים מרוחקים אלה לעבור את בדיקת הממוגרפיה אשר בכוחה להציל חיים. הבדיקה הינה ללא תשלום כחלק מסל הבריאות, לנשים בגיל המתאים (כלל הנשים מגיל 50 ומעלה, פעם בשנתיים; ולנשים באוכלוסיית סיכון, להן אם או אחות שחלו בסרטן השד מגיל 40 ומעלה, פעם בשנה). שירותי ניידת הממוגרפיה ניתנים לכל חברות קופות החולים בארץ.

על-פי נתוני התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, שבראשה עומד פרופ' גד רנרט, תואמה תכנית עבודה שנתית לפעילות הניידת ברחבי הארץ. הניידת מאוישת על ידי צוות מקצועי של מור-מאר אשר אחראי לביצוע בדיקות האבחון והפענוח. מור-מאר, חברה בקבוצת שירותי בריאות כללית המתמחה בהפעלת שירותי הדמיה רפואיים ניידים באמצעות ציוד חדיש ומתוחכם, ביניהם ניידות MRI ו- T . C . תשובת הבדיקה תישלח לרופא המשפחה של הנבדקת. הודעה אישית על מועד הבדיקה במסגרת ניידת הממוגרפיה תישלח לכל הנשים בגיל המתאים, בכל ישוב אליו תגיע הניידת.

*(עלות בדיקה באופן פרטי הינה 220 שקל, אולם לא הוכח מדעית כי היא יעילה מתחת לגיל 50).

פעילויות האגודה למלחמה בסרטן בנושא המאבק בסרטן השד

בנוסף לתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד אותה יזמה האגודה למלחמה בסרטן, האגודה מפיקה מדי שנה מסעות הסברה לקידום המודעות לסרטן השד, דואגת לשיפור דרכי הטיפול והשיקום של החולות בסרטן השד, למימון הקמת מרכזים לבריאות השד, למימון עשרות תקנים של אחיות ועובדות סוציאליות לתיאום הטיפול בסרטן השד, דואגת להדרכה מקצועית לצוותים המטפלים, תומכת ומקדמת את המחקר בנושא סרטן השד. האגודה למלחמה בסרטן דואגת לשיפור הזכויות של הנשים החולות והבריאות ולשיפור המגע עם הביטוח הלאומי ופועלת להרחבת סל הבריאות. האגודה למלחמה בסרטן הקימה את "יד להחלמה" ארגון של נשים שהחלימו מהמחלה המושיטות יד תומכת לנשים שזה עתה חלו ומוכיחות שגם במאבק הזה אפשר לנצח.

לחץ כאן לכתבה מקיפה על סרטן השד

שלום בר-אבי.

כבר מזמן ידענו כי הרדיו מהקומי בתחנת השידור במרכז תקשורת הפך לתחנה המושמעת ביותר בעיר.

אחוזי רייטינג מרקיעים שחקים ואם בעבר זו הייתה התחנה המושמעת בקרב נהגי המוניות עתה היא מושמעת גם בבתים ובעיקר אצל עקות הבית. גם במשרדים בעיר ניתן להבחין כי הרדיו מכוון לתחנה הדימונאית. החדשות החמות מספרות על ספינת הדגל של הרדיו והיא תוכניתו של שדר הרדיו והעיתונאי דודו גוזלן.

תוכניתו חלום ים תיכוני המשודרת בימי שישי בשעה 13:00 עד 14:00 הפכה לתוכנית עם כמות המאזנים הגבוהה ביותר. על הצד הטכני העריכה, והעריכה המוסיקלית עומל דודו גוזלן, על ההפקה מקסים אמזלג. מנהלת התוכן של תחנת השידור ענת חובב ביחד עם מנהל מרכז תקשורת אוספים ומקליטים את התוכנית וככל הנראה תוכניתו של גוזלן ואולי עוד מספר תוכניות נוער הם שיתמודדו על המקום הראשון בפסטיבל הבא בקטגוריית שידורי רדיו.

