שלום בר אבי.

ראש העירייה מאיר כהן וסגל א' של העירייה שכלל את חבר מועצת העיר מקס פרץ המנהל את מרכז תקשורת ואישים נוספים יצאו לרומניה כדי לחדש קשרים של ברית ערים תאומות.

המשלחת תשהה ברמניה מספר ימים מאיר כהן לפני צאתו אמר: "נסיעה חשובה מאוד זו, לא רק קשרי ידיות נרקמים בה אלא גם קשרים כלכליים עתידיים למינוף הקהילה העיסקית בעיר, בישיבת המועצה הקרובה אדווח לציבור על נסיעתי זו".

דן בונבידה

גופת גבר בשנות ה40 לחייו נמצאה בדירתו ברח ' האלון

גופת גבר בשנות ה40 לחייו נמצאה בדירתו ברח ' האלון , האיש מוכר למשטרה כצרכן סמים נמצא מת בדירתו בשעה שתיים עשרה לערך המטשרה בודקת את נסיבות המוות

דן בונבידה

תושב שכונת ניצחון ב' בעיר מוכר למשטרה הטיל אימה תקופה ארוכה על תושבי השכונה שהתלוננו כל הזמן והבחור שוחרר לפני כיומיים שירדה אחת השכנות להתלונן על הפחד מכלביו של השוטר ירה השכן באביה איש מבוגר בשנות ה60 לחייו ברובה אוויר והקפיץ מספר רב של שוטרים שחששו לחייו של התושב.{כותרת משנית}

תושב שכונת הניצחון הטיל זה תקופה ארוכה אימה על תושבי השכונה בשעה שתקף אותם אחרי השני ובנוסף הטיל אימה על עוברים ושבים, התושב מטופל פסיכיאטרי תקף השכם והערב את תושבי השכונה שסבלו גם מכלביו הרבים של האיש שנשכו מס' מהם , ביום ראשון בשעות הצהריים חזרה בתה של אחת מתושבות השכונה הביתה והותקפה שוב ע"י כלביו של התושב שירד סבה של הצעירה מלווה באם ודפק בדלתו של החשוד ששלף החשוד רובה אוויר וירה בחזהו ובסנטרו של האיש .כוחות רבים של משטרה שחששו מאירוע ירי הגיעו למקום ועצרו את האיש שלמזלם ירה רק ברובה אוויר.

אחת מתושבות השכונה אמרה: " זה בלתי אפשרי כבר לסבול את זה אנחנו חיים תחת טרור של איש אחד והמשטרה משחררת אותו פעם אחר פעם , פעם זה אני ופעם זה שכן אחר אני מקווה שבפעם הנוכחית הבחור יורחק לאלתר מהשכונה ויפסיק להטריד את תושביה .

מהמשטרה נמסר שלאור המעשה החמור ימצא את עצמו התושב עצור לתקופה ארוכה .

דן בונבידה

במסגרת הידוק הקשר בין המשטרה לקהילה נערכה בתאריך 18.09.2007 פגישה בין סגל תחנת משטרת דימונה בראשות מפקד התחנה סגן ניצב משה אבגי עם נכבדי העדה הבדואית המתגוררים בגזרת דימונה.{כותרת משנית}

מפקד משטרת דימונה החדש סגן ניצג משה איבגי מפשיל שרולים ויוצא לשטח כך עשה בשבוע שעבר בפגישה בחוות ממשית עם כל מנהיגי השבטים הבדואים באזור על מנת ליצור הידברות עימם , איבגי וסגל בכיר מתחנת משטרת דימונה נפגשו עם שבט אלווהשלה , שבט אבו סולב , שבט אלעזזמה ועוד מטרת הפגישה הייתה בין היתר לדבר על הבעיות הבוערות מצד האוכלוסייה הבדואית בנגב כמו : בעיית הגמלים המשוטטים בכביש , פגיעה בתשתיות , וידוי אבנים בכבישי הנגב . הפגישה פרי יוזמתו של איבגי הינה נדבך נוסף בסדרת מפגשים ופעילויות משותפות למען פתרון הבעיות ולמען שיפור איכות החיים באזור , בטחון התושבים והידוק שיתוף הפעולה עם המשטרה שבה משרתים כבר מס' תושבים מהעדה הבדואית.

שלום בר אבי

בשל עיצומים שנוקטים המורים ברחבי הארץ נדחה הפסטיבל ע"ש יוסי עזריאל ז"ל, שהיה אמור להתקיים בימים אלו ממש.

למגינת ליבם של המארגנים בדימונה וצוות ההפקה שעבד ימים ולילות בספריה העירונית הוחלט כי לא יבוטל הפסטיבל שקיבל השנה מימד ממלכתי וחסות של שרת החינוך יולי תמיר. וכן מימד בינלאומי בו היו אמורים להגיע תלמידי ממגמות התקשורת מאיטליה וקנדה, וכן לראשונה בתולדות הפסטיבל היו אמורים להתארח בדימונה תלמידים ממוסדות החינוך הפלסטינאי מעזה ומחברון.

את הפרס על מפעל חיים יקבל השנה השחקן מוני מושונוב, סרטים יוקרנו על מסכים באורך 22 מטרים שיוקמו בשטחי הכינוס!!! וכיתות אומן עם אמנים ויוצרים ימלאו את התיכונים.

כאמור הפסטיבל נדחה לחודש אפריל בתקווה שעד אז לא יהרסו שוב המורים את החגיגה הגדולה בעיר.

כתב חדשות דימונה

חדש מקהילת העבריים מדימונה - בריאות בתחפושת ג'אנק פוד: המבורגר קינואה, עדשים מונבטות, פשתן וצנוברים

המראה והטעם דומים לאלה של המבורגר או נקניק סלמי, אך למעשה ישנם מגוון של חומרי גלם מזינים מהצומח. מוצרי 'טבע דלי' מציעים חלופה מופחתת שומן וקלוריות, נטולת כולסטרול ועשירה בסידן ובאומגה 3 לג'אנק פוד שרובנו רגילים לאכול. מוצרי 'טבע דלי' מיוצרים במפעל 'העבריים' בדימונה מחומרים טבעיים הנמצאים בשימוש הקהילה. אחד מעקרונות הקהילה הוא הקפדה על תזונה טבעית ובריאה ללא כל מרכיבים מן החי - בשר, דגים, ביצים וחלב.

ההמבורגר החדש מבוסס על שילוב ייחודי של מרכיבים צמחיים טבעיים, ואינו מכיל כמקובל בשר, ביצים, סויה או גלוטן. הוא כולל את חומצות השומן החיוניות אומגה 3, שמקורן בשמן פשתן מכבישה קרה. ההמבורגרים כשרים פרווה בהשגחת הרבנות דימונה, וכל חבילה מכילה 400 גרם – ארבעה המבורגרים. המוצר נמכר בחנויות טבע, הוא קפוא ובא בשני טעמים: קינואה, עדשים מונבטות וצנוברים; ואורז מלא, עדשים מונבטות ושקדים. ה"מחיר" הקלורי לקציצת המבורגר: 165 קלוריות בלבד! פרטים נוספים בקישור המצורף.

שלום בר אבי

שנה למותו של אהוב העיר סגן ראש העירייה מחזיק תיק הרווחה תרבות וצעירים

יוסי עזריאל ז"ל. ביום רביעי בלילה נחנך גן הפסלים והשירים לאחר טקס מרגש באולם היכל התרבות. במקום להכביר במילים בחרנו להתבונן בגלרית התמונות מהערב המרגש ולהזמינכם לבקר בגן השירים של יוסי.

שלום בר אבי

הרעיון לקיום סליחות המוני עלה בראשו של מיכאל ז'ינו בעל רשת האולמות בעיר.

הוא החליט כי בקיום מיצווה זו הוא ינציח את דכר אבי המנוח רבי אברהם ז'ינו זצ"ל, שהיה ירא שמים וחסיד עניו.

השעה היתה 23:30 וכמו במטה קסם הגיעו לשטח הכינוס בפארק "אשכול" או בשמו החדש "גן השירים ע"ש יוסי עזריאל ז"ל הגיעו קרוב לשלושת אלפים (3000) איש לתפילת הסליחות המסורתית. סוללה של שופרות הרעימו בקול השופר וקשה היה להבחין בעין אחת שנותרה יבשה מעומק ההתרגשות. זו הפעם הראשונה בתולדות העיר שטקס סליחות המוני מתקיים בעיר. רבנים חשובים מרחבי הרץ הגיעו לקיום הסליחות.

ובמקום להרבות במילים "שער העיר דימונה" מביא לכם מספר תמונות שימחישו לכם את ההתרגשות.

סיגי קדוש

מזה מספר חודשים פועלת במתנ"ס תוכנית 'עידית' . התוכנית היא פרויקט חד פעמי שפועל מימי ראשון עד חמישי משעות הבוקר עד הצהריים. ב'עידית' לומדות קבוצת אימהות צעירות אשר אינן עובדות או לומדות באופן מסודר. והן זקוקות להשלמת השכלה. בתוכנית הן לומדות מתמטיקה, אנגלית, מחשבים, הבנת הנקרא, חיבור ועוד.רכזת תוכנית עידית היא העובדת הסוציאלית, מהיחידה לעבודה קהילתית אדרת טרכטינגוט, אשר מלווה את הבנות בהרבה אהבה מסייעת ומקשיבה לכל בעיה. במהלך הלימודים עוברות הבנות גם סדנת העצמה, במהלכה הן עוברות תהליך שיגרום להם להעצמה יחזק את ביטחונן העצמי ועוד. מטרות התוכנית הן סיוע למשפחות לעשות שינוי משמעותי בחייהן. ידוע היום שבלי השכלה לא ניתן להגיע רחוק היום, ולכן האפשרות ללמוד משפר את סיכוייהן להתקבל למקומות עבודה פוטנציאליים.

הבנות משלמות סכום מזערי בכל חודש, תמורת הזכות להיות שותפות לפרויקט. אמא שיש לה ילד פעוט זכאית לסבסוד במעונות. התוכנית גם כוללת פעילויות משותפות ימי כיף והעשרה ביחד כל המשפחה. בשלב ב' של התוכנית זכאית כל אם למלגה, אותה תוכל לממש בלימודים, כפי רצונה ויכולתה.

מתוך סך כל הבנות שהתחילו את התוכנית פרשו מעט מאוד, והצטרפו אימהות חדשות. כיום משתתפות בתוכנית 36 נשים, שזה המקום לפרגן להן על ההחלטה האמיצה שלקחו על עצמן, הן עושות זאת במסירות רבה בכל יום מבלי להפסיד יום לימודים אחד. למען עתידן.

שותפים לפרויקט 'עידית' עיריית דימונה, מועצה מקומית ירוחם שיקום שכונות וגו'ינט ישראל שגם מממנים את הפרויקט. מתנ"ס דימונה, והתמ"ת האגף להכשרה ופיתוח כ"א.

דן בונבידה

מאיר בביוף : "אני מקווה כי במצעם של המועמדים יונף בגאווה דגל המאבק בתופעת עובדי הקבלן לצד התביעות הצודקות לשמירה על זכויות העובדים ולשיפור תנאי העסקתם".

במהלך חודש נובמבר ייערכו בחירות למועצת העובדים בתרכובות ברום ובמפעלי ים המלח.

בחברת תרכובות ברום הבחירות נועדו להתקיים במהלך חודש דצמבר אולם לבקשת חברי מועצת העובדים, החליט יו"ר ההסתדרות במרחב הנגב, מאיר בביוף, להקדים את מועד הבחירות לנובמבר. הבחירות הוקדמו בשל הצורך להיערך לקראת סיומו של ההסכם הקיבוצי הנוכחי בדצמבר 2007 וכוונת העובדים, בגיבוי ההסתדרות בנגב, לתבוע שיפורים בתנאיהם בהסכם הקיבוצי החדש וכן למצוא פתרון בהסכם לעניין עובדי הקבלן המשמשים כעוזרי מפעיל במפעל תרכובות ברום ברמת חובב.

הבחירות למועצת העובדים במפעלי ים המלח יתקיימו גם הן בחודש נובמבר, זאת בתום הקדנציה של מועצת העובדים הנוכחית.

בשני המפעלים מערכת הבחירות כבר מורגשת היטב כאשר מועמדים חדשים וותיקים פתחו בקמפיין לקראת הבחירות למועצת העובדים.

מאיר בביוף : "אנו צפויים לקראת שתי מערכות בחירות מלאות חיים ומאבקים בשני מפעלים מהגדולים בתעשייה בנגב. אין דבר נכון יותר מאשר עובדים שבוחרים באופן דמוקרטי את נציגיהם. ועדי העובדים ומועצות העובדים הם שליחי ההסתדרות לצורך הבטחת זכויות העובדים ורווחתם ותנאי העסקתם. אני מקווה כי בכוונת המועמדים השונים להיאבק גם למען האוכלוסיות החלשות שאינן זוכות תמיד לייצוג הולם במקום העבודה. אין לי ספק כי לצד רווחת העובד ושמירה על זכויותיו על מועצת העובדים להצטרף להסתדרות בנגב ולהניף גם את דגל המאבק בתופעת עובדי הקבלן".

