כתב חדשות דימונה

מאות עובדי הרכבת מתבצרים בשעות האחרונות בתחנה בדימונה במחאה על הכוונה לפטר 15 מהעובדים כחלק מתוכנית ההתייעלות

מחאת עובדי הרכבת הגיעה לדימונה ומאות עובדים ובני משפחותיהם מתבצרים בשעות האחרונות בתחנת הרכבת בעיר, במחאה על הכוונה לפטר 15 עובדים. הפיטורים ברכבת מתוכננים כחלק תוכנית התייעלות, דבר שהעובדים אינם מקבלים ולכן החליטו בצעד קיצוני להפסיק את תנועת הרכבות מדרום לצפון.

במהלך השישי-שבת לא תהיה תנועת רכבות מתחנת דימונה וצפונה. העובדים אף מתכננים להמשיך בהשבתת הרכבות, כולל רכבות הנוסעים, גם בשבוע הבא. "הגענו הנה כדי לעשות כאן שבת ומחאה על בעיות הבטיחות ברכבת ועל הכוונה לפטר

15 עובדים ובהם את איש הוועד הוותיק אהרון כהן", אמר נציג וועד העובדים. "ראש העיר, מאיר כהן, תומך בנו והגיע למקום יחד עם ראשי הוועדים הגדולים של כי"ל באזור".

חבר וועד נוסף הסביר כי "אנחנו נעשה כאן את השבת כדי להזדהות עם העובדים. יש חומרים מסוכנים ברכבות ובהם גופרית וחומצה. זה עלול לסכן את תושבי העיר. נהגי הקטרים עובדים קשה ומתנכלים להם, ואנחנו לא נאפשר זאת".

בדימונה תנועת רכבות משא גדולה, שכן הרכבות מובילות חומרים מסוכנים ואשלג מהמפעלים הדרומיים לנמלים.

שלום בר אבי.

הבנק התחרט - בעלי הפיגור יחזרו לדירה

בבנק לאומי למשכנתאות הודו בטעות, שבעקבותיה פונו בני זוג המוגדרים כבעלי פיגור שכלי מדירתם, בעקבות אי-תשלום משכנתא. מנכ"ל הבנק התנצל על כך שהפינוי נעשה בניגוד להנחיות. בעקבות הפרסום בכלי התקשורת ובאתר של ידיעות אחרונות ובאתר החדשות של "שער העיר דימונה".

וכמובן איומו של ג'קי אדרי כי יפנה לבג"ץ נגד הבנק וההוצאה לפועל, הורה בנק לאומי להחזיר בני זוג בשנות החמישים לחייהם, המוגדרים כבעלי פיגור שכלי, לדירתם ממנה פונו אתמול בשל אי תשלום משכנתא.

ג'קי אדרי, מנהל מרכז רב-נכותי מדימונה סיפר בתחילת הפרשה כי בני הזוג חתמו על משכנתא ורכשו דירה, אך הם לא הצליחו להבין מדוע מוציאים אותם מביתם ומעבירים את כל חפציהם לרחוב. "אם יש עוולות זו העוולה הכי קשה שנתקלתי בחיי. הם שני חסרי ישע שנותרו ברחוב וכל מי שידע ולא נקט אצבע הוא פושע חברתי".

ברשויות הרווחה התקשו להבין כיצד יכלו השניים לחתום על ההסכם, למרות שיש להם אפוטרופוס והם מוכרים באופן רשמי כבעלי פיגור שכלי. "אני לא יודע איך קרה שהם בכלל חתומים, כי זה פשוט לא חוקי", אמר אדרי. בבנק לאומי כנראה הבינו את הטעות, ומנכ"ל בנק לאומי למשכנתאות, שוקי בורשטיין, הורה להחזיר את חפציהם של השניים לדירה, לאחר שזו נוקתה מכל חפץ ואדם.

מהבנק נמסר כי הדירה תישאר בבעלותם, עד שיימצא הסדר בשיתוף גורמי הרווחה. שוקי בורשטיין התנצל על כך שהפינוי נעשה בניגוד להנחיות הקיימות בבנק, שלא לפנות אנשים במקרים רגישים כגון זה לפני שהדבר מקבל את אישור המנכ"ל. במקרה זה נעשה תחקיר בבנק והתברר כי העובדים לא פעלו לפי הנוהל.

כעת שוהים בני הזוג בהוסטל של שירותי הרווחה של עיריית דימונה ובמשרד הרווחה הבטיחו לדאוג להם בהמשך. אדרי אמר היום כי שמע שבנק לאומי הורה להחזיר את בני הזוג לביתם והוא מברך על כך. יחד עם זאת הוא מקווה שהפינוי לא יחזור על עצמו בעוד חודש-חודשיים ומקווה שבנק לאומי יסייע בהשתלבותם של בני הזוג בקהילה המקומית בצורה הטובה ביותר.

שלום בר אבי.

השקט הזה לא מוסבר וחורשת השמועות בעיר תופסת את מקום העובדות אנו מביאים לכם בלעדית את כל העובדות והפרשניות המדויקת ביותר.

לו היו נערכות היום הבחירות לראשות העירייה ללא צל של ספק כי מאיר כהן יזכה להוביל את העיר לעוד קדנציה אחת לפחות. דממת האלחוט מהמפלגות הגדולות אינה ברורה ואינה מוסברת כלל ועיקר. עוד חודש ימים הוא המועד הסופי להגשת הרשימות למשרד הפנים. ובדימונה שקט ט ט ט ט ט ט ט ט, הס פן תעיר ...............

ההתפתחויות החמות של העיר.

ראש העיר מאיר כהן נפגש בימים האחרונים עם בכירים בתנועת "קדימה" ומסמן מהפך פרסונאלי משמעותי בהרכב הרשימה של כהן ובורנשטיין. כהן נפגש עם השר הממונה על דימונה (הנגב והגליל) מ "קדימה" יעקב אדרי, ודן עמו בשיתוף חברי "קדימה" ברשימה לעירייה במקומות ריאלים. כרגע נאבק כהן כדי להביא לשיתוף הפוליטי את הגברת מרינט וקנין לרשימתו. מרינט צפויה לקבל את ברכתו בימים הקרובים של עופר עייני מנהיג ההסתדרות, ואת ברכתה של עו"ד טלי לבני מנהיגת נעמ"ת הארצית, והיא תקבל את המקום השלישי, כולל תיק ביצועי אולי תיק הרווחה ומעמד האישה, אם יושגו ההסכמות והפשרות המיוחלות. כך למעשה לא תצטרך מרינט להיפרד מתפקידה הבכיר כיושבת ראש נעמ"ת במחוז הדרומי. בלי קשר למערכת הבחירות המקומית מרינט וקנין היא מועמדת טבעית להיות יושבת ראש נעמ"ת הארצית בבוא היום לאחר שהגברת טלי לבני תסיים את הקדנציה. מרינט מהווה כוח אלקטוראלי בעל עוצמה לא מבוטלת ומהווה נכס אסטרטגי לכל מי שיבקש להיות בחברתה. עוד נפגש כהן עם השרה רוחמה אברהם בלילה, ועם חבר הכנסת יוחנן פרסלר. והם מברכים על שיתופה של מרינט. כרגע זה הרכב הרשימה המסתמן למרות חילוקי דעות עקרוניים של כהן ובורנשטיין אך מקורות המקורבים הן לאלי בורנשטיין והן למאיר כהן אומרים כי השניים מבינים זה את זה והמחלוקות לא יעיבו על מערכת היחסים ולא על שיתוף הפעולה הפוליטי ביניהם. במקום הראשון מאיר כהן "ישראל ביתנו" - במקום השני "ישראל ביתנו" אלי בורנשטיין- במקום השלישי השמור ל "קדימה" מרינט וקנין. במקום הרביעי השמור ל "ישראל ביתנו" מר' יהושוע אמסלם איש אמונו של בורנשטיין. במקום החמישי הפתעה ודמות חדשה ומקצועית ובהחלט מרעננת מטעם "קדימה" הגברת מירי זגורי. ובמקום החמישי הריאלי איש "ישראל ביתנו". אם בשבועיים הקרובים יושגו ההסכמות עם עופר עיני ישראל ביתנו וקדימה זו הרשימה המוסכמת על ידי שלושת הגושים הגדולים, קדימה, ישראל ביתנו, וההסתדרות.

תנועת "הליכוד".

בתנועת "הליכוד" הסניף רוב ימות החודש היה סגור לחלוטין, לא כינוס, לא התפקדויות וסקרים, לא פעילות ובוודאי שלא הייתה שם קבלת קהל כפי שהובטח. המתמודד על ראשות העיר בני ביטון לא משחרר הצהרות ואף לא טורח להכריז רשמית כי הוא המועמד של תנועת "הליכוד" העיר לראשות העיר. גם חברי התנועה לא ממש "מרעישים" כפי שהיו בעבר. לפני כ 5 שנים במועד זה גבי ללוש חרש את העיר ולא היה אדם שלא זכה לקבל ממנו פנייה אישית, הסניף היה פעיל וכמות החברים בו הייתה מרשימה במיוחד. משהחליט ללוש לפרוש מהפעילות הפוליטית בעיר עם היבחרו של מאיר כהן הסניף ננטש על ידי עשרות חברים וכף רגלם לא דרכה בו מאז. בני ביטון לא הצליח ללכד את שורת החברים המזוהים עם "הליכוד" ובעצם הרחיב את הסדק בין הפורשים לבין התנועה עד כדי קרעים של ממש. (תשאלו את אלברט אזולאי לדוגמא) גם הבאתו של עובדיה יצחק הישיש מהשמאל הרדיקאלי לימין המפה העירונית לא היטיבה עם ההחלטה של ביטון. כמו כן, מודעות ההסתה של בית מדרשו של "הליכוד" את ביטון נגד מערכת החינוך (זוכרים) נמוגו מעמודי המקומונים וישנה תחושה כי גם בתנועת "הליכוד" הארצית יודעים לקרא את הסקרים המקומיים ומבינים כי גם הפעם התנועה לא תצליח לשוב להנהגת העיר כמו בשנים עברו, ולכן גם תקציב הבחירות לא עובר את סכום ה 25 אלף שקלים והם נשמרים לרגע האחרון ולא ממהרים לבזבז את הסכום העלוב.

מפלגת "העבודה".

המפלגה שנלחמת על זכות קיומה ברמה הארצית לאור הזיגזג הפוליטי של מנהיגה של המפלגה אהוד ברק, משפיע גם על הסניפים בערי הפריפריה. פרישתו של דוקטור אפרים סנה, החשש מזליגת חברי מפלגה לתנועתו של סנה, רפיון הידיים של החכים מהעבודה גורמים לסניף הדימונאי להראות חיוור כפי שהוא לא היה מעולם. וזה לא אומר שניסים פרץ לא עובד. הוא דווקא כן חורש את העיר, נפגש עם אנשים, לוחץ ידיים ומפגין נוכחות מרשימה בעיקר בימי שישי במרכז המסחרי. אך ניסים פרץ לא טורח כלל להזים את השמועה כי הואר קרוב מאוד "לסגור דיל" עם מאיר כהן והציבור מאמין כי כך יעשה. אם אכן הדיל ייסגר בין פרץ לכן פרץ יקבל את תואר סגן ראש העיר ומחזיק תיק מנהלת הרווחה העירונית. תפקיד התפור לו על פי מידותיו, יש לו את הניסיון, הוא מקושר ברמה הארצית, הוכיח ניהול מבריק של העמותה, ומכיר את תחלואי החברה לפרטי פרטים ובעל זיכרון פנומנאלי בצורה מעוררת הערכה. פרץ לא ממש ירוץ אליי קרב פוליטי בו הוא יפסיד שוב ומקורביו דוחפים אותו לעברם של פרץ ובורנשטיין כדי שיצבור ניסיון מוניציפאלי של ממש ואז יוכל בנקל להביס את ביטון המתמודד הסדרתי בבחירות הבאות. לניסים פרץ לא אצה הדרך והוא נותן לציבור להגיב בדרכו שלו. לאחר פרסום הידיעה כי ייתכן שיתוף פעולה בין פרץ בורנשטיין וכהן, הציבור אהב את הרעיון וחיזק את פרץ ללכת על המהלך שרק ייטיב עימו בעתיד לבוא.

מפלגת "ישראל ביתנו".

השילוב הזה של בורנשטיין וכהן ברשימה משותפת רק חיקה את מעמדה של תנועת "ישראל ביתנו" של השר לשעבר איבט ליברמן, וקידמה אותה בדימונה בצורה מעוררת התפעלות. הרשימה אמנם טרם נסגרה סופית אך היא תכלול שוב את הנציגות של העולים מחבר המדינות, מרוקאים, צברים, חילוניים דתיים, וותיקים וחדשים, ואפילו נציגות נשית מכובדת כמו מרינט וקנין. הפסיפס האנושי והאיכותי של הרשימה של תנועת "ישראל ביתנו", בשיתוף "קדימה" ומרינט וקנין בדימונה מראה על חוסנה של החברה הדימונאית ובעיקר על בגרותה. לא עוד רשימה סקטוריאלית על טהרת השפה הרוסית, שעם השנים הפכה לשפה הרשמית השנייה אחרי העברית ברחובות העיר, דבר מבורך לכל הדעות. אלא פסיפס אנושי חם איכותי אינטלקטואלי ובעיקר מקומי שורשי. לא סתם שמות שיקשטו את הרשימה כי אם אנשי מעש חינוך ותרבות. חלומו של כל תושב לקבל שילוב שכזה שינהל עבורו את העיר. נוכחותו של בורנשטיין כמעצב דמותה של הסיעה העירונית מסמלת חוזק ואמינות ומאיר כהן נהנה מאיש עשייה המעניק לו שקט רב.

מלחמת הכיסאות על הרכב המועצה.

הפתעת מערכת הבחירות הם ללא ספק תנועת חב"ד הזוכה להכרה ציבורית ותמיכה ללא הסתייגויות. חב"ד זוכים להכרה ציבורית על פועלם והם מחוזרים ואהודים על רוב חלקי האוכלוסייה, חב"ד היא הפתעת הבחירות במגזר הדתי חרדי והיא כך מסתן תביא למחיקת ש"ס מהמפה הפוליטית בעיר. הפתעה מרעישה ולא פחותה כלל ועיקר היא המפלגה המתהווה כמפלגה חברתית כלכלית פנים עירונית היא מפלגת הנכים והגמלאים שיתמודדו בפעם הראשונה על מושבים במועצת העיר. בראש הרשימה עומד שמעון אסייג הנהנה בעיקר מאהדה בלתי רגילה של תושבים שכבר קיבלו החלטה עבור מי להצביע לראשות אך יתנו את קולם למועצת העיר דווקא לאסייג. אסייג היה הראשון לסגור עם מפלגה ארצית כמו סיעת "גיל" של הגמלאים. תקציב מערכת הבחירות של אסייג כבר ערוך ומוכן לצאת לדרך ובימים הקרובים יפתח סניף עם נגישות לכל סוגי המוגבלים והוא בעצם יהיה הסניף הפוליטי הראשון שנפתח לקראת מערכת הבחירות שיתקיימו בתאריך ה- 11.11.2008 . כרגע מה שמעיב על התאריך שעבר בכנסת ברוב ונקבע בחוק, היא פרשת אולמרט, אם ואולמרט יחליט להתפטר מהכנסת ויוקדמו הבחירות הרי שמערכת הבחירות לעיריות יתקיימו אחרי הבחירות לכנסת כדי לשמור על יציבות שלטונית ולמנוע כאוס במערכות השלטון.