גוזלן נמצא מאחורי המיקרופון למעלה משש שנים, ואל תתבלבלו הוא ממש לא דימונאי משפחתו עקרה מכרמיאל לפני 13 שנה וקבע את מקום מושבה בדימונה ודודו השתלב בתוך עולם התקשורת המקומית. הוא בוגר לימודי תקשורת באולפני גבע של הערוץ השני, הספיק להיות כתב "רדיו דרום", והעיתונות המקומית. הוא מתנדב ומסייע לתלמידים המגיעים למרכז תקשורת ללמוד את אומנות התקשורת. התוכנית "חלום ים-תיכוני" משדרת בעיקר מוסיקה ישראלית מזרחית אך הספיקה לנגוע בכולנו. כדאי להאזין לה בימי שישי.

ובכלל הרדיו המקומי זוכה לעדנה בחצי השנה האחרונה ולוח השידורים עבר התרעננות לטובת המאזינים. בני הנוער כאן קבעו את מקום הבילוי המועדף בתוך האולפנים ובלובי של מרכז התקשורת.

דן בונבידה - מתוך אתר "סקופ"

חיים מויאל הסכים לפרוש מהעמותה המנהלת את קבוצת הכדורגל המקומית בדימונה. אחרי שחזר מחו"ל הוא גילה שחתימתו זויפה במסמכים שנשלחו לרשם העמותות. עכשיו הוא מסרב לפרוש ומעביר את הכדור למגרש של המשטרה

חבר עמותת מועדון ספורט דימונה, חיים מויאל, טוען שניצלו את נסיעתו לארצות הברית במטרה להשתלט על עמותת מ.ס. דימונה תוך זיוף חתימות. מויאל הגיש בעניין תלונה למשטרת ישראל.

הסאגה המתמשכת על השליטה בכדורגל בדימונה, הגיעה לשיאים שהובילו לפתיחת חקירה ע"י משטרת ישראל. מבדיקת המסמכים שהוצגו בפני מערכת עיתון "סקופ", עולה התמונה הבאה: בפגישה בביתו של ראש העיר מאיר כהן עם פעילים מרכזיים בעמותה, הוסכם בין הצדדים על שינוי הבעלים והניהול השוטף של העמותה. חיים מויאל לא מכחיש, שבפגישה זו בביתו של ראש העיר דימונה, הסכים לפרוש מכל פעילות בעמותה ואליו הצטרף חברו מזה שנים רבות יעקב אביסידריס. בתום הפגישה, נכתב סיכום הדברים, המעגן את פרישתם של מר חיים מויאל ומר יעקב אביסידריס והם אף חתמו על המסמך בפני ראש העיר.

לאחר מס' ימים, מויאל ואביסידריס שלחו מכתב לרשם העמותות במשרד המשפטים, שבו כתבו כי הם מסרבים לפרוש מפעילות העמותה. פעולה זו בוצעה, בהתאם לתקנון רשם העמותות, המאפשר להם להתחרט תוך שלושים יום. ואכן, המכתב הוגש לרשם העמותות לאחר שובו של מויאל מביקור משפחתי בארצות הברית בליווי חתימתו וחתימת אביסידריס, חתימות שזויפו לטענתו של מויאל .

יתרה מכך, מויאל טוען שהמסמך שהוגש לרשם העמותות במשרד הפנים, הוא מסמך שלא ראה ולא חתם עליו מעולם. מר מויאל אף הגיש תלונה מפורטת לרשם העמותות ובה העלה את טענותיו, על זיוף החתימות ועל הליך לא תקין בהגשת מסמכי כזב, להדחתו מניהול העמותה. התלונה התקבלה ברשם העמותות, טופלה ונמסרה לו הודעה כי עליו לפנות למשטרת ישראל ולהגיש תלונה על זיוף חתימות. בתשובתה של הגב' ענת שלום ממשרד רשם העמותות בסעיף 6 נאמר במפורש שחברותם של מר מויאל ומר אביסידריס עומדת בעינה.

