בונבידה דן

בצל אווירת הבחירות, התקיים בשבוע שעבר מפגש מיוחד וחיובי בין שתי קצוות. תיכוניסטים מירושלים הגיעו לעזור לקראת פסח לעמותת סיוע בדימונה

נוער למען הקהילה: תלמידי תיכון "בויאר" מירושלים הגיעו בשבוע שעבר (יום ד') ליום התנדבות מיוחד בדימונה, בהזמנת עמותת" דימונה מלב אל לב".

העמותה, מייסודו של סא"ל במיל' ניסים פרץ, שפועלת כל העת למען נזקקי דימונה, זכתה לחיזוק משמעותי מהתיכוניסטים הירושלמים, שעזרו לסדר את מחסני האוניברסיטה לקראת מבצע "קמחא דפסחא", שיתקיים בין ה 7 ל-11 בחודש אפריל, ומטרתו אריזת כ 800 סלי מזון למשפחות מעוטות יכולת בעיר.

בהיכנסם למחסן העמותה שמעו תלמידי התיכון סקירה קצרה מיו"ר העמותה, והסבר כללי על העיר דימונה מפי מזכירת העמותה וכתבת העיתון המקומי "מביט" פועה צפוני. לאחר מכן התלמידים "פשטו" על המחסן בסיוע מתנדבי העמותה, וסידרו את המחסן המבולגן.

תלמידי התיכון הירושלמי נראו בסוף היום עייפים אך מרוצים, וכולם שמחו על ההזדמנות המבורכת לתת למען הקהילה. התלמידים מירושלים ומחנכם אמרו שזוהי זכות גדולה לתת ולתרום, ושמחו והגדירו את כמבורכת וחשובה.

בסיום המבצע זכו התלמידים לתעודת הוקרה על פועלם למען הקהילה ולמען העמותה וזכו לברכות חמות ותודות מכל מתנדבי העמותה שעושים ימים כלילות למען הציבור שידו אינו משגת בדימונה. נקווה שפרוייקטים חיבוים כאלה יימשכו בכל הארץ.

אך מעניין למה העמותה לא פונה לאגף החינוך בעירית דימונה על מנת לקבל תלמידים מבתי הספר בדימונה, מדוע להרחיק עד ירושלים, תלמידי התיכונים חייבים להיות מעורבים בקהילה ולקחת חלק בפעולות התנדבות מהסוג הזה

דני עמר

למה לזברה יש פסים שחורים? ולמה לקוף הבבון יש ישבן אדום? למה לצפרדע אין זנב? ולמה העורב שחור? אלה חלק מהסיפורים "בספר הסיפורים שמספרים לי למה?" שלומדים "באוניברסיטה של קלרה" בספריה העירונית.

בין קוראי הספרים, מכיני שעורי הבית, גולשי האינטרנט ומחליפי הספרים בספרייה העירונית מתנהלת "האוניברסיטה של קלרה" הספרנית. גם אני הגעתי לספרייה ומצאתי קבוצת בוגרים- בעלי מוגבלויות, החוסים בהוסטל יושבים סביב שולחן ומספרים סיפורים. אט, אט התקרבתי לשולחן, ועל מנת לא להתבלט, נעמדתי מול מדף הספרים הקרוב ואחזתי בספר, וכולי אוזן לסיפור המסופר סביב השולחן.

מירה- אותה הכרתי מאוחר יותר, סיפרה מהספר לחברים- למה לזברה יש פסים? החברים היו כל כך קשובים, עד שלא שמו לב שאני עומד מאחור ומקשיב לסיפור, כאחד מהם.

גילה מנהלת הספרייה, עומדת לצידם ומנחה את הקוראים: כאן עוצרים ואת השורה הזו קוראים בתמיהה!? ואת הלמה? מדגישים בשאלה. והקוראת מחקה את גילה, ושוב קוראת, הפעם זה נשמע לי ולקבוצה טוב יותר וגילה מאשרת "עשית את זה נפלא", וחיוך רחב ניראה על פניה של הקוראת בספר. בין הבנות יושבת קלרה הספרנית, מנחת הקבוצה, היא כל כך גאה בתוצאה, "עכשיו תספרו לדני סיפור, כאילו הוא הקהל". הוזמנתי לשבת סביב השולחן והשכלתי להבין, שזו לא שעת סיפור שגרתית בספרייה, זה שיעור "באוניברסיטה של קלרה". "כאן אנחנו לומדים לספר סיפורים לילדים בספריה" אומרת לי התלמידה מירה בגאווה ומתחילה בקריאת סיפור "למה לצפרדע אין זנב"? ואחריה ממשיכה רבקה את הקטע הבא והספר עובר לזהבית וכל אחת קוראת את הסיפור בדרכה ובסגנונה. לרגע עצמתי את עיני, מנסה להתעלם ממוגבלותם הקשבתי הקשבה עמוקה, לא ניתן היה להבחין שאנשים בעלי מוגבלויות יושבים סביבי ומספרים לי סיפור.

הן מגיעות פעמיים בשבוע, הן מבקשות להדגיש : יום ראשון ויום חמישי. חלומן הוא לשבת עם ילדים ולספר סיפורים. יש לנו ניסיון בסיפור סיפורים, סיפרנו סיפורים בשעת סיפור לחברים בהוסטל, , גם ילדי "צבר" שמעו אותנו מספרים, אפילו מועדון הגימלאים הצעירים, שמעו אותנו מספרים סיפורים. אנחנו מסוגלים לספר גם לילדים מהגנים וגם לאלה, הילדים החמודים שיושבים שם בשולחנות והן מצביעות על הילדים שהגיעו לספרייה לשאול ספרים ולקרוא עם ההורים.

רבקה -עובדת בשעות הבוקר בהיפר נטו בעיר. מירה, זהבית ומרים מתנדבות בצה"ל המשותף לכולן, שהן מתגוררות בהוסטל אקי"ם ומוסיפות בגאווה "יאיר" הוא כמו אבא בשבילנו, והוא דאג להביא אותנו "לאוניברסיטה של קלרה", ומאז אנחנו באות לספרייה באופן קבוע.

רבקה- חולמת להיות מפורסמת בעיתונים "ושכולם ידעו שאוהבים אותה מאוד במקום עבודתה בסופר " - ואיתה לשיר ולרקוד אתם מוזמנים. מירה - רוצה להיות מספרת סיפורים. (אני מודה היא פשוט מקסימה) זהבית - חולמת להיות מפורסמת בעיתונים. מרים - לומדת לספר סיפורים ויותר נהנית לשמוע את החברים מספרים, וכבר למדה לכתוב את שמה.

הכותב- אבי בלכרמן - הוא עמית בבית המדרש למנהיגות יהודית "תהודה" , חבר המדרשה באורנים ויזם תוכנית מתהווה להקמת בתי מדרש למנהיגות לנוער בסיכון.

כבר שבוע וחצי שהשביל והמסע המופלא הזה לא יוצאים לי מהראש. להליכה הצטרפתי ביום השמיני יחד עם קבוצה של בני נוער בסיכון מתיכון ברנקו וויס בדימונה, שמתחילת השנה נפגשים מידי שבוע לבוקר של בית מדרש למנהיגות עצמית. במפגשים האלה אנחנו לומדים על שאלות של זהות, אחריות, שייכות ,ייעוד, חופש בחירה וכיו"ב, והם מהווים תהליך מרתק ולא פשוט בפני עצמו.

יצאתי כשבלבי לא מעט חשש. כיצד ייווצר החיבור בין ההולכים? האם החבר'ה יחושו חלק? ירצו ללבוש את חולצות המסע? יתחברו ללימוד? ידעו לכבוש את רגעי איבוד הסבלנות, העייפות, חוסר העניין...

רוח מטורפת קידמה את פנינו שעה שהתכנסנו לטקס הבוקר הקצר. שפתיים נסדקו, ידיים הכחילו ואובך כיסה את המכתש, מסתיר מאחורי עננת האבק את המסלול בו נעבור. כאילו ביקש להזכיר להולכים שהפעם הדרך חשובה, ולא נקודת היעד.

ההיכרות הקצרה בין ההולכים, מילות הפתיחה של רעיה ולבישת החולצות, הכניסו אותנו לעניינים. קיטורי ה"חבל שבאתי", "אין מצב שאני הולך 12 ק"מ היום - אני אפילו לקניון לוקח מונית" ודומיהם, התחלפו לאיטם ברגעי מפגש מרגשים. מהוססים.

תחילה בין התלמידים לבין עצמם: שיחות דרך, יד מושטת לסייע למי שהירידה קשה עליו, מילה טובה לנערה שגרונה כואב מהלילה בשטח. שיחות קטנות. הולכים בשניים, זה לצד זה, "תגיד, אתה מרגיש שאתה יכול לסמוך על חברה שלך?". "סומך, אבל אתה יודע, להגיד לך שאני שקט כשהיא נוסעת?".

אט-אט נפתחים גם לשיחות עם אנשים אחרים, דמויות ממקומות שונים, ביוגרפיות אחרות, בני דור אחר. אחד הנערים שלי שוקע בשיחה עם עלמה יפה. היא מספרת לו על היווצרות המכתש והוא שקוע ספק בסיפור, ספק בה, ואומר לי בעיניים בורקות מאוחר יותר "איך אני אוהב טבע". או נער אחר שגלעד, המדריך, סיפר לו על נשרים ומאותו רגע היה עסוק רק במה שנוכל לעשות כדי לגרום להם לדאות מעלינו.

בהפסקת הבוקר, שעה שהתפרקדנו מתמסרים לקרני השמש שהחליפו את הרוח של תחילת היום, לגמנו תה, סוגרים מעגל של עצמנו. "הגיע זמן ללמוד", בישרה רעיה וביקשה שנתחלק לחברותות עם אנשים שאנחנו לא מכירים.

החבר'ה שלי, קיפודים לא קטנים במצבים כאלה, ביקשו ללמוד לבד בקבוצה סגורה. אבל אז באו אנשים שהם לא מכירים ואמרו להם "אבל אנחנו רוצים ללמוד איתכם", והחלו לקחת אליהם לחברותות תלמידים. מה גרם להתרצות? אולי אי הנעימות שבסירוב, אולי משהו פנימי שהפשיר והופתע לגלות שרוצים אותו, שהוא מעניין, שהוא חשוב.

התרגשות עצומה אחזה בנו, אנשי הצוות, שעה שצפינו בהם דנים בלהט בסוגייה היומית שעסקה בנושא המשאבים במדבר. מביעים דעתם, מקשיבים, מביאים למעגל חוכמת חיים לא קלים ודיבור כן ונוגע. רק מי שמכיר את סיפורי החיים המורכבים של רבים מהם יודע כמה נוגע בהם הנושא. כמה הדרמה הגדולה של חייהם היא דרמה של משאבים והיעדרם. נגישות מול הדרה, חברותא מול מיתותא.

על שן רמון אליו העפלנו ישבנו על המצוק, מפריחים בועות סבות אל המכתש מתחתינו, מתמסרים ליום הזה, לרגע הזה, לביחד. הנה אסף (18, דימונה) מספר ליורם קרני (50 פלוס, נצרת עילית) המסוקרן, על בית הספר ועל החיים בדימונה, ומעדכן אותו בהמלצות על מועדוני דאנס בבאר שבע. איפה יש סלקציה, איפה אין, איזה קוד לבוש עוזר. זיו וסאלי צוחקים מבדיחת קרש של צועד בן 70, ודימה מספר לי שכבר הכיר כאן שלושה אנשים שרצו לשמוע על חייו.