כתב חדשות דימונה

המדובר בבן 24 המוכר למשטרה. הוא נורה במהלך הלילה, נפצע באורח אנוש ונפטר מפצעיו בבית חולים קפלן ברחובות. המשטרה פתחה בחקירה

רצח באשדוד: נדב ויצמן, תושב אשדוד בן 24 , המוכר למשטרה נורה למוות הבוקר בשעה 1 אחר חצות ברחוב הבושם פינת שדרות בני ברית באזור התעשיה הקלה באשדוד. הצעיר נפצע באורח אנוש ופונה לבית חולים קפלן ברחובות וכעבור זמן קצר דוחח מבית החולים כי הוא נפטר מפצעיו.

בסמוך לשעה 01:18 התקבל דיווח במשטרת אשדוד, על אירוע תאונת דרכים פגע וברח וירי, ברחוב הבושם/בני ברית אשדוד. בהגעת השוטרים למקום, נמצא הפצוע נדב ויצמן עם פגיעות ירי.

ויצמן נדב יליד 1983 רווק התגורר עם הוריו ברחוב אוסישקין ברובע ט"ו באשדוד. בעבר, התגורר עם משפחתו בדימונה. הנ"ל עבר להתגורר באשדוד בשנת 2005 ולדברי המשטרה הינו בעל עבר פלילי בנושא רכוש, סמים ואלימות. רוב התיקים שנפתחו נגדו הינם של תחנת משטרת דימונה.

עם קבלת ההודעה על האירוע, ביצעה משטרת אשדוד פעולות חקירתיות ראשוניות ובהמשך להערכת מצב שבוצעה בפיקודו של מפקד המרחב, נצ"מ דוד ביתן, הוחלט כי, כנהוג, יועבר התיק, בשל חומרתו, ליחידה המרכזית של מרחב לכיש. חוקרי ימ"ר לכיש פתחו בחקירה יסודית עוד באותו הלילה. עד כה נגבו עשרות עדויות, בינהן, עדויות של חבריו, עימם נראה לאחרונה, אודות טיב הקשר עימו והשעות האחרונות, אותם בילה עימם.

נדב ויצמן נרצח ביריות בהיותו על הקטנוע שבבעלותו בצומת הרחובות הבושם- בני ברית. עם קבלת ההודעה על האירוע, קיבל האירוע התייחסות של אירוע רצח, למרות שבאותם הרגעים, עוד הוגדר בתור פצוע אנוש. למקום, הוזמנה מעבדה ניידת של זיהוי פלילי, נאספו ממצאים מהזירה והחלה חקירה מקיפה והפעלת מודיעין אודות זהותו של הקורבן ומניעים אפשריים לרצח.

התיק ,כאמור, הועבר כבר בשעות הבוקר המוקדמות לטיפולה של היחידה המרכזית של מרחב לכיש בפיקודו של סנ"צ גבי דוליצקי . החקירה בעיצומה.

שלום בר אבי

תלמיד תיכון "ליהמן" היה בדרכו לבית הספר כאשר כאילו משום מקום הגיחו בלשי משטה ממחלק הנוער רס"ב משה גרינשטיין, ורס"ב משה קסוקר וביקשו לערוך על התלמיד חיפוש, התלמיד החל להימלט והבלשים הפגינו כושר גופני מרשים הצליחו בתום מרדף קצר לעצור את התלמיד ובחיפוש בתיקו התגלו 2 סכיני מטבח ארוכים במיוחד וחפיסת סיגריות. הבלשים שאלו את הנער: "מה אתה עושה עם הסכינים האלו ולמה הם מיועדים"? נהער השיב: " אני מסוכסך עם מספר בני נוער בבית הספר והסכינים הם רק להגנה עצמית, אולי אזדקק להם"?

הבלשים לא אהבו את התשובה וחששו מהתוצאה ששימוש בסכינים אלו החליטו לא לעבור לסדר היום, הביאו את הנער אחר כבוד לתחנה והוריו הוזעקו לתחנת המשטרה.

לאחר שנחקר ארוכות במחלק הנוער סירב הנער לספר עם מי הוא מסוכסך ולא שיתף פעולה עם החוקרים הוחלט להושיבו במעצר בית בן חמישה ימים.

פרטיו של הצעיר הועברו למנהלת החינוך והרווחה העירונית. ראש העירייה מאיר כהן המחזיק בתיק החינוך עודכן בפרטים, כהן שיבח את עירנותם של הבלשים קסוקר וגירנשטיין וביחד עם מפקד תחנת דימונה סגן ניצב משה איבגי הם שיבחו את השוטרים והודיעו כי המאבק באלימות הם יאבקו ללא פשרות.

כתב חדשות דימונה

"אבי השפן", פורץ רב מעללים המוכר בתחום עברות הרכוש והאלימות נתפס בשבת כשפרץ לדירת מגורים בדימונה.

"אבי השפן" פורץ רב מעללים המוכר בתחום עברות הרכוש והאלימות נתפס בקלקלתו כאשר הוא וחברו פרצו בליל שבת האחרון לדירת מגורים בדימונה.

מהמשטרה נמסר כי בעקבות דווח שהתקבל במוקד המחוזי על חשד לפורצים ברח' נתיב בציפורים הגיעו מיד השוטרים תומר בן דוד ועזר לוי והמתנדב קינן אלי ופתחו בסריקות.

הם הבחינו בדמות חשודה בתוך הדירה וכן בחלון דרכו נכנס החשוד, השוטרים נכנסו מבעד לחלון בעוד חבריהם מאבטחים את הדירה מסביב, בסריקה שערכו בדירה הבחינו בחשוד המוכר למשטרה בכינוי "אבי השפן " כשהוא מסתתר באמבטיה, משהבין החשוד כי נלכד, ניסה להימלט דרך החלון, השוטרים זינקו לעברו והצליחו למנוע ממנו מלהשתחל דרך החלון זאת כשהוא משתולל ובועט בשוטרים המנסים לשים עליו את ידיהם.

החשוד תושב דימונה כבן 23 נעצר והועבר להמשך חקירה בתחנת דימונה .בסריקה בבית לא נמצאו חשודים נוספים, אלא שמיומנות של השוטרים והכרתם את דפוסי הפעולה העלתה חשד כי החשוד לא פעל לבד ובמקום נותר צוות שהמשיך לסרוק את הדירה וסביבתה ואכן לאחר כעשרים דק' הבחינו השוטרים בתנועה קלה מאחורי המזנון העומד סמוך למרפסת, שם אותר חשוד נוסף מכורבל מחפש מסתור מפני השוטרים.

החשוד תושב דימונה כבן 22 נעצר והועבר להמשך חקירה. שני החשודים הודו בחקירתם במיוחס להם, נגד השניים הוגש היום בהליך מזורז כתב אישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים.

שלום בר אבי.

השנה הפסטיבל ישא אופי בנלאומי. למעלה משלושת 3000 אלפי בני נוער מרחבי הארץ יתארחו בדימונה

. לראשונה הפסטיבל יארח בני נוער מרחבי העולם כמו איטליה קנדה ועוד, וכן נוער פלסטינאי יהיה אורח בדימונה. אומנים כמו גדעון לוי ומשה איבגי יהיו רק חלק מצוות בימאים שחקנים אנשי רדיו קולנוע וטלוויזיה שיגיעו לדימונה וירצו בפני כיתות לימוד שיפתחו במיוחד בפני בני הנוער. הרדיו החינוכי 106 FM ישדר במהלך 4 ימי הפסטיבל 24 שעות ביממה.

פרס על מפעל חיים יקבל השחקן מוני מושונוב, באותו הערב תועלה הצגה מהרפרטואר של מושונוב. מסכי ענק ברוחב של 22 מטרים יהיו פרוסים ברחבי שטחי הכינוס של הפסטיבל. פאנלים רבים יהיו פתוחים בפני בני הנוער ובין היתר יתקיים פאנל בנושא השבויים עם דובר צה"ל אבי בניהו. גם השנה יצויין זיכרו של סגן ראש העיר המנוח יוסי עזריאל במגוון רחב של פעילויות וסרטים לזיכרו.

שלום בר אבי

נהג פתח לעברו באש מרכב, ונמלט. אחד מכיווני החקירה: רצח בעקבות מריבה על לבה של צעירה, לאחר בילוי במועדון

תושב דימונה לשעבר המתגורר באשדוד בן 26 נורה לפנות בוקר (יום א') ברחוב הבושם בעיר. צוות מגן דוד שהוזעק למקום פינה את הצעיר במצב קשה מאוד לבית החולים קפלן ברחובות, אולם שם נקבע מותו.

מחקירת המשטרה עולה כי הנרצח, המוכר למשטרה מעבירות קלות, עמד ליד קטנוע בצומת הרחובות הבושם ובני-ברית באשדוד. אלמוני שנסע ברכב ירה לעבור מנשק אוטומטי ונמלט מהמקום.

עוד עולה מחקירת המשטרה כי הנרצח, תושב דימונה בעבר שעבר להתגורר לאחרונה באשדוד, אינו משתייך ל"כנופיות הפשע בעיר".

במשטרה אומרים כי נבדק החשד כי האיש נרצח על רקע מריבה על צעירה לאחר בילוי במועדון, מכיוון שהוא נורה לא הרחק ממועדוני בילוי באשדוד. בימ"ר לכיש הקימו צוות חקירה מיוחד על-מנת לחקור את נסיבות הרצח. מהמשטרה נמסר כי כל כיווני החקירה נבדקים.

שלום בר אבי

שלמה (מומי) אמר ז"ל סגן מנהל מחוז הדרום במגן דוד אדום נהרג בהתנגשות עם גמל.

תנ"ג (תת מגן דרגה במד"א) שלמה (מומי) אמר ז"ל, היה בדרכו מהרמת כוסית בערד לביתו שבדימונה, כאשר התנגש בגמל צעיר ששוטט על הכביש סמוך לצומת שוקת. הוא נפצע אנושות ומת מפצעיו תוך זמן קצר. בנו שעובד כפרמדיק בארגון והיה במשמרת בעת שאביו נהרג, הבן שמע על התאונה במכשירי הקשר של מד"א והבין מיד כי הוא איבד את אביו ערב ראש השנה. שלמה (מומי) אמר, תושב דימונה בן 58, נשוי ואב ל 4 ילדים סגן מנהל אזור הנגב במד"א, תושב דימונה הוא ההרוג השביעי מדימונה בהתנגשות עם גמלים. התאונה הקשה התרחשה סמוך לשעה 19:30. כתוצאה מההתנגשות נלכד אמר במכונית כשהוא סובל מפגיעות קשות בראשו ובכל חלקי גופו.

זמן קצר לאחר התאונה המחרידה, נהג שעבר במקום מבחין במתרחש ומחליט לעצור את ריכבו כדי להזעיק עזרה. הנהג הבחין כי במכונית המרוסקת יש מכשירי קשר פעילים, והוא השתמש באחד ממכשירי הקשר שברכב להזעקת הסיוע. אנשי מוקד מד"א שקיבלו את ההודעה היו משוכנעים תחילה כי האיש המזעיק סיועה הוא מומי אמר בעצמו, המורה להם להגיע למקום התאונה, אך הדובר בקשר הסביר להם שוב ושוב כי הוא אזרח המדבר ממכשיר הקשר של המכונית שנפגעה, ועליהם להגיע מהר ככל האפשר. כוחות גדולים של אמבולנסים וכיבוי אש שהוזנקו למקום התאונה התפללו שמומי "רק" פצוע קשה, שרק ניתן יהיה להציל את חייו. הם התבדו ואבל כבד יורד על מגן דוד אדום בדימונה. גם מסוק של חיל האוויר הוזנק בתקווה להציל את חיו של אמר אך הכל היה לשווא.

לאחר זמן מה רופא שטיפל בו בשטח נאלץ נאלץ לאחר פעולות החייאה רבות לקבוע את מותו של אמר לאחר התאונה. השמועה המרה על מותו של מומי פשטה בעיר כמו אש בשדה קוצים, עשרות מתנדבים ועובדים במד"א דימונה, עיתונאים ואזרחים נהרו לתחנה בעיר ובעיניים דומעות ושפתיים קפוצות סרבו לקבל את רוע הגזרה. דגל הלאום ודגל מד"א הורדו לחצי התורן, והתחנה התכנסה באבלה.