החידה השבועית.

החידה של מערכת הבחירות וללא צל של ספק שייכת עדיין לשלומי גנון. בחבורה המגובשת מאוד של שלומי גנון מנהל מרכז מדעים יש חילוקי דעות מהותיים. לא!! הם לא רבים על מקום ברשימה אלא על עקרונות וסיכויים. הוויכוח הניטש בן חבורת גנון הוא כזה. האם גנון צריך להכריז כבל עם ועדה כי הוא מציג את מועמדותו לראשות העיר מול "קדימה"- "ישראל ביתנו" וההסתדרות". מצד אחד, ו "הליכוד" ו "העבודה" מצד שני. או להמתין באופן טבעי לתום הקדנציה החדשה, ואז להיבנות אט אט ובטוח כמנהיגה הבא של העיר ולזכות בכל הקופה. גנון זוכה לתמיכה רחבה ועמוקה בחתך האנושי הדימונאי, אך הוא אולי יצטרך "לשבור כלים" מול משה נחום ומאיר כהן. גנון בהחלט נתון ללחצים מכל כיוון אך יאמר לזכותו כי הוא שומר על ארשת ממלכתית ולא אומר מילה כל מה שהוא מוכן לומר כי הוא עוסק בחינוך ולא מוכן לדבר על שום דבר למעט חינוך. המשפט הזה מוכר לכם? אז בואו נרענן לכם את הזיכרון. את אותו משפט בדיוק אמר מאיר כהן לפני שהכריז כי הוא יביס את ללוש וביטון. התרגיל הזה הצליח יפה מאוד לכהן, מדוע שלא יצליח לגנון?

שלום בר אבי.

5 רכבות מעוכבות זה עתה בתחנה.

יותר ממאה מעובדי הרכבת בדימונה פתחו בשביתה כללית, במחאה על תנאי העסקתם ועל התנהלות הוועד הארצי של הרכבת מול העובדים בתחנה. כתוצאה מכך הופסקה תנועת רכבות המסע שעוברות בתחנת דימונה. לטענת העובדים, חברי הוועד הארצי של עובדי הרכבת התקשרו אליהם, ואיימו כי אף הם יפוטרו אם יעזו לחשוף את תנאי עבודתם. בשעה זו מעוכבות בתחנה שלוש רכבות נוסעים ושתי רכבות הנושאות חומרים מסוכנים. העובדים ככל הנראה מתכוונים להתבצר בתוך מתחם הרכבת לכל מהלך השבת כתיבי חדשות שער העיר יעדכנו בכל העת על הנעשה בתחנת הרכבת בעיר. בו בזמן שהעובדים מנהלים מאבק עיקש על זכיותיהם הצודקות מתנהל משא ומתן מתקדם להזיז את מסוף הנוסעים לכיוון התחנה המרכזית בדימונה כדי לעודד את הנסיעה של תושבי דימונה ברכבת.

שלום בר אבי.

מה שהחל ערב קודם לתהלוכה היה יותר מרגש משנים עברו, בחצר בית כנסת חב"ד ברחוב ההדס שיחה וצהלה, מאות מאנשי העיר נטלו חלק בהדלקה המסורתית של מדורת רשב"י את ההדלקה השנה זכה להדליק שליח חדש של חב"ד בחור צעיר נשוי טרי שקבע את ביתו בדימונה בשליחות הרבי. ריקודים וסעודת מצווה ושתייה כיד המלך, ילדי חב"ד ברקע משמיעים פסוקים מהמקרא ילד ילד לפי תורו ועוצמת קולו, צהללולי נשים בעת הדלקת המדורה ותפילות לשלום העיר תושביה חייליה וילדיה נשא חרישית עם דמעות בעיניים מנהיגה הרוחני של חב"ד בדימונה הרה"ג ישראל גליס שליט"א.

למחרת היום בשעה 11 בבוקר כבר נראו פקקי תנועה גדולים ברחובות המקיפים את המרכז המסחרי של דימונה, למרות הפקקים והלחץ המסורתי של יום שישי נענתה משטרת דימונה לבקשת תנועת חב"ד וחסמה את הכבישים הסואנים לטובת מאות הילדים שצעדו בסיסמת "יחד כל ילדי ישראל" .בסיום התהלוכה התקיים כינוס גדול של תורה תפילה וצדקה בהנחייתו של מנהל בית חב"ד הרה"ג ישראל גליס וסגנו הרה"ג ניסים חמו.

ראש העיר מאיר כהן הגיע למתחם הכינוס ברחבת המתנ"ס העירוני הוזמן לעלות לבימה המרכזית של כינוס חב"ד ובירך בחום את הילדים, ההורים ותנועת חב"ד על הפצת היהדות באוויר של דימונה, הוא אף טרח להדגיש שלדעתו הנס הגדול שהתחולל בפיגוע שאירע בדימונה לפני מספר חודשים, בו המטען הראשון הופעל טרם זמנו והמחבל השני נפגע ולא הצליח להפעיל את המטען, התחולל בעקבות הפצת היהדות באופן מסיבי בדימונה. בסיום כינוס הילדים זכו מספר ילדים בטיסות בשמי הארץ, באופניים ובפרסים יקרי ערך.

שלום בר אבי

קהילת העבריים סיימו קורס יזמות עסקית.

לראשונה בתולדות הקהילה בדימונה סיימו 23 מבניה קורס יזמות עסקית אשר נערך במרכז התרבות והצעירים החדש "יעדים" בניהולו של עדיאל אלגי.

את הקורס יזמו וסבסדו באופן מלא עמותת מיל"ן- מרכז יעדים - ועיריית דימונה. בסך הכל למדו חברי הקהילה 100 שעות וקיבלו הדרכה מקצועית בו הם התמחו בפתיחת עסקים בצורה מקצועית. בתקופת הלימודים סיירו חברי הקהילה במצפה רמון, ובחוות בודדים בדרום, הם התרשמו ולמדו על מיזמים עסקיים. במפגשים הללו הם למדו והתרשמו מהקמת מיזמים עסקיים הבנויים על טהרת היוזמה הפרטית והחלוצית.

מי שעומד מאחורי המיזם העסקי הם הגברת ויקה סימן טוב המשמשת כרכזת הכשרה וקורסים ב"יעדים". דניאל עמר מנהל המוקד העירוני וחבר עמותת מיל"ן העוסקת בצמצום הפערים בחברה ובחינוך הבלתי פורמאלי. בן קוליה מהקהילה, ודודי ברגמן מנהל מרכז תקשורת לשעבר וחבר עמותת מיל"ן בדרום.

את ברכת הדרך לתלמידי הקהילה העניק נשיא הקהילה שיעניק ביחד עם ראש העיר מאיר כהן ביום חגם של בני הקהילה את תעודות הגמר. ביום רביעי האחרון ציינו בני הקהילה את חג הפסח המלכותי ומעל הבימה המרכזית נקראו 23 בוגרי הקורס לקבל את תעודת העוסק המורשה.

בני הקהילה השתלמו בתחומים הקרובים לליבם כגון- אפיה אורגנית, קוסמטיקה, השכרת רכבים למשפחות ותיור פנים ארצי, עיצוב בדים, טכסטיל, עיצוב ארכיטקטוני בגבס, רפואה אלטרנטיבית, צילום ותיעוד אירועים, ועוד. מכללת אתגר היא הייתה המכללה שפתחה את שעריה בפני התלמידים והעניקה שירותי סטודנט ללומדים, והיא אף זו שתעניק להם תעודת סיום לימודים. עדיאל אלגי מנהל מרכז הצעירים בעיריית דימונה, אומר: "זה יום חג לדימונה ותעודת בגרות למדינת ישראל ביום חגה ה60. חברי הקהילה עם שילובם המלא במערכות האזרחיות במדינה, ולאחר שבני הנוער משרתים בצה"ל שירות צבאי מלא, יזכו להתערות מקצועיים גם בתחום העסקי הישראלי דימונאי.

ראש העיר מאיר כהן אומר: "אני גאה להיות הראשון להעניק לחברי הקהילה את ההזדמנות הטובה ביותר להתערות בחיי הקהילה העסקית במדינת ישראל בכלל ובדימונה ביתנו המשותף בפרט. דניאל עמר המיצג במיזם הזה את עמותת מיל"ן מסכם: "כל מיעוט במדינת ישראל "זוכה" להכיר בדרך כלל את חובותיו האזרחיות, בדימונה שילבנו בכוונת מכוון את הקהילה ביזמות עסקית לאחר קורס מקצועי כדי לכוון אותם לפתוח עסקים שבהם הם לא רק יזכו להרוויח את לחמם בכבוד אלא להפוך לשותפים מלאים בפיתוח הכלכלי של העיר".

מנהיגה הרוחני של הקהילה בן עמי בן ישראל אומר בטכס: "אני מאחל ומצפה מבוגרי הקורס שיובילו את מסלולי היזמות השונים בקהילה ויצרפו חברים נוספים ורבים למעגל העסקי המרחב בקהילה". בעקבות הצלחת המיזם הראשוני החליטו במרכז "יעדים" ועמותת מיל"ן לפתוח עוד קורס שכזה וכבר הוא זוכה לנרשמים חדשים נכון לשעה זו כבר נרשמו לקורס כ 26 תלמידים חדשים.

שלום בר אבי

בעלי פיגור לקחו משכנתא ופונו מהבית

בני זוג בעלי פיגור שכלי לא הצליחו להבין מדוע מוציאים אותם מדירתם שבדימונה ומעבירים את חפציהם לרחוב.

בשנת 2000 הם חתמו על משכנתא של בנק לאומי למשכנתאות, אבל את פרטיה הם לא ממש הבינו. משרד הרווחה: נבדוק איך הם חתמו על המשכנתא. קבוצת לאומי: "מעולם לא פנה הלקוח לבנק בבקשה לגבש הסדר בו יוכל לעמוד". בני זוג בשנות החמישים לחייהם, המוגדרים כבעלי פיגור שכלי, פונו אתמול בצהריים מדירתם שבדימונה, זאת לאחר שלא הצליחו לשלם את המשכנתא אותה קיבלו מבנק לאומי למשכנתאות.

כעת עולה השאלה כיצד פקיד הבנק בדימונה, אפשר לבני הזוג להיכנס להתחייבות כספית אותה הם כלל לא הבינו, בשל מצבם. ג'קי אדרי, מנהל מרכז רב נכותי מדימונה סיפר ל "חדשות שער העיר דימונה" כי בני הזוג חתמו על משכנתא ורכשו דירה, אך אתמול הם לא הצליחו להבין מדוע מוציאים אותם מביתם ומעבירים את כל חפציהם לרחוב.

"זה יום מאוד עצוב, הייתי איתם מהבוקר ובכיתי לפחות שלוש פעמים, אין להם כלום בחיים, ואף אחד לא היה מוכן לעזור", מסביר אדרי, "אם יש עוולות זו העוולה הכי קשה שנתקלתי בחיי. הם שני חסרי ישע שנותרו ברחוב וכל מי שידע ולא נקט אצבע הוא פושע חברתי". ברשויות הרווחה התקשו להבין כיצד השניים יכלו לחתום על ההסכם, למרות שיש להם אפוטרופוס והם מוכרים באופן רשמי כבעלי פיגור שכלי. "אני לא יודע איך קרה שהם בכלל חתומים, כי זה פשוט לא חוקי", מוסיף אדרי, "בנק לאומי פינה אותם ונהפך לבושה לאומית, זה פשוט בושה לקחת שני אנשים חסרי ישע ולזרוק אותם לרחוב. פשוט אטימות של המדינה.

כעת נמצא לזוג מקום לישון בהוסטל הנמצא בדימונה". ממשרד הרווחה נמסר כי בכוונתם לבדוק כיצד בני הזוג חתמו על המשכנתא. במשרד הוסיפו כי המקרה ידוע למחלקת הרווחה בעיריית דימונה ולמפקחת אזור הדרום של משרד הרווחה. מבנק לאומי למשכנתאות נמסר בתגובה: "מרביתה של ההלוואה שנטל הלקוח הינה מימוש הזכאות על פי הקריטריונים של משרד האוצר (75 אחוזים) ומיעוטה כספי בנק (25 אחוזים).

במועד נטילת ההלוואה בשנת 2000 הציג הלקוח לבנק הכנסות מקצבת נכות ומעבודה בה עבד באותה התקופה. "החל מתום שנת 2002 הופסקו התשלומים עבור המשכנתא כמעט לחלוטין. ועדה בין-משרדית בה יש רוב לנציגי משרד האוצר ומשרד השיכון קבעה כי הלקוח יחזיר לבנק סך של 620 שקל, החזר שגם בו לא עמד הלקוח. לצערנו, מעולם לא פנה הלקוח לבנק בבקשה לגבש הסדר אחר בו יוכל לעמוד",

מאת: שי מלול.

זה למעלה מחמש עשרה שנה לא זכה מרכז תקשורת בשום פרס בתחום הרדיו והמוסיקה. בתחום הקולנוע דווקא היו מספר הישגים מרשימים ביותר אך תחום הרדיו והמוסיקה נדחק לקרן זווית ואיש לא רצה להתעסק בתחום הזה.

מראשית כניסתו לתפקיד כמנהל מרכז תקשורת החליט מקס פרץ כי ייתן דחיפה משמעותית לתחום שידורי הרדיו הקהילתי החינוכי והעשרת המרכז בחוגים נוספים שיהוו כלים משמעותיים לשדרי המוסיקה במרכז התקשורת. לפני כשנה לערך נפתחו חוגי די ג'י מקצועיים ונרכשו ערכות למידה לתקליטנים בשווי של מאות אלפי שקלים.

כבר עשרות בוגרים סיימו קורס לתקליטנים בהצטיינות וכעת בא זמן הפרסים. לפני כשבוע נערכה במצפה רמון תחרות לתקליטנים ובמקום הראשון נבחר התקליטן ספיר קסוקר, קסוקר תלמיד כיתה יא' בתיכון זינמן ותלמיד מגמת הקולנוע ב 5 יחידות לבגרות. ספיר קסוקר סיים בהצטיינות מיוחדת את קורס התקליטנים במרכז תקשורת ונטל חלק בתחרות. שלומי טובול המורה של ספיר מאמין כי הוא עוד יגיע רחוק.

"ספיר הוא תלמיד מיוחד שמשקיע מאוד בלימודיו בתחום התקשורת והתקליטנות, הוא עקשן ובעל תעוזה, הוא חוצפן חיובי ולא מהסס להכניס שינויים חדשניים בתחום, הוא הפגין וירטואוזיות בתחרות והביס מתמודדים מרמת נגב, מצפה רמון באר שבע ועוד, הוא רק בן 17 וכל עתידו לפניו, הוא הרקיד למעלה מ 300 חוגגים בהנגאר שבמצפה רמון גבר על המתחרים, ונבחר פה אחד הן על ידי השופטים והן על ידי הקהל הצעיר כתקליטן מצטיין. כפרס הוא מתקלת במועדון הברקה שהוא מועדון ריקודים מהטובים ביותר בארץ. אני גאה בתלמיד שלי ומחזיק לו אצבעות".