בתום המפגש המרגש עם ויקי כנפו במצפה רמון, שסיפרה על מאבקה האמיץ לנגישות למשאבים לא שוויוניים, ועל רגע שבירה בדרך, ניגשו אליה זיו, עדן וקרן ולחצו בהתרגשות את ידה. הם סיפרו לה כמה התרשמו מדבריה וכי היא מנהיגה אמיתית בעיניהם.

אז איך לסכם? ולמה, למה זה כל-כך ריגש את סלע, את ליטל ואותי? כי כמו בעוד נושאים רבים שעל סדר היום הציבורי שלנו, אין כמו המפגש, הרגע בו פוגשים עיניים, סיפורי חיים, חיוך. חוויית ההדרה היא התחושה הקשה שלידך מתרחש כל העת משחק שאתה לא שותף לו, לא מכיר את חוקיו, לא מעז להיכנס. זו התרבות שלך, כך חוזרים ואומרים לך, אבל לך אין בה באמת חלק. אתה לא יכול להלך שם בנעלי בית, להרגיש בנוח.

ההזדמנות להרגיש חלק, חלק ממפעל חשוב, חלק מלימוד, חלק מההולכים בשביל, חלק מהפאזל, היא היא תיקון העולם האמיתי. הייתי מת לדעת על מה חשב כל-אחד מהם שנייה לפני שנרדם באותו לילה. איך תפס את עצמו, מה נפתח.

תודה רעיה ויוסי על ההזדמנות, ועל הכנסת האורחים.

כתב אתר האינטרנט דימונה

בדימונה קיימת תופעה של גידול סוסים בחצרות בתים, בשטחים הסמוכים למגורים, ובאזור התעשייה, דבר ההופך בתקופה האחרונה למטרד לתושבים ולריב בין שכנים ובעיקר עבירה על חוק עזר עירוני האוסר לגדל בע"ח בחצרות.

חוק זה אינו חל על מגדלי הסוסים בדימונה, היום בעיר דימונה יש כ- 35 סוסים, החיים במקומות שונים בעיר, חלקם בתוך השכונות וחלקם בסמוך לשכונות ומהווים מטרד לתושבים.

אורווה אחת ובה - 8 סוסים ממוקמת סמוך מאוד לאחת השכונות בעיר, אורווה שנייה ובה - 6 סוסים ממוקמת מול שכונת הניצחון, בשטחו של מפעל כיתן, בתוך יער הילד. אורווה שלישית ובה כ-7 סוסים ממוקמת במבנה תעשייה מול הסופר סנטר, שלושה סוסים נוספים בחצר בית ברחוב קדש ועוד שני סוסים בחצר מבנה באזור התעשייה ארבעה סוסים בחי-כף ועוד שני סוסים בחווה החקלאית.

עם עלייתו של מאיר כהן לשלטון ניסה מאיר לאכוף את החוק ע"י הווטרינרית העירונית ובדרך בתי-משפט, חלק ממגדלי הסוסים קיבלו צו הריסה אך כמו בכל "התנחלות" מפרקים מקום ומגדלי הסוסים בונים מקום חדש, ומספר הסוסים הלך וגדל בשנתיים האחרונות.

ענף הרכיבה נחשב לספורט אריסטוקראטי שהולך ומתפתח בארץ ומושך אליו ילדים, נוער ומבוגרים רבים, ישנם מועדוני רכיבה רבים בארץ, מועדוני הרכיבה מקנים את האפשרות להשתתף בתחרויות בארץ ולרכוש התמחויות מקצועיות כמו רכיבה מקצועית הדרכת רכיבה וניהול אורוות. אך לא כך הדבר בדימונה, רוב מגדלי הסוסים מגדלים את הסוסים לרכיבה עצמית . אחד ממגדלי הסוסים מספר האורווה הזו קיימת כבר 20 שנה, עוד לפני בניית הבתים באזור, אני מגדל סוסים עוד לפני שנולדו לי ילדים, כל חיי זה הסוסים, אף אחד לא יזיז אותי ממקומי, עומד נגדי משפט מצד העירייה, העמדתי עורך דין, אני אשקיע את דמי במקום זה.

מגדל סוסים מאזור ממשית מספר אני מתפרנס מהסוס והעגלה שלי , מה מצפים ממני שאני אעשה, אין מקום מסודר לסוסים בדימונה, אך באותה נשימה הוא דוחה סידור בו יצטרך לשלם על פנסיון מסודר לסוסים, בשקלים הבודדים שאני מרוויח אני גם צריך לאכיל את הסוסים, מה יישאר לי אם אני אשלם גם פנסיון?" אומר מגדל הסוסים.

חלק ממגדלי הסוסים בעיר, משכירים את הסוסים לילדים בעיר והדבר מהווה סכנה לילדים שלא מיומנים ולסוסים שלרוב אינם מיועדים לרכיבה, ועוברים על חוק העסקים ולילד או מבוגר שיפגעו כתוצאה מנפילה או כל אירוע אחר אין כל ביטוח.

באירועים שונים המתרחשים בעיר מגיעים בעלי הסוסים עם הסוסים ומציעים את שירותם ברכיבה על הסוס, הסוסים מלכלכים את המקום ומהווים סכנה לציבור כי סוסים אלה יכולים בלי התראה מוקדמת לבעוט בנוכחים שבסביבתו, אין גידור, אין מתחם לרכיבה, אין בדיקת תקינות של האביזרים על הסוס, ואין בכלל אישור של הגורמים המפעילים של האירוע ,עיריית דימונה או המתנ"ס להפעלת הסוסים במתחם הפעילות,

אך דבר זה לא מונע מבעלי הסוסים להגיע למקום האירוע ולפעול תחת עיניהם הפקוחות של מארגני האירוע והמשטרה שמקפידה על כל הכללים, אישורי ההפעלה ,הביטחון, והבטיחות אך לא ממצה את החוק עם בעלי הסוסים

תושב הסובל מריח הסוסים, מבקש לבנות פנסיון לסוסים, מרוחק מבתי התושבים עם פיקוח וטרינארי ותנאים סניטאריים על בסיס תשלום חודשי שיסוכם עם הרשות המקומית.

בסיור שערך יוסי עזריאל בעיר בנושא אחר לחלוטין ניגש אליו איש עסקים מוכר העיר, שכנם של מגדלי הסוסים, עצר את רכבו בחריקת בלמים, וביקש לעשות הכול על מנת להרחיק את מגדלי הסוסים מאזור התעשייה, "לא ניתן לעבוד במשך כל היום כשהריחות חונקים אותנו, אני צריך לצאת להפסקות רבות ולנשום אוויר נקי, וקליינטים רבים מתרחקים מהאזור "

ישנו יזם דמונאי המוכן לבנות חוות סוסים שישמש כמועדון רכיבה מקצועי וייתן מענה לתחום הטיפולי לילדים עם צרכים מיוחדים. לילדים ובני נוער יש משיכה טבעית לבעלי-חיים והם יוצרים בקלות תקשורת וקשר רגשי איתם, במיוחד עם סוסים, תקופת הילדות והנעורים נחשבת כתקופת ההתפתחות הפיסית קוגניטיבית והחברתית ולחוות סוסים באזור יש מה לתרום. אך לצערנו הבירוקרטיה לא קלה, גם יש נכונות ועזרה מצד העירייה, אם יאשרו לי תוך שלושה חודשים תקום חוות סוסים מקצועית באזור דימונה, הוא מסכם

כתב אתר האינטרנט דימונה

אנשי העבודה התקבלו בחום בידי אנשי המטה המקומי של המפלגה בדימונה. במטה ערך פרץ פגישה עם אמהות חד הוריות. אחת האמהות, דליה וקנין אמרה לפרץ: "אל תבטיחו לנו, תעשו לנו. אם אתם רוצים לנצח, נצחו את העוני. הסירו אותו מדלתות ביתינו". ופרץ השיב לה: "כשיפתחו את הקלפיות, הדבר הראשון שאשאל זה מה קרה בדימונה, כי היא מסמנת את המהפך. יש כאן את המשפחות היפות ביותר. האמהות החד הוריות הן רק סמל למדיניות האכזרית שננקטה בישראל. ביבי ואולמרט הם אותו הדבר בנושאים הכלכליים

בעוד פרץ נישק מכל הבא ליד, ברוורמן עמד לידו צונן. אחד הפעילים אפילו הביע את מחאתו בקול רם: "למה הפרופסור לא מנשק אף אחד?".

פעיל מפלגה מדימונה, דוד כהן, הסביר את האהדה הגדולה לפרץ: "בשל אחוזי האבטלה הגבוהים בעיר לכולם יש תקווה שעמיר הוא זה שיביא את השינוי, כי הוא מזוהה עם סיפור של הצלחה. הוא התחיל מלמטה והגיע לראש הפירמידה, זה ממש סיפור סינדרלה".

עמי איילון אמר כי הוא אינו יודעלמה לייחס את התמיכה הגדולה בפרץ, "אבל עכשיו ברור שדימונה בידינו, אנשים מתחברים למסרים שהוא מביא איתו וקל להם לקבל את עמיר כי הוא בלי שום מסיכות".

כתב אתר האינטרנט דימונה

היום יחלו פרץ ובכירי העבודה במסע הבחירות ענק, שיימשך עד יום חמישי, בכל רחבי הארץ. היום יבקר אוטובוס העבודה במצפה רמון, ירוחם, דימונה, כסייפה ובאר שבע, "מקומות שכף רגלה של העבודה לא דרכה בהם בעבר

פרץ ממשיך במסע הבחירות ומקורביו ממשיכים לשדר את המסר שיש לו סיכוי להרכיב את הממשלה הבאה. "הבחירות לא הוכרעו, הכל פתוח, יש 28 מנדטים צפים", אמרו מקורביו. שלשום קיים פרץ חוג בית בכפר שמריהו, עם כ-150 מתושבי היישוב האמיד. "רבים שואלים אותי מה התשובות שלי לאלפיון העליון. בואו נניח שאין לי תשובות, שלא תרוויחו כלום. האם לא די בכך שאפטור אתכם מתמונות של קשישים מחטטים באשפה, מילדים רעבים. היה צריך להיות די בכך שמי ששפר עליו גורלו יגיד: אני רוצה מדינה עם פנים יפות יותר", אמר פרץ לנוכחים. לדבריו, "מי שמצביע לקדימה, נותן 70% לימין ו-30% לשלום. מי שמצביע עבודה מצביע שלום נטו". עוד אמר שהוא מתכוון להישאר בראשות המפלגה עוד עשר שנים

כתב אתר האינטרנט דימונה

טקס מלכת היופי של ישראל לשנת 2006 יתקיים ביום שלישי בערב ה-21 במרץ מיד לאחר החדשות, במרכז הקונגרסים בחיפה, והשנה חידוש גם אתם משפיעים- מתי בפעם האחרונה בחרתם מלכה? וכמובן כתושבי דימונה שיר בן ישי היא הפיבוריטית שלנו, עליכם לשלוח אס אם אס עם מספר המועמדת המועדפת עליכם בצירוף שמכם המלא למספר 6010 או התקשרו 6888888-054 והשפיעו על תוצאות התחרות. בין כל המשתתפים תוגרל מכונית פיג'ו 206

ושיר בן ישי מועמדת מספר 18
וכולם מצביעים בדימונה עבור שיר בן ישי

המועמדות הסופיות לתחרות מלכת היופי של ישראל 2006 - 1
המועמדות הסופיות לתחרות מלכת היופי של ישראל 2006 - 2

כתב אתר האינטרנט דימונה

משטרת דימונה עיכבה לחקירה נהג משאית שניסה למכור עופות לעובדים תאילנדים במושב עין יהב בערבה. נבדקה האפשרות שמדובר בעופות נגועים בשפעת העופות, שהובאו מאזור תחת הסגר. מחקירת המשטרה עלה שהעופות הם ממושב זנוח באזור בית שמש. תושב עין יהב: "הנהג לא הראה שום תעודת משלוח וחששנו". התאילנדים נקראו להחזיר את העופות שקנו, בדימונה כמו בשאר אזורי הארץ יש להקפיד לקנות עופות בעסקים מוסדרים עם רישיונות ולא בשווקים או רוכלים במשאיות.