חנה גרינברג מזכירה בכירה וותיקה במד"א מחוז דרום לא הצליחה לעצור את שטף הדמעות ובקול שבור סיפרה: "היום הוא לא הפסיק להתבדח, איחל לכל אדם שרק פגש איחולי חג שמח, היו לו תוכניות רבות לשיפור השירות בדרום, הוא פדנט, ישר, ונקי כפיים. הוא לא ידע לכעוס לזמן ארוך לאחר שכעס מייד חיפש דרך לפיס את מי שהוא כעס עליו בשל הלחץ בעבודה. החיוך המבויש ונועם הליכותיו היו סימן ההיכר שלו מי לא היה מאוהב במומי מי? אני בהלם אלוהים כאילו איבדתי אח"!!! בערבי חג הוא שוחח עם המתנדבים ולמד עליהם המון ידו היתה מושטת לכל סיוע שרק אפשר, הוא אהב ליטטול חלק בחלוקת המזון לניזקקים של האירגון הוא ראה בכך מצווה גדולה שאסור לו לפספס אותה. אמר היה אמור לחגוג עם בני משפחתו את ראש השנה בבית מלון בים המלח והחדרים כבר הוזמנו מראש והתיקים היו ארוזים. ארונו של מומי אמר הוצבה עוד באותו הלילה במשרדו שבדימונה וכל הלילה קראו מתנדבים ובני משפחה תהילים לעילוי נשמתו הזכה. מסע הלוויה המצמרר ביותר בתולדות העיר, שורה ארוכה של אמבולנסים ומאות מעובדי הארגון, מלווים את ארונו של מומי בדומיה מחרידה, אלפים מדימונה באו לחלוק לו כבוד אחרון. תנ"ג מומי אמר החובש הבכיר בעיר הציל במו ידיו את חייהם של מאות מתושבי העיר, החייאות רבות הצליחו בזכות מיקצועיותו, קולו הרגוע ופעולותיו המהירות היו כמו אור בקצה המנהרה של מטופלים רבים ובני משפחותיהם. עשרות תינוקות הגיחו לאוויר העולם כאשר הוא היה היה המיילד לאחר הלידה הוא נהג לבקר את האם והרך הנולד בבית החולים ולוודא כי שלום להם, ונפרד מהם בברכות ואיחולים כאילו היו בני משפחתו.

דימונה ספגה בשנים האחרונות מהלומות קשות שגבו חיי אדם בכבישי הנגב בהתקלות עם הגמלים המשוטטים.

אנו זוכרים את בני משפחת תורג'מן שניספתה בתאונה עם גמל בכביש דימונה ירוחם. את מאיר מדלסי איש צבא הקבע שהתנגש בגמל בצומת ערוער. ואת רמי לוי נהג המונית מדימונה שהחליט לעזוב את מרכז הארץ ולהתגורר בדימונה, לוי ז"ל היה בדרך להקים משפחה בדימונה אך נהרג בליל שבת בדרכו מדימונה לבאר שבע סמוך לצומת ערוער.

מה לא הובטח עם מותם של תושבי העיר ודבר לא קרה מאז, פה ושם סומנו גמלים אך נוהג זה לא הושרש ועדיין גמלים חוצים את כבישי הנגב ומסכנים מאות נהגים. ראש העירייה מאיר כהן אמר במסע הלוויה כי דמו של מומי לא יהיה לשווא, הוא יפתח במסע ארוך במשרדי הממשלה והמשטרה להגביר את האכיפה, להגביר את הענישה, להאיר את כבישי הנגב: "לא יכול להיות שבשנים האחרונות דימונה תקבור את טובי בניה בשל המחדל העצום הזה של שוטטות גמלים, אני רואה בכך פשע לכל דבר ועיניין, לא אנוח ולא אשקוט עד אשר ימצא הפתרון".

אורי אבטובול ידידו הקרוב של מומי ז"ל אומר: "ואני חשבתי שכבר ראיתי הכל, אוי לעיניים שכך ראו חבר יקר מתבוסס בדמו וידנו קצרה מלהושיע, מה לא היתי נותן היום כדי להשיב את מומי אל בני משפחתו, אני כמו חבריי הרבים ובוודאי בני משפחתו לעולם לא נשכח את דמות המופת הזו, הוא איש ענק בעל לב זהב, מקצוען, חבר אמיתי, איש נדיר. העיניים בוכות על מותו, אך הלב מסרב להאמין שמומי איננו עוד". משטרת מרחב הנגב ומשטרת התנועה הארצית בדרום חוקרות את התאונה וכעת עושות מאמצים להגיע אל בעליו של הגמל.

כתב חדשות דימונה

צלבי הקרס התגלו על-ידי מתפללים מבית הכנסת "בית אפרים", שהגיעו לתפילת שחרית של היום השני של ראש השנה. ראש עיריית דימונה מבטיח 2,000 שקלים למי שימסור מידע על המרססים ואומר: "לאחר הפרסומים על התא הנאו נאצי כל העכברים יוצאים מהחורים ואנחנו צריכים להילחם בהם"

מי ריסס צלבי קרס על קירות בית כנסת בדימונה? מתפללים שהגיעו הבוקר (יום ו') לתפילת שחרית של היום השני של ראש השנה בבית הכנסת "בית אפרים" הופתעו לגלות צלבי קרס על קיר המבנה ועל הגדר המקיפה אותה.

ראש עיריית דימונה, מאיר כהן, היה בין המתפללים שהבחינו בצלבי הקרס. בעקבות המקרה הוא הבטיח לשלם מכיסו 2,000 שקלים לכל מי שימסור מידע מי ריסס את הצלבים. למרות החג, הזמין כהן עובדי עירייה למקום שמחקו את הצלבים.

כהן אמר ל-ynet: "הגעתי לבית הכנסת והרגשתי נורא. אני חושב שלאור הפרסומים על תאי הנאו-נאצים שהתגלו בארץ כל העכברים יוצאים מהחורים שלהם ואנחנו צריכים להילחם בהם ביד קשה. בימים הקרובים אני לא מתכוון לעשות שום דבר חוץ מלטפל בנושא הזה. גייסתי את כל פקחי העירייה כדי למצוא את מי שריסס את הצלבים".

בשבוע שעבר רוססו צלבים נוצריים וכתובות "היטלר המשיח, יחי ישו הנוצרי, יחי יא", על קירות בית הכנסת "פחד יצחק" של הרב הדאיה, רבה הראשי של אילת. גבאי בית הכנסת סיפר אז כי הוא גילה שעל קירות המבנה רוססו כתובות נאצה וסימני צלב, כולל על חלקו החיצוני של ארון הקודש המוצב במקום.

כתב חדשות דימונה

מאיר כהן, הבטיח היום להעניק פרס בסך 2,000 שקלים לכל מי שיסייע לאתר את משחיתי בתי הכנסת בעיר.

הבוקר התברר כי אלמונים חיללו שני בתי כנסת בדימונה באמצעות ציורי צלבי קרס. ראש העירייה הביע זעזוע עמוק מן המחזה, והחליט לתרום מכספו האישי כדי לסייע באיתור המשחיתים.

דן בונבידה

מאיר כהן, ראש העיר דימונה מדבר על הצלת קבוצת הכדורגל, היחסים עם "עמידר", והיריבות עם ניסים פרץ ובני ביטון. ראיון חג

מאיר כהן. מאחל שנה טובה.

אחת הבעיות הגדולות ביותר של תושבי דימונה בתקופה האחרונה היא חברת "עמידר" ותפקודה בעיר, מהו הפתרון לדעתך?

צריך להבין אחת ולתמיד שמדובר בחברה ממשלתית שאינה כפופה לעיריית דימונה. אני כראש עיר עשיתי פעולות חריגות אל מול החברה, וזימנתי אותם לעיר ארבע פעמים. כל השיפוצים בבניינים בעיר נעשו אל מול החברה ומשרד השיכון, אני עדיין בא בדרישות בלתי מתפשרות לאכלוס של כל הדירות הריקות. ההסדר החדש, "כל הקודם זוכה", הוכח כבלתי יעיל וככישלון ואני פונה למשרד השיכון בכדי שיהיה שינוי מיידי.

בתקופה האחרונה ישנה עלייה במספר הפליירים המופצים בעיר והמכוונים ישירות נגדך, מהי תגובתך לנושא?

לצערי התרגלתי אחת לכמה חודשים לקמפיינים מכוערים שכאלה נגדי. פעם זה פליירים, פעם זה טלפונים הביתה, ופעם זה מכתבים אליי ולשותפיי. הטרנד כיום הוא ניסיון לסכסך ביני לבין ממלא מקומי אלי ברונשטיין, הם לא מבינים שאלי הוא לא רק ממלא מקום אלא גם שותף מלא לעשייה. אני מצטער שזו הרמה ואני לא צריך לעזור לך לנחש מי עומד מאחורי מכתבים אלה. לפעמים אני מבין שזאת הרמה של המתנגדים ופשוט משלים עם זה. אני חושב שכולנו היינו מצפים לדיאלוג ביקורתי מטעם האיש שאחראי על קמפייני התת-רמה האלה.

ישנו חסך בפעילות לדור הצעיר, האם זה עתיד להשתנות?

אם הכוונה לבני הנוער בעיר, מעולם לא הייתה פעילות כל-כך עניפה. המתנ"ס עובד כמו שלא עבד מעולם, דימונה היא העיר עם הכי אירועי תרבות לנוער ולצעירים. אני מקבל טלפונים מבאר שבע הגדולה ומיתר הערים באיזור, ששואלים אותי איך זה שאין כזו פעילות אצלם. בשורה חשובה היא כי מרכז הצעירים לגיל המבוגר יותר יפתח ממש בעוד חודשיים.

מה מצבך מבחינה פוליטית כיום?

אני מאמין שרוב רובו של הציבור רואה את העשייה וחש אחרי שנים שיש הנהגה שעובדת. נכון שאני מקדיש פחות זמן לפולטיקה מפוליטיקאים אחרים, אבל התחייבתי בראש ובראשונה לעבודה ולשינוי. שינוי לדעתי הוא עשייה ועבודה. אני מתחיל את היום שלי בשש בבוקר ומסיים אותו אי שם אחרי חצות. למרות העבודה הרבה אני ראש העיר היחיד שמקבל קהל באופן סדיר, בלי קשר לקרבתו אלי. דימונה הצביעה ברוב עצום לשינוי ואני לא מתכוון להיות פוליטיקאי, זה רק חלק מהתפקיד שלי. אני מאמין שבסופו של דבר מי שמנצח בבחירות הוא הרוב הדומם והגיע הזמן שישפטו מנהיגים על פי מה שהם עושים.

הבחירות לראשות העיר ייערכו בעוד שנה, מה לגבי מפלגה שתצטרף אליה ופנים חדשות שיתחברו אליך?

לגבי מפלגה אני יכול לעדכן שישנם מגעים וגישושים עם שני גורמים רציניים, אבל זה לא הזמן לפרט. אני בהחלט רוצה לראות פנים חדשות ברשימה שלי. הגיע הזמן לדור חדש של אנשי ציבור, כאלה שלא ממש בולטים בנוף הפוליטי הסניפי, אלא שבאים מהעשייה עצמה ולא חסרים אנשים כאלה בדימונה.

האם אתה חושב שיכול להיות קרב צמוד נגד ניסים פרץ ובני ביטון, ומה דעתך עליהם כמועמדים?

הנחת העבודה שלי היא שכדי לנצח צריך לעבוד קשה. אין נצחונות קלים. היתרון היחיד שיש לי הוא העשייה והעובדה שהפעם זה תלוי בי יותר מבמתמודדים האחרים. אמר פעם מישהו ששלטון לא מנצחים אלא מפסידים. אני מכבד כל מי שיבחר להתמודד ומתחייב להתמודדות הוגנת, כיאה למערכת פוליטית בריאה וטובה. לגבי ניסים פרץ ובני ביטון, ראשית כל אני מכבד אותם כמועמדים, זוהי מדינה דמוקרטית כך שאיני חולק על הלגיטימיות שלהם. עם זאת, לעיתים לא ברור לי הדרייב המוזר והאובססיה לגבי התפקיד והמירוץ, ובפרט של אדם שנכשל פעם אחר פעם, אני מצפה שבפוליטיקה יהיה קצת יותר כבוד עצמי ובושה. מניסים אי אפשר לקחת את העשייה בקרב משפחות המצוקה אותה הוא עושה, ובצורה טובה יש לומר. מבני אני לא שומע שום בשורה, שום אמירה ושום חזון. את קולו שומעים מבחירות לבחירות, מפריימריסט לפריימריסט.

מה קורה כיום בספורט בדימונה?

לפעמים נדמה לי שיש לכם זכרון קצר, מה היה כשנכנסתי לתפקיד? כדורגל? השאירו קבוצה עם גרעון של 7.2 מיליון ש"ח ועמותה מפורקת ועשרות שחקנים עם חובות. תבדקו היום אם יש שחקן שחייבים לו שקל. מצאתי את עצמי יחד עם שאול ברדה מתחנן במרכז "הפועל" שיפתחו לנו את הדלת ויתנו הזדמנות. מאז הצלחנו לבנות מערכת יציבה שעלתה ליגה והשנה ישנן מטרות גדולות יותר וניתן לתוצאות לדבר. אני נותן להם כסף ושקט. גם כדורסל לא היה והנה היום אתה נכנס לאימון של הנוער ורואה על הקווים אגדות כמו אולסי פרי ווילי סימס שמעבירים אימון לילדים בני 12. כל העיתונות הארצית מחפשת אותי לסיפור הזה ואני עדיין שותק. גם בכדוריד העסק היה מפורק והיום ברוך השם הכל עובד. זה הזמן לומר תודה לעוסקים במלאכה ביניהם שאול ברדה, אלי סיגרון ועוד. בקרוב יטופלו תשתיות הכדורגל, יואר מגרש האימונים וישופץ איצטדיון. המגרשים בעיר ששופצו בעלות של 15 מיליון ש"ח לא מביישים מגרשים במרכז. בקרוב נקרה גם את המגרש בצפון העיר.