מקס פרץ מנהל מרכז תקשורת אומר: "בהחלט זהו רגע של נחת לראות תלמיד שלנו מעפיל לשלב הגמר ואף מביס את המתחרים מולו, זה מעניק לנו אושר וסיבה טובה להמשיך ולפתח את החוגים במרכז ולהעצים אותם. המחירים הם מחירים השווים לכל כיס וכל מי שרק רוצה מתקבל ללימודי תעודה בכל מסלולי התקשורת המופעלים במרכז, אני מברך את המורה שלומי טובול ואת הזוכה ספיר קסוקר מעומק הלב בשם כל עובדי מרכז התקשורת והחברה למוסדות חינוך".

שלום בר אבי.

יוקם בדימונה בית ספר דמוקרטי ניסיוני.

במנהלת החינוך החליטו השבוע לאמץ את מסכנות ועדת ההיגוי בדבר הקמת בית ספר ניסיוני דמוקרטי בעיר. בראש ועדת ההיגוי עמד מנהל מרכז המדעים שלומי גנון, לצידו פעלו כחברים מן המניין בוועדה אלברט אסף, מ"מ מקום ראש העיר ומחזיק תיק החינוך לשעבר, מנהל המתנ"ס עורך הדין נועם כהן, רכז הנוער לשעבר איציק גרגיר, נציג הסוכנות היהודית פטריק שוקרון, והפובליציסטית ענת חובב.

כאן המקום לציין כי את הרעיון הגתה יזמה ודחפה ענת חובב והיא פעלה להקמתו של בית הספר הזה למעלה משנתיים ימים במרץ רב. איש לא האמין כי הרעיון יקרום עור וגידים אך בסופו של יום השתכנע מחזיק תיק החינוך וראש העיר מאיר כהן כי יש מקום לבחון את חלומה של חובב. לצורך העניין הוזעק שלומי גנון ללשכתו של מאיר כהן ובנוכחות משה נחום ראש המנהלת הוטלה על שלומי המשימה לבחון וללמוד את הנושא ולהגיש את מסכנותיו למשה נחום ולמאיר כהן. עוד הוחלט על כך כי לצידו של גנון יסייעו בידו חברי ועדת ההיגוי.

בתום מסע ארוך שארך מספר חודשים ואין ספור פגישות הוחלט כי בית הספר הדמוקרטי יוקם בעיר בעיקר לאחר השגת ברכתה של שרת החינוך הפרופסור יולי תמיר, ומנהלת המחוז הדרומי במשרד הגברת עמירה חיים. עוד הוחלט כי בית הספר יהיה כפוף לפיקוח המחמיר ביותר בקריטריונים של משרד החינוך, ובאחריות מנהלת החינוך העירונית. מי שהצליח לשכנעה את וועדת ההגוי ואת ראש העיר מאיר כהן היה הדוקטור יעקב הכט תושב חדרה אביו מולידו של החינוך הדמוקרטי בישראל.

לאחר פגישה במרכז הארץ של מאיר כהן שלומי גנון והדוקטור הכט הוחלט על הפעלתו של בית הספר לא בשנת הלימודים הקרובה כי אם לקראת שנת הלימודים שלאחריה. בשנה הקרובה ייפתח בבאר שבע בית ספר לחינוך דמוקרטי והוא יהווה מודל לחיקוי אם זה יצליח למיזם בדימונה. יש לציין כי תוכנית דומה פועלת בעיר בת ים וזוכה לאימון ההורים בעיר ונוחלת הצלחה. חברי ועדת ההיגוי העירונית סיירו במספר בתי ספר בארץ בה פועלת התוכנית והתרשמו כי בא זמן החינוך הדמוקרטי גם לדימונה.

כעת בודקים בעירייה את אופציית המיקום. ייתכן כי היא תופעל במבנה ששימש את "מיפתן" בדרום העיר. העירייה ומשרד החינוך יוציאו מכרז על ניהול בית הספר. לא ברור עדיין באיזו מתכונת הוא יופעל ואילו גילאים ילמדו אך זו מכשלה קטנה מאוד שאותה יצלחו מהר מאוד במנהלת החינוך העירונית.

התכנים הפדגוגיים שיילמדו בבית הספר יהיו כאמור בפיקוח מחמיר של המנהלת העירונית, ושל משרד החינוך. תנאי הרישום והתשלומים יהיו זהים לקריטריונים הקיימים כיום. משה נחום ראש המנהלת ומאיר כהן המחזיק בתיק החינוך והרווחה שיבחו את עבודת צוות ההיגוי העירוני ואת שלומי גנון שעמד בראשו. כל חברי ועדת ההיגוי וכן שלומי גנון פעלו מתוך שליחות ציבורית ועבדו בהתנדבות מלאה.

בארגון ההורים העירוני בירכו על המוגמר ובשם הוועד אמר היושב ראש שמעון אסולין כי הוא מברך על כל יוזמה חינוכית שבא לקדם את חינוך ילדי העיר.

שלום בר אבי.

לא לפתוח את שנת הלימודים

יו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, קרא לראשי הרשויות ולמחזיקי תיק החינוך בעיריות שלא לפתוח את שנת הלימודים הקרובה.

פנייה דומה הוא שיגר לארגון ההורים הארצי. זאת, לאור נתונים שפורסמו ולפיהם בשנה החולפת התרחשו 16,180 תאונות במערכת החינוך. "הרשויות על סף קריסה. בעוד מספר חודשים לא יהיה די כסף על מנת לשלם משכורות לעובדים. אם הדבר תלוי בי אני מודיע כבר עכשיו כי הרשויות לא יפתחו את שנת הלימודים", אמר אלדר בוועדת החינוך של הכנסת. לטענתו, משרד החינוך אינו מקציב די כספים על מנת לטפל בליקויים הבטיחותיים.

מאת: שלום בר-אבי.

"יושר ויושרה ודאגה לעתיד העובדים הם שהביאו את התוצאה".

ים של מילים ופרשניות נכתבו על חוזקם והשפעתם של ועדי העובדים במחוז הדרומי בפרט ובארץ כולה בכלל. תמיד מפעלי כי"ל משכו תשומת לב מיוחדת בשל עוצמת ההשפעה של יו"ר ועד העובדים על העובדים, ולא רק בתחומי החיים במפעל. בדרום החם בו אנו חיים ממזמן עוצמתם של יושבי הראש היא לא רק בענייני רווחת העובד, שכרו וזכויותיו, הם (יושבי הראש) נחשבים למוקדי כוח משמעותיים, הן בפוליטיקה המקומית, והארצית. תראו לנו שר או ח"כ ואפילו ראש ממשלה שלא יסכים להצטלם לוחץ את ידו של יושב ראש ועד עובדים בסדר גודל של מפעלי ים המלח, רותם אמפרט, חברת חשמל, מספנות ישראל, הקריה למחקר גרעיני, ועוד. הפוליטיקאים ברובו של הזמן נשענים על עוצמת השפעתו של היושב או העומד בראש ארגון העובדים באותו המפעל. בדרך כלל לכל התמודדות על תפקיד יושב ראש מועצת העובדים יש לפחות מתמודד נוסף המאיים על כיסאו של הקודם ומציב מועמדות משמעותית או לפחות אלטרנטיבה לקיום אופוזיציה. הפעם מפעל רותם אמפרט רשם שיא בתולדות בחירת יושב ראש ועד עובדים. שמעון סבן נבחר פה אחד ללא שום אדם שהציב את מועמדותו מולו. ואל תתנו לעובדות לקלקל את הסיפור. שמעון סבן בחודשים הפציר בעובדים להציב מנהיגות אלטרנטיבית, הוא ביקש כי תהיה אופוזיציה שבא יוכל לקבל דעות שונות. הא אף הבטיח לסייע ולא לחבל במאמץ של מי שיבקש להתמודד מולו. התשובות שסבן קיבל היו בערך בזו הלשון: "אנחנו סומכים עליך, צא לדרך אנחנו מביעים בך אמון מלא". וכדי שלא יהיו אי הבנות כל שהם, ירדנו בשבוע שעבר למפעל "רותם" באוטובוס העובדים נכנסנו למפעל ושאלנו שאלות הן באופן גלוי למשל בחדר האוכל, והן באופן פחות מוחצן למשל במתקנים ובמחלקות. התשובות היו זהות ברוב מוחלט של המקרים, "אנחנו רוצים את סבן לעוד קדנציה, הוא היחידי המסוגל לעמוד מול ההנהלה ולשרת נאמנה את העובדים".

איש מהעובדים לא בא למיקרופון שלנו והביע דעה הפוכה. בתוך ההנהלה היו הדעות חלוקות, מהדלפות ושיחות שלא לייחוס או לציטוט חלקם של חברי הנהלת המפעל קיוו כי סבן ילך כבר הביתה. חלקם אמרו, "חבל, שלא ילך אנחנו מכירים אתו ויודעים להתנהל מולו, עדיף שהוא יישאר". סבן בחודשים האחרונים סירב בכל תוקף להשיב לשאלות כלי התקשורת הן המקומית והן המחוזית. רק לאחר עריכת הבחירות גם בסקטורים הפנים מפעלי ופרסום התוצאות ללא ערעורים הוא נאות לשחרר מספר אמירות. וגם זאת לאחר לחץ מתון עליו ועל מקורביו במפעל, שמעון סבן מתיישב במשרדו ולוגם מים קרים ומסכים לדבר למיקרופון המקליט כל מילה מפיו. הוא בורר מילותיו בקפדנות, דואג כי כל מילה תאמר בדיוק מקסימאלי, הוא שונא משפטים דו משמעותיים ואומר לנו כי משפטים דו משמעותיים נועדו לפוליטיקאים מזן נחות. אין לו כוח במלחמות מילים מיותרות, הוא מראש מצהיר כי כל הקדנציה הזו תיסוב סביב הרחבת סל הרווחה של העובדים ואלו שירצו לפרוש מרצון, וקליטה של צעירים חדשים ישירות למפעל. שמעון סבן מסביר: "ראשית מי שחושב שאני עשוי מפלדה כמו ששמעתי שאומרים בכל מיני מקומות, אני חייב לנפץ את המיתוס הזה, התוצאה הזו ריגשה אותי מאוד וחיממה את ליבי, בצורה מאוד אמוציונאלית. ראיתי שיש שכר לעבודה הקשה של הדאגה לעובד. שנית לא שמעון סבן קיבל עוד קדנציה, ולא שמעון סבן קיבל את אמון העובדים בשל צבע העיניים היפות שלי. זה הכל בשל עובדה פשוטה אחת והיא, יושר ויושרה ודאגה לעתיד העובדים, הם שהביאו את התוצאה הזו. כל ימי כנציג ציבור רחקתי משוחד, רחקתי מלשון הרע, רחקתי מכיסוי על עובדים שסרחו. לעניות דעתי טובת המפעל ועתידו הכלכלי חשובים לי אישית ולכלל העובדים הרבה יותר מאשר אנשי הנהלת המפעל או הבעלים. המפעל הוא מקור פרנסתנו היחיד, והוא ביתנו הראשון והעיקרי. ואוי ואבוי אם לא נשמור עליו, זה יהי סופנו, הסוף של כל העובדים ללא יוצאים מן הכלל". סבן זוכה לאהדה ציבורית במפעל ועל זה אין אנו תמהים כלל ועיקר, לנוכח הצלחתו במשאים והמתנים על רווחת העובדים מול ההנהלה, ועוד עשרות פעילויות למען ככל העובדים. התמיכה בשמעון סבן חוצה את גדרות המפעל והוא נחשב לאדם דעתן, עקשן, וישר גם בקרב הציבור בעיר כולה. סבן לא מסתיר את קריאתו לעובדים בחודשים הקרובים כי הוא ממליץ על מאיר כהן כראש העיר, זה בעיניו לא שייך לפוליטיקה, מאיר כהן נחשב בעיניו למתמודד הטוב היותר לעתיד העיר נכון לעת ה

זו. וסבן מסביר ומנמק את עמדתו: "מי שקם בבוקר לעמל יומו, מי שלא דואג לקדם את עצמו לפוליטיקה הארצית, מי שרואה בעירייה מקום עבודה, למען כלל הציבור הוא האיש שאני רוצה מייחל וממליץ שינהל את חיי התושבים. אני היום לא רואה באופק שום מתמודד בעל שיעור קומה וזקיפות חזון ובעל יושרה אשר יכול לאיים על מאיר כהן. לא בעבודה הקשה שלו, לא בשדרוג מעמדה של העיר, ובעיקר מילה שלו היא מילה". מסכם סבן.

שלמה תורג'מן אחד העובדים הוותיקים המוכר יותר בכינויו "תורג'י" היטיב לסכם את האווירה במפעל: "עם הישגים ותוצאות לא מתווכחים, היושרה של סבן וההגינות אינם ניתנים לערעור סבן רכש את אמון העובדים בעמל רב ובהשקעה שאינה ניתנת לשיעור, וזו התוצאה, עתידו של המפעל נראה היום טוב יותר, העובדים מגובשים בחזית אחידה שבראשו עומד שמעון סבן, זו המציאות וטוב לנו איתה".

כתב חדשות דימונה

משרד ממשלתי מיוחד לפיתוח יש, חזון יש - אבל ביצועים אין. התקציבים שהבטיחה הממשלה לא מגיעים, הכבישים המשוכללים שתוכננו לא נסללים והרכבות החדשות אפילו לא נראות באופק

בזמן שהמדינה משקיעה מיליארדי שקלים במרכז הארץ, בתכנון ובפיתוח מואץ של תשתיות כבישים ובהוספת קווי רכבת ורכבות קלות - ממשיכה הפריפריה הדרומית לגווע. תמונת המצב העגומה העולה ממצב התשתיות בדרום מובילה למסקנה אחת, ברורה וכואבת - המדינה שכחה את הנגב.

מה שהחל בסיסמאות ובהצהרות בומבסטיות ופטריוטיות על חזון פיתוח הנגב מסתיים, כך מתברר, בתקציבים מגוחכים, בהגירה שלילית, בפרויקטים מוקפאים ובחבל ארץ שלם שמנותק חברתית, כלכלית ותרבותית ממרכז החיים של ישראל. ב-2006 אישרה הממשלה תוכנית עבודה לחיזוק הנגב למשך 10 שנים ובהיקף 17 מיליארד שקל - שהם 1.7 מיליארד שקל לשנה. עם אישורה היו אמורים להיכנס לתכנון שורה של פרויקטים, אך בפועל - השקעות המדינה נמוכות בהרבה.

בעוד שב-2007 עמד התקציב השנתי של הרשות לפיתוח הנגב על 400 מיליון שקל - מתוכם 180 מיליון שקל לרשות לפיתוח הנגב - עומדת השקעת המדינה בנגב ב-2008 על כ-380 מיליון שקל, מתוכם 128 מיליון שקל בלבד לרשות לפיתוח הנגב. לתושבי הדרום ולמשרדי הממשלה ברור כי פיתוח התשתיות הוא תנאי הכרחי לפיתוח הנגב, אלא שבזו אחר זו נשמטות התוכניות הגדולות ופרויקטים רבים נותרים תקועים, מוקפאים או מבוטלים בשל היעדר תקציב, והנגב נראה רחוק מתמיד. מעל פרויקטי התשתיות החשובים והגדולים של דרום הארץ מרחף כיום סימן שאלה גדול. מעטים יודעים שנכון להיום הופסקה עבודת התכנון על כביש חוצה ישראל (כביש 6) דרומה ושעבודות התכנון על קו הרכבת, שאמור לצאת מאשקלון לכיוון באר שבע ומשם לנתיבות, אופקים ושדרות - הופסקו. ואלו הן רק שתי דוגמאות מתוך רשימה ארוכה.