בהלת שפעת העופות בערבה התיכונה: משאית שהובילה תרנגולות לפועלים תאילנדים עוררה אמש (ו') בהלה בקרב תושבי מושב עין יהב והאזור. שוטרי משטרת דימונה עיכבו את נהג המשאית לחקירה לאחר שתושבים במקום התריעו למשטרה על מעשיו. נבדקה האפשרות שמדובר בעופות נגועים בשפעת העופות, שהובאו מאזור תחת הסגר, והעופות הועברו לבדיקה. מחקירת המשטרה עלה כי העופות הם ממושב זנוח באזור בית שמש.

למושבים של הערבה התיכונה מגיעה לעתים תכופות משאית עם תרנגולות. קהל הלקוחות - הפועלים התאילנדים שקונים את התרנגולות הישר מהמגדלים. אתמול עשתה משאית כזו את הסיבוב בין מושבי המועצה האזורית הערבה התיכונה. אחרי שהספיקה לעצור בחציבה, עשתה המשאית את דרכה למושב עין יהב. רכז המשק קיבל הודעת SMS על הגעתה, ולשומר בשער ניתנה הנחייה שלא לאפשר למשאית להיכנס לתוך תחומי המושב.

"למרות זאת, המשאית הצליחה להיכנס לעין יהב, אין לי מושג איך", אמר אחד מתושבי המקום. נהג המשאית, שהתחיל במכירת התרנגולות, לא הציג תעודת משלוח, וטען שהתרנגולות הגיעו "ממקום בטוח". הוא נלקח לחקירה במשטרת דימונה, שם גם נחשד בהעלבת שוטר. התרנגולות שהתאילנדים כבר החלו למרוט את נוצותיהן, הוחזרו בחזרה לעגלה.

"זה לא מוצא חן בעיני לראות את המשאית פה. צריך היה להוציא אותה מחוץ למושב. אנחנו לא יודעים מאיפה היא הגיעה, הנהג לא הראה שום תעודת משלוח, והיום, במצב שלנו, אנחנו חוששים", אמר התושב.

לילך מורגן, יו"ר המועצה האזורית הערבה התיכונה אמרה: "הנהג טוען שהביא את התרנגולות ממושב זנוח ליד בית שמש. בגלל החשש משפעת העופות אנשים נכנסו ללחץ. ייתכן שזו מהומה על לא דבר, במידה וכן, נצטרך להיכנס לכוננות".

אתמול בצהריים הטיל משרד החקלאות הגבלות חמורות על אזורי הלולים בקיבוצים עין השלושה, נירים, כיסופים וחולית שבדרום, בעקבות התפרצות מגיפת שפעת העופות. גם במושב שדה משה, הסמוך לקריית גת דווח על התפרצות המחלה, שהמיתה שם 250 עופות. ארבעה עובדי לולים, בהם עובד בלול בשדה משה, פונו לבתי החולים "סורוקה" בבאר שבע ו"ברזילי" באשקלון. מצבם קל והם אושפזו בבידוד. מאות עופות מתו בקיבוץ נחשון ליד לטרון וגם שם הוטל הסגר על הלולים.

במקביל, הנציבות האירופית אסרה על יבוא עופות חיים ובשר עופות מישראל, בשל החשש להתפרצות הזן הקטלני של שפעת העופות. ואילו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות עצרו את יצוא מוצרי העוף הלא מעובדים מישראל לשאר מדינות העולם

כתב אתר האינטרנט דימונה

ביום שני האחרון נערכה ישיבה בלשכתו של ראש העיר בעניין מוזיאון האטום, בפגישה נכחו נציגי קמ"ג נציג המשרד לפיתוח הנגב והגליל נציג קרן רש"י ומנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב, אלה הם בעצם אותם גופים שיכולים רעיונית ופיננסית להקים מוזיאון בקנה מידה כזה.

בשלב ראשון סוכם על תקציב של מיליון שקל לצורך הכנת הפוגרמה - תוכנית אב. מועד הגשת הפרוגרמה 3 חודשים מהיום, ומיד לאחר מכן יחלו בבניית המוזיאון כך שתוך שנתיים המוזיאון יהיה פתוח לקהל הרחב.

השבוע קראתי בעיתון הצבי כי זהו מוזיאון ראשון בעולם, ויש לציין כי כלל וכלל לא ישנם מספר מוזיאונים על האטום בעולם והלוואי שמוזיאון זה יעמוד בסטנדרטים של מוזיאונים דומים בעולם. דוגמה - מוזיאון האטום בלאס-וגאס -המוזיאון, שבהקמתו הושקעו 3.5 מיליון דולר, מספר את סיפורו של הגרעין מימיו הראשונים, התיאורטיים, עד ההתפתחויות האחרונות בתחום מדעי האטום, באופן שפועל על כל חושיהם של המבקרים. אבל לא מדובר ב"פארק שעשועים" דוגמת "דיסני". הכניסה למוזיאון היא דרך מחסום שמור, ממש כמו כניסה לבסיס סודי.

בשביל המוביל למבנה המרכזי מוצג עותק של המכתב ששלח אלברט איינשטיין לנשיא פרנקלין רוזוולט באוגוסט 1939, שבו העלה את ההשערה שאורניום יכול להתגלות כ"מקור אנרגיה חדש וחשוב ביותר". כן אפשר למצוא שם דגמים של "ליטל בוי" ו"פאט מן" - שתי הפצצות שהוטלו על הירושימה ונגסאקי.

חלק גדול מהמוצגים במקום נתרמו מאוספים פרטיים וממוזיאוני מדע דוגמת ה"סמיתסוניאן". הכל מוצג בצורה שתשבה מיד את דמיונו של המבקר. מסכי ענק שמופעלים באמצעות מגע, הקרנות על מסכי ענק של טלוויזיות פלזמה, כ-310 אלף מסמכים הקשורים למידע בדבר קרינה רדיואקטיבית ונפולת גרעינית, ראיונות מוקלטים עם עובדים לשעבר של אתר הניסויים - וגולת הכותרת: צפייה בתיעוד של פיצוץ אטומי בתיאטרון "גראונד זירו", בלוויית אפקטים.

האורות הבוהקים מופיעים על המסך הענק, רעש מחריש אוזניים בוקע מהרמקולים המפוזרים בכל התיאטרון, הכיסאות רועדים ומשב רוח חזק עובר בחדר

אתרי אינטרנט של מוזיאונים בעולם
מוזיאון האטום 1
מוזיאון האטום 2

כתב אתר האינטרנט דימונה

תפתח שמונה סניפים בשדרות, אופקים, נתיבות, דימונה, אום-אל-פחם, סכנין, שפרעם וכפר יסיף תשלם 14-10 דולר למ"ר לחודש משלמת 24 דולר למ"ר בירושלים

סופרפארם החליטה להגביר את פעילותה בערי פיתוח ובסקטור הערבי, והיא פותחת ארבע חנויות בערי פיתוח, וארבע חנויות בסקטור הערבי. דמי השכירות יהיו 14-10 דולר למ"ר לחודש, צמוד למדד, בחוזים ל-5 שנים עם ארבע אופציות של 5 שנים. ליאון קופלר, הבעלים, מעריך כי החנויות יהיו רווחיות, וחלק מתרומת החברה לקהילה.

ארבע החנויות בערי פיתוח יהיו: שדרות - החברה שכרה 600 מ"ר, ב-10 דולר למ"ר לחודש. דימונה - החברה שכרה מחברת פרץ בונה הנגב חנות בת 600 מ"ר במרכז המסחרי החדש שהחברה בונה ליד העיר, ותשלם 4% מהמחזור, ולא פחות מ-11.7 דולר למ"ר לחודש. אופקים - שכרו ממבני תעשיה 550 מ"ר, לפי 4% ולא פחות מ-10 דולר למ"ר לחודש. נתיבות - החברה שכרה ממשה סופר 500 מ"ר, ב-13 דולר למ"ר לחודש

הלשכה המשפטית - המשרד לאיכות הסביבה

בפסק דין שניתן ביום 1/3/06 בבית משפט השלום בקרית גת, קנסה כבוד השופטת נחמה נצר את עיריית דימונה ואת מנהל שפ"ע בעירייה בסכום כולל של 48,000 ש"ח, בגין מפגעי סביבה מאתר פסולת לא חוקי.

המפגעים: בשנת 1998, בתחום השיפוט של עיריית דימונה, הושלכה פסולת מסוגים שונים - בעיקר פסולת גושית ופסולת בניין - מזרחית לעיר דימונה, בשטח בהיקף של עשרות דונמים, באזור בו היה קיים בעבר 'אתר' לפסולת ביתית, אשר נסגר. חלק מפסולת הושלכה על פי הוראת גורמי העירייה. בשטח התרחשו מספר בעירות.

העבירות: נגד העירייה וראש העירייה (דאז), מר גבי ללוש, ונגד מנהל אגף שפ"ע בעירייה, מר יצחק ספורטה (להלן- נאשם 3) ומהנדס העירייה, מר ויקטור ויטנזון (להלן- נאשם 4), הוגש כתב אישום בגין עבירות לפי חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984, חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 ותקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ן-1990.

פסק הדין: לאחר ניהול הוכחות, בית המשפט הרשיע את רוב הנאשמים בעבירות המיוחסות להם לפי חוק שמירת הנקיון וזיכה את רוב הנאשמים מעבירות לפי חוק למניעת מפגעים והתקנות מכוחו. על העירייה הוטל קנס בסך 45,000 ¤ והתחייבות בסך 100,000 ¤ להימנע מעבירה לפי חוק שמירת הנקיון, במשך 18 חודשים. על נאשם 4 הוטל קנס בסך 3,000 ¤ והתחייבות בסך 5,000 ¤ להימנע מעבירה על חוק שמירת הנקיון במשך 18 חודשים.

ראש העירייה זוכה מעבירה של השלכת פסולת לפי קביעת בית המשפט כי הוכח כי ראש העירייה עשה כל שלאל ידו לטפל במפגע ולא הוכח כי ידע שנושאי משרה בעירייה התירו לאחרים להשליך פסולת באתר.

פס"ד לנאשם 3 (ניתן בנפרד, בתאריך 11/8/04): לפני ניהול הוכחות, נאשם 3 הודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, ולאחר שניתן תסקיר שירות מבחן ובהתחשב במאמצים הכנים שעשה במסגרת תפקידו כדי להסיר את המחדלים נשוא כתב האישום, בית המשפט החליט על הודאה ללא הרשעה ושירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות.

זיכוי מעבירות לפי חוק למניעת מפגעים ותקנות למניעת מפגעים (הכרעת דין ניתנה על ידי השופטת ברקאי): הזיכוי מתבסס על קביעותיה של השופטת לפיהם גם כשהוכח כי התקיימו בעירות ועשן נפלט באזור האתר, לא הוכח כי הנאשמים הם אלה אשר גרמו ישירות במעשיהם למפגעים האמורים, ולא הוכח כי המפגעים נוצרו כתוצאה מפסולת שהושלכה בהיתר של נאשמים 3 ו-4. בנוסף, נקבע כי האזור המדובר הינו שטח הפקר וכי העירייה לא החזיקה במקום כאתר פסולת חוקי, לא הפעילה את המקום ולא תחזקה אותו וזיקת הפיקוח היתה [רק] מעצם העובדה כי האתר נמצא בתחום השיפוט שלה, וכי תקנות למניעת מפגעים באות להסדיר תפעולו של אתר חוקי או מוצהר בלבד, ואינם חלות על אתר פיראטי כפי שהיה במקרה הנדון.