מה לגבי תפקודך כראש עיר לאור הדחתם של רבים מראשי הרשויות בנגב?

לא צריך להיות עיתונאי ותחקירן בכדי לראות שהיום אני למעשה ראש העיר היחידי בנגב שנשאר בתפקידו. למעשה, אני ויחיאל זוהר מנתיבות מוגדרים כמובילי ערים מתפתחות. ערד, ירוחם, אופקים, כולם הודחו שם, וכיום גם מצפה רמון על הכוונת. שכחנו את הימים שקודמי בתפקיד שבת וזעק למשכורות? היום תודה לאל המשכורות משולמות בזמן עם כל הקרנות והתגמולים. אני זוכר שכשנכנסתי לתפקיד אנשים הודו לי רק כי פתאום ניקו להם ליד הבית.

לסיכום , מה תאחל לשנה החדשה?

מאחל שנה טובה, בריאות ואושר. אנחנו נכנסים לשנת בחירות ואני מאחל לכל המתמודדים שנה טובה. לבני ובנות דימונה שבצבא - לכו בשלום וחזרו בשלום, ולכל תושבי העיר - היו מאושרים. המתנות שלי לשנה החדשה יהיו בעזרת השם המרכז הרפואי, מפעל הסיליקאט והמכון לטיהור שפכים, שיפחיתו את האבטלה שעמדה בעת כניסתי לתפקיד על 11.2% וכיום אחוזיה נמוכים יותר והיד עוד נטויה. הכי חשוב: דימונה היא עיר עם קסם מיוחד שאין בשום מקום בארץ.

כתב חדשות דימונה

אתמול בערב ברחוב מרחבים נדקרו שני צעירים במהלך קטטה - מצבו של אחד קשה

שני צעירים נדקרו בסמוך ל'סופר גבאי' ברחוב מרחבים בדימונה. הפצועים טופלו בשטח ע"י צוותי רפואה שפינו אותם לבית-החולים סורוקה בבאר-שבע כשמצבו של אחד קשה ואחד קל. הערכה כי מדובר בקטטה על רקע פלילי והכוחות משטרה שנמצאים במקום החלו בחקירה.

כתב חדשות דימונה

שלמה (מומי) אמר, בכיר במד"א, היה בדרכו להרמת כוסית בערד, כאשר התנגש בגמל ששוטט על הכביש. הוא נפצע קשה ומת מפצעיו. בנו עובד כפרמדיק בארגון והיה במשמרת בעת שאביו נהרג

שלמה (מומי) אמר, תושב דימונה בן 58, סגן מנהל אזור הנגב במד"א, נהרג (11.9.07) בתאונת דרכים בכביש באר שבע-ערד, לאחר שהתנגש בגמל צעיר שחצה את הכביש.

התאונה הקשה התרחשה סמוך לשעה 19:30. כתוצאה מההתנגשות נלכד אמר במכונית כשהוא סובל מפגיעות קשות בראשו ובכל חלקי גופו.

"זה לא מומי"

זמן קצר לאחר מכן, נהג שעבר במקום עצר כדי להזעיק עזרה. הנהג הבחין כי במכונית המרוסקת יש מכשירי קשר, והוא השתמש בהם להזעקת הסיוע.

אנשי מוקד מד"א שקיבלו את ההודעה היו משוכנעים תחילה כי האיש הוא אמר עצמו, המורה להם להגיע למקום התאונה, אך הדובר בקשר הסביר להם כי הוא מדבר ממכשיר הקשר של המכונית שנפגעה. רופא של מד"א נאלץ לקבוע את מותו של אמר זמן קצר לאחר התאונה.

תופעה מוכרת ומסוכנת

משטרת מרחב הנגב ומשטרת התנועה הארצית בדרום חוקרות את התאונה וכעת עושות מאמצים להגיע אל בעליו של הגמל. אמר נסע מבאר שבע לערד, על מנת להשתתף בטקס הרמת כוסית לשנה החדשה עם מתנדבי ועובדי תחנת מד"א בעיר. בנו עובד כפרמדיק בארגון והיה במשמרת בעת שאביו נהרג.

מדובר בתופעה של ממש שמסכנת כל נהג שנוסע בכבישי הנגב, בשעות היום והלילה. שוטרי התנועה באזורים אלו נאלצים במסגרת עבודתם להרחיק לא פעם את הגמלים מהכביש, מאחר ובעליהם אינם טורחים לעשות זאת.

מאת: שגית ומשה עמרם.

עורכים ומנהלי אתר שער העיר היקרים.

שנה טובה לכם ולכל העוסקים במלאכה באחזקת אתר "שער העיר דימונה" שנה שתבשרו טוב, שתבשרו אחדות, שתבשרו בריאות, שתבשרו שינוי חברתי, שתבשרו אהבת חינם.

אתם בהחלט מוכיחים כי יכולה להיות בדימונה תקשורת אחרת, תקשורת מפרגנת לעשייה הציבורית, תקשורת נטולת פוליטיקה קטנה, תקשורת למען כלל הציבור. בכתבות שאתם מפרסמים אתם מביאים חדשות נקיות מכל כיוון או גוון אישי, הכתבות אמינות, מהירות, מעניינות ומרתקות, האתר שלכם הפך לפופולרי מאוד בקרב תושבי דימונה ומהווה חלון ראווה מדהים לאלו הניכנסים בשער העיר אשר אינם תושבי דימונה.

תודה לכם מעומק הלב על הפירגון, על הדיווחים בזמן אמת, ובאמינות עיתונאית מרשימה, תודה לכם שאתם כאן בשביל התושב זמינים בכל שעה.

ברגשי כבוד והערכה.
שגית ומשה עמרם
דימונה.

שלום בר-אבי.

השנה ללא יום שידורים מיוחד, ללא רעש מיותר שרק מביש את המקבל בצינעה על פי רשימות מסודרות מראש הגיעו הנזקקים לקבל "שי לחג".

תנועת חב"ד בשיתוף עיריית דימונה האגף לשירותים חברתיים חילקו במתחם בית הספר היסודי לשעבר "אפיקים". ראש העיר מאיר כהן היה נוכח אישית בזמן החלוקה בשטח בית הספר וראה את הזרם של הפונים. מקורביו אמרו שברגע שראה אנשים שהוא אישית מכיר, היה לו קשה לעמוד שם ואחרי מספר דקות הותיר את צוות עובדי הרווחה לעבוד והא עזב את המקום בצער רב.

עמותת "לדימונה מלב אל לב", מיסודו של ניסים פרץ הגדילה לעשות וחילקה השנה לא רק פרודוקטים יבשים אלא גם חילקה עופות, דגים ביצים מעדנים לילדים דבש ועודות וכמובן ואספקה יבשה.

השנה דחו בעמותה את כל כלי התקשורת להגיע ולצלם את החלוקה סא"ל במיל' ניסים פרץ חבר מועצת העיר מסביר את הסיבה: "גם ככה המצב הכלכלי קשה ביותר ולי אישית לא זכורה שנה שכזו חל אצלנו גידול אדיר באחוז הפונים לקבל סל מזון לחג, אני אישית הורתי לכל החברים שלא לתת לצלם את החלוקה כדי לא להביך, להכלים, ולבייש את המקבל. התמונות הן קשות והלב מלא בזעם על הממשלה שלא הצליחה במשימה החברתית לעצור את גל העוני בכל הארץ. בדימונה איננו יוצאים מן הכלל אבל זו לא דימונה הצריכה לבוא לידי חשיפה תקשורתית. בדימונה יש אנשים שתורמים, נדיבים, עובדי כפיים, בעלי מוסר חברתי גבוהה, אותם התקשורת צריכה לברך על העשייה ההתנדבותית, ולא לבוא לפתח אולם החלוקה ולצלם מראות קשים של אימהות עם ילדים הממתינים למנת העוף והדג. לכן החלטתי ששום כלי תקשורת לא יגיע למקום החלוקה וזאת כדי לשמור על כבוד הנזקקים. אני תפילה שבשנה הבאה מחסני החלוקה יהיו ריקים ואיש לא יזדקק לנו ולמעל החלוקה, שבכל בית ישרור אור ופרנסה ובריאות".

שלום בר-אבי.

מעתה לבני הקהילה ההודית בדימונה יש בית אמיתי יש להם מוזאון ובית ראשונים משלהם ומעתה יהיה להם גם מקום מפגש תרבותי ואיכותי.

זמן רב עמלו על הקמת המוזיאון ההודי הראשון בדימונה. ביום שני בערב הוא נחנך במעמד ראש העיר מאיר כהן, ממלא מקומו אלי בורנשטיין,

סגן ראש העיר עופר טלקר בן הקהילה, הניספח הכלכלי של ממשלת הודו בשגרירות, ואורחים רבים מחוץ לדימונה, מאות מבני הקהילה הגיעו לטכס תקיעת המזוזה במעמד רבני העדה ההודית והרב הראשי יצחק אלפנט שליט"א. מאכלים הודים הוגשו לבאי חנוכת המוזיאון שממוקם מול קופת חולים ד' בעיר (טיפת חלב לשעבר).

הזמיר הדימונאי בן הקהילה ההודית איתן סלומון הופיעה וכן בנות הקהילה בריקוד מסורתי.
צילום: ליאור שפר מדימונה.

מאת: שלום בר אבי.

מטבע הדברים האנשים הללו יעשו הכל כדי ששנה זו תחרט בזיכרון הקולקטיבי הדימונאי, זו שנת בחירות לראשות המקומית שנת תפנית בחינוך בתרבות ובאיכות חיי התושבים. ויש מי שאומרים כי המערכה נפתחה כבר, זו שנת בחינה בבחינת רבדים שונים בקהילה. מערכת "שער העיר דימונה" מביאה את הדמויות, הפרשנויות, ההערכות והתקוות לשנה החדשה.

האנשים שיעמדו למבחן בשנה הזו הם.

מאיר כהן:

תפקידים: ראש העיר, מחזיק תיק החינוך, מחזיק תיק הרווחה. השנה שחלפה על ראש העיר מאיר כהן היא שנה טובה ויש גם האומרים מצויינת. בערד הודח ראש עיר, בירוחם הודח ראש עיר, באופקים הודח ראש עיר, ובמשרד הפנים רואים בדימונה מודל לחיקוי לניהול עיר על פי כללי מינהל תקין. העיר שינתה את פניה לבלי היכר, נקיונה הריאות הירוקות, האצה מדהימה בסיום הקמת לפחות 2 מפעלים חדשים, קניון לתפארת, מערכת חינוך אמנם עם בעיות אך מתפקדת בצורה מושלמת, ירידה באבטלה בלמעלה משישה אחוזים, קרנה של העיר ושמה הולכים לפניה בכל רחבי הארץ. גורמים עיסקיים ממשלתיים, ופרטיים לא מהססים להשקיע ולגלות עיניין בדימונה. גם הגישה של כלי התקשורת השתנתה ודימונה אינה יותר סמל לעוני רעב ושאר תחלואי החברה. מיגור הנצחת העוני הפכה למטרה נעלה וכך גם קרה. הדברים נעשים בהסתר ומתוך כבוד לניזקק הרחק מעין המצלמה והעיתונות. דחקו את רגליה של הפילנטרופיה. פרויקטים של רווחה חילקו לניזקק חכות במקום חלוקת הדגים. מה עוד יש לתקן? מאיר הפך בשנה החדשה בלתי ניתן לגישה והאזרח כבר לא יכול לדבר לאוזנו של ראש עירו מבלי להתקל במחסום אנושי של עוזרים. לקרב את הגרעין שניתק ממחנה כהן והפך לגרעין ממורמר וחסר בית. לדבר עם כהן בטלפון או להזמין אצלו פגישה הדבר נעשה כמעט בלתי אפשרי. הציבור כבר לא זוכה לגעת בראש העיר האהוב עליו. יש עדיין הבטחות שלא קויימו והן חייבות לבוא על פתרונן . מאיר צריך להשתחרר מפני איומים שמפריעים לו מאוד בניהול סדר היום שלו. הגישה של ראש העיר כאילו כבש את מעוז התקשורת המקומית מוטעת מיסודה ובעצם הגישה הזו היא מחבלת במשך הדרך יותר משעוזרת. הוא מנוכר ליריביו הפוליטיים ובטוח כי הם אפילו לא מהווים מכשלה, היא גישה שעשוייה להיות בעוכריו. למאיר יש זיכרון ארוך מאוד וחד, ויש מי שמפרש זאת כיצר נקמנות יש להבהיר לציבור כי מאיר חד בזיכרונו את ידיו פרושות לקבל גם את יריביו הפוליטיים בחברות וללא עוינות. כהן לא נעל הרמטית את הכוורת הפוליטית המרכיבה את כל חברי הקואליציה ויש מי שאומר כי הסדקים הקטנים יהפכו לקרעים קשים בכוורת, ועל ראש העיר להבהיר כבר עתה לציבור את דרכו הפוליטית, ועל איזו מסגרת שיתופית הוא הולך הפעם. אומרים כי מאיר "סחיט" לכאורה. יש רגעים בדרכו של מאיר המאשרים את האמירה. הוא לא החלטי בקבלת החלטות לא פופולריות וחושש מאוד מהעיתונות המקומית ותגובתה. למאיר כהן אין "בית" פוליטי ועוזריו ומקורביו מושכים כל אחד לכיוון אחר "ומדברים" באוויר, על מציאת בית כזה או אחר. למאיר ממתינה שנה לא קלה הוא אמור לסגור פערים ולהדק קשרים עם הגרעין שניתק ממנו, לא לתת ליריביו הפוליטיים ביטון ופרץ "לגנוב" את הגרעין. ולצלוח בהצלחה את תוצאות הבגרויות, להמשיך בתנופת הפיתוח של ההון האנושי ופחות עיסוק בכיכרות. התנערות ממקורבים ועזרים ולשבת בשכונה בערב עם התושבים "על הברזלים" לשיחות אישיות. ניעור התדמית שמאיר התנתק מהתושבים. מאיר לא חייב להביע עמדה בכל נושא ובכל ויכוח בין תושבי העיר. ביצוע חלק מההמלצות הללו יסיעו רבות למאיר לחצות את קו הגמר לקראת קדנציה נוספת.