כביש 6 נגמר

"ב-1ביולי,מועד פתיחת קטע 20 בכביש חוצה ישראל, תיפסקנה העבודות על כביש 6 דרומה לכיוון צומת שוקת וצומת הנגב. זה אומר שהממשלה, שקבעה לעצמה יעדים להורדת כביש 6 דרומה - לא עומדת בהם", טוען שמוליק ריפמן, יו"ר הרשות לפיתוח הנגב וחבר קיבוץ רביבים. "מבחינת הפקידות במשרד האוצר והתחבורה כביש 6 נגמר. כל הסיפורים שמספרים לנו - זה לא יקרה. יוצא שכביש 6 משרת רק את התושבים בין גדרה לחדרה. זוהי שגיאה חמורה של מקבלי ההחלטות. תשתית היא אחד המנופים הכלכליים החשובים", מסביר ריפמן. באוצר טוענים כי המשך התכנון של כביש 6 תוקצב, וכי לא ידוע להם על הפסקה בתכנונו.

כביש חשוב נוסף שמתעכב הוא כביש 31 - מצומת שוקת לערד, המחבר גם בין כביש 6 לערד ולבסיס נבטים. "מדובר בכביש קיים שלא היה לו אישור ביצוע, ועכשיו צריך לעשות תכנון מפורט של כל הכביש", מסביר ריפמן, "אחרי לחצים כבדים שלנו נאותו לתכנן את הכביש. אני מעריך שרק התכנון ייקח שנתיים".

גם מצבו של כביש 232, המחבר בין שדרות, כפר עזה, בארי, מגל ורפיח, דומה. אחרי פינוי תושבי גוש קטיף בחרו רבים מהמפונים להתיישב ביישובים סביב כביש זה, ונוצר שם עומס רב. ברשות ביקשו להרחיב את הכביש, אך טרם בוצע כל מהלך. עיקר משאבי התשתיות של החברה הלאומית לדרכים (מע"צ) מוקצה לתחזוקה ולפיתוח כבישים שאינם בין-עירוניים.

לפי נתוני החברה, היא משקיעה במסגרת תוכנית החומש כ-560 מיליון שקל בפיתוח כבישים חדשים בנגב, שהם כ-140 מיליון שקל לשנה. מדובר ב-5% בלבד מתקציב תוכנית החומש של ישראל לפיתוח כבישים. מצבו הרעוע של הדרום מוכר וידוע בענף הבנייה והתשתיות. השבוע התקיים, לראשונה בבאר שבע, כנס איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתית. לדברי יו"ר האיגוד, דני מריאן, "אנחנו עדים למגמה של קיצוץ בתקציבי הפיתוח. רק לאחרונה קוצץ שוב תקציב מע"צ, ובכך צפויה ירידה חדה בתחום הביצוע והתכנון. איגוד המהנדסים קורא לממשלה להתעשת ולא להפסיק את תנופת התשתיות, כך שתגיע גם לדרום". רק 8% מהאוכלוסייה ראש עיריית באר שבע יעקב טרנר, שנכח גם הוא בכנס, אמר: "באזור באר שבע והסביבה מצויים 65% מהקרקעות של מדינת ישראל ורק 8% מאוכלוסיית מדינת ישראל".

"יש כאן הזדמנות היסטורית לשנות את מצב הפיזור של האוכלוסייה, אך הממשלה אינה עומדת בהתחייבויותיה. היא התחייבה לתקציב של 1.7 מיליארד שקל בשנה, אבל ברגע שיש קיצוצים - מקצצים קודם כל בתשתיות". בינתיים הפריפריה בדרום הולכת ומתרחקת מהמרכז. ההזנחה, מחירי הנדל"ן הנמוכים, מצוקת התעסוקה והיעדר הנגישות התחבורתית למרכז הארץ מבריחים את האוכלוסיות החזקות והופכים את הנגב לביתן של השכבות החלשות.

"מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה למקד את כל המשאבים האנושיים והתקציביים בין גדרה לחדרה. כשאתה מסתכל על מדינות אחרות שביקשו לפתח חבל ארץ מרוחק, הדבר הראשון שהן עשו זה לעבוד על התשתיות", מסכם ריפמן. לדברי גורמים באוצר, בעיית התשתיות בנגב מוכרת, וכבר ב-2009 מתכננים באוצר לבצע הסטת תקציבים מהמרכז לפריפריה

כתב חדשות דימונה

מסקנות הוועדה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, יוגשו לממשלה בעוד מספר חודשים ** השופט גולדברג במפגש עם ראשי הציבור הבדואי: "על הוועדה להציע פתרון צודק וישים"

הוועדה הציבורית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, בראשותו של השופט העליון (בדימוס) ומבקר המדינה אליעזר גולדברג, סיימה בשבוע שעבר את דיוניה הפומביים בהם שמעה עדויות ועמדות שונות של גורמים שונים מקרב האוכלוסייה הבדואית, וכן אישי ציבור אקדמיה וממשל. הוועדה החלה את שלב גיבוש המסקנות שיוגשו בעוד מספר חודשים באמצעות שר הבינוי והשיכון,לראש הממשלה ולממשלת ישראל.

על הקמת הוועדה החליטה הממשלה במקביל להחלטה להקים רשות ביצועית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. הממשלה בחרה כמנכ"ל הרשות החדשה את ניצב (בדימוס) יהודה בכר. מטרתה המרכזית של הרשות היא להסדיר את ההתיישבות הבדואית בפרק זמן של חמש שנים, וזאת לאור המסקנות שתגבש וועדת גולדברג. בחודש אוקטובר אשתקד החליטה הממשלה למנות ועדה בראשותו של שופט עליון (בדימוס), שהתבקשה להמליץ לממשלה על מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. הוועדה התבקשה לגבש הצעות לתיקוני חקיקה בנושאים כגובה הפיצויים, הסדרים להקצאת קרקע חלופית, אכיפה, ולוח זמנים לביצוע ההסדרים מול האוכלוסייה הבדואית בנגב. בחודש דצמבר אשתקד מונו חברי הוועדה בהתאם להחלטת הממשלה. חברי הוועדה הם: פייסל אלהוזייל,עו"ד יורם בר סלע, בלהה גבעון, אחמד אלאסד, יוסי ישי, דודו כהן ושרון גמבשו.

לקראת פתיחת דיוני הוועדה בקרית הממשלה בבאר שבע, פרסמה הוועדה הודעה לציבור בה התבקש כל מי שיכול לתרום לדיוני הוועדה לפנות אליה ולהציג את עמדתו. בין היתר הופצו בדיוור ישיר עשרות אלפי הודעות בכתב לאוכלוסייה הבדואית ברחבי הנגב. מחודש ינואר 2008 שמעה הוועדה את עמדתה של האוכלוסייה הבדואית בנגב, את עמדותיהם של משרדי הממשלה השונים, את עמדתם של מספר חברי-כנסת וכן את עמדתם של אנשי אקדמיה. עם תחילת דיוני הוועדה, כינס השופט העליון (בדימוס) גולדברג את נציגי האוכלוסייה הבדואית בנגב, בהם נכבדי השבטים, ראשי מועצות ואישי ציבור.

בכנס זה שכלל כ-150 איש פרס השופט גולדברג לפני המשתתפים את מטרות הוועדה שבראשותו, ואמר בין היתר כי המסקנות שתסיק הוועדה בעקבות דיוניה אמורות להיות בסיס ליישום ביצועי להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. "יש כאן מפגש של רצונות, ותקווה הדדית הן מצד האוכלוסייה הבדואית והן מצד ממשלת ישראל לפתור את הסוגיה", אמר השופט גולדברג. והוסיף כי: "על הוועדה להציע פתרון צודק וישים".

לפני הוועדה שדיוניה היו פתוחים לציבור, הופיעו 120 אישי ציבור, נציגי הכפרים הבלתי- מוכרים בנגב, עמותות וארגונים חברתיים, נציגי ממשלה, חוקרים ומומחים מקרב האקדמיה. הוועדה קיימה עד היום 20 ישיבות פומביות, וארבעה סיורים בשטח שהקיפו את תחום ההתפרשות של האוכלוסייה הבדואית בנגב.

מאת: אלי חיון

בשנת 2005 החל פרויקט "זהב בגן", זהו פרויקט שבראשו עומדת הגברת תמי אזולאי אחראית על הגנים בעיריית דימונה ובניהולו של הגברת סיגל פלקר יוסף ובמשך השנה האחרונה נוהל ע"י הגננת סי מאחר וסיגל יצאה לחופשת לידה.

מה זה "זהב בגן" ? למי שלא יודע זהו שילוב גמלאים וגמלאיות להתנדב 3 שעות בשבוע באחד הגנים בדימונה אחרי שקיבלו הדרכה מתאימה להתנהגות עם הילד, וסדנאות למיניהן במתנ"ס דימונה. מאחר ופרויקט זה צבר הצלחה רבה הוא ימשיך גם בשנים הבאות.

הגמלאים שנבחרו הם מארגון "אמצע החיים" במתנ"ס דימונה. תפקידם של המתנדבים הוא להתייצב באחד הגנים שמתאים להם (גן רגיל או גן עם חינוך מיוחד) ולבלות עם הקטנים במשך כ- 3 שעות שבועיות בקריאת סיפורים, או לימודי סריגה, או באפיית פיתות ועוגות, הכנת סופגניות בחנוכה, או במשחקי הרכבה, הכול לפי יכולתו של המתנדב, בידע בניסיון שצבר כל השנים ובסבלנותו להדרכת הילדים. הילדים כל כך שמחים , רצים לקראת הסבים והסבתות בחיבוקים ונשיקות בבוקר בהגיעם אל הגן. ואסור שביום התורנות של המתנדב להיות חולה ולא להגיע אל הגן כי הילדים יהיו מאוד מאוכזבים .

ובנוסף תפקידם של המתנדבים להחדיר לילדים בתודעתם שאין אלימות לא בגן ולא מחוצה לו ולא בבית ולא בין חבר לחברו. להתנהג יפה כלפי הזולת , לכבד הורים וקשישים לדעת להגיד בבקשה, סליחה ותודה. המתנדבים מוזמנים ע"י הגננת לחגיגות הילדים, בימי הולדת, בל"ג בעומר בהדלקה מדורות, בהדלקת נרות חנוכה ובקונסרטים. אין שמחה גדולה מזו שילד שהתרגל למתנדב מקבל אותו בשמחה ובאהבה . וזה הזמן שהילד מספר כל מיני סודות לסבא או לסבתא החדשה שהוא נותן בה אמון .

אני, מתייצב בימי שישי בבוקר, מספר לילדים על פרשת השבוע ,הם מקשיבים בקשב רב ושואלים שאלות תמימות ורבות. כל יום שישי ישנה ילדה תורנית - "אימא שבת" - שמדליקה את נרות השבת עם ברכה, ואבא שבת העושה קידוש על מיץ ענבים לכל הילדים. לאחר מכן מתחילים לשיר את שירי שבת. אין ילד או ילדה שלא משתפים פעולה. וכמובן כל מה שנלמד בגן עובר באופן מדויק להורים. גנים רבים ששמעו על פרויקט זה ועדיין אין להם מתנדבים מבקשים ממתנדבים נוספים שיצטרפו לפרויקט זה לקראת השנה הבאה

מאת: אלי חיון

דימונה זקוקה למהפכה במערכת הרפואית בכל קופות החולים.

לפני כחודשיים התקיימה הפגנה מול קופת חולים ב' בנושא קופות החולים. המפגינים טוענו שרופא תורן אמור להיות לדימונה בלבד , ומתברר שהרופא הוא גם עבור מצפה רמון, ערד וירוחם בו זמנית. הוא מוסיף ואומר שלהזמין רופא תורן בלילה, החולה צריך לפעמים להמתין בביתו בין שלוש לארבע שעות לבואו. בכל 4 ערים אלו יש כ- 90.000 תושבים, ודימונה רוצה רופא תורן עבורה בלבד. ברוב המקרים רופא התורן שולח את החולה לחדר מיון בבית החולים "סורוקה". הרופא התורן לא מסוגל לתת מענה סביר לתושבים באמצעים הדלים העומדים לרשותו. לרוב אין ברשותו תרופות חירום.

יש אמבולנס אט"ן אחד המשמש 4 ישובים ויש צורך דחוף בעוד אמבולנס אט"ן נוסף. שימוש באמבולנס בתוך העיר או מחוצה לה מחייב את החולה להיפרד מ - 720 ¤ , ובדימונה שבה אנשים רבים מתקיימים מקצבת זקנה ומקצבת נכים אינם יכולים לעמוד בתשלום זה מאחר והכסף זקוקים לו למחייה ולתרופות. מוקד מד"א אינו בדימונה , הוא ארצי ודימונה זקוקה למוקדן מקומי עבור 40.000 תושביה. חייבים לשנות את שעות קבלת קהל בכל קופות החולים.

היום קופות החולים סגורים בפני הקהל באמצע היום פעמיים בשבוע, ופעמיים בשבוע הקופות סגורות בשעות אחרי הצהריים. לדימונה חסרים רופאים מקצועיים כגון: אורטופדים, רופאי עיניים ורופאי נשים, ובגלל המחסור ברופאים אלו התור כרוך בהמתנה של עד 60 יום. בקופות חולים חסרים אביזרים לנכים : מיטה הידראולית בכל קומה, חדר א.ק.ג לנכים. קיימות פניות רבות של נכים , גמלאים ובעלי מוגבלויות אשר מבקשים פתרונות מיידיים לבעיות אלו. בקרוב יגיע שר בריאות לדימונה והציבור מתבקש לעקוב אחרי הפרסומים על מנת לבקש את עזרתו של השר ובתקווה שחלק גדול מבעיות אלו יבואו על פתרונם.

אלי חיון

ביום שלישי בערב התארגנו הורי וילדי גן אופירה ויחד עם הגננת אסתר ברקו והסייעת הגיעו לביקור ב"בית ראשוני דימונה" שב"יד לבנים".

בבית "יד לבנים" הייתה תערוכה מהממת שהכינה מנהלת הבית הגברת לורי ממן בעזרת צוות המתנדבים ובכישרון רב. התערוכה הנציחה את חללי דימונה, והייתה פתוחה לקהל הרחב מיום הזיכרון לחללי צה"ל ובמשך 10 ימים. ילדי גן אופירה והוריהם זכו לראות את התערוכה הנפלאה וקיבלו הסברים במקום.

עם תום הסיור התערוכה באולם ההנצחה ובקומה העליונה של הבניין, ירדו כולם למרתף ובו שוכן המוזיאון "בית ראשונים". שם הייתה חוויה גדולה לילדים והתרגשות רבה להורים כשראו את המוצגים ואת הצריף הראשון של העולים הראשונים כולל כלי מטבח, מיטות סוכנות, מזרוני הקש וקרש כביסה . היו שאלות רבות על הילדה הראשונה שנולדה שלושה ימים בלבד אחרי הקמתה של דימונה ושקראו לה "דימונה" בת למשפחת ברמי עולים מתוניסיה, וגם תמונתה של סימונה שעליה נכתב השיר סימונה מדימונה ע"י חיים שלמוני. בקומה העליונה ישנו אודיטוריום המשמש להרצאות ולהקרנת סרטים ומצגות לקבוצות שונות, ללימודים ולחוגים וגם לימי זיכרון במשך כל השנה לנופלים. הגברת לורי ממן מנהלת את המקום בצורה יוצאת מהכלל ורוב העוזרים הם גמלאים - מתנדבים.