מערכת אתר האינטרנט דימונה

במסגרת תוכנית "מחויבות אישית" בה תלמידי בתי הספר לוקחים פרוייקט חינוכי ומתנדבים בו במשך השנה למען הקהילה, החליטו תלמידי תיכון "ברנקו וייס" המורים ובראשם מנהל בית הספר ליאור, לאמץ את מעון "השלווה" של נעמ"ת בדימונה.

במהלך התוכנית התלמידים מלווים על-ידי הצוות החינוכי של בית הספר, דורית פרץ-רכזת פרויקטים והמורה לאומנות זהר במהלך מספר חודשים. לאחר איתור הצרכים ביחד עם מנהלת המעון הגב' טובה כרמלי ובברכתה של מרינט ועקנין, נכנס הצוות לעבודה, הם שיפצו, גיננו,צבעו את המבנה ואיירו את הקירות בדמויות מאגדות הילדים.

בהפסקות הקלות בן צביעה לשיפוץ מצאו תלמידי "ברנקו וויס" זמן לחבק ולשחק עם "הזאטוטים" הקטנים במעון הילדים, "יש כאן ילדים מקסימים, שיודעים להעניק ולחבק" סיפרה אחת התלמידות שהשתתפה בפרויקט, חברתה הוסיפה הם התלהבו מהדמויות המצוירות על הקירות, הם שומרים ומטפלים בצמחים ששתלנו. גם ההורים לא חסכו בשבחים על העבודה המקצועית של תלמידי ברנקו וויס, "הם הפכו לחלק מצוות הגן" אומרים ההורים.

מרינט ועקנין מנהלת מוסדות נעמ"ת, לוותה את הפרויקט וכיבדה את טקס סיכום הפרויקט בנוכחותה, תלמידי "ברנקו וויס" מוכרים לי מתוכניות שונות במתנ"ס. בפרויקט זה ניתנה לי ההזדמנות להכיר ולפגוש מקרוב את התלמידים ואת העשייה החינוכית הנעשית "בברנקו וויס" למען הקהילה, וראו את התוצאה, כאן בגן עשיתם עבודה נפלאה, אתם ראויים לחיקוי בחברה, איתכם הייתי שמחה לעשות עוד פרויקטים למען הקהילה".

דורית פרץ רכזת הפרויקט וזהר המורה לאומנות, חילקו תעודות הצטיינות והערכה לתלמידים, קרן שחר ודימה וסרמן שבלטו בעשייה, ביוזמה, בהתמדה והחריצות, לאורך כל הפרויקט.

סיכם מנהל בית הספר התיכון מר ליאור, הנערץ מאוד על ידי תלמידיו, "אני גאה בכם תלמידיי על העשייה למען הקהילה, ולמרינט ועקנין ומנהלת המוסד טובה כרמל, תודה על ההזדמנות לתת לנו להעניק לילדים הקטנים שהם עתידה של המדינה בכלל ודימונה בפרט.

מנהל המעון טובה כרמל, הרעיפה שבחים וחילקה פרחים לכל העושים במלאכה, בזכותכם לבש המעון לבוש ססגוני. תמיד המעון האיר פנים היום הוא מאיר עיניים, הציורים העליזים, חמישה בלונים, אקווריום הדגים ושאר ציורי הקיר הנפלאים הגינון, הצביעה והכי חשוב! הנכונות ושמחה שבעשייה, יישר כח וכל הכבוד לכם תלמידי "ברנקו וויס".

מערכת אתר האינטרנט דימונה

זמר הנשמה אדי בטלר הוא הזוכה בתחרות הקדם אירוויזיון שנערכה אמש, עם השיר "זה הזמן" שכתבו אורלי בורג ואסנת צבאג והלחין בטלר, בלדת רית'ם אנ' בלוז המשלבת שירה בעברית ואנגלית (כנהוג בשירי הקדמים של השנים האחרונות) המזכירה מעט את סגנונו של הזמר לות'ר ונדרוס. בטלר כבר ייצג את ישראל בתחרות, במסגרת חברותו בלהקת "עדן", ששירה "יום הולדת" השתתף באירוויזיון שנערך בירושלים בשנת 1999.

בטלר בן ה-34 נולד בדימונה בקהילת העבריים, אליה היגרו הוריו משיקגו: - נולדתי באמבולנס נוסע כששני גלגלים עפו מהרכב בפניה מדימונה לבאר שבע , סיפר לכתב אתר האינטרנט דימונה. בגיל 19 עזב את העיר הדרומית לטובת תל אביב. מאחר שהתגלה כזמר כבר בגיל 8, עסק בבגרותו גם בשירה. הוא הקים עם אחיו גבריאל בטלר (כיום חבר ב"משפחת תאקט" של סאבלימינל) ועם הזמרים דורון אורן ורפאל דהאן את להקת "עדן", שנקראה על שם בתו הבכורה של בטלר. הלהקה טופחה על ידי משה דץ, שהיה מעורב בכתיבה ובהלחנה של שיריה. באירוויזיון היא הגיעה למקום חמישי, והמשיכה לפעול עוד שנתיים, עד לפירוקה ב-2001. מאז עסק בטלר בהופעות בארץ ובחו"ל

בטלר אומר כי גילה שהוכנס לתחרות הקדם אירוויזיון, ללא ידיעתו, על ידי מנהליו האישיים. למעשה הוא החל להתבלט השנה כאמן סולו, כשהוציא בתחילת השנה את סינגל הבכורה "את חלום". השיר היה מעין הצעת נישואין לחברתו ואם בנו אורלי בורג. הקשר של בורג לתחרות האירוויזיון לא מסתיים בכתיבת השיר: היא גם אחותה של גלית בורג, מי שייצגה את ישראל עם גילי נתנאל.

בטלר, הנמצא בתהליכי גיור, מספר על תהליך כתיבת השיר: "רציתי לכתוב שיר על פוליטיקה, ואז אמרתי, אנשים לא כל כך יזדהו, אז אמרתי, אני אכתוב על אהבה. לייצג את המדינה זה לא דבר קטן. זה ללכת ולהביא כבוד למדינה הזאת. כל העולם נגד היהודים וצריכים ללכת לייצג אותם באהבה בכבוד ולהביא לפה הרבה כבוד והרבה מחמאות".

לחץ כאן לצפות בזכייה

דני עמר

הפנינג במשכן לאומנות חזותית במכללת קיי בבאר שבע נערך ביום רבעי בשבוע שעבר האירוע המיוחד והחגיגי נפתח בשריפה של כלי קרמיקה בשיטת המערום המסורתית, השריפה נעשתה בהדרכתו של אמן הקרמיקה אבנר זינגר אשר פיתח ושיכלל את שיטת המערום הייחודית, בהשראת שיטת שריפה קדומה שעדיין מיושמת כיום באפריקה ובהודו.
סביב המערום עמדו בהתרגשות רבה אומנים רבים שהגיעו מכל הארץ ולא מעט אומנים מהנגב, במהלך השריפה האומן אבנר זינגר הסביר על השיטה ועל שיכלולה. כל האומנים הניחו עבודות, פרי יצירותיהם סביב המדורה וביצעו את פעולת שריפת הכלים כפי שהייתה נהוגה לפני 8000 שנה, השריפה ארכה כשעתיים שבמהלכם האמנים מקרבים אט אט את הכלים אל המדורה ומסובבים את הכלים כך שחום המדורה יגיע לכל חלקי הכלי השלב האחרון והמעניין בתהליך השריפה הוא הוספת "התבלינים" שמוסיף האומן אבנר זינגר, מלחים שונים המגיבים לחום ומעניקים מגוון צבעים מעניינים לכלים.

בתוך המשכן "לאמנות חזותית" בנגב, הוצבה תערוכה של האומן שווייבל המכונה "הצייר הרומנטי" בשל יצירותיו המקוריות והמדהימות שלרובם משמעות רומנטית, בצבעים מרהיבים היוצרים תמונות ענק ומשאירות את המתבונן שקוע בתמונה.

על ההפנינג האומנותי ניצחה מנהלת המשכן לאומנות חזותית במכללת קיי בבאר שבע הגב' מיקי בנאי, מיקי מזמינה את כל האומנים בכל התחומים להצטרף לפורום האומנים בנגב המתגבש בימים אלה ובכללם את האומנים מדימונה. הגב' בנאי ציינה כי ישנם אומנים רבים אשר לא זכו לחשיפה אומנותית ולתהודה הראויה להן, מכיוון שאין מוסד או גוף מאורגן שיציג את יצירותיהם של האומנים בפני הקהל בנגב ובארץ בכלל, בסיוע פורום האומנים המתגבש בימים אלה, יזכו האומנים לחשיפה תיקשורתית ומקצועית מקיפה. יש בכוונתה של מיקי בנאי המשמשת גם כמפקחת על האומנויות במשרד החינוך להביא יצירות ותערוכות של אומנים ולהציגם בגלריות ובמוזיאונים בפריפריה של מחוז דרום.

ובנימה אישית מוסיף אני וכותב, שהשתתפותי בהפנינג אומנותי זה הייתה חוויה ציפיתי מאוד לפגוש במקום זה גם אומנים מדימונה, וישנם לא מעט כאלה שאני מכיר ומוקיר אך מצאתי את עצמי כאשר לצידי מר רפי ברביבאי יד ימינה של מנהלת המכללה החזותית ואדם שעמד אחרי הרבה שזכו לשבחים בארץ ובעולם, פרויקטים חינוכיים אומנותיים בשיתוף התעשייה, רפי הוא אחד היועצים בפרוייקטים אומנותיים ובמתחם האומנות בכפר האקולוגי חינוכי שעמותת מיל"ן מתכננת בסמוך לממשית.

לכם התושבים ממליץ אני בחום לבקר בתערוכה של הצייר שווייבל המתקיימת במשך החודשים הקרובים במשכן לאמנות חזותית במכללת קיי בבאר שבע.

מערכת אתר האינטרנט דימונה

המצוה העיקרית בחג הפורים היא קריאת מגילת אסתר. מצות קריאת המגילה כה חשובה, עד שקיים פסק הלכה מיוחד: "מבטלים תלמוד תורה לשמע קריאת מגילה, קל וחמר לשאר מצוות של תורה, שכולן נדחים מפני מקרא מגילה" (שולחן ערוך, ארח חיים סימן תרפז, ב)

בזמן קריאת המגילה ישנו מנהג עתיק, המקובל בכל קהילות ישראל, והוא " הכאת המן" בכל פעם ש"בעל הקורא" (קורא המגילה) מזכיר את שמו של המן, קולות הרעש והנפץ נשמעים מכל עבר - מחרישי אזניים, וכל אותו זמן ממתין "בעל קורא" עד שישקט, כדי שיוכל להמשיך לקרא, בלי שהשומעים יפסידו שום מילה מהמגילה, מנהג זה מגביר את השמחה והעליצות, שהם מסימני החג.