בני ביטון:

תפקידים: יושב ראש האופוזיציה, איש עסקים שהצליח השנה מעבר לצפיותיו, דמות מפתח בתנועת ה"ליכוד" הארצי, מתמודד על ראשות העיר. על בני ביטון חלפה שנה לא פשוטה, הוא היה צריך לקבל החלטות פוליטיות לא פשוטות. היו רגעים שכמעט קיבל החלטה להמשיך בשיגשוג העסקים הפרטיים ונטישת החלום הפוליטי להיות ראש עיר. בינימין נתניהו "ביבי" לחץ אותו אל הקיר והחזיר אותו לקידמת הבמה הפוליטית במחוז הדרומי. בני הצליח לשקם את חלק מהסניף המקומי ולהכניס דמויות חדשות לחיי הסניף העיר. שיקום סניף "הליכוד" היתה משימה כמעט בלתי אפשרית אחרי ההפסד הצורם בבחירות האחרונות וביטון הצליח להבצע החייאה בגופה מתה ולגרום לאנשי הליכוד להאמין בדרכו הפוליטית. עסקיו הפרטיים הצליחו והעמידו אותו בשורה הראשונה של אנשי העסקים בדרום המחוזרים פוליטית כמעט על ידי כל הצמרת הפוליטית במדינה. ביטון החליט "להיעלם" לכמעט שנתיים מהנוף הדימונאי ולעשות לביתו. הוא משלם היום מחיר לא קטן על שתיקתו וכיום יועציו פתחו בפני התקשורת את בני ביטון ומאפשרים גישה ישירה לאיש ללא אמצעים. ביטון עדיין בונה בסתר על הסדקים של הקואליציה של מאיר וטוען סדקים אלו יהפכו לקרעים שלך ממש ולא מן הנימנע כי הם יפלו בידיו כפירות בשלים. כוחו הפוליטי בעיר רק גודל ובני חורש את בתי העיר בשקט וללא צילצולים מיותרים. הוא נפגש אחת לזמן מה עם צמרת העיר כולל סגן ראש העיר עופר טלקר, הוא שומר על ערוץ הידברות פתוח עם מרינט וקנין. הוא פחות לוחני ומגלה פתיחות ורגישות. הוא נערך כלכלית ונפשית לשנה הקרובה להתמודדות על כיסא ראש העיר. הוא יודע כי מדובר באגוז קשיח אך טוען כי גם אגוזים קשים ניתנים לפצוח ולאכילה. בחצי השנה ניהל ביטון מעקב צמוד על עבודת העירייה ובבוא היום הוא מתכנן "הטלת פצצות" כהגדרתו על הנעשה בעיר. בנתיים הוא שומר צמוד לחזה את הקלפים. ביטון מנער היום את אבק העבר ודמות "הבוגד הפוליטי" מתרחקת ממנו בזכות פגישות אישיות, טיפול בבעיות של אזרחים בביתו הפרטי, הוא מנצל בתבונה את קשריו עם צמרת השלטון בארץ. מנהל אורח חיים לא ראוותי, זרק את העניבה והחל ללבוש טריקו ויושב עם אזרחים רבים ומדבר עימם בגובה העיניים. סיגנון דיבורו השחצני נעלם לפתע, ודיבורו נעשה פייסני. אך אל תתעו באיש. הוא נחוש להיות ראש עיריית דימונה. הכנסת לא קוסמת לו כמו חלומו להיות ראש העיר בה נולד, גדל, התחנך, ונעשה איש עסקים. בני עורך בימים אלו מסקריפ פרטיים ובנה בהתאם לכך את מערך כח האדם שלו. הוא מגייס דמויות חדשות ובעלות השפעה לכוורת הפוליטית שלו. אם יצליח לחבור פוליטית לשאר הגורמים הפוליטיים בעלי השאיפות להתמודדות בשנה הקרובה ויבנה חזית אחידה מול מחנה כהן סיכויו להיות גורם מכריע רק יגדלו.

מרינט וקנין:

תפקידים: יושבת ראש נעמ"ת מחוזית, יושבת ראש הנהלת המתנ"ס, חברת מועצת העיר, חברת בית נבחרי ההסתדרות ועוד. דעתנית ופעילה לתיקון עוולות ואפלית נשים כמעט מגיל 18. דימונאית שורשית, בעלת שלל תפקידים ציבוריים, לא מקבלת מינויים אלה זוכה בהם בבחירות דמוקרטיות בעמל רב. אישיות כובשת וזוכה לאהדה ציבורית לא מבוטלת. מרינט חצויה לשניים. יש מי שאוהב אותה בלב ובנפש ויש מי שממש לא אוהב אותה. היא ממש לא בגוון האפור, היא חדה כתער, שנונה "ממזרית" פוליטית, ולא פריירית של אף אחד. זכתה לכינוי "אשת הברזל הישראלית" בזכות ולא בחסד. קשוחה, פדנטית, לא מתלקקת, לא דו פרצופית, וקשה לפיצוח. יחד עם זאת בעלת לב זהב טהור, תסיר מעצמה את פת לחמה לתת לאחר, ביתה פתוח לכל מי שרק זקוק לאוזן קשבת, ולשעון אין משמעות עבורה. בעלת חמלה אדירה לדך ולעני, רגישה מאוד לעוולות חברתיות. השנה היא שנה גורלית קשה ומכריע עבור מרינט וקנין השומרת על סודה הפוליטי בכספת נעולה על בריח. האם תמשיך את הקשר הפוליטי עם מאיר כהן ואלי בורנשטיין? או תרוץ עצמאית? או תחבור לביטון? או תגרום לחבירה של עוד גופים פוליטים לחוליה מול כהן? כל עוד היא לא קיבלה את ההחלטה לעולם לא ישמעו ממנה מילה בגנות הקואליציה. היא לויאלית וחברה אמיתית וכל זאת למרות שלדעתה כבר מזמן היא היתה אמורה להיות סגנית ראש עיר. הפעם השותף הבא יצטרך לעמול קשות ולהקיז "דם" כדי לזכות בה ולאחר מכן לחתום על מסמך משפטי מחייב לגבי תפקידיה לאחר הניצחון. היא יותר לא תתן אמון באיש ולא תמכור את עוצמתה בעבור נזיד עדשים. היא מזמן לא עובדת בשביל אף אחד ומי שירצה אותה שיזיע, ויעבוד קשה. מקורבת לצמרת מפלגת העבודה בכירה ונחשבת בנעמ"ת הארצית, בעלת השפעה על דעתן של נשים והנדוניה שלה שווה לכל הפחות 2 מנדטים. רצוי להיזהר ממנה ולא להיקלע לקו האש שלה. יחד עם חיוכה הכובש ואהבת הזולת שלה היא רגישה עד כאב לכבודה העצמי ולכבודן של הנשים. כדאי לעקוב מקרוב אחר התנהלותה הפוליטית בשנה הזו וללא צל של ספק מהלכיה יקבעו גורלות פוליטיים בעיר.

שמעון אסולין:

תפקידים: איש עסקים, יושב ראש ארגון ההורים העירוני, חבר הנהלה ודירקטור בתחומים שונים בחינוך. ברמה האישית שנה לא קלה עברה על אסולין העסק הפרטי שלו ברחוב השיבולים נישרף כליל בשל קצר חשמלי. אסולין לא נפל ברוחו שינס מותניו ובנה עסק אחר, חדש לחלוטין. מכהן בוועד ההורים העירוני זה למעלה מ 17 שנה. דמות אהודה מאוד תורם לקהילה ומשפיע בדרכו שלו על עיצוב החינוך בכל המערכות בעיר. השנה יקבל אסולין החלטה גורלית האם להמשיך בוועד ההורים ושוב להפקיר את העסק החדש? או להמשיך בוועד ולהיות חלק בלתי נפרד ממעצבי החינוך בדימונה. אסולין דמות קשה לפיצוח או ניתוח, לעיתים נוטה להקשיב ולעיתים פועל כסולן יחיד בתזמורת. לא ממהר לקבל החלטות קשות אך משנתגבשה דעתו הוא לא ניתן להזזה. לא הכל שפיט אצלו ולעיתים הוא מנסה את כח גמישותה של המהות הדמוקרטית. מהיר חימה ומתעצבן בקלות אך יחד עם זאת או מול אישיותו הוא גם וותרן רחמן ופייסני. הוא פגיע מאוד בכל הקשור לכבודו האישי. אסולין נחשב לאיש המקורב גם למאיר כהן ומשה נחום ומדובר בחברות ארוכת שנים אך יחד עם זאת הוא חבר אישי של מרינט וקנין בני ביטון ואחרים. הוא מצליח להפריד בין פוליטיקה חברות ופעילות בארגון ההורים. הוא נחשב דמות מרכזית ובעלת משקל רב בארגון ההורים הארצי. השנה יקבל אסולין החילטה גורלית להמשך דרכו בארגון ההורים. וועד ההורים העירוני ללא אסולין הוא וועד אחר לחלוטין ושונה בתחליט מתפיסת העולם המונהגת כיום. אסולין המרבה במתן קרדיט לאנשי החינוך נחשב לוותרן וסלחן, הבאים בתור החושקים בתפקיד יהוו אופוזיציה לוחמת ועקשית למערכת החינוך בעיר ולמנהליה. אסולין מחזיק בקלפים חזק מאוד וקרוב מאוד לליבו לא מגלה עדיין, האם יש יורש? האם בכלל יפרוש? האם ישאר פעיל בתום הפרישה? והאם בכלל הוא יתן את תפקיד היו"ר למי שלא יצק מים על ידיו. אסולין היא חידה בעצם תפקידו וחידה קשה יותר לגבי עתידו, רצוי לעקוב מקרוב אחר ההתנהלות שם.

איתן סלומון.

תפקיד: תלמיד מחונן וזמר אדיר. נער צעיר שאפתני מוכשר להפליא זוכה כוכב הילדים של ערוץ הילדים לשנה זו. עדיין לא ממש בחר את הדרך בה הוא ילך לצד המוסיקה שהיא אהבת חייו, הוא לומד ומשקיע בתחום הריאלי. רפואה ועריכת דין הן אופצויות פתוחות. מרבה להתנדב בעיר על כל במה אפשרית. הוא צריך לקבל השנה החלטות גורליות יחד עם הוריו לגבי עתידו המוסיקלי להקליט דיסק ולפרוץ קדימה במלא העוצמה (ויש לו עוצמה מדהימה) או להשקיע יותר בלימודים? ההצלחה לא עלתה לו לראש והוא נותר צנוע בישן וחביב. הוריו צמודים אליו ומשקיעים המון בכל תחום בו הוא בוחר. איתן סלומון יליד העיר מזכיר לנו את דימונה היפה והטובה היודעת לשבח את בניה המוצלחים. אלפי הודעות SMS נשלוח מדימונה כדי שיצליח בתחרות בערוץ הילדים מעידה על אופייה של העיר האוהבת לראות בבניה המצליחים ולהתגאות בהם. השנה יצטרך איתן לקבל החלטה קשה אם להצטרף לתוכנית כוכב נולד 6 או להבשיל יותר ולהתמקצעה? בכל מקרה איתן כבר מזמן כוכב דימונאי רק בזכות כשרונו התמדתו המקצועיות שלו, אהבתו למוסיקה וחיבתו ללימודים. לאיתן יש בית חם, אוהב, מפרגן, ותומך, איתן הוא סמל לנחישות ולהתמדה והוא הדוגמא הקלאסית לאימרת חז"ל: "יגעת ומצאת תאמין". רק ילד בן 14 וכבר עומד בפני קבלת החלטות לא קלות בתחום המוסיקה אך יציב מאוד וללא צל של ספק אם רק יבחר באשר הוא ירצה שם הוא יקטוף עוד הצלחות רבות. תזכרו את השם הזה, איתן סלומון, לא רחוק היום שהוא יהפוך לזמיר ארצי ומוכשר לא פחות מכל זמר אחר בארצנו. זיכרו כי הוא נולד להיות כוכב שנולד בדימונה.

שלום בר-אבי.