כל המוצגים שמורים היטב ע"י אב הבית מר הרמן בקפדנות, וגם דואג על תחזוקת הבית . אני רוצה לציין את עבודתה המסורה של המזכירה ארמונה העוסקת כל היום בעבודה קשה בהדפסות מכתבים ובתאומים עם משפחות החללים וגם עם הביקורים של ילדי בתי הספר. אברהם ברכה אחראי על תיקי החללים ומעדכן מידי יום את קורות חייהם ודואג להצגת תמונותיהם בלובי הבניין לפי תאריכי נפילתם ומזכיר למשפחות לימי הזיכרון. חיה האחראית על ניקיון המקום ודואגת בקפדנות לנקות אחרי המבקרים. "יד לבנים" והמוזיאון פתוחים לקהל הרחב כל יום בשעות הבוקר וימים מסוימים אחרי הצהריים.

בר אבי שלום

תלמיד בית ספר עמי אסף נכנס לכיתה והפעיל מטף כיבוי אש בכיתה.

תלמידים ששהו בכיתה באותה עת נפגעו מהחומר וחלקם חשו ברע, בסופו של דבר פונו מבית הספר 10 תלמידים שטופלו בקופות החולים בעיר וכולם שוחררו לביתם

משטרת דימונה ומשרד החינוך פתחו בחקירת האירוע, יו"ר ועד הורים עירוני דורש לקיים ועדת בדיקה ועוד היום יכנס את הועד לדון בעניין.

יש לציין שזהו מקרה שני של אלימות בביה"ס בשבועות האחרונים, האירוע האחרון היה מקרה דקירה בין כותלי ביה"ס

אלי חיון

במוזיאון אפשר לראות את התחלתה של דימונה.

דימונה קמה ב- 19/9/55 על ידי קבוצת עולים מתוניס וממרוקו , סך הכול 36 משפחות. תמונותיהם שמם ומספר ילדים בכל משפחה של העולים ומאיזה מדינה הגיעו , תוניס או מרוקו.

תמונה גדולה על הקיר מפי וי סי שהוזמנה במיוחד עבור המוזיאון מופיעה על הקיר הממחישה את המקום - צריפים הראשונים על רקע ההרים. במוזיאון רואים את הצריף הראשון מעץ, השירותים והדוש שהם מחוץ לצריף.

רואים גם את המיטות והמזרנים מקש של הסוכנות יהודית ומכונת התפירה הידנית משנות ה- 50 ואת סיפולוקס עם בלוני הגז לעשיית סודה. ואת העששית להאיר בלילה את המטבחון ואת השירותים מחוץ לצריף. רואים את תמונותיהם של האנשים הראשונים בעלי תפקידים , החייל הראשון שרלי ביטון, מנהל ומורה בית הספר הראשון עמרם פחימה, המוהל הראשון דוד בוסקילה, הרב הראשי הראשון אברהם אל מליח, הגננת הראשונה ובוני הבתים הראשונים עם בגדי עולים חדשים. ישנם עוד הרבה מסמכים המוצגים לקהל הרחב כגון: החלטות לבניית הבתים הראשונים, על תלונותיהם של הדימונאים אל דוד בן גוריון על זה שעדיין לא חיברו אותם לקו החשמל. ואת הגלויה שכתב דוד בן גוריון אל דוב יוסף שר הפיתוח אחרי ביקורו בדימונה 5 שנים לאחר הקמתה, על התרשמותו מהעולים החדשים ועל מיזוג הגלויות והעצים והבריכה, כפי שכתב "ישראל מלאה פלאים אבל דימונה היא פלא הפלאים". במוזיאון מבקרים כל יום תלמידי כל בתי הספר עם המורה החל מכיתות ד'.

מוזיאון בית ראשונים כזה לא קיים באף מקום בארץ ואנו שמחים לקבלים מבקרים מכל הארץ לסיבוב מודרך במוזיאון וכמובן עם תאום מראש וגם לסיור בדימונה ובנוסף לשמוע הרצאה מפי נציג עדת בני ישראל. "בית ראשונים" נמצא ב"בית יד לבנים" בקומת המרתף והציבור מוזמן לצפות בסרט תדמית על התפתחותה של דימונה. אנו מחכים לכם כי עבורכם הקמנו את בית ראשונים.

קישור לארכיון תמונות על דימונה

אלי חיון

אני, כותב שורות אלו נתקלתי פעמיים בגמלים המשוטטים על הכביש ויצאתי בשלום מהתאונה.

אני למדתי שלגמל אין מערכת חשיבה ולא מבין את התאונה. הוא יכול לעמוד לצד הכביש שעות רבות ורק כשמופיעה מכונית הוא מחליט לחצות את הכביש. אני אומר זאת מתוך ניסיון, ואת זאת ידעתי לפני שנתקלתי בהם על הכביש. לכן אם הנהג , בזמן הנסיעה רואה גמל עומד לצד הכביש אל לו לתת גז. לא להגביר את מהירות הרכב, כי זה מתכון טוב לתאונה.

אז מה לעשות ?

לבלום את נסיעת הרכב עד 30 קמ"ש ואם הגמל חוצה את הכביש כשאתם מתקרבים אליו לא תהיה תאונה קטלנית. יש כל הסיכויים שהגמל יחצה את הכביש, יתנגש ברכב שלכם והוא ייפגע , אבל לנהג ולנוסעים יש כל הסיכויים לצאת בשלום מהתאונה עם 30 קמ"ש. דבר נוסף שהוא מרגיז וגם אבסורד, משרד התעבורה הניח תמרורי אזהרה עם תמונת גמל שבקושי רואים אותו.

תמרורים אלה לדעתי לא שווים שום דבר. הנהג לא רואה את תמונת הגמל מרחוק, וכאן אין אזהרה לנהג. יש להניח שלטים רבים בגודל של לפחות מטר על מטר עם תמונת גמל בגודל כל השלט ושיהיה זוהר בלילה ולהוסיף בגדול "סכנת גמלים על הכביש".

עוד דבר נוסף , יש לחייב כל בעלי הגמלים להזריק על חשבונם שבב זיהוי על צוואר כל גמל כמו חייבים לעשות לכלבים, ובעת תאונה , המשטרה יכולה לזהות את פרטיו של בעל הגמל ולקונסו לפחות ב- 25 אלף שקל על זה ששחרר את גמליו ללא השגחה. וכך יש כל הסיכויים שיפחתו כל התאונות .

כתב חדשות דימונה

משטרת דימונה עצר אתמול לחקירה קטין ושני בוגרים בחשד לביצוע שוד אלים ואכזרי בתושבת העיר לפני כחודשיים.

משטרת דימונה עצר אתמול לחקירה קטין ושני בוגרים בחשד לביצוע שוד אלים ואכזרי בתושבת העיר לפני כחודשיים.

בחודש מרץ 2008 בעת שתושבת דימונה בת 66 נכנסה לחדר המדרגות של ביתה היא הותקפה מאחור והוכתה בראשה בחפץ קהה, כתוצאה מהחבטה היא נפלה במדרגות נפצעה ונזקקה לטיפול רפואי. מכליה נגנב ארנקה שהכיל כסף מזומן.

כיוון והקורבן לא יכלה לזהות את תוקפיה או למסור פרטים מזהים כלשהם הועברה החקירה לטיפול אנשי המודיעין.

לפני יומיים התקבל במשרד הנוער של תחנת דימונה מידע ולפיו קטין בן 16 בן לכת העבריים ביצע את השוד האלים. הקטין נעצר לחקירה ובתום חקירה מאומצת הודה בפני החוקרים על חלקו בביצוע השוד ואף הסגיר את שני שותפיו לעבירה - בוגרים בני 19 ו- 21 אף הם חברי כת העבריים. שני החשודים הנוספים נעצרו אף הם אך בחקירתם הכחישו את המיוחס להם והם יובאו השלושה בפני שופטים להארכת מעצרם.חקירתם תימשך בתחנת דימונה .

שלום בר אבי

לראשונה בתולדות הקהילה בדימונה סיימו 23 מבניה קורס יזמות עסקית אשר נערך במרכז התרבות והצעירים החדש "יעדים" בניהולו של עדיאל אלגי.

את הקורס יזמו וסבסדו באופן מלא עמותת מיל"ן- מרכז יעדים - ועיריית דימונה.

בסך הכל למדו חברי הקהילה 100 שעות וקיבלו הדרכה מקצועית בו הם התמחו בפתיחת עסקים בצורה מקצועית. בתקופת הלימודים סיירו חברי הקהילה במצפה רמון, ובחוות בודדים בדרום, הם התרשמו ולמדו על מיזמים עסקיים. במפגשים הללו הם למדו והתרשמו מהקמת מיזמים עסקיים הבנויים על טהרת היוזמה הפרטית והחלוצית.

מי שעומד מאחורי המיזם העסקי הם הגברת ויקה סימן טוב המשמשת כרכזת הכשרה וקורסים ב"יעדים". דניאל עמר מנהל המוקד העירוני וחבר עמותת מיל"ן העוסקת בצמצום הפערים בחברה ובחינוך הבלתי פורמאלי. בן קוליה מהקהילה, ודודי ברגמן מנהל מרכז תקשורת לשעבר וחבר עמותת מיל"ן בדרום.

את ברכת הדרך לתלמידי הקהילה העניק נשיא הקהילה שיעניק ביחד עם ראש העיר מאיר כהן ביום חגם של בני הקהילה את תעודות הגמר. ביום רביעי האחרון ציינו בני הקהילה את חג הפסח המלכותי ומעל הבימה המרכזית נקראו 23 בוגרי הקורס לקבל את תעודת העוסק המורשה. בני הקהילה השתלמו בתחומים הקרובים לליבם כגון- אפיה אורגנית, קוסמטיקה, השכרת רכבים למשפחות ותיור פנים ארצי, עיצוב בדים, טכסטיל, עיצוב ארכיטקטוני בגבס, רפואה אלטרנטיבית, צילום ותיעוד אירועים, ועוד.

מכללת אתגר היא הייתה המכללה שפתחה את שעריה בפני התלמידים והעניקה שירותי סטודנט ללומדים, והיא אף זו שתעניק להם תעודת סיום לימודים. עדיאל אלגי מנהל מרכז הצעירים בעיריית דימונה, אומר: "זה יום חג לדימונה ותעודת בגרות למדינת ישראל ביום חגה ה60. חברי הקהילה עם שילובם המלא במערכות האזרחיות במדינה, ולאחר שבני הנוער משרתים בצה"ל שירות צבאי מלא, יזכו להתערות מקצועיים גם בתחום העסקי הישראלי דימונאי.

ראש העיר מאיר כהן אומר: "אני גאה להיות הראשון להעניק לחברי הקהילה את ההזדמנות הטובה ביותר להתערות בחיי הקהילה העסקית במדינת ישראל בכלל ובדימונה ביתנו המשותף בפרט. דניאל עמר המיצג במיזם הזה את עמותת מיל"ן מסכם: "כל מיעוט במדינת ישראל "זוכה" להכיר בדרך כלל את חובותיו האזרחיות, בדימונה שילבנו בכוונת מכוון את הקהילה ביזמות עסקית לאחר קורס מקצועי כדי לכוון אותם לפתוח עסקים שבהם הם לא רק יזכו להרוויח את לחמם בכבוד אלא להפוך לשותפים מלאים בפיתוח הכלכלי של העיר".

מנהיגה הרוחני של הקהילה בן עמי בן ישראל אומר בטכס: "אני מאחל ומצפה מבוגרי הקורס שיובילו את מסלולי היזמות השונים בקהילה ויצרפו חברים נוספים ורבים למעגל העסקי המרחב בקהילה". בעקבות הצלחת המיזם הראשוני החליטו במרכז "יעדים" ועמותת מיל"ן לפתוח עוד קורס שכזה וכבר הוא זוכה לנרשמים חדשים נכון לשעה זו כבר נרשמו לקורס כ 26 תלמידים חדשים.

כתב חדשות דימונה

מופע של היוצר ניר מלמן:

יליד דימונה, בן 28, אוהב פשטות, כנות ואמת. ניר והגיטרה נפגשו כשהיה בן 13. טכנאי הקלטות במקצועו ושמח ועבור לקדמת הבמה ולהוציא את קולו, מהבטן. את צעדיו הראשונים על הבמה עושה יד ביד עם חברו הטוב גיא שוהם, גיטריסט בחסד. ביחד הם מציגים מוסיקה אקוסטית ורכה.

ניר מלמן-גיטרה אקוסטית ושירה/גיא שוהם-גיטרות.

לדברי מנכ"ל צוותא, משה טנא: "'צוותא' כבר שנים מהווה בית ליוצרים צעירים בתחום התיאטרון, המוסיקה והמחול במסגרת תיאטרון פרינג'. הבמה- שאנו נותנים ליצירה הצעירה זה הדגל התרבותי של פעילות צוותא."

הפסטיפרינג' הינו פסטיבל המועלה מידי חודש, בתיאטרון צוותא במסגרת תיאטרון הפרינג' ונותן במה ליוצרים עצמאיים בתחומי המוזיקה, התיאטרון והמחול. הפסטיפרינג' הפעם ייוחד לשלושה הרכבים מוזיקלייים צעירים ומקוריים.

"הפסטיפרינג" מוצג במסגרת תיאטרון צוותא, הרואה עצמה כבית גידול לזרם הפרינג' ושמה לה למטרה לקדם את התחום בארץ. הפסטיפרינג" ה-19 יעלה ביום חמישי ה- 22.05.08, בשעה 20:30, באולם 2 בצוותא.

ניהול אמנותי:חיים וידר
מחיר כרטיס: 50 שקלים
צילום: אילן בשור

כתב חדשות דימונה

צאבר אלקשכר בן 19, המתגורר באוהל ליד ירוחם, תקף את נהגי המוניות לאחר שהסיעו אותו ואת שותפו למקומות נידחים, ושדד אותם באיומי סכין

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, חני סלוטקי, גזרה שבע שנות מאסר בפועל ושנה וחצי מאסר על-תנאי על צאבר אלקשכר, בן 19, שהורשע על-פי הודאתו, במסגרת עסקת טיעון, בשוד שני נהגי מוניות בדימונה, בניסיון לשדוד נהג מונית שלישי, ובכליאת שווא של שלושת הנהגים.

אלקשכר, שמשפחתו מתגוררת באוהל ליד ירוחם, החליט בספטמבר 2007, עם שותפו עדנאן אלהוואשלה, לשדוד נהגי מוניות בדימונה. לשם כך הצטיידו בסכינים וכפפות. השניים עצרו בכיכר בדימונה, את מוניתו של מיכאל לוי, סיפרו לו כי הם עובדים בשמירה על מתקן גז וכיוונו אותו לנסוע לשביל כורכר.

כשנסעו בשביל, חנק אלקשכר, שישב מאחור, את הנהג, ביד אחת וביד השנייה שלף סכין והצמיד אותה לצווארו. השותף אחז בידו של הנהג, כדי שלא ילחץ על לחצן המצוקה.