בשנים האחרונות מסתמן מנהג חדש בקרב בני הנוער, הם אינם מסתפקים באקדחי הקפצונים, הפיקות והרעשנים הם המגיעים לבית הכנסת בזמן קריאת המגילה, מצוידים בחזיזים, נפצים ודינמיות וכל זמן קריאת המגילה עסוקים הנערים בלהכין את עצמם "למלחמה מול המן" ובכל פעם ש"בעל קרא" מזכיר את שמו של המן כל מתפללי בית הכנסת ילדים, נשים זקנים וטף נכנסים "לכוננות ספיגה" הנערים משליחים את כל "התחמושת" חזיזים ,נפצים ודינמיות תוך מספר דקות רחבת בית הכנסת הופכת "לזירת קרב" הדי פיצוצים מרעידים את קירות בית הכנסת, עשן כבד עופף את החלל, ילדים קטנים מחופשים נצמדים להורים מרוב פחד, הזקנים מבין המתפללים מאבדים רגע מהחיים ואלה שקצת יותר צעירים את שמיעתם מאבדים, מרגע זה לא ניתן לשמוע את המגילה כולם עסוקים בלאתר את הנערים זורקי הנפצים, החזיזים והדינמיות, ותמיד הנערים יותר מתוחכמים ומצילחים להערים על המבוגרים כך שלא מצליחים להפסיק את "חגיגת" הנפצים. ורק בנס מצליחים לסיים את קריאת המגילה ללא נזק.

ידוע לכל על איסור מכירת נפצים, דינמיות וחזיזים אך לצערנו אין רשויות החוק מצליחים למנוע את מכירתם ושימושם ע"י הנערים, גם ההורים לא פחות אשמים עליהם לקחת אחריות על הילדים ולמנוע מהם את השימוש במשחקים מסוכנים.

"סיפור הנפצים" בדימונה לא חדש, גם לאחר שמורה באחת מהתיכונים נפגעה בזמן שניזרק לעברה בזמן שיעור נפץ שהחריד את הכיתה וגרם להלם למורה ולפגיעה קשה באוזנה ועד היום לא חזרה לתפקודה, תביעה עומדת מול בית הספר ומשרד החינוך.

"עדלידע" (עד שלא יבדיל) בין ארור המן לברוך מרדכי" . הנערים אינם מבדילים בן ארור המן לציבור המתפללים שהגיע לשמוע מצוות מגילה.

ואם כבר נפצים אז ברחובות שלנו זה מנהג ערב ערב וכנראה שיהיה צורך להתרגל לעניין

כתב אתר האינטרנט דימונה

יום שכולו שמחה הוא יום הפורים ובמיוחד למי שמבקר וחוגג עם ילדי הגנים, השנה התאחדו נוער מתנדב מד"א ועמותת מיל"ן- מרכז יצירתי לנוער, לחגוג ולתרום את חלקם לחברה, במשלוח מנות למען ילדים עם צרכים מיוחדים בגנים

מלון גולדן טוליפ בים המלח וסופר האחים אלון תרמו את משלוחי המנות עבור הילדים

הרעיון לחלוקת משלוחי המנות לגנים היה מאוד מקורי, מנהלת הגנים תמי אזולאי והמפקחת על הגנים הגב אילנה התחפשו לפרמדיקים הלבושים בחלוקים לבנים, ונוער מתנדב מד"א בניהולו של מורדי ארוס הסיעו באמבולנס את הצוות מגן דויד לגן וחילקו משלוחי המנות. הילדים שציפו לביקור הופתעו לראות את מנהלת הגנים תמי אזולאי ואת המפקחת יורדים מהאמבולנס עם החלוקים הלבנים ובידם משלוחי המנות

את השמחה על פניהם של הילדים גם האיפור לא הצליח להסתיר, הגננות והילדים פצחו בשירים ובריקודים וגם אנחנו מצאנו את עצמנו רוקדים במעגלים עם הילדים, איזה אווירה פורימית משעשעת הגנים מקושטים הילדים מחופשים, הסייעות והגננות מחופשים אף הם, בגן אחד ושכניהם, אירחו אותנו הילדים באוהל בסגנון מרוקאי, בגן אחר לא ניתן היה להבחין מי מהילדים שייך לגן עם הצרכים המיוחדים

שיתוף הפעולה המיוחד לו זוכים הגנים עם הצרכים המיוחדים עם הגנים השכנים , ראוי לחיקוי אצלנו המבוגרים, הילדים החמודים מקבלים את הילדים עם הצרכים המיוחדים בחיבוקים ובשירים, מורדי ארוס רכז המתנדבים של צעירי מד"א - נוער מד"א עוסק שנים בפעילות למען הקהילה, אבל החוויה של היום בחברתם של ילדים עם צרכים מיוחדים, מעניקה לנו חוויה של נתינה מיוחדת במינה.

בסוף יום פורים שמח זה, יצאו הילדים עם משלוח מנות ותמונה אישית תרומתו של אלול אולפני צילום.

במקביל לחגיגה בגנים מקס סיון ושמעון חיוט חלקו משלוח מנות לילדים מזינמן אותם הם מטפחים.

לתמי אזולאי מנהלת מחלקת הגנים, למלון גולדן טוליפ לנומי עמית המנכ"לית ולסופר האחים אלון שתמיד תורמים. תודה לכם שנתתם לנו את ההזדמנות לשמח את הילדים ולחגוג עימם את חג הפורים.

כתב אתר האינטרנט דימונה

הממשלה היוצאת בראשות שרון חוקקה את חוק פירוק המועצות הדתיות בכל רחבי הארץ וזאת בשל החובות הגדולים והתייעלות המערכת, מלאכת הפירוק הוטלה על עומרי שרון בנו של ראש הממשלה, לא מעט נכתב על התנהלות הפירוק בכל הארץ לרבות פירוקה של המועצה הדתית בדימונה בה מונה מקורבו של סילבן שלום מבאר-שבע. הפירוק היה אמור לקחת שנתיים במהלכם המועצות המשיכו להגדיל את גירעונם ועובדי המועצה לא זכו למשכורות במשך חודשים רבים

בדימונה בניהולו של ראש העיר מאיר כהן נעשו לא מעט מאמצים לפתור את מצוקתם של עובדי המועצה הדתית ובראשם רבני העיר , לא פעם במהלך השנה היינו עדים להפסקת מתן שירות דת מצד המועצה הדתית כמחאה על אי מתן שכר

ראש עירית דימונה מאיר כהן מצא דרך מקורית להצלת המועצה הדתית בדימונה, השבוע הזמין ראש העיר את כל גבאי בתי הכנסת לישיבת חירום במליאה של העירייה, גבאי בתי הכנסת שהוזמנו לא עודכנו בנושאי הישיבה ובפרטיה וחרושת השמועות עברה מבית כנסת אחד לשני, עד ליום הישיבה בה הציג מאיר כהן את מצבה של המועצה הדתית וביקש את גבאי בתי הכנסת להירתם ולהתרים את ציבור המתפללים להצלתה של המועצה הדתית. תגובתם של גבאי בתי הכנסת הייתה מעורבת ישנם שהצדיקו את מעשיו של ראש העיר ולא מעט שטענו כי אין באפשרותו של הציבור לשאת בהוצאות הרבות ולשלם את חובה של המועצה הדתית שנעמד במיליוני שקלים חוב למס הכנסה ולשכר העובדים. גבאי בית הכנסת מהוותיקים בעיר אומר "לנו יש חובות של מאות אלפי שקלים לקבלנים שביצעו הרחבה בבת הכנסת ועדין אין אנו מצליחים לשלם להם. ישנם לא מעט בקשות לתרומות מצד הרבנים לגבאי בתי הכנסת לנושאים שונים וחשובים בעיר, מחיזוק הישיבות ועד מתן עזרה למשפחות נזקקות ובתוכם חולים הזקוקים למזור.

בחודש הקרוב אנו מתחילים את ההכנות לפסח, ישנן משפחות רבות הממתינות לעזרה, לא ניתן להטיל את כל האחריות על הציבור. בבית הכנסת בו אני מתפלל הצליחו לגבות מהציבור תרומות אך לדעתי זה טיפה בים וזה גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה .גם ציבור המתפללים לא קיבל את הגזירה בצורה יפה , זו בעיה של המדינה לא של האזרח הטן אומר חברי לתפילה. אנו מקווים שמצעד הפוליטיקאים לדימונה בימי בחירות אלה יחייב אותם לפתור בצורה רצינית את בעיות המועצה הדתית בדימונה .

מאת אלירן שר-"הצבי תקשורת ופרסום"

יוזמה מבורכת ביותר של אמא תושבת העיר,נתנה את אותותיה, כאשר היום יום ראשון בחג הפורים, תלמידי בית הספר "צבר" הגיעו אל בית הספר "בגין" וחגגו ביחד עימם את חג הפורים. מדובר בשיתוף פעולה בין כלל הגופים-המתנ"ס, הנהלות 2 המוסדות, הורים מתנדבים, ובית האבות דימונה, יוזמת האירוע, היא כאמור אמא ששמה מרסל, שרתמה את כל הגופים

האירוע עצמו כלל שירים משותפים של 2 בתי הספר, תחרות תחפושות, הופעת אורח מיוחדת במינה של שלומי סבן, מופע קסמים ואילוזיות היישר מתל אביב הגדולה, וברכות, גם ראש העיר מאיר כהן ומנהל מחלקת חינוך ורווחה בעירייה מר משה נחום אמורים נטלו חלק באירוע

רכז התרבות במתנ"ס, אילן גרינברג, מגיב "אנחנו כאן במתנ"ס, ובשיתוף ההורים המתנדבים היקרים וההנהלות של 2 בתי הספר, עם חבורת הדרבוקות והליצנים באנו לשמח את הילדים החמודים

אריה אברמזון, אורנה נירנפלד וכתב חדשות דימונה

מומחים מזהירים: צינורות עשויים אסבסט שמובילים את מי השתייה בארץ - עלולים לגרום לסרטן קיבה ובעירית דימונה לא ממהרים לטפל בנושא, שימו לב להתייחסות עירית דימונה לנושא

מהנדס עיריית דימונה קובי נעים, למשל, לא הבין בכלל מדוע מתעסקים בנושא. אחרי הכל, הוא אינו מומחה למים, ובמשרדי הממשלה אמרו לו שאין כל סכנה בריאותית. "מי אתם שתאמרו שצינורות האסבסט מסוכנים? " הוא מקשה, "אם הרשויות לא נותנות הוראות, ואין שום מניעה, אז למה להתערב? הרי יש תקן, ואם המדינה לא חשבה שצריך להחליף אותו - צריך להפנות את השאלה אליה, לא אלינו ואנחנו ממערכת אתר האינטרנט דימונה משיבים, קובי, זו הבעיה שלנו לא של המדינה, אנו וילדנו חשופים לגורם סרטני ויש לטפל בו מול רשויות הממשלה מיידית, ועל אחת וכמה תושבי דימונה הסמוכים כל כך לכור המהווה עוד מקור לקרינה מסרטנת.

בבתים רבים בישראל מגיעים המים לברזים בצינורות אסבסט ישנים. אבל בעוד שבמדינות המערב הגיעו למסקנה שהם עלולים להיות מסוכנים, וכבר מזמן הוציאו אותם משימוש, בישראל לא ממהרים לשום מקום. מבחינת אנשי משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה, גם אין שום סיבה למהר. אחרי הכל, עדיין לא הוכח באופן ודאי שהאסבסט שחודר למים גם פוגע בבריאות הציבור

לכתבה המלאה
תגובות לכתבה

מאת תמרה טראובמן ויולי חרומצ'נקו

שימו לב תלמידי התיכונים בדימונה - יש משמעות להיותכם מצטיינים בשכבת גילכם

במסלול הקבלה הרגיל, א' לא היתה מצליחה להתקבל לפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. היא נולדה ברוסיה והיגרה עם משפחתה לישראל בגיל תשע. תחילה גרה המשפחה באתר קרוואנים, אחר כך עברה לבית קבע בבאר שבע. א', בת לשני רופאים, היתה אמנם תלמידה מצטיינת בבית הספר התיכון שלה - אבל המשקל המכריע שניתן לציון הפסיכומטרי היה מונע ממנה, ומרבים כמותה בפריפריה, להתקבל לפקולטות היוקרתיות באוניברסיטא

בשנה שעברה נפתחה בפקולטה תוכנית חדשה, שמאפשרת לתלמידים מצטיינים משכבות חלשות להתקבל לפקולטה על סמך הישגיהם בבית הספר שבו למדו ללא קשר לציון הפסיכומטרי שלהם.