תלמידה בת 17 מתיכון לייהמן התאבדה היום בצהריים בביתה שבשכונת ממשית

מז"פ משטרת ישראל קבע כי התלמידה בת ה- 17 התאבדה כנראה על רקע בעיות נפשיות, התלמידה התאבדה בזמן שהוריה בילו באירוע משפחתי.

מנהל תיכון לייהמן אליעזר בן שטרית " זו אבידה קשה לדימונה ולביה"ס מדובר בתלמידה מעולה"

משה נחום ממינהל החינוך והרווחה ומאיר כהן ראש העיר מטפלים במשפחה

הלוויה היום יום ו' בשעה 17.00

אורלי וילנאי-פדרבוש וגיא מרוז

נטלי ובעלה היו נותנים היום הכל כדי להתחלף עם לקוחות חפציבה. בני הזוג, שיושבים בביתם בקומה החמישית ב"פרויקט עדי" היוקרתי בבאר-שבע, אשר 4 שנים אחרי בנייתו הוא עדיין אתר בנייה, עולים כל יום ברגל לדירתם, ומקנאים בנפגעי חפציבה קנאה עזה.

הם רואים איך המדינה מחבקת אותם בחום, איך התקשורת עוטפת את הסיפור הזה עם טובי המומחים, איך הכנסת ואפילו הבנקים מודיעים שהם לא יזניחו אותם, והלב נחמץ. אמנם פרשת חפציבה היא אחד הסיפורים הקשים שידענו כאן בשנים האחרונות, אך נפגעי הקבלן עמרם אזולאי בפרויקט "עדי בבאר-שבע" עוברים אותו סרט במהדורה המתעללת יותר, ובמקרה שלהם אף אחד לא רוצה לשמוע.

ואתם יודעים מה? אולי אפשר ללמוד מהסיפור שלהם, שכל ההבטחות שניתנות היום למי שחפציבה גזלה את כל עתידם רשומות על הקרח וייגמרו כמו ב"פרויקט עדי" - עם שברי החלום, בתוך אתר בנייה, בלי ביוב ובלי חשמל, בעוד שאנחנו כולנו נעבור לסיפור הבא. את הסיפור של "פרויקט עדי" נספר לכם דרך העיניים של שתי משפחות מתוך ה-87 שקנו שם דירה.

למשפחת א' 3 ילדים, וההורים עובדים במשרה קבועה. בשנת 2000 הם החליטו שזה הזמן להגשים את דירת חלומותיהם. הם פרסמו שלט למכירה על הדירה שלהם, קיבלו משכנתה לא קטנה ופנו לקבלן עמרם אזולאי. אזולאי, תושב דימונה, היה קבלן שבנה לא מעט פרויקטים יוקרתיים בבאר-שבע, וכולם המליצו עליו.

אזולאי הראה לבני הזוג א' את "פרויקט עדי" בשכונת רמב"ם בבאר-שבע. על הנייר היה מונח חלום חייהם. הם קיבלו עוד משכנתה, ושילמו 154 אלף דולר שאותם יחזירו בעבודה קשה.

צו פינוי

הם קנו את הדירה בשנת 2000 והיו אמורים להיכנס אליה בפברואר 2003. אלא שבינואר 2003 הבנייה נעצרה. בני הזוג א' התחילו לגשש וגילו שיש צרות, שהצ'קים של אזולאי חוזרים, שהוא מספר שנגמר לו הכסף, שהוא פודה ערבויות ועוד. הם ניסו בלי סוף לקבוע פגישות עם אזולאי ובנו חנן, שניהל את הפרויקט, אך אזולאי התחמק מהם. בינתיים הגיע מועד הכניסה לדירה, ואיתו המועד שבו תם תוקף הערבות שנתן אזולאי. בני הזוג א' ביקשו לחדש אותה ללא הצלחה.

בפברואר 2003 מבינים 87 הדיירים העתידיים של "פרויקט עדי" שהם על פי תהום. רובם שילמו את כל הכסף לפי המועדים שנקבעו. עוד התברר שבכמה מקרים אזולאי מכר את אותה דירה לשתיים או 3 משפחות במקביל. הדיירים מחפשים את אזולאי ובנו בנרות. חלקם מגיעים אליו הביתה, מנסים להצית את עצמם מרוב ייאוש ונעצרים על-ידי המשטרה.

משפחת א' ממשיכה לשלם משכנתה של 6,000 שקל בחודש. הם מכרו את הדירה הקודמת, וכשנגמר הכסף לשכר דירה, הם החליטו להיכנס לדירה שלהם, שלמזלם, היו בה כבר קירות וחול לריצוף, אבל חוץ מזה כלום.

הם פלשו לדירתם, כמו 14 משפחות נוספות, כדי להציל את מה שנשאר. בינתיים גם התחיל סכסוך בין הדיירים שנמכרה להם אותה דירה. הם ניסו להתאגד ולשכור עורך דין, אבל זה היה אמור לעלות להם המון כסף, והעצות שלו היו מבלבלות, כך שהם המשיכו לבדם. במקביל לתלונות שהגישו במשטרה הם עשו לבד חיבור לביוב, ריצפו, בנו מטבח, התחברו לחשמל, ובקיצור, בנו לעצמם את הבית.

אזולאי, מבחינתו, התקשר מדי פעם, הבטיח שיהיה בסדר ונעלם שוב. 15 משפחות, כאמור, הצליחו להציל משהו, אך ליתר הרוכשים לא היה אפילו לאן לפלוש. בינתיים כולם פנו למשרד השיכון, למנכ"ל דאז אריה בר, שהשיב את פניהם ריקם. הם פנו לראש עיריית באר שבע יעקב טרנר, וקיבלו לפני שנתיים לא רק כתף קרה אלא גם צו פינוי.

העירייה טענה שהמבנה לא בטיחותי, אין לו טופס 4 ולא אישור מכיבוי אש. הדיירים שילמו מכספם כדי לתקן הכל, ואז העירייה עזבה אותם בשקט (מן הראוי לציין שהם לא משלמים ארנונה).

4 קומות מעל הזוג א' גרים נטלי ובעלה. הם קנו את הדירה ב"פרויקט עדי" מיד אחרי החתונה. היום הם חיים בדירה שלהם, שאליה נאלצו לפלוש, ועולים ברגל את 5 הקומות כי הקבלן לא השלים את המעלית, וחברים מסרבים לבוא אליהם ולטפס.

אפילו השליח מהסופר כבר לא מסכים לבוא, ונטלי פיתחה שרירי ברזל כשטיפסה בחודש התשיעי להריונה על ההר שהיה אמור להיות חלום חייה. אגב, עד היום הם השקיעו עוד 70 אלף שקל בהכשרת הדירה למגורים, בנוסף לסכום הקנייה ששולם במלואו.

הקבלן חופשי

באוקטובר 2004 נעצר חנן אזולאי על ידי יחידת ההונאה במשטרת המחוז הדרומי בחשד שהונה לפחות 30 לקוחות בסכום של 10 מיליון שקל. החברה היתה אז בהקפאת הליכים, ואזולאי נחשד בזיוף שטרי ערבויות שניתנו על ידי בנק דיסקונט כנגד מקדמות של לקוחות, כך שהעותק שנמסר ללקוחות לא היה שווה כלום. את כספי המקדמה ששילמו הלקוחות הוא שלשל לכיסו. על פי החשד, אזולאי זייף מסמכים כדי לממש כספי ערבויות וביטחונות של לקוחות החברה.

אבל בית משפט השלום בבאר שבע החליט לשחרר אותו, ומאז הוא אדם חופשי לחלוטין. הוא לא תמיד מקפיד להגיע לדיונים בעניינו במשפט הפלילי, ושמועות מספרות שהוא עובד תחת שם אחר בדימונה.

הדיירים של "פרויקט עדי" לא יודעים מה לעשות. בצר להם, הם פנו לקרן גאידמק וגם שם קיבלו תשובה שלילית. צודק גאידמק, בדיוק בשביל הסיפור הזה קיים שלטון החוק בישראל.

אזולאי צולם בסתר לפני שנתיים לתוכנית "כלבוטק", שם הוא מסביר בשיא האדישות איך זייף את הערבויות. הכל כל כך ברור ומוצק, ועדיין היחידים שמשלמים את המחיר הם הדיירים (כמה מהם עדיין משלמים משכנתה על אותה דירה שנמכרה לשלושתם כדירות שונות, כי גם לבנקים לא אכפת).

אנחנו לא מצליחים להשיג את אזולאי או את בנו כדי לקבל תגובה, אך אנחנו מבטיחים להשתמש בכוח המצלמה כדי לאתר אותם ולנסות להבין איך יכול להיות שהאיוולת הזאת מתרחשת כבר כל כך הרבה זמן.

אנחנו מספרים את הסיפור הזה עכשיו ,לפני שהצלחנו לעשות דבר, כי חשוב שכל אותם מקבלי החלטות, שבאופן אמיץ לוקחים אחריות על חפציבה, לא ישכחו גם את מי שמתוקשרים פחות ויכניסו גם אותם תחת מטריית האחריות, כדי שיתחילו סוף סוף את החיים הנורמליים שבשבילם עבדו קשה כל כך.

מאת: שלום בר אבי.

כמידי שנה בשנה ערב ראש השנה היהודי כל כלי תקשורת המכבד את קוראיו, מקומי, אזורי, או ארצי, בוחר לו מקרב אנשי הקהילה בסביבתו הקרובה את מי ששמו להם למטרה לפעול למען הקהילה שלא על מנת לקבל פרס!!!

מטבע הדברים רובם של האנשים הנבחרים לתואר "אנשי השנה" הם לעיתים מוכרים מאוד, ויש גם חריגים אשר פועלים בצינעה ולא נחשפים אל הציבור. מערכת "שער העיר דימונה" מביאה בפני הגולשים פסיפס דימונאי אנושי מרגש, של אישים תושבי דימונה שפעלו השנה מתוך בחירה ורוח התנדבותית לפעול בקהילה על חשבון זמנם הפרטי, מאונם, ממרצם ואף מכספם האישי, וכל זאת מבלי לבקש לעצמם תודה או גמול על מעשיהם. השנה בשל הרגישות הפוליטית ושנת הבחירות היוצאת אל הדרך, נמנענו במתכוון שלא לבחור אישי ציבור מהפוליטיקה המקומית. "שער העיר דימונה" מקפיד שלא להביע עמדות פוליטיות כל שהן ולהשאיר את הבמה לכלל הגולשים לכל הדעות הרווחות בציבור הדימונאי. חברי והנהלת מערכת "שער העיר דימונה" מברכת את גולשיה בברכת שנה טובה, בריאות, עשייה פוריה, פרנסה טובה, והצלחה בכל, תחל שנה ובירכותיה תכלה שנה וקיללותיה.

ואלה שמות . . . .

מר' משה עמרם על תרומתו לקהילה. משה עמרם עובד מן המניין בחברת התרופות "טבע-טק" בדרום, יליד נהריה, נשוי לשגית ואב ל 3 ילדים, משמש בהתנדבות כחבר בוועד ההורים העירוני, בתוקף תפקידו כיושב ראש ועד ההורים של בית הספר לאומנות "עמי אסף". לפני כן שימש באותו התפקיד בבית הספר היסודי ע"ש יצחק רבין בעיר. בשנה האחרונה פעל משה עמרם בצינעה רבה ובענווה מעוררת כבוד בקרב ילדים שבאים משכבת האוכלוסיה החלשה בעיר. מתחילת השנה האזרחית, גייס משה עמרם תרומות בסדר גודל של למעלה מחצי מיליון שקלים!!! מגורמים שונים אליהם הוא מקורב, במסגרת מה שהוא מגדיר "מלחמה ללא פשרות בעוני לא בדיבורים כי אם במעשים". מכספו הפרטי הוא תרם אלפי שקלים למען מטרות נעלות לקידום ילדים בחינוך הפורמלי ומיחוצה לו. משה עמרם מידי שבת מאתר באופן עצמאי משפחות קשות יום ומסייע להם מכספו האישי לעבור את השבת. במסגרת תפקידו במפעל גייס את מפעל התרופות "טבע טק" והחברה הפכה לחלק מהנוף האנושי בדימונה ותורמת המון לחברה הדימונאית. לצד חברת התרופות הוא גייס עוד חברות ומנכל"ים ממרכז הארץ לטובת קידום החינוך, והמלחמה בעוני, חברות אלו מתעקשות להשאר בעילום שם. לקייטנת העשור של המשפחות החד הוריות גייס חברים רבים לטובת המשימה ובזכות פועולו הרב שנעשה בשקט ומאחורי הקלעים סייע בהצלחת הקייטנה ותרם רבות למען הילדים. הרוח ההתנדבותית של עמרם באה בדמות רעייתו שגית, היא הרוח הגבית החיובית הנושבת בעורפו שך משה, ומעודדת אותו לפעילות התנדבותית. משה מכנה אותה "המלאך שלי". משה עמרם בחר להתנדב מתוך רצון עז לשנות ולהלחם בעוול החברתי הנגרם כתוצאה של פעילות קלוקלת של רוב ממשלות ישראל. עמרם פעיל פוליטית, ובעל השקפת עולם סוציאל-דמוקרטית, אך לא מערב את העשייה הפוליטית במעשיו כמתנדב. הוא פעיל במספר ארגונים חברתיים בעיר ושם הוא תורם מידי שבוע שעות רבות.