לאחר שהתקבלה תשובת רשם העמותות, אימץ מויאל את ההמלצה, ניגש למשטרת ישראל ובשבוע שעבר הגיש תלונה על זיוף חתימות, זיוף מסמכים והגשת חומר לרשם העמותות, שלא עפ"י דין. מהמסמכים שהוצגו בפני "סקופ", אכן מצטיירת תמונה שחברותם של מר יעקב אביסידריס ומר חיים מויאל בתוקף עפ"י תגובת רשם העמותות. את נושא זיוף המסמכים, נשאיר לחקירת משטרת ישראל וסביר להניח שבתום החקירה יפורסמו תוצאותיה.

מהחומר הרב שהוצג בפני מערכת "סקופ" עולה, שהמאבק על עתיד הכדורגל יצא מגבולות מגרש הכדורגל ועבר לזירה הפוליטית, המכוערת, הכוחנית וחסרת האחריות. כלל ציבור אוהדי הכדורגל בדימונה ואנו ב"סקופ" נמשיך לעקוב מקרוב אחרי הפרשה שהולכת ומסתעפת.

חיים מויאל טוען בצורה נחרצת, שהוא ייאבק על הנושא של זיוף החתימות, בכל דרך חוקית העומדת לרשותו. בנוסף, הוא רואה בחומרה רבה את הניסיון לפגוע בשמו הטוב, בזמן ששהה בביקור משפחתי בארצות הברית לרגל חתונת בנו. "אם לא היו מזייפים את חתימתי וחתימתו של חברי, הייתי מכבד את ההסכם שחתמתי בפני ראש העיר מאיר כהן". מויאל מוסיף ואומר שגם ההתנהלות מול בנק דיסקונט, היכן שמתנהל חשבון העמותה, הייתה שלא עפ"י דין וגרמה למבוכה רבה למנהל הסניף המקומי, בעת שמויאל הציג בפניו את המסמכים.

הרבה כדורגל אין בדימונה, רצון טוב ואהבה לכדורגל יש, אבל כשהפוליטיקה נכנסת למגרש הכדורגל אנו נחשפים לתופעות שלא מכבדות את ענף הספורט ובפרט את ענף הכדורגל, שיש לו אוהדים רבים ברחוב הדימונאי

כתב חדשות דימונה

מנכ"ל משרד החינוך - מר שמואל אבואב מבקר בשעה זו בדימונה

אבואב כיהן מספר קדנציות כראש המועצה טבעון ובראשותו המועצה קיבלה פרס על ניהול כספי תקין - המועצה זכתה 9 שנים ברציפות בפרס ניהול כספי תקין מטעם משרד הפנים..

בנושאי חינוך לעיתים היו רעיונותיו שנויים במחלוקת. כך למשל הציע בעבר להנהיג "סדרת הודו" לחיילים, טרם שחרורם מצה"ל. הוא ביקש להקדיש שבוע לשיעורי מבוא לאזרחות, כדי להכשיר את החיילים להתמודד עם נגע הסמים. בוועדות החינוך של הכנסת תקף לא אחת את משרד החינוך בנושאים כמו מחסור בכיתות בנויות, ליקויי בטיחות קשים, תשלומי הורים ו"חינוך אפור" לעשירים.

שלום בר אבי.

חברי עמותת "תנו לעבוד בכבוד מדימונה" לראשונה לאחר שנים של מאבק ועתירות לבג"ץ הרימו כוסיות של מים. שמעון מלכה מדימונה: "שנים של מאבק מתחיל לתת את אותותיו". לפני למעלה משבע שנים החל המאבק נגד העסקת עובדי קבלן בתנאים תת אנושיים. המאבק פרץ מדימונה ויצא החוצה. הממשלה לראשונה מאמצת את המלצת "תנו לעבוד בכבוד"..