א' - שלדברי דיקאן הפקולטה ויוזם התוכנית, הפרופ' אריאל פורת, לא היתה מתקבלת בצורת הקבלה הנהוגה כיום באוניברסיטאות, גם לא במסלול של העדפה מתקנת - סיימה את שנת הלימודים שלה כ"מצטיינת הדיקאן". ציוניה של א' הם מהגבוהים ביותר ומדורגים במקום 4-3 מבין 1,500 הסטודנטים שלומדים לתואר ראשון בפקולטה.

בעקבות הצלחת התוכנית בפקולטה למשפטים , בשנה שעברה החלו ליישמה בכשלוש פקולטות נוספות באוניברסיטה, ובאחרונה הוחלט להרחיבה לכל הקמפוס, כולל הפקולטות המבוקשות לרפואה ולניהול.

לפי החלטת האוניברסיטה, בשנת הלימודים הקרובה יוכלו 75 צעירים מהפריפריה להתקבל במסלול זה. כל סטודנט מקבל מלגה של 10,000 דולר.

ק', בן 22, עלה לישראל ממזרח אירופה ב-1998 ולמד בפנימייה. הוריו, שלא מצאו עבודה בישראל, חזרו למולדתם. "אפילו שהייתי מצטיין בפנימייה, הפסיכומטרי היה מגביל אותי. הייתי צריך להשקיע עוד שנה רק כדי להתכונן, ואני במצב בעייתי כי עברית היא לא שפת אם שלי". הוא החל בלימודים השנה. "הסמסטר הראשון לא היה כל כך קל", הוא אומר. אבל כמו רבים בתוכנית, ק' מוצא שחומר הלימוד מרתק. הוא משוכנע ש"התוכנית תקדם תיקון חברתי".

ק' הוא אחד מ-32 סטודנטים למשפטים שעד כה התקבלו במסלול. חלקם מגיעים מיישובים שסטודנטים מהם כלל לא הגיעו (או הגיעו במספרים קטנים מאוד) ללימודים בפקולטה, כמו באר שבע, דימונה וירוחם. רובם השיגו ציונים טובים או מצויינים, אף אחד לא נאלץ לנשור.

התוכנית גובשה על ידי ראשי הפקולטה למשפטים ומשרד החינוך. הם החליטו שבמקום למדוד את הצלחתם של צעירים מיישובים עניים במבחני הבגרות ובמבחן הפסיכומטרי ביחס לתלמידים מאזורים אמידים, שנהנו ממורים פרטיים ומתנאים משופרים, הם יקבלו את אלו שהגיעו להישגים הגבוהים ביותר במקום שבו גדלו; אלו שהצליחו להפיק את המירב בתנאים שניתנו להם.

חמשת התלמידים בעלי הציונים הגבוהים ביותר במחזור שלמדו בשכבת בתי הספר הענייה ביותר רשאים להגיש מועמדות להשתתף בתוכנית. הודעות על כך נשלחות אליהם במכתבים אישיים, לפי רשימה שמספק משרד החינוך. השנה נמצאו כ-100 בתי ספר מתאימים, שפזורים בכל המגזרים וסוגי היישובים, מערי פריפריה ועד לשכונות מצוקה באזור המרכז. נקודת תורפה של התוכנית היא היעדר סטודנטים ערבים, אף שגם בתי ספר ערביים כלולים ברשימה. לדברי פורת, השנה התקבל תלמיד ערבי אחד, אך הוא החליט לבטל את הרשמתו.

הצלחתם של הסטודנטים מעלה שאלות קשות לגבי הישענות האוניברסיטאות על השיטה הפסיכומטרית, שמונעת במקרים מסוימים גם ממי שהיו תלמידים מצטיינים בתיכון להיכנס בשעריהן. הפרופ' אברהם יוגב, חוקר בתחום החינוך מאוניברסיטת תל אביב, מצא בעבר שציוני הבגרות יכולים לנבא בצורה טובה יותר מהפסיכומטרי אילו סטודנטים יצטיינו בסוף שנת הלימודים הראשונה וישלימו את התואר הראשון. לדעת יוגב, הניסיון הראשוני המוצלח הוא עדות נוספת לכך שיש להחליף את שיטת הקבלה הנוכחית.

"עצם הפרויקט הוא פריצת דרך גדולה", אומרת ראש האגף לחינוך על-יסודי במשרד החינוך, יפה פס. "צריך לזכור שבעבר האוניברסיטאות בכלל לא היו מוכנות לחשוב על לוותר על הפסיכומטרי. לפסיכומטרי יש חלק נכבד שכרוך במשתנים תרבותיים. במקרה של הפקולטה למשפטים, תלמידים שלא היו מתקבלים לשום אוניברסיטה לפי הציונים הפסיכומטרים שלהם הפכו למצטייני דיקאן".

ואולם, בשלב זה האוניברסיטה מרחיבה את התוכנית בקצב אטי, וחוששת מהנזק שמסלול כזה יגרום לתדמיתה האקדמית. מלבד הפקולטה למשפטים, שייעדה לסטודנטים מהמסלול מכסה של כמעט 10% מכלל הסטודנטים המתקבלים מדי שנה, בשאר הפקולטות הוקצו מכסות נמוכות מאוד. לפי נתונים שהעביר ל"הארץ" סגן הרקטור, הפרופ' רענן ריין, הפקולטה לרפואה ניאותה לקבל שלושה תלמידים בלבד, פחות מ-0.5% ממספר הסטודנטים שמתקבלים מדי שנה. המכסות הגדולות ביותר מגיעות לכ-2% (בבית הספר לעבודה סוציאלית, בפקולטה להנדסה ובפקולטה למדעי החיים).

בתגובה שהעבירה דוברת האוניברסיטה, אורלי פרומר, נכתב ש"להחלטה על קבלת מספר גדול יותר של תלמידים לתוכנית היתה עלולה להיות השלכה אקדמית בלתי רצויה". עם זאת, האוניברסיטה מצהירה שהתוכנית עדיין בשלבי ניסוי, ושמספר הסטודנטים שמשתתפים בה גדל "בהתמדה ובאורח מבוקר". "המכסה אינה מייצגת מספר קטן כלל וכלל. להיפך, מדובר באפיק קבל שיש בו כדי לתת עידוד ודחיפה להצטיינות בלימודים בבתי הספר התיכוניים של הפריפריה, תוך כדי שמירה על דיוקנה של אוניברסיטת תל אביב כאוניברסיטת מחקר מן השורה הראשונה".

גם האוניברסיטאות האחרות לא ממהרות לאמץ את התוכנית. בינתיים אוניברסיטת בר אילן היא היחידה שאימצה אותה. בשנה שעברה פתחה בר אילן את מסלול הקבלה הזה לכל הפקולטות בקמפוס. בינתיים, רק שני תלמידים התחילו בלימודיהם. לדברי סגנית הרקטור, הפרופ' זמירה מברך, ייתכן שאחת הסיבות למיעוט המתקבלים היא שמכתבי הפנייה למועמדים נשלחו באיחור. "השנה אנחנו מקווים לראות מספר גדול יותר", אמרה.

פס סבורה שהישגי התלמידים ישברו בסוף את רתיעת ראשי הפקולטות באוניברסיטאות מהכנסת מספר גדול יותר של תלמידים. יוגב מסכים: "צריך לתת להם ללמוד מהניסיון ואז אולי הם יגדילו את המכסות. ברגע שיתרגלו ויראו שהסטודנטים לא גרועים כמו שאולי הם חושבים בצורה סטריאוטיפית מראש, הם יגדילו את המכסות

דניאל בן סימון - הארץ

רווח לה מעט לדימונה. הכביש שמחבר אותה לבאר שבע הושלם אחרי מסכת ארוכה של ייסורים ועיכובים. נדרשו כמעט שמונה שנים כדי להשלים את סלילתו של קטע כביש שאורכו אינו עולה על 35 קילומטר. בעיר נפוצו השערות שאילו חיבר הכביש בין שתי התנחלויות בשטחים, ספק אם זה היה לוקח יותר מכמה חודשים. בהשוואה למתנחלים, תושבי הפריפריה הרגישו תמיד נחותים.

גם חזות העיר עברה שינוי. מאז שהביס את גבי ללוש, בבחירות שנערכו לפני שנתיים וחצי, השקיע ראש העיר מאיר כהן מאמצים כבירים כדי לשפץ את מראה פניה של דימונה, אך באותה מידה לשמור על ייחודה. יש משהו מפתהבהתעקשות של התושבים בעיר פיתוח לשמר את האינטימיות: כולם מכירים את כולם וכולם מוזמנים לשמחות של כולם. תושבים רבים חרדים שהצעידה קדימה תעמעם את האופי המשפחתי של דימונה.

זאת דילמה לא פשוטה. "אנחנו כלואים בין השאיפה להמשיך לגדול כדי להידמות למרכז הארץ ובין הרצון העז לשמור על הקהילתיות ותחושת היחד שלנו", הסביר יוסי בן זקרי, יועצו של ראש העיר. בשנה שעברה חגגה דימונה 50 שנה לעלייתה לקרקע המדברית. 38 אלף תושבים חיים בעיר, שליש מהם עלו מחבר המדינות ב-15 השנים האחרונות. בשביל רבים זאת היתה חגיגה נוסטלגית, בשביל אחרים מדובר ביום הולדת עצוב.

תרמה לכך ההשפלה שנפלה בחלקם של מובטלים, נשים חד-הוריות, קשישים, נכים, משפחות מרובות ילדים ונזקקים נוספים. חייהם של רבים מהם תלויים בקצבה העלובה מביטוח לאומי שהתכווצה מאוד בשלוש השנים האחרונות. זאת אחת הסיבות שבבחירות האלה עתיד הליכוד לשלם מחיר כבד על מדיניותו הכלכלית של בנימין נתניהו. בערי הפיתוח התפתחה באחרונה תסמונת חדשה, "שנאת נתניהו", על שום הפגיעה האנושה בחוליות החלשות.

ביום ראשון בערב התייצבו פעילי הליכוד בכניסה למחסני מזון בעיר כדי לשווק את מנהיגם. הם חילקו תמונות שלו לצרכנים. "אגיד לך את האמת", סיפר חיים מויאל שהזדמן למקום, "אנשים לקחו את התמונות של ביבי וזרקו אותן על הרצפה. אני 50 שנה בעיר ואני לא זוכר שנאה כזאת לליכוד, כמו שיש עכשיו. הכול בגלל שאנשים כועסים על הקיצוצים".

חברו אריק בן דוד, קבלן מצבות, התקשה לשמור על קור רוחו. "תגיד לביבי שהוא גמר עם ערי הפיתוח", הרים את קולו, "הוא השפיל את הכבוד העצמי של האנשים בדימונה ובכל הדרום. בגללו אין להרבה אנשים מה לאכול".