מר' ארמונד לנקרי יושב ראש מועצת עובדי ים המלח.

ארמונד לנקרי תושב העיר משחר ילדותו, לצד עבודתו במפעלי ים המלח שם לו למטרה השנה להלחם בכל כוחו בעוולות החברתיות. לצד גיוס עובדיו במועדוניות בעיר, לצד גיוס עובדיו לטובת הקהילה בתרומות כספיות, לצד המלחמה העקשנית שלו לטובת עובדי הקבלן ומיגור טופעת האפלייה בין העובדים, וגיוס עובדי קבלן כעובדים מן השורה במפעלי ים המלח, החליט להפריש ממשכורתו הפרטית סכומי כסף נכבדים ישירות לקהילה. בצינעה רבה, בענווה, ובשקט מדהים, הוא מאתר באמצעות חבריו הרבים בעיר משפחות קשות יום והוא מסייע להם בכל דרך אפשרית. לנקרי פעיל פוליטית אך מנתק לחלוטין את השקפת עולמו הפוליטית המבוססת מאוד מול העשייה למען החוליה החלשה בקהילה. לנקרי מסרב לחשוף את היקף פעילותו החברתית אך מקורביו יודעים לספר כי הוא מעולם לא יישב לשולחן השבת בביתו עם רעייתו אליס וילדיו, אם לא יעשה סידרת טלפונים לוודא כי האנשים הרעבים בהם טיפלו במהלך השבוע לא קיבלו את מלא תשומת הלב והעזרה הדרושה. רעייתו אליס היא המברכת והדוחפת מבית לפעילות של בעלה ודוחפת אותו לסייע לקהילה. לנקרי מסרב בתוקף לקבל כל תודה או ברכה על פעילותו זו דוחף ומגייס חברים רבים במפעלי ים המלח להצטרף למעגל התורמים לקהילה.

מר' דני עמר עמותת מיל"ן חינוך בלתי פורמלי ורווחה.

דניאל עמר עובד בעיריית דימונה נשוי לנורית ואב לילדים ממקימי רעיון הקמת עמותה לקידום החינוך הפורמלי והלא פורמלי בעיר. דניאל עמר או "דני" בפי חבריו מאתר באמצעות העמותה והחברים בה ילדים בעלי פוטנציאל לימודי למצויינות אך בשל הרקע הסוציו אקונומי מהם הם מגיעים מתקשים להביא לידי ביטוי את מוכשרותם. דניאל עמר מסתובב שעות ארוכות ביום בשכונות ובכל פינה בעיר ומאתר מצוקות ומביא לפתרונם המהיר. עמר דואג באמצעות חבריו בעמותה להביא לילדים עד לבית מחשבים לצורכי קידום הלימודים. דניאל עמר בנה של אחת הגננות הוותיקות בעיר ספג עוד כילד ערכים ועירנות לצורכי האחר וכיבוד השונה. כיום בתוקף תפקידו הוא אינו "סופר" שעות בעבודה, אלא דווקא מחוץ לשעות העבודה המקובלות הוא מפעיל חבורת מתנדבים הקרויים על ידו "סיירת מלאכי השרת" וביחד ובעיקר בעידודו מאותרים מאות ילדים בעלי צרכים מיוחדים וכמו במטה קסם הם נוגעים בנפש הילד ומביאים לחשכת עולמו אור שמילים פ]שוטות לא תוכלנה לתאר את שמחת הילד. דני עמר שומר מצוות ביסודו עוד מילדות לא יהסס לחלל שבת אם רק יובא לידיעתו כי יש ילד רעב צמא או חסר כל בקצה השני של העולם. השקפת עולמו של דניאל מבוססת על אימרת חז"ל בפרקי אבות: "היזהרו מבני עניים כי מהם תצא תורה". לא רק מזמנו הוא תורם כי גם לעיתים תמצאו אותו תורם מכספו האישי תוך הצטנעות בלתי רגילה. דניאל עמר רגיש וחרד מאוד לגורל דור העתיד ומתקשה לעלות על יצועו לשינת לילה אם לא הצליח במהלך היממה להביא עוד טיפת אור לחלש בחברה הדימונאית בפרט והישראלית בכלל.

מר' אורי אבוטבול כיבוי הצלה ותרומה לחברה.

אורי הוא בן דימונה נולד לפני 40 שנה אב לשלושה ילדים ונשוי ליעל מנהלת חנות לממכר מזון בעיר בניהולם של האחים אלון. עוד בהיותו נער צעיר התנדב אורי אבוטבול במשמר האזרחי ובמגן דוד אדום. לאחר שירותו הצבאי הוא התקבל לעבודה בתחנת הכיבוי בעיר. לפני כשש שנים זכה אורי על פועלו כמתנדב בארגונים החברתיים וכחות הביטחון וההצלה בעיר להדליק את משואת יום העצמאות, ראש העיר הקודם מר' גבי ללוש הפתיע את אבוטבול כאשר הודיע לו לפני שנים אחדות כי הוא זוכה ממנו ל- "אות המתנדב" של לשכת ראש העיר. אורי צנוע מאוד עניו ונחבא אל הכלים ואינו מבליט את עיסוקו האמיתי. למרות משמרות קשות וארוכות במכבי האש, הוא ממהר כמעט בכל ערב לתחנת מגן דוד אדום לבדוק אם הם זקוקים לסיוע, הוא לא רק נוהג באמבולנסים כי אם עולה לבתים של קשישים ולא מהסס תוך כדי בדיקה רפואית לברר על מצבם הכלכלי ובסתר רחוק מעיני כל צופה הוא דואג להם. בערבי חגים הוא נוטל חלק סמוי אך עיקרי ומשמעותי בחלוקת סל מזון לניזקקים.יעל אבוטבול שבבית קורא לה אורי בחיבה יתרה "אשת החיל שלי" מסייעת לו בדרכה שלה ואוסרת עלינו לחשוף את חלקה, אך גם לה חלק גדול ברוח ההתנדבות במשפחת אבוטבול. אורי אבוטבול איש דתי מאוד בחייו הפרטיים לא יהסס לחלל שבת חג ומועד ולו רק להיות שותף בהצלת חיי אדם. אורי נושא נשק אישי אף נוטל חלק במשמרות בהגנה על העיר מתוך אמונה ומשפט שמוביל מאותו שנים רבות (פסוק מן התנ"ך): "ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה". הידע המקצועי הרב שצבר בשנים הרבות שחלפו הביאו לא אחת להצלת חיים של ממש בתאונות דרכים, בליווי הנפגעים באמבולנס והחיאות שהצליחו בתוך הבית של הניפגע עצמו. אורי לא מבקש הכרת הטוב ולא אות ומדליה כי אם רק קורא לכל חבריו ותושבי העיר לצאת החוצה להסתכל סביב ולבדוק אם הם יכולים לסייע לחברה ולהפוך את סביבתם לטובה יותר.

הרבנית עו"ד רינה כהן חמו מסורת דת וחברה.

"אשת חיל מי ימצא. . . .שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל". כאילו ששלמה המלך חיבר מילים אלו במיוחד עבור הרבנית המשפטנית רינה כהן חמו. כל מילה מיותרת על האישה הנפלאה ומלאה כרימון (מתגוררת ברחוב הרימון) באהבת האדם ויראת שמים. את משרדה כעורכת דין ומשפטנית מצליחה בנגב היא הפכה לחמ"ל החברתי הגדול ביותר במחוז הדרומי. את ביתה היא פתחה ובכל יום היא ממלאת את מצוות חז"ל שאמרו: "כל דכפין יבוא ויאכל". נשואה באושר לרה"ג ניסים חמו שליט"א קמב"ץ תנועת חב"ד בדימונה. אמא במשרה מלאה ל 2 ילדים, מנדי הבכור, ודוד בן הזקונים. במישור המקצועי היא פועלת לתיקון עוולות משפטיות, במישור הפרטי ייכלו המילים ומעשיה עדיין לא ייכלו מלספר אודותיה. לצידה פועלת כוורת של נשים צדקניות, הכוללת את צוות המזכירות המסורות מרסל בן ברוך, ואתי כנפו, והיא? היא כמלכת הדבורות הדואגת להבאת הדבש לחיי מאות מתושבי העיר. תפילותיה הנישאות חרישית לאלוקים לא מבקשת דבר על עצמה כי אם על תושבי העיר. פועלת בסתר לילות כימים למען מי שלא שפר עליו גורלו. מקרבת רחוקים, וידיה פרושות אל על לברך על יהודי הפוקד את ביתה. בכל שישי ושבת ביתם של משפחת חמו פתוח למשפחות, ובודדים לסעודת שבת. שולחנה כשולחנו של מלך ועל מטעמיה כתבו כבר חז"ל ומעיד בעלה: "טועמיה חיים זכו". מאירת פנים ומדברת בגובה העיניים לעשיר ולעני כאחד. פועלת במישור המקצועי למען העני שהמדינה דחקה אותו לקרן זווית, ובפעילותה הפרטית היא מארגנת משלוחי מזון לקשישים ערריים ולידים רעבים. משרדה פתוח יום וליל וכך ביתה הפרטי. לכל שואל ממתינה תשובה הממתיקה את הגזרה. משפטנית בחסד עליון ובעלת נשמה זכה וליבה פתוח לכל עובר ושב הזקוק למילה טובה או סיוע כזה או אחר. היא המפקדת העליונה על המבצעים של "קימחא דפיסחא" בפסח, מתנות לאביונים בפורים, סלי מזון בערבי שבת, הכנסת כלה בחינם, עריכת בר מצוות בהתנדבות, טיפול בחולה לא עלינו עד ללא קץ. רחוקה מפוליטיקה ולשון הרע, משרה אווירת שמחה לכל מי שרק ניקרא בדרכה. כאמור יגמרו המילים ואנו לא נצליח לחשוף ולו מעט שבמעט במעשי החסד שלה. לכן היא נבחרה להיות אשת השנה בחברה ובקהילה לשנת תשס"ח, הבאה עלינו לטובה. וביחד עימה נישא עיננו למרום ונבקש כי כל תפילותיה יתקבלו ויתגשמו, כפי שקבעו רז"ל (רבותינו זיכרם לברכה), כל המבקש על חברו נענה הוא תחילה.

ציון קצב חברה קהילה ונוער.

איש עסקים צנוע ביותר המנהל את "בית היוצר" בית מלאכה לייצור מסגרות, מראות, וזכוכית מעוצבת, לבית ולמשרד, סמוך ל "פנם" המיתולוגי. נשוי לשושנה ואב ל 6 ילדים. ציון קצב (אין קשר משפחתי עם משה קצב הנשיא הקודם) תורם למוסדות בעיר בצינעה ומעולם שמו לא הוזכר בכלי הקשורת המקומית או האזורית. הוא שומר על פרטיותו ואינו שש להתראיין ולספר. כל ילדי השכונה יודעים כי אצל ציון קצב אפשר לקבל אוזן קשבת, עצה טובה, והכוונה. הוא הפך מדמות הסוחר העירונית, לאב הרוחני של עשרות אם לא מאות מילדי הסביבה. הוא רואה ילד קטן שעצוב לו הוא מייד מוצא מסילות לליבו והילד באורח פלא שח לו את אשר מציק לו. לא רק זאת אלא הוא נוהג לדאוג לבטיחות הרכיבה על האופניים בשכונה. ציון עוזב הכל ובזריזות מופלאה הוא מנפח להם חינם אין כסף וללא שום תמורה את גלגלי האופניים, והכדורים. הוא משוחח שעות עם בני הנוער שלא נקלטו במסגרות החינוך הפורמלי ומתעל את השעמום שלהם לחשיבה חיובית. אצל ציון קצב הרוח החיה בבית זו דווקא שושנה רעייתו המגדלת רוב שעות היום את ששת האפרוחים במסירות מדהימה, ומאמינה כמותו בתרומה לחברה ולקהילה שלא על מנת לקבל פרס. הוא ורעייתו תורמים בסתר למוסדות חברתיים, הם מחבקים את ילדי שכונתם ובסתר מבלי שאיש יבחין במעשיהם. לעולם ימצתין סיר אוכל בבית לא רק לבני המשפחה אלא בציפייה לאורח שיבוא. . . . כמו כן הם מחזקים משפחות בדרכם העלומה. ציון קצב סירב לשתף פעולה עם כלי התקשורת ובצניעות הכל כך אופיינית לו הוא אומר: "לא עשיתי דבר חריג, לא מבין למה אני צריך לקבל פרס על המובן מאליו". ציון ושושנה קצב הם זוג נדיר בנוף הדימונאי שלנו, וראויים להוקרה ולו רק פעם בשנה.

שלום בר-אבי.

מדובר באחד ההסכמים הטובים ביותר לטובת העובדים שנחתמו שעשור האחרון כך אומרים בכירים באוצר ובהסתדרות.