שמעון מלכה תושב דימונה יכול אחרי שנים ארוכות מאוד לראשונה לחייך. מלכה רכז הארגונים החברתיים בדרום, (תפקיד בלתי רשמי) וחבר וותיק ונמנה על מקימי עמותת "תנו לעבוד בכבוד" נושם לרווחה ואומר: "ההחלטה כי משרד החינוך יפקח מצחיק אותי הם בקושי יכולים לפקח על התלמידים ועכשיו גם על הקבלנים? זה מוזר לי. אבל אם הממשלה כבר החליטה לאמץ את המאבק אז אני די שבע רצון. אך זה לא אומר שלא נפקח עליהם מקרוב ובוודאי שהמאבק יימשך ביתר עוז. אני קורא לכל משרדי הממשלה להצטרף לפרופסור יולי תמיר ולחזק אותה, זה רק מוכיח עד כמה צדקנו במאבק, חבל רק שהציבור לוקה בתרדמת לא מוסברת".

משרד החינוך יהיה המשרד הראשון בשירות המדינה שיפקח על חברות עובדי הקבלן. המטרה: עובדי הקבלן שמועסקים במשרד יזכו לתנאים סוציאליים נאותים. בנוסף, מגבש המשרד "רשימה שחורה" של מעסיקים שהמשרד הפסיק איתם את ההתקשרות לאחר שהפרו זכויות של עובדים. כיום מועסקים מאות עובדים במשרד החינוך על ידי חברות קבלן.

כ-250 עובדים מועסקים על ידי חברות שמירה, 150 עובדים נוספים מועסקים בענפי המזון והניקיון, וכמה מאות נוספים מועסקים על ידי הרשויות המקומיות, ביניהם גם מורים, יועצים חינוכיים ומדריכים חיצוניים. על פי הנחיה חדשה במשרד החינוך יתווסף מעתה לכל עסקה בין חברת קבלן לעובד משרד החינוך סעיף שכותרתו "כוח האדם של הקבלן והאמצעים הנדרשים לביצוע המכרז". סעיף חדש זה מגדיר את התפקידים והחובות הנדרשים מהקבלן לביצוע הפרויקט הספציפי בגינו מפורסם המכרז, כמו גם האמצעים הנדרשים לביצועו. בין היתר, התחייב הקבלן לשלם את שכרם של עובדיו תוך הקפדה יתרה על חוקי המגן המסדירים את תנאי העסקתם של העובדים במדינת ישראל, לרבות ההסכמים הקיבוציים הכלליים לגביהם ניתן צו הרחבה לכלל העובדים במשק. כמו כן, הקבלן יתחייב לשלם לעובדיו שכר שלא יופחת משכר מינימום, במידה והקבלן יעסיק עובד שעות נוספות הוא יחויב לפעול לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. בנוסף, יקפיד המשרד כי הקבלן ישלם דמי הבראה, ביטוח פנסיוני ונסיעות. "עובדי הקבלן שמשרתים במשרד החינוך לא ינוצלו יותר", הכריזה ביום שני בצוהריים שרת החינוך יולי תמיר. "הם חייבים ליהנות ממערך השירותים והזכויות. אנו נחייב קבלנים ליידע את העובדים במערכת החינוך על מלאי הזכויות שלהם. אם קבלן יפר את זכויות העובדים אנו נפסיק את ההתקשרות איתו או נפנה לערכאות משפטיות".

שלום בר אבי.

דוד אבוחצירה בעל פיצוחיה ותיקה במרכז המסחרי, ומכהן גם כיושב ראש ועד הסוחרים בעיר נשדד באלימות. עשרות אלפי שקלים נעלמו, נכון לשעה זו אין חשודים. המשטרה פתחה בחקירה במישור המודיעיני.