שלושה שבועות לפני ההכרעה ועדיין לא נראים סימנים למערכת הבחירות. פה ושם מבצבצים כמה שלטים של מפלגת העבודה מעל חנויות במרכז המסחרי או שלט עם פניו של אביגדור ליברמן. המפלגות האחרות נעלמו מהנוף. הסניפים משותקים והפעילים מתנהגים כאילו היו חברים בארגון מחתרתי.

"למה שיהיה איכפת לנו מהבחירות?", התרעם שוקי, עובד במסעדה מול המרכז המסחרי. עד לא מזמן נחשב לפעיל מרכזי של הליכוד. עם בוא המצוקה, שקע בתוכה ואיבד עניין במתרחש. "לא רק אני", הוסיף, "הרבה אנשים מיואשים ולא מתכוונים להצביע. העוני העמיק מאוד. אני רואה אנשים שבאים, מסתכלים על השווארמה והסלטים ולא קונים. הם מתביישים כי אין להם כסף".

המצוקה הכלכלית יצרה מעמד חדש בדימונה - אמהות חד-הוריות. נשים שגורל אכזר היכה בהן וכפה עליהן לגדל את ילדיהן בעצמן. זה המצב שאליו נקלעו נורית אזולאי ואתי ויצמן. "יש לי חמישה ילדים", סיפרה נורית, "אין לי חשמל בבית, אין לי מים ואני מקבלת 1,100 שקל לחודש קצבת ילדים ועוד 1,300 שקל הבטחת הכנסה. למה שאלך לבחירות? מה עשו בשבילי? שיילכו כולם לעזאזל".

עדי אוחיון וקלוד ביסמוט פרשו מעבודתם ובאחרונה גם מחברותם בליכוד. אוחיון, חבר מרכז המפלגה, שלח מכתב למפלגתו שבו הודיע על פרישתו. במקביל שלח הודעה לבנק כדי להורות על הפסקת תשלום דמי חבר. "עברתי ל'קדימה'," סיפר, וגילה שזאת תהיה הפעם הראשונה זה שלושה עשורים שירעה בשדות זרים. "אני עושה את זה בגלל מה שעשו לשרון", הוסיף.

ביסמוט חשב להצביע בשביל "קדימה", אבל נרתע בגלל מה שהצטייר בעיניו כמסע השפלה שעובר פרץ מאז נבחר לעמוד בראש העבודה. "50 שנה הצבעתי בבחירות ואף פעם לא שאלתי מה המוצא של המנהיגים", סיפר, "ועכשיו כולם מדברים נגד המוצא של פרץ. זה מאוד כואב לי. לכן אולי אצביע בשבילו. בגלל הסולידריות

כתב ידיעות אתר האינטרנט דימונה

ילד כבן 6 מדימונה ביקש להכין לעצמו תחפושת לפורים ונעזר בזוג מספרים, לאחר מכן ירד הילד לספר לחבריו בשכונה, אך לרוע המזל החליק הילד במדרגות שבידו זוג המספרים, המספרים חדרו לצווארו וגרמו לשטף דם רציני

אימו של הילד שהבחינה בנעשה גילתה תושייה רבה והפסיקה את זרימת הדם מהצוואר בעזרת אצבעותיה ובידה השניה היה מזעיקה בקו הפלפון את מד"א, המוקדנית שקיבלה את ההודעה הצליחה להוציא מהאם רק את מספר הבלוק ומיד התנתקה השיחה , כוחות גדולים ושני אמבולנסים של מד"א הגיעו תוך מספר דקות למקום אך לא הצליחו לאתר את הכניסה בה נימצא הילד הפצוע עברו דקות ארוכות עד שאחת השכנות הצליחה לכוון את כוחות ההצלה למקום

הפראמדניקים במקום טיפלו בילד, עצרו את הדימום והובילו אותו לבית החוליים סורקה במצב יציב, שם הוחש הילד לחדר ניתוח לאיחוי הקרע אנשי מדע שיבחו את תגובתה המהירה של האם ואת נחישותה לעצור את הדם בעזרת אצבעותיה אך במד"א ביקשו להעביר לציבור מסר כי במיקרים בהם מזעיקים את מד"א יש למסור למוקדניות את כל המידע על מנת שהכוח יגיע ליעד במהירות ובדייקנות מרבית על מנת לחסוך זמן שבמקרים האלה הוא מאוד קריטי .

כתב ידיעות אתר האינטרנט דימונה

בשעה זו מתקיים המתנ"ס כנס של הקשת הדמוקרטית המזרחית ועירית דימונה, הכנס יעסוק בגבולות שטחי השיפוט של דימונה כמקרה מבחן

כזכור דימונה נהנתה השנה משטחי ארנונה שבעבר היו שייכים למועצה האזורית תמר, והמצב באזורים אחרים בארץ דומה כ - 91% מתושבי הארץ חיים בערים אך למעלה מ- 80% מהקרקעות שייכות למועצות אזוריות, ברור שישנו כאן עוול ובעיקר עוול לתושבי הפריפריה אשר בשטחן מספר קטן של מפעלים אשר משלמים ארנונה.

בכנס שני מושבים מושב ראשון החל בשעה 14:00 ומושב שני יחל בשעה 16:15 הציבור הדימונאי מוזמן הכניסה חופשית

אפרת וייס וכתב חדשות אתר האינטרנט דימונה

תאונה קשה בציר עוקף שכם: כוח שהציב מחסום כסיוע לפעילות של כוח אחר בעיר, נפגע על ידי רכב צה"לי שהגיע משכם עצמה. התוצאות הקשות: סמל אלירן לוגסי מ דימונה וכן תושב פלסטיני נהרגו, שישה חיילים נפצעו באורח קל

חייל צה"ל ונהג משאית פלסטיני נהרגו ושישה חיילים נפצעו באורח קל בתאונת דרכים שאירעה אמש (יום ב') ממערב לעיר שכם. הודעה נמסרה למשפחתו של ההרוג. החייל, סמל אלירן לוגסי, בן 20 מדימונה, לוחם ביחידת חרוב, עמד במחסום שביצע ביקורות פתע בכביש. לאחר מותו הועלה בדרגה.

אתמול אחר הצהריים פעל כוח של יחידת דובדבן בשכם למעצר מבוקשים . הכוח הגיע לעיר על מנת לעצור מבוקש בכיר של החמאס ובפעולה אף נפצע חייל צה"ל באורח בינוני, לאחר שנורה על ידי המבוקש.

מחוץ לעיר עמד בשעת הפעולה כוח נוסף מגדוד חרוב. באמצעות רכב ההאמר שלו חסם הכוח את ציר עוקף שכם דרום (ציר גלעד). לצידו עמדה משאית פלסטינית. רכב אביר של יחידת דובדבן שיצא מפעילות בשכם הגיח ממול החסם ומסיבה שעדיין נבדקת נכנס בו בעוצמה. כתוצאה מהפגיעה נהרג לוגסי, ששהה בעת הפגיעה מחוץ להאמר.

שני חיילים נוספים, שגם הם עמדו ככל הנראה מחוץ להאמר, נפצעו באורח קל. ארבעה חיילים מדובדבן שישבו באביר נפצעו גם הם באורח קל. חמישה מן הפצועים פונו לבית החולים בילינסון בפתח תקווה ופצוע נוסף פונה לבית החולים מאיר בכפר סבא.

בתאונה נפצע גם פלסטיני שישב במשאית ומצבו הוגדר קשה. גם הוא הועבר לקבלת טיפול. מאוחר יותר דיווחו הפלסטינים לצה"ל כי הוא מת מפצעיו בבית חולים פלסטיני.

בעקבות התאונה הקשה פתחה המשטרה הצבאית החוקרת בחקירה. במקביל הורה אלוף פיקוד מרכז, יאיר נוה, על מינוי ועדת מומחים לבירור נסיבות התאונה בראשותו של קצין בדרגת אלוף משנה.

מזה מספר שבועות פועל צה"ל בעיר שכם בעקבות ריבוי התרעות על כוונות של ארגוני טרור להוציא פיגועים מהעיר אל עורף ישראל ובעקבות מידע על העתקה של תשתיות טרור לשכם.

בפעילות שנערכה אתמול אחר הצהריים נכנס כוח מיוחד של צה"ל לעיר כדי לעצור מבוקש בכיר, ראש הזרוע הצבאית של החמאס סעיד יאסין. הכוח נכנס פנימה, הגיע למקום שבו שהה המבוקש, וניסה לביצע את המעצר. אלא שבשלב הזה פתח המחבל באש לעבר הכוח. מן הירי נפצע כאמור חייל באורח בינוני.

אלירן שר

ממלא מקום ראש-הממשלה ויו"ר מפלגת "קדימה" המתמודד לראשות הממשלה ,פנה לראש העיר מאיר כהן דרך עוזרו של כהן, אבי בן-זיקרי והציע לכהן להצטרף למפלגת "קדימה",כרגע,לא מן הנמנע כי קיימת אופציה שאכן כהן יצטרף לסגנו יוסי עזריאל שכבר התפקד למפלגה ויהייה הצלע ה-2 של המפלגה בעיר.

כהן עשוי גם לסרב להצעתו של אולמרט ובשל הבעיות הקואליציוניות להן יצפה ובאם יצטרף לקדימה, בשל איומם של חברי קואליציה רבים לפרוש לאופוזיציה אם כהן יבצע מהלך פוליטי בניגוד לדעתם

כהן,הקרוי "תומך העבודה" הודיע כי יתמוך במפלגה בבחירות אבל לא יתפקד, כהן הודיע לא פעם כי הוא נשאר במפלגתו שהיא דימונה

כהן צפוי השבוע להיפגש עם אולמרט בנושא שיווק המכרזים בשכונת "נוף דימונה", על מנת להביא פרוייקטים נוספים לעיר, הפגישה עשויה גם לסוב סביב התשובה של כהן להצעה של אולמרט

בסביבתו של ראש העיר אומרים - אכן מאיר כהן קיבל הצעה להצטרף לקדימה מאנשיו של אולמרט, וזוהי לא הפעם הראשונה שמאיר אכן מחוזר על ידי ראשי המפלגה, אבל אנחנו מאמינים בכל וכי מאיר ידע לעשות את שיקוליו שלו ויחליט את ההחלטה הנכונה ביותר, גם לו, וגם לדימונה

כתב אתר האינטרנט דימונה

כנס של כל המערך העירוני להתמודדות עם התנהגויות סיכון אלימות, סמים, אלכוהול ועבריינות נוער נערך במרכז מדעים בכנס לקחו חלק כל הגופים התומכים בתוכניות אלו

ראש העיר מאיר כהן פתח את הכנס בברכות על שיתוף הפעולה מצד כל הגורמים אשר חברו יחד לפעילויות מקומיות אשר מתמזגות בסופו של דבר לתוכנית אחת גדולה ומלאת תוכן למניעת אלימות, סמים, אלכוהול ועבריינות נוער, אך באותה נשימה הוסיף ואמר "ככל שיש יותר תוכניות למניעת שימוש בסמים בבתי הספר כך הולך ועולה מספר התלמידים המשתמשים בסמים", למרות מאות אלפי דולרים שהושקעו במערכת החינוך במהלך שנה זו

במהלך הכנס כל גוף הציג את חלקו בפזל הטיפולי ובכך עד סוף היום ניתן היה להתרשם מהעשייה הברוכה שנעשית בדימונה בטיפול ומניעה ממצבי סיכון אצל בני נוער

מנהל הרווחה אדו ציין את דביקותם של כל העושים במלאכה, נציגת האגודה למלחמה בסמים הגב' נקדימון ברכה על הצלחת התוכניות