השודדים הורו לנהג בצעקות לעצור, ואז יצא השותף, וניגש לדלת הנהג, לקח שני מכשירי טלפון סלולרי, אוזניה ו-240 שקל. אלקשכר הרפה מהנהג, וחתך בסכינו את החוט של מכשיר הקשר במונית. השניים נמלטו עם שללם.

באותו יום, בשעות הערב, עצרו השניים בדימונה את נהג המונית חיים ישראל. הם ביקשו מהנהג להסיעם לצומת ירוחם. כשהגיעו למקום, ביקש את דמי הנסיעה, בסך 17 שקל. אלקשכר, שישב מאחור, חנק את הנהג ביד אחת וביד השנייה הצמיד סכין לחזהו. שותפו שלף אף הוא סכין והצמיד אותה לירכו של הנהג.

הנהג הושלך כפות לוואדי

השניים כפו עליו להמשיך בנסיעה למקום נידח ושם הורו לו באיומי סכין לצאת מהמונית. הם חתכו את חגורות הבטיחות שבמונית בסכינים, וקשרו בהן ובכאפייה את ידיו ורגליו של הנהג. לאחר מכן, עלה השותף לגג המונית וניפץ את "כובע" המונית. הם הכניסו את הנהג למושב האחורי במונית, נסעו והשליכו אותו בדרך לוואדי כשהוא כפות. לאחר מכן חזרו במונית לדימונה. הם נטלו מהמונית מכשיר טלפון מירס ושני צ'קים, ונטשו אותה. הנהג הצליח להשתחרר מכבליו ורץ להזעיק עזרה.

בתוך-כך הגיעו שני השודדים לדימונה ועצרו מונית שבה נהג משה אמטנאני. הם ביקשו מהנהג להסיעם לצומת ירוחם. בדרך ביקשו ממנו להיכנס לאזור תעשיה ישן, אך הוא סירב והסיעם לצומת ירוחם. זמן קצר לפני שהגיעו לצומת, שלף השותף סכין והצמידה לצווארו של הנהג ודרש ממנו לתת את כספו.

הנהג ניסה לחמוק מאחיזת השותף ולהשתחרר מחגורת הבטיחות, אך אלקשכר אחז בידו והסיט את המונית לשוליים. אל קשכר גם שלף סכין וניסה לקרב אותה לצווארו של הנהג, אך זה הדף את הסכין באצבעותיו ונחתך. כמו כן נדקר בעת המאבק בגבו. בינתיים התקרב רכב אחר למונית, ושני השודדים קפצו ממנה ונמלטו, והשאירו את הנהג פצוע ושותת דם. הוא פונה לבית החולים, ונזקק לטיפול רפואי.

כתב חדשות דימונה

באולם אשכול פיס בדימונה יתקיים היום ערב פתוח המוקדש כולו לטיפול בתופעת הניצול התעסוקתי של בני הנוער בעיר

שלושה בני נוער, תושבי הנגב, החליטו לשבור שתיקה ולהילחם נגד תופעת הניצול התעסוקתי של בני הנוער בעיר דימונה.

עדי ינקו מבאר שבע, אפרת לוי מדימונה, וירון אזולאי מדימונה, עברו בלמעלה מ-100 בתי עסק בעיר ובדקו את תנאי העסקה של בני הנוער. כמו-כן, הם ערכו שאלון אותו הפיצו ליותר מ-600 בני נוער על-מנת לברר את גודל הבעיה בעיר. התוצאות הראו, כי רק 10 מתוך 100 בתי העסק שנבדקו מכירים את החוק ומקפידים לשלם לבני הנוער העובדים את המגיע להם.

לדברי השלושה, תלמידי כיתה י"א, תמיד יהיו אנשים שיינסו לנצל ולגנוב. השאלה אם אלו שפועלים על-פי חוק והוגנים ייזכו להערכה שמגיעה להם.

כחלק ממהלך כולל שהם מובילים בעיר, יתקיים הערב (ה', 15.5.08) בשעה 19:30 באולם אשכול פיס בדימונה, ערב פתוח המוקדש כולו לטיפול בבעיה.

10 בתי העסק שמכבדים את החוק, יזכו הערב להערכת ראש העיר, מאיר כהן, יפורסמו בעיתונות המקומית ויומלצו לתושבי העיר כמקומות מועדפים לקניה.

"אנחנו באים לחזק את הטובים, לפרסם את בתי העסק שלא מנצלים בני נוער, לספר לנוער מה הזכויות שלו ולעודד אותם לקנות ולעבוד במקומות שמכבדים את החוק", אמרו השלושה.

בערב ישאו דברים ראש העיר, נציגי המעסיקים, נציגי הנוער, ה"מחדשים" של תנועת הנוער העובד והלומד ובני נוער. את הערב יחתמו להקת אספירין, שיר ביטון מכוכב נולד ולהקת מילקספוט.

אלי חיון

ביום שני השבוע, בביתה של הקשישה ה. הערירית נותק החשמל. (בכוונה אני לא מפרסם את זהותה של הקשישה ולא את כתובתה ע"מ שלא תהיה במעקב ע"י פורצים נוספים) מייד התקשרה לחברת החשמל וביקשה לדעת מדוע נותק החשמל בביתה שהיא זקוקה לו להפעלת בלוני החמצן לנשימה, וללא החמצן לא תוכל לחיות.

עובד חברת חשמל שהבין שאין להשאיר קשישה ללא חשמל הגיע מייד לביתה וגילה שמישהו בזדון חתך את חוטי החשמל במונה בארון שבחדר המדרגות, והוא חיבר אותם מחדש.

למחרת נותק הטלפון של בזק, וה. התקשרה לבזק ומייד הטכנאי הגיע לביתה וגילה שבארון של בזק נחתכו חוטי הטלפון של אותה הקשישה ואין לה קשר עם המשפחה.

ה. התקשרה למשטרה ומייד הגיעה ניידת והשוטרים בדקו החבלה בביתה של הקשישה.

יש להניח שאותו "מחבל" ידע טוב מאוד מהו עושה וציפה שהקשישה שחיה לבדה תצא מביתה לבדוק את ארון החשמל או ארון של בזק, על מנת לתקוף אותה ולשדוד אותה.

מומלץ לכל הקשישים, שאין לפתוח לשום אדם שדופק אצלכם בדלת וגם אם הוא בעל מקצוע שבא לתקן כל דבר בביתכם אם לא אתם שהזמנתם אותו.

לפתוח רק למי שאתם יודעים וציפיתם לבואו וכך תמנעו מתקיפה ומאלימות וגם להיות צמוד ללחצן מצוקה .

כתב חדשות דימונה

לפני ששים שנה, ב- 14 במאי 1948, הכריז דוד בן גוריון בתל אביב על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל

25 שנה לאחר מכן צילם קלוד לנדצמן את הסרט "למה ישראל" שמציג מדינה קטנה ותמימה עם תקוות ושסעים שבשפה רכה מציגה גם דברי תוכחה

הסרט הראשון שביים קלוד לנצמן היה "למה ישראל", אותו צילם בישראל בשנים 1972 - 1973. הסרט צנוע במונחים לנצמנים, רק 3 שעות לעומת "שואה" שאורכו 9 שעות, אבל שלוש השעות האלו מהוות את אחד המסמכים הקולנועיים המרתקים שנוצרו על החברה הישראלית.

לנצמן הוא יוצר סרטים חכם. הוא מתחיל את הסרט עם נאראטיב ציוני קלאסי ואז ממשיך כשהוא פורם אותו אט אט, לא על מנת לנתץ אותו, אלא על מנת לעשות לו "פרובלמטיזציה". וכך אנחנו רואים לפתע את הפנתרים השחורים מוקפים ילדים נלהבים ומדברים על כך שישראל היא מדינה גזענית, אבל מוסיפים שהם בניגוד לשחורים בארה"ב לא רוצים לצאת נגד הלבנים אלא להשתלב בהם. בסצנה הבאה מופיעה חבורה של יהודים יקים שמדברים בגאווה על כך שיהדות גרמניה היא האליטה שפיתחה בארץ את החינוך, האוניברסיטאות, הצבא, החקלאות ומה לא.

סצנה אחרת מביאה את סיפורו של צעיר רוסי שמגיע עם משפחתו כציוני נלהב ומבקש לגור בערד, שנמצאת בחיתולי הבניה שלה, כדי שיוכל לתרום מעצמו על מנת לבנות ולהבנות. אלא שחודש לאחר מכן כשלנצמן חוזר לבקר אותו בביתו החדש בערד, הצעיר כבר מתעב את ישראל. הוא מתלונן שבעוד שברוסיה קראו לו יהודי, כאן קוראים לו רוסי ומכריז שהבין שישראל היא הרפובליקה ה-16 של ברה"מ: בעוד בברה"מ חייבים לומר "אני שמח להיות רוסי", כאן חייבים לומר "אני שמח שיש לי פספורט ישראל, אני שמח להיות ישראלי".

לנצמן מאזן את הסצנה הזו כשהוא מבקר בדימונה ונפגש עם "הסבא של דימונה", אחד מהאנשים שהיו בין 36 המשפחות הראשונות שנזרקו על פי הרגשתו ב-1955 באמצע המדבר על מנת להקים את דימונה. לדבריו הסוכנות היהודית שיקרה להם בנמל חיפה שהם נוסעים לעיר ששמה דימונה, 15 דקות מחיפה. שבע שעות הם נסעו מחיפה ושמונה שעות נוספות חלפו עד שהסכימו לרדת מהמשאיות, באמצע המדבר, בעיר נטושה שנקראו להיות הראשונים ליישבה, ללא מים ואור, שעות ספורות לאחר שירדו מהאוניה. אלא שאחרי כמה שנים, בזמן בו צולם הסרט, אומר "הסבא של דימונה" כי לא יחליף את דימונה בעבור שום מקום אחר בעולם, אפילו לא מונאקו שבה ביקר לפני שנה.

אלי חיון

השבוע נפגשו נציגי הנכים והגמלאים שמעון אסייג וחיון אלי בלשכתו של השר רפי איתן ממפלגת הגמלאים בירושלים.

האווירה הייתה מאוד נעימה והשר רפי איתן התעניין בנעשה בדימונה והתחייב לשלוח את השר בן עזרי שר הבריאות לבדוק את מצב רופא תורן בעיר וגם לבדוק את מצב מגן דוד אדום על מחסור באמבולנס אט"ן .

שמעון אסייג ייציג את בעיות הרפואה בעקבות הפגנת ענק שהייתה ויבקש פתרונות בנושא בנושא אי סדרים בשעות הפתיחה.

אסייג ידרוש את הטוב ביותר למען הנכים והגמלאים.

דובר צה"ל

אירועי יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל יכללו השנה מפגן מיוחד של צה"ל הכולל משט ימי, טיסות מעל רחבי הארץ וצניחות של מאות צנחנים במוקדי החגיגות השונים ברחבי ישראל. כמו תמיד, גם השנה המפגן, שייערך במהלך יום חמישי, יציג את יכולתו ועוצמתו של צה"ל באוויר, בים וביבשה

יום העצמאות ה-60 של מדינת ישראל ממשמש ובא וצה"ל נערך בכל כוחותיו: ביום חמישי ייערך כמו כל שנה מפגן נרחב הכולל משט ימי, טיסות מעל שמי הארץ וצניחות של מאות צנחנים מישראל ומהעולם.

צניחות ייערכו באצטדיון דימונה בין 14:00-13:30.

מלבד מופע הצנחנים, חיל האוויר יערוך ברחבי המדינה שורה של מטסים שונים ומעל הערים ברחבי ישראל יעברו במהלך שעות הצהריים מטוסים ומסוקים רבים.

מהשעה 12:30 ועד השעה 14:00 יחלפו המטוסים בזה אחר זה מעל הערים הבאות: באר-שבע, ירוחם, דימונה, ערד, בית-שמש, ירושלים, בית שאן, עפולה, נצרת, טבריה, קצרין, צפת, כרמיאל, נהרייה, חיפה, נתניה, תל-אביב, אשדוד, אשקלון, שדרות, נתיבות ואופקים.

כתב חדשות דימונה

תושב דימונה בן 61, קפץ אל מותו מהקומה החמישית של מלון בריזה באילת.

תושב דימונה בן 61, קפץ בשעות אחר הצהרים מהקומה החמישית של מלון בריזה באילת. מצבו של האיש הוגדר תחילה כבינוני ומאוחר יותר הוא נפטר מפצעיו.

בעקבות דווח שהגיע למד"א אילת על אדם שנפל מהקומה החמישית במלון, הוזעק למקום אמבולנס. צוות האמבולנס טיפל באיש בשטח. הוא הועבר לבית החולים "יוספטל" באילת לקבלת טיפול, שם נפטר מפצעיו.

דובר ממשטרת אילת - סגן ניצב איתן גדסי מסר כי אין חשד לפלילים.

שלום בר אבי.

באולם מלא מפה לפה כולל ישיבה במעברים, על הבימה הורכבה תפאורת עיר דוד בידי האומן אבי נחמיאס ואביו רחמים, סייע בידם במשך ימים רבים מקס סיוון מנהל אשכול הפיס, הבימה זכתה לשבחים רבים הן מהמתמודדים, הן מהשופטים ובעיקר מהמנחה דר' אבשלום קור.

ראש העיר מאיר כהן אירח במהלך היומיים האחרונים את המתמודדים הצעירים מ 37 מדינות, הוא טייל איתם והדריך אותם בסיורים ברחבי הנגב, וכמובן סיור ארוך וממצא בעיר. בשורה הראשונה באולם ההיכל ישבו נכבדי העיר והרבנים הראשיים, חברי ארגון ההורים העירוני והיושב ראש של הארגון, חברי מועצת העיר, סגן ראש העיר עופר טלקר, ויושבת ראש נעמ"ת מחוז דרום מרינט וקנין.

את החידון תיעדו בשלושה מצלמות צלמי מרכז תקשורת, מקסים אמזלג, כותב שורות אלו ואדיר וישראלה בוגרי תלמידי מגמת התקשורת של תיכון זינמן, בליווי צמוד של המורה לקולנוע שמעון בן שמחון. את החידון הנחה זו השנה ה 24 דר' אבשלום קור. שר הביטחון אהוד ברק התכבד לשאול את השאלה המרכזית בחידון בשלב השאלה הזהה, רוני תורג'מן איש עסקים דימונאי וחבר המועצה המייעצת הצמודה ללשכת ראש העיר היה בין השופטים.

החידון חולק למספר שלבים ובין שלב לשלב הופיעו חברי התזמורת הצבאית של הרבנות הצבאית הראשית, אומן אורח היה האומן הדימונאי שריגש את כולם בשיריו איתן סלומון הצעיר שזכה למחמאות מפיו של המנחה דר' אבשלום קור. במקום הרביעי הגיע שמואל לודנר מצרפת, במקום השלישי הגיע נעמי קלטמנאן מאוסטרליה, ממכסיקו הגיע למקום כסגנית שנייה רחל אסס, דובי דב נדח מרדכי הגיע כסגן ראשון והוא מארצות הברית, וכלת החידון העולמי לנוער יהודי בתפוצות תשס"ח רבקה וויטי מקנדה. דימונה רושמת היום היסטוריה והייתה שותפה מלאה לחגיגות העצמאות ה 60 למדינת ישראל באירוח החידון. על הפקת האירוע ואירוח המתמודדים מארבע כנפות תבל, כולל אירוח מרגש ומפגש תרבויות יהודי ציוני בתיכון "ליהמן", בסיורים המודרכים, ובהובלת המשתתפים ואירוח השופטים היה מאיר חזן מנהל אגף התרבות והצעירים של עיריית דימונה.