את סופו של יום שיש האחרון לא יישכח דוד אבוחצירה הרבה זמן. ביום הזה ניסו רבים מאוד מדימונה את מזלם במשלוח טופס טוטו במסגרת הניסיון להביא את הפרס הראשון שעמד על כ- 60.000.000 מיליון שקלים. הפעם רבים בחרו בתחנת הטוטו הפעילה הזו מאחר והיא כבר רשמה זכיות נאות בטוטו ויש מי שכבר התעשר ממילוי טופס אצל אבוחצירה המפנק את הממלאים המחזיק מפתחות המלווה בברכת הצלחה. לא רק אבוחצירה ידע כי היום הפדיון גדול מבכל יום שישי רגיל. גם השודדים שככל הנראה עקבו אחריו, וסימנו אותו כמטרה.

מהמשטרה נמסר למערכת "הצבי דימונה" כי בסוף היום סמוך לשעה 17:20 ליד ביתו התנפלו עליו 2 שודדים רעולי פנים אלו היו חמושים באלה והצליחו לגבור על אבוחצירה ולחטוף את הפדיון היומי שהיה שמן במיוחד. כוחות גדולים של משטרה הגיעו לזירת האירוע ותוך זמן קצר עצרה המשטרה מספר חשודים פוטנציאליים בתחום השוד. אך לאחר חקירתם נאלצה המשטרה לשחררם לביתם לאחר שהתברר לה כי להם אין יד ורגל בשוד הזה. כעט עוברת המשטרה למישור המודיעיני כדי להביא לפיצוח השוד החמור הזה. דוד אבוחצירה שבעצת עורכי דינו לא מוכן לספר את מה שעבר עליו ביום שישי, הוא אף חושש משיבוש הליכי החקירה המאומצת.

סגן ניצב יוסי כהן אומר ל-הצבי דימונה": "אני מעריך כי בסופו של דבר נניח את ידנו על החשודים האמיתיים ונצליח לסגור את התיק, אנו רואים בחומרה את האירוע הזה ונעשים מאמצים עילאיים לתפוס את השודדים".

שלום בר אבי.

דימונה עברה מתקציב גרעוני לתקציב מאוזן ורווחי. מזה למעלה מעשרים שנה הייתה דימונה נחשבת לעיר עם מאזן תקציבי גרעוני ונזקקה למענקי איזון ממשרד הפנים והלוואות עם ריבית שחנקה אותה לעיתים קרובות כמעט עד מוות, וזאת כדי לסיים את שנת התקציב. שנתיים ומחצה לקח למאיר כהן להפוך את דימונה מעיר גרעונית הנזקקת לחסדי שולחן משרד הפנים לעיר עם תקציב מאוזן ובעלת פרס על ניהול תקין. מהפך תקציבי פרי מזוז וכהן מעלה את דימונה אל ראש סולם הדירוג הארצי. כל הפרטים, כל הערים, וכל הנתונים בכתבה שלפניכם. גזבר העירייה מאיר מזוז וראש העירייה צפויים בחודש מאי לקבל על המהפך את פרס שר הפנים. הללויה דימונה.

עברו מגירעון לעודף: הרשויות שעברו מגירעון בתקציב לאיזון או עודף כוללות את: אשדוד (עודף של כ-48.7 מיליון שקל ב2005), ירושלים (עודף של כ-14.2 מיליון שקל ב-2005 לעומת גירעון של כ-22.6 מיליון שקל ב-2004), חיפה (עודף של כ- 2.2 מיליון שקל לעומת גירעון של כ-7.6 מיליון שקל ב-2004,) עכו (עודף של כ-1.2 מיליון שקל). בדומה ניתן למנות גם את דימונה, בית שמש, קריית מוצקין וקריית אתא. גזבר העירייה מאיר מזוז וראש העירייה מאיר כהן צפויים בחודש מאי לקבל על המהפך את פרס שר הפנים.

ומי עדיין נמצא בתחתית הסולם? אלו השכנים הדרומיים שלנו. ערד, ירוחם, מצפה רמון, שדרות, אופקים, ונתיבות. התקציב שלהם או שלא עבר במליאה או שעדיין נחשב לגרעוני, או שהן עשויות למצוא את עצמן עם חשב מלווה.