קרן סקט"א רש"י עומדת מאחורי תוכנית "ששת הישובים" המבוססת על חיבור של כוחות חינוך ורווחה בתוכנית זו ילדים ומשפחות בסיכון בעלות מוטיבציה ומסוגלות, יוכלו לקבל כלים ליצירת שינוי ושיפור בחייהן, מנכ"ל קרן רש"י אף שיבח את האיחוד בן חינוך לרווחה ןציין כי דימונה משמשת כמודל לכל הישובים המשתתפים בפרוייקט

הסוכנות היהודית תומכת בתוכנית "עתיד דור" המעניקה הזדמנות אמיתית לילדים ובני נוער. ראש מחלקת חקירות במשטרת דימונה מר אפללו אורי החזיר אותנו למציאות האמיתית ומסר נתונים מדאיגים מאוד לגבי רמת הפשיעה אצל בני נוער, אפללו ציין כי יש ירידה ברמת האלימות בשנת 2005 אך ציין באותה נשימה כי ישנה עליה באלימות מחוץ לבתי הספר וכן עליה של כ-300% בתקיפת שוטרים, דבר המעיד על חוסר גבולות אצל בני הנוער, אפללו האשים את ההורים במתן גושפנקה למעשיהם של הקטינים, בזה שהורים מגיעים לתחנת המשטרה ומשתלחים בשוטרים אל מול הילדים

הנתון המדאיג לא פחות הוא עליה במשתמשים בסמים נתון נוסף שצריך להדליק נורה אדומה הוא כי 42 נערים מתוך כלל עברייני הנוער הינם עולים חדשים שלא זוכים לטיפול

תוכנית "העמיתים" הינה תוכנית חינוכית ייחודית שמטרתה לחזק באמצעות תלמידים-עמיתים את הנורמה של חיים בריאים, התוכנית המכשירה בני נוער לפעול בקרב בני הנוער ובבתי-ספר, הנערות הציגו מצגת מרהיבה למניעת שימוש בסמים. ורדית ישראל יועצת בית ספר זינמן מרכזת את התוכנית, ורדית הסתייגה מכניסתם של גורמים חיצונים לטיפול בבני הנוער לדבריה "יש לנו מספיק ידע במערכת להתמודד עם הנושא ,חסרים לנו רק בוגרים שיקחו אחריות" דברים אלה קוממו את ראש העיר מאיר כהן ואת הגופים השותפים לפרויקטים השונים וביקשו את ורדית לחזור בה מדבריה

פרויקט נוסף הפועל בימים אלה בבית ספר להיימן הוא מינוי "רכז למניעת נשירה" בימים אלה נכנס מדריך לבית הספר שתפקידו לאתר התנהגויות סיכון אצל תלמידים בבית הספר במהלך יום הלימודים, פרוייקט זה "זכה" להתנגדות נמרצת מצד מנהל תיכון זינמן מר בני ביטון שטען שאין מקום למדריך נוסף בחצר בית הספר הצוות החינוכי בבית הספר עושה את הדברים בצורה טובה מאוד. מנהל להיימן אליעזר שאצלו פועל פרוייקט זה ציין כי המדריך לא בא במקום עבודת הצוות אלה הוא מהווה "זוג עניים נוספות" ואף ציין כי בשבועות בהם פעל המדריך נוצרה כימיה בינו לבין התלמידים

מרכז אופק המנוהל ע"י עו"ס ציפי חמו, המרכז מעניק טיפולים לבני נוער המעורבים בהתנהגויות סיכון ובנערות וצעירות במצבי מצוקה וסיכון. בעצם זהו הגוף הגדול ביותר והמקצועי המעניק טיפול ומלווה נערות ובני נוער בסיכון ומעניק כלים, קורסים וסדנאות. בנות מרכז אופק אף מככבות בתוכנית רדיו דימונה בכל יום שישי לכלל בני הנוער.

המרכז הרב תחומי- הפועל תחת מתנ"ס מעניק שירותי פנאי לילדים ונוער בסיכון ואף מעניק להם ארוחה חמה.

אחת התוכניות הקהילתיות הינה התוכנית של תושבי "כובשי אילת" שלקחו יוזמה ויצרו מנהיגות שכונתית אשר קידמה מספר פרויקטים למען התושבים והשכונה ואף הצליחה להוריד את רמת הפשיעה בתוך השכונה בשיתוף עם המשטרה השוטרים מגיעים מידי יום לשבת עם תלמידי השכונה ולעזור להם בשעורי בית, תושבי השכונה הצליחו לקבל הבטחה לשיפוץ השכונה בכ- 400,000 דולר.

גני הילדים אינם מחוץ לתמונה הם זוכים לתוכנית יחודית "זהב" בגן מטרתה של תוכנית זו למנוע אלימות, הילדים זוכים מידי שבוע לביקור של סב מתנדב שמגיע ומספר להם סיפור ומפעיל אותם בסדנאות יצירה.

התוכנית שתפסה כותרות הנה התוכנית לשיקום מכורים נקיים בעבודות גינון, במסגרת משולבים מכורים נקיים בעבודות גינון בעיר וחלקם השתלב בעבודה קבועה בגינון אצל אחד הקבלנים בעיר וכל זו ניזקף למדריך המלווה עובדיה מרדכי שעושה למען שיקומם של נרקומנים נקיים בקהילה.

ניצח על המלאכה מי אם לא משה נחום המנהל את האגף המשותף לחינוך ורווחה שהפך למודל הנלמד בכל הישובים ושמח להציג בגאווה את העשייה בתחום החברתי ערכי,משה נחום לא שכח להדגיש כי יוסי עזריאל שותף לכל הנעשה ביום זה ומעודכן באופן שוטף בכל פרט ומעל הבמה שלחו ליוסי ברכת החלמה מהירה.

את כל היום ליווה ראש העיר מאיר כהן שלצידו חברי מועצת העיר מרינט ועקנין ובני ביטון, מנהלי בתי הספר, יועצים, מדריכים, עו"סים , ועוד מה שמעיד על ההתייחסות הרצינית של מועצת העיר לעניין

כתבי ynet

בני משפחה ששבו משבת חתן בדימונה, התהפכו בדרך ואבי הכלה שנסע מאחוריהם היה עד להתרחשות. אחיו של החתן, בן ה-14, נהרג במקום. בתאונה נוספת סמוך לצומת קדרים בצפון נהרג אדם נוסף בהתנגשות חזיתית

טרגדיה משפחתית בדרום: אביתר סוויסה בן 14 מירוחם נהרג אמש (שבת), כשעשה עם בני משפחה את דרכו חזרה משבת חתן של אחיו בדימונה. אביה של הכלה היה עד לתאונה הקטלנית

נסעו עמו במכונית אחיו בן ה-16 וחבר משפחה כבן 20, שנפצעו באורח קל. על פי החשד, הנער לא היה חגור בחגורת בטיחות כשישב במושב האחורי של המכונית

בתחילת השבוע חיתנה המשפחה את אחד מבניה, ובסוף השבוע נסעו בני המשפחה לדימונה לחגוג שבת חתן עם משפחת הכלה. לאחר מכן עשו את דרכם הביתה, כשבמכונית שמאחוריהם נהג אבי הכלה. מכונית המשפחה סטתה מנתיבה, וכתוצאה מכך התהפכה. אבי הכלה היה עד למתרחש וכיוון שהוא מתנדב בזק"א חש במהירות למקום במטרה לעזור ולהציל את הפצועים. אך הוא התמוטט במקום והורחק על ידי אנשים נוספים שעצרו בצד הדרך

מהמשטרה נמסר כי סיבת התאונה היא חוסר מיומנות של הנהג, שהינו נהג חדש. הוא המשיך לנסוע ישר בעיקול והתהפך לתוך וואדי בשולי הדרך

כתב חדשות אינטרנט דימונה

אחת מהיחידות המובחרות ביותר של צה"ל, ואולי גם אחת מהיחידות המובחרות של צבאות העולם מתארחת בדימונה

הסיירת התארחה בתיכון ליהמן אחווה וזינמן ויחד עם התלמידים יצאו לטיול בנחל ממשית וביצעו ניווט עירוני בדימונה, לקראת הצהרים נפגשו כל החילים עם התלמידים באיצטדיון העירוני להופעה של קהילת העיבריים ולארוחת צהריים.

את הסיירת ליוו מאיר חזן ודני עמר יחד עם צוות של עובדי עירית דימונה שדאג לכל הנושא הלוגיסטי. בנק הפועלים תרם לאירוע כובעים, ומרי והמתנדבים של האגודה למען החייל ליוו את כל הפעילות

יוסי עזריאל שנמצא בימים אלה בטיפול רפואי בגרמניה התקשר ובירך את החיילים והתלמידים.

על סיירת מטכ"ל - מתוך ויקיפדיה

סיירת מטכ"ל (או "היחידה") הוא שמה הלא-רשמי של יחידת עילית צה"לית, המסונפת לאגף המודיעין במטכ"ל. יעודה המקורי של סיירת זו הוא איסוף מודיעין מעבר לקווי האוייב, אך היא מאומנת בכל סוגי הלוחמה היבשתית, ובמיוחד בתחום הלוט"ר (לוחמה בטרור). נחשבת ליחידה הטובה ביותר בצה"ל מבחינת יכולותיה הצבאיות

הסיירת הוקמה בשלהי 1957 ביזמתו של רס"ן אברהם ארנן -נפטר ממחלה כשכיהן כתת אלוף - בעידודו של מי שהיה אז ראש אגף המבצעים האלוף דוד אלעזר ובברכת הרמטכ"ל משה דיין. היחידה הוקמה בעקבות לקחי מודיעין במהלך ובעקבות מבצע קדש. הסיירת הוקמה בשילוב של ותיקי חיל המודיעין ויוצאי יחידה 101 ויחידת הצנחנים. עצם קיומה לא אושר רשמית עד סוף שנות השמונים של המאה ה- 20, ויכולותיה ופעולותיה נחשבות סודיות ביותר גם היום. המוטו שלה הוא "המעז מנצח"-המוטו מושאל מהיחידה המקבילה בצבא הבריטי, SAS - "שירות אווירי מיוחד

הקבלה לסיירת ומסלול האימונים שלה הם מהקשים ביותר בצה"ל. מועמדים שנמצאו מתאימים לאחר הצו הראשון מקבלים זימון ליום סיירות. ביום הסיירות נערכים מבדקים גופניים. אלה שעוברים ובוחרים ללכת לסיירת מטכ"ל מקבלים זימון לראיון עם פסיכולוג שבודק את התאמתם ליחידה, והמתאימים מוזמנים לגיבוש. הגיבוש נמשך שישה ימים ונערך במכון וינגייט, העוברים אותו מקבלים זימון לבדיקות רפואיות מקיפות אחרונות -שלב ההמתנה- שבסופו נודע למלש"ב שבשלב ההמתנה אם הוא התקבל או לא. המתקבלים מגוייסים לסיירת ומתחילים בסדרת אימונים הנמשכת מעל לשנה וחצי. בחצי השנה הראשונה מתאמנים חיילי הסיירת כצנחנים מן המניין. לאחר מכן מתחיל האימון המתקדם בו מושם דגש מרכזי על ניווט, והמסיימים אותו זוכים להתקבל כלוחמי סיירת לכל דבר

סיירת מטכ"ל הצמיחה כמה מהמפקדים והמנהיגים של ישראל. בין בוגריה ניתן למצוא שני ראשי ממשלה: אהוד ברק שהיה מפקד היחידה ובנימין נתניהו שהיה מפקד צוות. שאול מופז היה סגן מפקד הסיירת. עוד מבוגרי הסיירת הם הרמטכ"ל משה יעלון שהיה מפקד היחידה, ראש השב"כ אבי דיכטר, ראש המוסד דני יתום, והאלופים עמירם לוין ושי אביטל