חלקים נרחבים מהחידון ישודרו בשבועות הקרובים בטלוויזיה הקהילתית בערוץ 98 בלווין והן בהוט.

שלום בר אבי.

פמלייתו של שר הביטחון נחתה במתחם האצטדיון העירוני בדימונה במסוקו הצבאי של השר.

עם רדתו מהמסוק אמר שר הביטחון אהוד ברק בהתייחסות ראשונה לערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

"אני מחבק את המשפחות השכולות ומחזק את ידיהם, אין מילות ניחומים, ואין נחמה אל מול האובדן". השר ברק הוסיף ואמר: "מלחמת העצמאות של מדינת ישראל לא הסתיימה אנו נאבקים על קיומנו בכל החזיתות, בחזית הביטחונית בגבולות הצפון והדרום, ובחזית הדיפלומטית מול החושך האירני וארגוני הטרור". השר ברק ייפגש בשעה הקרובה עם צמרת העירייה ועם ראש העיר מאיר כהן וממלא מקומו.

השר יסייר בדימונה והזמין את ראש העיר מאיר כהן לחוג במסוקו הצבאי לטוס מעל גבולותיה של דימונה כדי ללמוד על שטחה הטופוגרפי. מאיר כהן קיבל את ההזמנה והוא והשר יטוסו מעל העיר מייד בתום חידון התנ"ך העולמי לנוער בתפוצות שנערך בדימונה בשעה זו בהיכל התרבות בעיר.

שלום בר אבי.

במסגרת חגיגות העצמאות וציון 60 שנה למדינת ישראל דימונה נבחרה לארח את חידון התנ"ך העולמי לנוער בתפוצות בהיכל התרבות בעיר. החידון נערך בחסות שר הביטחון אהוד ברק הנוכח בשעה זו בדימונה ועורך בה סיור מקדים.

על בימת המתמודדים יעלו ויברכו יושב ראש המחלקה לחינוך יהודי ציוני בסוכנות היהודית מר' עמוס חרמון, יושב ראש הנהלת חידון התנ"ך העולמי קצין חינוך ונוער ראשי בצה"ל תת אלוף אלי שרמייסטר, נציג האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון מר' חגי הרצל, את הטכס ינחה הדר אבשלום קור, מר' מאיר כהן ראש העיר המארחת ישא דברים. מאחורי היוזמה כי דימונה היא תהייה העיר המארחת את החידון בו הזוכים יעלו לשלב הגמר שישודר בשידור חי בערוץ הראשון ביום העצמאות ביום חמישי בשעה 11:00 עומדים הגופים הבאים. משרד הביטחון, האגף הביטחוני חברתי, משרד החינוך, מנהל חברה ונוער, הסוכנות היהודית, המחלקה לחינוך יהודי ציוני, מפקדת קצין החינוך והנוער הראשי, הקרן הקיימת לישראל, האגף לחינוך חברתי, הרבנות הצבאית הראשית, המרכז העולמי לתנ"ך, וארגון נח"ת- נוער חובב תנ"ך. כל אלו בחרו בדימונה שתארח את השלב האחרון לפני הגמר של חידון התנ"ך העולמי. ראש העיר ומחזיק תיק החינוך מאיר כהן אומר למערכת "שער העיר דימונה":

"זו זכות גדולה שנפלה בחלקה של העיר לארח את שר הביטחון של מדינת ישראל בערב העצמאות ה 60 למדינת ישראל, ויום אחד לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שחרפו נפשם למות למען קיומו של העם היהודי ולמען המולדת. היום אני וחברי להנהגת העיר נסייר בעיר עם כבוד השר והוא יקבל סקירה ביטחונית חברתית ממני וממלא מקומי אלי בורנשטיין. דימונה נבחרה בזכות היותה עיר שוקדת ומקדמת חינוך וככלת פרס החינוך הארצי לשנה זו. אני לא רואה מקרה שנבחרנו, שקדנו, עמלנו, וטיפחנו דור מצוין והתוצאות והפרסים מעידים כאלף עדים על היותנו עיר שוחרת תרבות וחינוך, אני מברך את הנוער מהתפוצות בברכת ברוכים הבאים לדימונה, ראו כיצד תושבי דימונה עושים יום ביומו ציונות אמיתית בונים בה בית וסוללים בה כביש וכובשים את המדבר, אני מאחל להם הצלחה מכל לב ומתפלל ליום בו הם ובני משפחותיהם יעלו ארצה ויבחרו לגור בדימונה. בשם כל תושבי דימונה רבניה ונבחריה אני מאחל לכל הנבחנים הצלחה. אני רואה ערך עליון בקיומו המסורתי של חידון התנ"ך, אין עוד עם בעולם כולו הלומד את ספר החוקים שלו ונבחן עליו בכזו חדווה ובכזו כוונה מיוחדת המרגשת אותי כל יום עצמאות מחדש".

שלום בר אבי.

תלמיד נדקר בזרועו מסכין ששלף תלמיד אחר בבית הספר היסודי "עמי אסף".

אחרי מאמצים מרובים של מנהלת החינוך והרווחה, מחזיק תיק החינוך ראש העיר מאיר כהן, וארגון ההורים העירוני להלחם בתופעת האלימות, ולאחר מאבק בלתי מתפשר כולם יחד הצליחו להוריד את מפלס האלימות במוסדות החינוך ל - כמעט אפס אחוזים, ולשנות את האקלים הבית ספרי בכל מוסדות החינוך בצורה מעוררת התפעלות. ביום שישי האחרון בא בית הספר היסודי ע"ש "עמי אסף" וריסק לכולם את הסטטיסטיקה בפרצוף. ביום שישי האחרון אספה קרובת משפחה את בנה ואת בן דודה בסיום יום הלימודים. התלמיד שהוא קרוב משפחתה של הנהגת התיישב לצידה וזו הבחינה בכתמי דם על חולצתו. לשאלתה כיצד הגיעו כתמי הדם? השיב הילד הלומד בכיתה ו' כי זה היה תוך כדי ניסיון כושל שלו לטפס על גדר בית הספר.

מניסיונה בשירות המשטרה והביטחון הבחינה הדודה כי מדובר ב "שקר לבן", והחלה לשוחח עימו בנחרצות על מנת לדובב אותו ואמרה לו כי היא אינה "קונה" את הסיפור, ועליו לומר את האמת. הנער שאינו מורגל בלשקר נשבר בפני הדודה וסיפר לה כי נער אחר בן גילו הציק לו ותקף אותו בסכין ודקר אותו בזרועו. הדודה המבוהלת שמרה על קור רוחה למרות הדם הניגר מזרועו של בן משפחתה ופנתה בו במקום לרכזת ההסעות של בית הספר וביקשה ממנה כי היא תערוך חיפוש בתיקו של הילד החשוד בדקירה כדי למצוא את הסכין, וזאת בתקווה למצוא את הסכין בה בוצעה העברה, וכדי למנוע ממנו לשוב על מעשהו. משהניסיון לא עלה יפה מיהרה הדודה להביא את הילד הנדקר אל הוריו ולדווח להם על הדקירה. ההורים בתום שיחת הרגעה עם בנם ולאחר שווידאו כי בנם דובר אמת והדיווח נשען על עדי ראייה מיהרו באותו היום ודיווחו למנהלת בית הספר על האירוע, ואמרו לה כי הם רואים בחומרה את אירוע הדקירה שאירע בתוך שטח בית הספר. גרסתו של הנער שבאורח נס נפצע קל מאוד בזרועו נבדקה והוא נמצא דובר אמת.

המקרה דווח לתחנת המשטרה ולסגן ניצב משה איבגי מפקד התחנה בעיר וזה החליט לפתוח בחקירה פלילית מקיפה כדי לבדוק את נסיבות הדקירה בבית הספר. חוקר ילדים שעודכן בפרטים תוך שעות ספורות הוזעק ביום ראשון לבית הספר והחל לגבות עדויות.

אחת האמהות שוחחה עם מערכת החדשות של "שער העיר דימונה" ואמרה לנו: "מדובר אומנם בבית ספר עם סף אלימות מאוד נמוך עם אפס סבלנות וסובלנות ובעיקר אפס סלחנות לכל סוג של אלימות, ובהחלט מדובר באירוע נדיר בבית הספר הזה, אך מחשש להתנכלות של מספר חבריו של הנדקר לבני החלטתנו אני ובעלי שלא לשלוח אותו לבית הספר, עד אשר יעבור זעם.

ולעצם המקרה, לא יכול להיות לעולם מקרה כזה חמור ואנו ההורים נעבור לסדר היום. הסכין אכן פגעה בזרועו של הילד ולמזלי הרב פצעה אותו באורח קל מאוד. אך למרות זאת אני שואלת את עצמי שאלה קשה שאין לי תשובה עליה, אם חלילה הילד היה מזיז את זרועו והסכין הייתה פוגעת וננעצת בחזה?? וחס וחלילה היינו מאבדים ילד? אז מה היה קורה? מה כבר היו אומרים להורים?? ומהצד השני אני חוששת גם לעתידו של הדוקר, האם הוא יקבל טיפול מונע? אני דורשת מהנהלת בית הספר וממשרד החינוך ומאגף מנהלת החינוך בעיר לפתוח בחקירה ממצה של האירוע ולהפיק ממנו לקחים. אסור לעבור לסדר היום כאילו לא אירע דבר. אני גם מצפה ממר' שמעון אסולין יושב ראש ארגון ההורים בעיר שיכנס לעובי הקורה ויכנס את ועד ההורים העירוני לדיון דחוף בנושא הזה". במשרד החינוך אמרו כי הוגשה אליהם תלונה והם בימים הקרובים ישלחו צוות בדיקה מטעמם לבדוק את פשר התקרית החמורה. במשרד אמרו כי הם רואים בחומרה רבה את האירוע, ומה עוד שמדובר בילדים קטינים בתוך בית ספר יסודי בלב העיר. גם המשטרה לקחה על עצמה לחקור ביסודיות את פרשת הדקירה ולמרות הגיל הצעיר של המעורבים בפרשת הדקירה, והם יעשו מאמצים גדולים להגיע למסכנות ולטפל בפרשת הדקירה במלא החומרה.

בשל גילם הצעיר של המעורבים בפרשה יוחלט ככל הנראה בתום החקירה להעביר את הטיפול לידי מנהלת הרווחה של העירייה שם יתבקשו עובדים סוציאליים להיכנס לעובי הקורה, ולהמשיך את הטיפול. יו"ר ארגון ההורים העירוני מר' שמעון אסולין ששוחח על הפרשה עם ראש העיר מאיר כהן המחזיק את תיק החינוך, וכן עם מר' משה נחום ראש המנהלת לחינוך ורווחה, וכן עם ההורים של התלמיד הנדקר, ואומר: "לאחר שיחה עם מאיר כהן ומשה נחום מקובלת עלי גישתם כי הם ייצמדו לראיות אותן תציג בפניהם המשטרה, הם ישוחחו עם מנהלת בית הספר הגברת כוכבה אסרף, וכן ישוחחו עם ההורים של כל המעורבים.

רק לאחר קבלת הראיות וסיום הבדיקה של המשטרה יוחלט איך להגיב. זו בהחלט נקיטת שיטת עבודה המקובלת עלינו בוועד ההורים, אנו נקבל מידי הגורמים המוסמכים את תוצאות החקירה וגם אנו נגיב בהתאם לתוצאות הבדיקה. אנו לא נמהר במסקנות אלא נדרוש לא רק החמרה בענישה אלא גם דרכי טיפול הולמים, ולא מתלהמים". כאן המקום לציין כי העיתונות המקומית בחרה שלא לדווח על המקרה מסיבות שונות ומשונות. מערכת "שער העיר דימונה" לאחר התייעצות בחרה לפרסם את פרטי האירוע כולו כולל שמו של המוסד החינוכי כדי להרתיע ובעיקר כדי לשמור על זכות הציבור לדעת. אין המערכת באה לשפוט ולהחליט מי אשם ומי לא. אלא ממלאת את תפקידה ככלי תקשורת ראשי ועיקרי בעיר שעושה רבות להלחם בכל תופעות האלימות ולהוקיע אותם. לא תמצאו כאן את תגובתה של מנהלת בית הספר וזה בשל העובדה כי למנהלת אסור להתראיין. מאחר והיא כפופה למערך הדוברות של משרד החינוך במחוז הדרומי. אך אם יבחר בית הספר לשלוח את תגובתו לכתבה זו אנו נשמח לפרסם כל תגובה שתגיע למערכת. שמות התלמידים לא פורסמו בשל היותם קטינים והחוק אוסר את זיהויים.

כתב חדשות דימונה

התובעים מעריכים את הנזק שנגרם לתושבי דימונה כתוצאה מהזיהום בכ- 234 מיליון שקל

כלל תעשיות והשקעות (מקבוצת אי.די.בי) דיווחה הבוקר כי כיתן תעשיות טקסטיל בע"מ ("כיתן"), הודיעה לה אמש כי הוגשה נגדה תביעה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית, בגין זיהום אוויר במעלה הממוקם בדימונה.

בדיווח שנמסר על-ידי כיתן, הטענות העולות בתביעה הן על חריגה מן התקן בפליטות מזהמים לאוויר במפעל כיתן הממוקם בדימונה. בנוסף צוין כי התובעות מבקשות מבית המשפט פיצוי כספי בגין הפגיעה באוטונומיה של הרצון והעמדה בסיכון בריאותי וכן כי כיתן תעמיד קרן למטרת השגחה רפואית.

עוד מסרה "כלל" כי התובעות מעריכות את הנזק שנגרם, עד למועד הגשת הבקשה, לתושבי דימונה כתוצאה מהחריגה, בכ-234 מיליון שקל.

יוזכר כי, במהלך הרבעון הראשון של שנת 2004 הוגש נגד כיתן וחלק ממנהליה כתב אישום בבית משפט השלום בבאר שבע על ידי המשרד לאיכות הסביבה. כיתן נתבעה בגין הפרה ואי קיום תנאי רישיון העסק שברשותה לגבי מפעלה בדימונה וכן בשל הפרה של הוראות שבדין הקשורות בזיהום הסביבה, בזיהום אויר והזרמת שפכים.

בחודש אפריל 2008 הורשעה כיתן בעבירות שפורטו בכתב האישום. במסגרת הסדר טיעון שבו הודתה כיתן בעבירות האמורות, הוטל על כיתן קנס בסך של 450,000 שקל וכן הוטל עליה לעמוד בתוכנית שיפורים מוסכמת.

מחברת כיתן נמסר כי היא לומדת את התביעה וכי אין באפשרותה להעריך, בשלב זה, את סיכוייה או את השפעתה האפשרית על כיתן.

מאת: שלום בר-אבי.

הנער שהפך ל מ"פ בצנחנים, התקבל לעבודה במתנ"ס בדימונה כרכז נוער עירוני עזב את דימונה לטובת לימודי משחק בארצות הברית, וכיום מצליח על בימות התיאטרון של ברודווי. קבלו דודי גוזלן מדימונה.