ומי בראש הסולם? הכנסותיה של עיריית ירושלים הסתכמו ב-2005 ב-כ-3.8 מיליארד שקל. הורידה את ת"א למקום שני עם הכנסות של כ-3.7 מיליארד שקל ואת חיפה למקום שלישי עם הכנסות של כ-2 מיליארד שקל. הרשויות עם הגירעון הגבוה ביותר לתושב: קריית שמונה, נהרייה ועפולה. מהפך בצמרת דירוג "דנס 100 של דן אנד ברדסטריט": ירושלים מובילה את דירוג 50 הרשויות הגדולות בישראל ב-2005 מבחינת הכנסותיה ותקבוליה, אחריה מדורגת תל-אביב, שדורגה במקום הראשון משנת 2001, חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה (ללא שינוי מהשנה הקודמת). ב-2004 עמדה ירושלים במקום השני. הכנסותיה של עיריית ירושלים הסתכמו ב-2005 ב-כ-3.82 מיליארד שקל (לעומת 3.052 מיליארד שקל ב-2004), ועם עודף של 14.2 מיליון שקל בתקציב לעומת גירעון של 22.6 מיליון שקל בתקציב 2004. במקום השני תל-אביב עם הכנסות של כ-3.7 מיליארד שקל.

הכנסותיה של חיפה הסתכמו ב-כ-2 מיליארד שקל והכנסותיהן של ראשון לציון ופתח-תקווה הסתכמו ב-כ-1.1 מיליארד שקל כל אחת, בהפרשים קטנים מאוד. את החמישייה השנייה מובילה אשדוד (כמיליארד שקל) שעלתה למקום השישי, בהפרש קטן מאוד באר-שבע הממוקמת השנה במקום השביעי ונתניה (כ -958 מיליון שקל), ששיפרה את מקומה ועלתה למקום השמיני. במקום התשיעי חולון (כ- 849 מיליון שקל) ובמקום העשירי רמת-גן (כ -795 מיליון שקל). בקרב 10 הרשויות הגדולות, רק 2 נמצאות בגירעון לעומת 5 רשויות אשתקד. בין 50 הרשויות הגדולות: מספר העיריות בעלות עודף בתקציב או שרשמו תקציב מאוזן גדל מ-18 ב-2004 ל-24 ב-2005. מדירוג "דנס 100 " עולה כי סך ההכנסות של 50 הרשויות הגדולות עמד בשנת 2005 על כ-29 מיליארד שקל, לעומת כ-26.7 מיליארד שקל ב-2004, עלייה של ב-כ-8.7%.

סכום הגירעון המצרפי של 50 הרשויות הגדולות הסתכם ב-כ-310 מיליון שקל לעומת כ-620 מיליון שקל בשנה הקודמת, ירידה של כ- 50%. כלכלני "דנס 100 " מציינים: דירוג "דנס 100 " של 50 הרשויות המקומיות הגדולות בישראל מעיד על המשך השיפור בתפקוד הרשויות וצמצום הגירעונות. מלבד הירידה בסכום הגירעון חלה ירידה של כ- 21% במספר הרשויות הנמצאות בגירעון מקרב 50 הרשויות הגדולות והשנה רק 26 עיריות מצויות בגירעון לעומת 32 רשויות בגירעון אשתקד.

שלום בר אבי.

במוצאי שבת האחרון התארח הזמר המזרחי עופר לוי בביתם של עורכת הדין רינה כהן חמו ובעלה הרב ניסים.

שם הוא זכה לסעודת "מלווה מלכה" התפלל ושוחח עם הרב ורעייתו. עופר לוי מספר כי הוא עדיין שומר שבת כהלכתה, ואף אינו מופיע בשבתות, מתפלל כל בוקר וממשיך ללמוד תורה. ניסים חמו מספר על חברו. :"הוא איש מיוחד במינו וחבר אמיתי אני מאמין כי כוכבו יזרח ויעלה מעלה מעלה