בתום משא ומתן מייגע שארך שבועות ארוכים יכול ארמונד לנקרי מדימונה לנוח ולצאת לחופשת החג, ולפתוח שנה חדשה ברגל ימין. במפעלי ים המלח נחתם לאחרונה הסכם קיבוצי חדש בין ועד העובדים לבין ההנהלה. מלבד העלאת שכר, ההסכם כולל צמצום משמעותי של הפער בין עובדי דור א' לבין עובדי דור ההמשך (או דור ב') שהופלו עד כה לרעה. פרטי ההסכם, שנחתם אחרי חודשים של מו"מ מראים על הישגים גדולים. הועדים במפעלים הכימים האחרים מקנאים ומאמצים את הישגי עובדי מפעלי ים המלח בבואם למו"מ המתקרב. רובנו, העובדים הלא מאוגדים, יכולים לקנא מאוד בהישגים האלה, שעיקרם מובא כאן.

המו"מ על הסכם העבודה החדש במפעלי ים המלח ארך זמן רב. במשך חודשים ארוכים התדיין הועד עם ההנהלה. בזמן התהליך, היו גם עיצומים שכללו את חסימת הגלישה לאינטרנט, אסיפות הסברה ועוד. אבל המאמץ השתלם. להלן עיקרי ההישגים:

" מענק חתימה על ההסכם בסך 10,000 לכל עובד

" פריצת תקרת הדרגות - כעת יש דרגת שכר נוספת אליה יכולים להגיע הותיקים

" העלאה של כ 7% בשכר הבסיס (זה שהולך לפנסיה) לעובדי דור א'.

" העלאה גדולה עוד יותר לעובדים בתנאי "דור ההמשך". בנוסף להעלאה, תנאיהם כיום דומים מאוד לתנאים של עובדי דור א'.

" צמצום כמע לאפס של מעמד "דור המשך מיוחד". עובדים במעמד זה הופלו לרעה עוד יותר מעובדי דור ההמשך. כעת, כמעט ואין עובדים במעמד זה.

" כמעט ואין היום עובדי קבלן במפעלי ים המלח.

בתמורה, הסכים הועד לשקט תעשייתי למשך 4 שנים במקום שלוש שנים כמקובל. הישגים אלה, הן בתחום השכר ותנאי העבודה, והן בתחום הסולידריות מרשימים ביותר. הם מתקנים טעויות שנעשו בעבר על ידי ועד העובדים, שעיקרם הכנסת מעמד דור ההמשך, אן אם תרצו דור ב' או סוג ב'.

ההישגים האלו הושגו למרות שהמפעל נמצא כיום בבעלות פרטית של האחים עופר. סמי ויולי עופר הם טייקונים ואגוזים קשים לפיצוח. אבל כשוועד חזק עומד על שלו, גם הם נאלצים להתפשר, מאוד להתפשר.

שלום בר-אבי.

העקבות פנייה נרגשת בכתב לנשיא המדינה שמעון פרס של הגברת שגית עמרם הוחלט לקבל את הפנייה ואילנית לוגאסי פחימה תקבל את "אות הנשיא למתנדב לשנת תשס"ח.

במיכתבה כותבת שגית עמרם: "מדובר באישה שהחלה את דרכה כאם חד הורית מתוך בחירה ששמה לה למטרה לעזור ככל יכולה ואף למעלה מכוחה הדל לילדים במשפחות החד הוריות בדימונה ובסביבה. אילנית מטפלת במאות נשים חד הוריות וגם בגברים שמגדלים את ילדיהם.

השנה היא ציינה עשור להקמת הארגון בדימונה והקימה קייטנה ענקית ללמעלה מ 299 ילדים מדימונה. אילנית ראוייה לחיזוק והכרת הטוב על מעשיה" כותבת שגית עמרם.

היאלא הסתפקה במכתב לנשיא כי אם החתימה תושבים רבים המחזקים את מכתבה. המכתב הגיע לבית הנשיא ובחול המועד סוכות יפורסמו האנשים מכל רחבי הארץ שיקבלו על פועולם את "אות הנשיא" למתנדב.

השנה יש לנו נציגות מדימונה. אילנית לוגסי מתרגשת מאוד מעצם הפנייה של שגית אך כמו תמיד היא בוררת את מילותיה ואומרת לאתר חדשות "שער העיר דימונה": "לא לי תודה ולא לי ברכה. ראשית תודה ענקית למישפחתי שסובלת את כל הגעונות שלי ולבן זוגי ושותפי לחיים ישראל פחימה אבי שלושת ילדי. ותודה לבורא עולם שנותן לי את הכוחות לסייע. אני רק בורג קטן במערכת סביבי יש נשים מהארגון שנענות לכל קריאה. מסביבי יש את ראש העיר מאיר כהן וממלא מקומו אלי בורנשטיין שמעולם לא מהשיבו פניי ריקם. הם המנוע האמיתי לעשייה. יש סביבי צוות של מתנדבים ומתנדבות מכל שכבות האוכלוסיה כולל מקהילת העיבריים בדימונה. להם מגיע התודה".

כתב חדשות דימונה

הבוקר (יום ב') למעלה ממאה תלמידים לא הגיעו לתיכון עם חולצת תילבושת אחידה.

מנהל התיכון אליעזר בן שיטרית החליט שלא לאפשר את כניסתם של התלמדים לשטח בית הספר והותיר אותם דקות ארוכות מחוץ לשער בית הספר.

לאחר שכל התלמידים שהגיעו לבית הספר עם התלבושת האחידה נכנסו לכיתה אספו המנהל הסגנים והמורים את התלמידים שהגיעו ללא התלבושת לתוך אולם הכנסים הבית ספרי, שם הובהר להם על ידי ההנהלה והמורים, כי לחובתם נרשמה הערה שלילית על התנהגות בלתי הולמת את תקנון בית הספר, ואם מחר בבוקר (יום ג') לא יגיעו לבית הספר עם תלבושת לא תתאפשר להם הכניסה למשך כל היום.

אליעזר בן שטרית אמר לתלמידים: "ההחלטה ללבוש תלבושת אחידה אינה שנוייה במחלוקת ולא ניתנת להפרה זה חלק מחובת התלמיד כלפי המוסד החינוכי וחלק מכללי בית הספר והם אינם ניתנים למשא ומתן עם התלמידים. משנתקבלה ההחלטה אני דורש כי כל התלמידים ישמרו על התקנה ויגיעו למוסד עם חולצת התלבושת האחידה. על עברות משמעת קלות וקשות לא נעבור לסדר היום, החלטנו לאכוף בתוקף את התקנה ואנו מגובים מכל הגורמים וכך נפעל". יושב ראש ועד ההורים הבית ספרי מוריס עמר אמר בשיחה לאתר "שער העיר דימונה": "החלטנו בישיבת ועד ההורים הן בבית הספר והן העירוני ובתאום עם הנהלת בית הספר ובגיבוי מלא של מנהלת החינוך העירונית כי השנה נאכוף בתוקף את ההחלטה להגיע לבית הספר עם תלבושת אחידה. אני מגבה את המנהל ואת הצוות החינוכי. התלבושת האחידה היא חלק מאקלים בית הספר לחינוך לשוויון וערכים, בדגש לכבוד הדדי בין התלמידים ובין התלמידים לצוות החינוכי בבית הספר".

גם יושב ראש ועד ההורים העירוני שמעון אסולין העניק גיבוי מלא להנהלת התיכון ופעילותה לאכיפת ההחלטה להגיע לבית הספר בתלבושת אחידה.

כתב חדשות דימונה

משלחת של כ-55 דירקטורים מתנועת "פרס הנוער" העולמית מכ-19 מדינות בעולם ביניהן אוסטרליה, גרמניה, הולנד, ניגריה, גאנה, חוף השנהב, צ'כיה, אירלנד, הונג קונג ועוד, הגיעה בימים אלו לישראל וזאת לקראת הגעתו לארץ של הוד מלכותו הנסיך אדוארד.

הנסיך אדוארד מגיע לישראל כאורח ארגון "פרס הנוער הישראלי". במסגרת ביקורו יעניק אותות זהב לכ-200 בני נוער ישראלים, יהודים וערבים שסיימו תהליך של 4 שנים למצוינות בתחומי מנהיגות, יוזמה, פעילות למען הקהילה ועוד. ביום שני 3.9.07 בשעה 19:00, תגיע משלחת הדירקטורים לביקור בקהילת הכושים העבריים בדימונה יחד עם ראש עיריית דימונה, וזאת על מנת להכיר את הקהילה, ללמוד את מנהגיה ועוד.

תוכנית "פרס הנוער הישראלי" הינה תוכנית אתגרית בינלאומית לעידוד מצוינות אישית ומנהיגות אישית וקהילתית ומיועדת לנוער בגילאי 14 עד 25 מכל המגזרים, ללא הבדלי דת, גזע ומין, יכולת מנטאלית או פיזית. התוכנית מתמקדת ב-4 תחומים עיקריים: ספורט, טיפוח תחביבים, שירות לקהילה ומסעות ואתגרים שבהן נבחנות היכולות האישיות בלבד ביחס לעצמם ובעיקר מטופחת יכולתם להעניק לקהילה, למדינה, לחבור למגזרים שונים ולהיות אדם טוב יותר.

שלום בר אבי.

ביום חמישי שעבר בשעות הערב המוקדמות לא ישכחו הנהגים שנסעו מכיוון באר שבע לדימונה.

לפתע ללא שום התראה מראש החל יורד ל הכביש מטר אבנים כבד על כלי הרכב שנסעו בכביש. משיפולי אחת הגבעות נראו ילדים בגיל העשרה המשליכים אבנים כבדות לעבר הכביש.

נהג מונית מדימונה וותיק מספר: "לא יכולנו להמשיך בנסיעה מי שהצליח הגביר את המהירות טעקף בצורה מטורפת את השיירה וחמק מהאבנים מולי נעצרו כלי רכב שבאחד מהם היה פצוע ראש שדם רב ניגר ממנו והיה בהלם מוחלט. התקשרתי למשטרה ואלו ענו לי שאני צריך להגיע לתחנה להגיש תלונה, וכך עשיתי. אני חושש שיום אחד אירוע כזה יגבה מחיר דמים יקר".

שום ניידת משטרה מתחנת עיירות או דימונה או באר שבע לא הגיע לזירת האירוע והאזרחים פינו את עצמם לבד. הילדים נעלמו להם והותירו אבנים על הכביש, נזק רב לכלי רכב שמשמות מנופצות ואדם פצוע קל יחסית בראשו.

מהמשטרה נמסר כי לאחר הדיווח הראשוני על האירוע הוזנקה ידת למקום אך למעט אבנים על הכביש לא ניראו הזורקים ולכן לא היו עצורים, החקירה לא הסתיימה.

שלום בר אבי.

אלפי הורים נירגשים ליוו הבוקר את ילדיהם לבתי הספר וגני הילדים ברחבי העיר.

עשרות שוטרים ומתנדבים הציפו את הרחובות הכיכרות ומעברי החצייה והקלו על התלמידים להגיע בשלום לבית הספר ולגן.

חדר המצב של מערכת החינוך היה פתוח בלישכתו של ראש העיר מאיר כהן כבר בשש בבוקר, כהן המחזיק גם בתיק החינוך עודכן ראשית על ידי הקבטי"ם העירוניים והדיווח הראשוני היה ממש שמח: "אין תקלות, אין חפצים חשודים והמאבטחים כבר תפסו עמדות לאחר שסיירו בכל שטח בית הספר". כך נפתח יומו של ראש העיר. בלישכתו ישבו גם בכירי העירייה ומנהלי אגפים שנטנו מענה מהיר ויעיל לכל שאלה ובעייה שצצה. משה נחום ראש המנהלת לחינוך ורווחה היה דרוך כמו קפיץ, כל הערה או שאלה רק חידדה את חושיו.

משה נחום: "היום הראשון הוא היום החשוב ביותר, בתי הספר מלא בתלמידים חדשים במבקרים וכידוע אורח לרגע רואה כל פגע, לכן חשוב לנו כמערכת לתת מענה מהיר יעיל ומקצועי לכל שאלה או בעייה בשטח". בבית הספר היסודי לתקשורת "דקלים" ערכו המנהלת שרה לובל וסגניתה תמי בן לולו טקס מרגש ומרשים במיוחד.

הן הזמינו סבא וותיק יעקב זגורי שפרש מעל ראשי הילדים הקטנים שזה עתה עלו לכיתה א', טלית ענקית והקריא להם פסוקי הצלחה מן התנך, וכן בירך אותם בניגון עמוק ומרגש בברכת הכהנים המסורתית. רוב ההורים שהגיעו לשערי בית הספר נחבטו בדילמה הלא פשוטה, מה הם היו מעדיפים? דחיסת חומר לימוד רב ככל האפשר או ערכים תרבותיים וחינוכיים?

הרוב המכריע של ההורים פסק כמעט ברוב מוחץ, "אנו מעדיפים כי לדנו יספגו חינוך ערכי ורק לאחר מכן חומר לימודי"!!! בכירי העירייה ובראשם מאיר כהן ומשה נחום מלווים ביושב ראש ועד ההורים העירוני שמעון אסולין יסיירו לאורך כל היום בכל מוסדות החינוך בעיר. שם הם יעמדו מקרוב על פתיחת השנה, הבעיות, הליקויים, ולאחר מכן יסיירו במספרכיתות מדגמיות שם הם יברכו את התלמידים.