מה שהתחיל כאהבת ילדות למשחק על במה וריקודים מול המראה בחדר השינה של ההורים, חיש מהר הפך לרצון עז להפוך לשחקן מצליח. השירות הצבאי הקרבי איים לשבש לנער הצעיר את התוכניות, הוא לא וויתר על שירות צבאי קרבי מלא כולל למעלה משנתיים בקבע, הוא יצא לאחר מסלול מתיש בסיירת הצנחנים לקורס קצינים וחזר לגדוד לפקד עליו בתפקיד מ"פ. הוא שירת תחת אש גם ביהודה ושומרון חברון ובלבנון.

הוא בוגר תיכון "ליהמן" סיים בהצטיינות הוא הבן של בבר וחנה גוזלן ובחממה הביתית גדלים צחי, עדן, ותמר בת הזקונים. דווקא ההורים לא באים מתחום המשחק, האבא עובד כאיש אחזקה ברותם דשנים ואיש סיכה בציוד מכני כבד, חנה מנהלת לשכת מנכ"ל "אפסילור", בפרק תמ"ד. דודי יצא שונה מאוד, הוא הבדחן והחקיין המשפחתי, בכל כינוס משפחתי דודי הוא כוכב הערב. אך לצד ההתבדחויות והפן הליצני שלו דודי הוא איש רציני מאוד. הוא פרפקציוניסט ושואף לשלמות, כל משימה אותה הוא נוטל על עצמו הוא ממלא ביסודיות עד הסוף. כך בשירותו הצבאי וכך בלימודיו בארצות הברית.

עוד בהיותו בדימונה כולם זוכרים לו את ההפקות הענקיות על בימות היכל התרבות והמתנ"ס המקומי, ריקוד מושחת ופנטום האופרה היו הפקות מקור שלו והוא לא נח עד שאחרון הפרטים הכי דקים לא בוצעו בשלמות. במתנ"ס העירוני עדין זכורים לצוות עבודתו היסודית ונועם הליכותיו. כיום הוא עושה חיל בארצות הברית ומופיע עם שחקני תיאטרון מהטובים בעולם. מנכ"ל אופ-ברודווי לקח אותו תחת חסותו והפך להיות הספונסר של דודי גוזלן. רוברט דנירו יושב ראש הדירקטוריון נתן את בירכתו למהלך וכעט הוא פועל לטובת גוזלן להשיג לו ויזה של אומנים. הוא מימן את לימודיו בסיוע הוריו אך לצד הסיוע המשפחתי הוא עבד בתפקיד בטחוני רגיש באל על שבארצות הברית. את לימודי המשחק שלו הוא סיים בבית הספר היוקרתי של "לי-סטרסברג". כיום הוא קיבל תפקיד ראשי בהצגה השייקספירית הנרי ה6 והוא כמובן יהיה המלך הנרי. ההצגה מתוכננת לעלות ב9/6/2008.

לצד עבודתו כשחקן דודי לא שוקד על שמריו והוא שואף להגיע לתואר שחקן ובימאי. כולם יודעים שכאשר דודי מסמן מטרה הוא נח עד לכיבוש היעד.

להורים חנה ובבר גוזלן הפרידה והריחוק מהבן קשים מנשוא, הם ביקרו אותו בארצות הברית ובדרך עוד חשבו ההורים כי ינסו להחזיר איתם את הבן הביתה לישראל, לדימונה. ומי לא רוצה את ילדו לצידו? שאלו ההורים. אבל כאשר ראו את ההצגות שהוא מככב בהם, כאשר ראו את האהבה של אנשי המקצוע לבנם, כאשר ראו אותו לצד אגם רוטברג, הם הבינו כי דודי מצא את ייעודו בחיים, רק בארצות הברית הם הפנימו מה באמת דודי אוהב באמת לעשות. הכי קשה זה לאחות תמר הקטנה היא הכי מתגעגעת ומספרת בהתרגשות: "אני יודעת שאח שלי הוא שחקן מפורסם בארצות הברית אבל בשבילי הוא אח שלי הגדול שאני מאוד מתגעגעת אליו אז כל הזמן כאשר בא הגעגוע ללב שלי אני לוקחת את סט המכתביות שהוא קנה לי בארצות הברית כאשר היינו ביחד שם ואני מחבקת אותם ומרגישה כאילו אני מחבקת את דודי".

בארצות הברית בקרב הקהילה האמריקנית יוצא עיתון על בסיס יומי בשם "ידיעות אמריקה". למערכת "השבוע החדש" הגיע עותק מהעיתון, הצצה חטופה בעיתון מעבירה בנו צמרמורת, דודי גוזלן שמתראיין שם לאחת מהעיתונאיות הנחשבות בתחום הקולנוע אומר לה כך: "לעולם לא אשכך את המקום ממנו אני באתי, אני בן דימונה והתחלתי על בימת המתנ"ס המקומי, חלפו להן רק שנתיים מאז שעמדתי עם התלמידים שלי על הבימה בהצגה "ריקוד מושחת", והיום אני על הבמה בברודווי אני אוהב את דימונה ומרגיש הכי דימונאי שבעולם". לצד שייקספיר דודי מככב בעוד מחזה ענק העוסק איך לא בסיכסוך היהודי ערבי- ישראלי פלסטיני אם תרצו. וכמובן דודי הוא הכוכב הראשי במחזה הזה. את המחזה הזה ראו בני משפחתו שנסעו במיוחד לארצות הברית לראות את הבן בין הנוסעים היו ההורים, שלושת האחים, דודתו ובת דודתו. כאשר העיתונאית שאלה אותו ממה הוא הכי מתרגש הוא השיב לה: "הכי מרגש שבעולם שהמשפחה שלי מדימונה באו במיוחד לראות אותי על הבמה". על הפחד שבהתבוללות הוא משיב: "אני בדימונה קיבלתי יסודות חזקים מאוד של יהדות, אני בטוח ביהדותי ובאמונתי, אני מעריך את היהדות ושומר מאוד על המסורת, בערב שבת נרות דולקים ובערבי חג אני מגיע לבית הכנסת". העיתונאית האמריקנית שואלת אותו: "אז ארצות הברית הרוויחה עוד שחקן מוכשר?"

דודי גוזלן מפתיע אותה בתשובה מרנינה ומרגשת במיוחד: "ישראל הרוויחה שחקן מוכשר לאחר שאצעד על השטיח האדום בטקס האוסקר ב 2010 אני חוזר הביתה לישראל לדימונה, שם אעניק ואתן מכל מה שלמדתי למען הדור הצעיר הגדל בדימונה, הם חייבים ללמוד לעוף גבוהה לכוון הכי רחוק ולהצליח אני אהיה חלק מהחלום הישראלי שלא רק שואף להצליח אלא גם מקיים".

שלום בר אבי.

ראש צוות רווחה דרום של עיריית דימונה הגברת אוחנה נחמה פונה בקריאה נרגשת למציאת פתרון הולם עבור ילדים שכל עולם חרב עליהם.

נחמה פונה לדימונאים בכאב רב: "אני פונה לתושבי העיר בפנייה נרגשת, בבקשה לסייע לנו באיתור וגיוס, של משפחה אומנת למשימה מיוחדת ומרגשת. בדימונה מתגוררת משפחה מקסימה ומיוחדת במינה בה אם חד הורית מגדלת את שלושת ילדיה.

מדובר בשלישיה של ילדים מקסימים ומיוחדים בני 10 וחצי ועוד ילדה בת 4. האם, כבת 40, מתמודדת מזה מס' שנים עם מחלת סרטן קשה מאוד, כבר למעלה משנה, בחודשים האחרונים חלה הידרדרות קשה במצבה והיא כיום עוברת טיפולים כימותראפיים ארוכים וקשים אשר מכלים את כוחותיה. למשפחה זו, אשר עלתה לפני מס' שנים מארגנטינה, אין בדימונה כל מקורות תמיכה פרט לשירותי הרווחה וארגונים וולונטריים ואנשים פרטיים, ללא משפחה או הורים, אחים או דודים שיוכלו להוות משענת להיתמך בהם בזמן הטיפולים, כיום נאבקת אישה אצילית זו במחלה הקשה לגמרי לבדה... לאחרונה התגבר הצורך למצוא פתרון לילדי המשפחה סידור בצורת משפחה אומנת.

אנו מחפשים משפחה שתסכים לאומנה של שלושה ילדים יחד שניים מהשלישייה, בן ובת בני 10 וחצי (השלישי בפנימייה) והבת הקטנה (בת 4) וזאת בתקווה כי נוכל לאפשר לשלושת האחים להישאר יחד, מבלי שנצטרך להפריד ביניהם בין משפחות שונות ובכך להוסיף סבל על סבלם, וקושי נוסף על מר גורלם... אני פונה לתושבי דימונה היקרים בבקשה לבדוק ולגשש ואולי כך תימצא המשפחה שתהיה מוכנה להתגייס לאומנה של שלושת הילדים היקרים הללו".

משפחות שימצאו מתאימים יוכלו לקבל פרטים נוספים על המקרה והמשפחה וכן לקבל הדרכה מקצועית אצל נחמה אוחנה, ראש צוות דרום, בטלפון: 6573178/9- 08

שלום בר אבי.

גם מזג האוויר הקריר, גם מיעוט האומנים ואיכותם הירודה, ומיעוט המשתתפים השנה שהיו במקרה הטוב כ מאתיים איש גרמו לתחושת אכזבה מחגיגות המימונה.

שום אומן בעל שיעור קומה לא הוזמן על ידי העירייה, גם אלו שנטלו חלק בחגיגות המימונה לא התעלו לרמה שהיה שווה לצאת מהבית או מהמנגל בחצר ולהגיע ליער השנה.

אוהל ראש העיר היה ערוך לקבלת הפנים המסורתית אך לא היו שם מבקרים רבים. כיסאות האירוח מול הבמה המרכזית ברובם נותרו ריקים. ברחבי היער נותרו מקומות רבים פנויים ומרוב עצים לא ראינו את החוגגים. מי שהפעם גרף מחמאות רבות היה דווקא קובי בן שבת שהיה ממונה על הסאונד וההגברה שהצליח להפיק מכל אומן שעלה לבמה את המיטב. עם אפס תקלות צומח בדימונה איש הגברה מהטובים שידעה העיר. אומנים מקומיים ולהקה מרוקנית מקומית לא היוו אטרקציה ובזמן המופע המרכזי של הלהקה המרוקנית "צלילי מרוקו היו מול הבמה פחות מ 20 איש.

מול אוהל ראש העיר נפתח אוהל גדול שפתח שולחן מימונה מרשים וזו הייתה הסנונית הראשונה והיחידה שהעידה כי דימונה נמצאת בימי מערכת בחירות. את האוהל הקימו מטה הנכים בראשותו של שמעון אסייג.

חברי מועצת העיר ונבחרי הציבור לא הגיעו ליער ובחרו להתעלם מהחגיגה הרשמית של העיר.

הממונה על החגיגות עמי אבוטבול הרגיש כי האומנים שהוזמנו לעלות על הבמה אינם מצליחים לספק את הסחורה והחליט לקצר את זמני המופעים. האומנים המקומיים חלי כהן ואיתן סולומן היו היחידים שלו ניתנה להם הזדמנות יותר איכותית הם היו עולים באיכותם הרבה יותר מכל אסופת האומנים שהגיעו לבמה המרכזית ולא הצליחו להרשים במיוחד או לסחוף עימם את הקהל. כאן המקום לשבח את המנחה שעתה ככל יכולתה להלהיב ולשלהב בצורה מקצועית ועניינית אך בשל מחסור חמור בחוגגים קידמת הבמה הייתה במשך

שלום בר אבי.

את המשמרת של יום שני לא ישכחו במהרה הכבאים שמעון פרץ ומשה אלקובי. שריפה רדפה שריפה והם עמלו שעות ארוכות לכבות ולשמור במקום השריפה שהגחלים הלוחשות לא יתלקחו שוב.

הכבאים הוזנקו לבית ברחוב השיבולים שם הם גילו כי מחסן פחי אשפה בוער ומאיים על ביתה של קשישה המרותקת לכיסא גלגלים. לשונות האש החלו חודרות לביתה והעשן איים לחנוק אותה. תוך כדי סיכון עצמי רב פרצו לבית הבוער אלקובי ופרץ, וחילצו את הקשישה המרותקת, בחילוץ הירואי ודרמטי במיוחד. למרבה המזל הודות לתושייתם של בכבאים היא חולצה ללא פגע.

משה אלקובי עלה על גג המבנה הבוער תוך סיכון חיו וכיבה את האש דרך רעפי המבנה שאיימו לקרוס. בעודם מכבים את האש ברחוב השיבולים הם מקבלים קריאה דחופה לכיוון יער הילד הצמוד למפעל "כיתן", אלקובי ופרץ ביצעו הערכת מצב מהירה והם גילו לחרדתם כי הם נמצאים קרובים מאוד לגדר המפעל וחששו מהתפשטות האש, מה שהיה הופך משריפת חורש לאירוע חומרים מסוכנים. תוך דקות ספורות הם שלפו את הציוד המתאים והחלו בביצוע כיבוי מהיר יעיל ומקצועי.

מי שחשב שהסכנה חלפה כנראה לא מבין את הלכי הרוח והגחלים. הכבאים ערכו סיורים שוב ושוב במוקדי האש וסיכלו תוך התזת סילוני מים כל אפשרות להתחדשות האש. הכבאים פרץ ואלקובי במהלך המשמרת האחרונה הוזעקו במהלך כל היום והלילה לעוד מספר שרפות וחילוצים. לצידם של הכבאים עמלו כונני מגן דוד אדום שהגישו סיוע מהיר ומציל חיים, הכוננים אורי אבטובול, מיכאל שוקרון, ורפי בן סימון הוותיק דילגו מאירוע לאירוע והגישו עזרה ראשונה מקצועית כמיטב מסורת מגן דוד אדום בדימונה.

שמעון פרץ כבאי וותיק ועתיר ניסיון אומר: "להערכתי לא מדובר בשריפה מקרית ביער הילד, זו רק רשלנות פושעת של מי שעבר במקום והשליך סיגריה בוערת, הרוח ליבתה את הגחל מהסיגריה ויצרה שריפה גדולה שללא צל של ספק לו לא היינו פועלים במקום בנחישות ובכמות משמעותית של מים היינו חלילה נדרשים לטפל בחומ"ס, בשל המרחק הקצר למפעל "כיתן" בכניסה לעיר. אני קורא לכל מי שנופש ביער, לכל מי שמסתובב באזור צמחיה להקפיד על כללי אש כי תמיד אנו יודעים איך פורצת שירפה, אך לצערי לעולם לא נדע כיצד היא תסתיים, מה יהיו התוצאות, והאם האש תגבה קורבנות בנפש".

שלום בר אבי.

את המשחק הזה מול צעירי רהט בדימונה לא ימהרו לשכוח. הסיבה? הם הצליחו לעשות כל פעולה שרק רצו, כל מהלך הלך להם, וניכר כי האמרה, "קשה באימונים קל בקרב" נכונה מאוד גם לגביהם. בסיומה של המחצית הראשונה הובילו דימונה 2:0.

במחצית השנייה הקונצרט הדימונאי נמשך והם כבשו עוד שלושער לרשת של צעירי רהט. הפעם ניתן לציין כי יתרון הביתיות לא בא לידי ביטוי אצל הקבוצה המארחת וגם השופט לא חשש לקבוע עברה ברחבה ולשרוק לבעיטת עונשין מ 11 מטרים. הקפטן חן בן שושן שהרגיש חוב מוסרי ולהחזיר נקודות לקבוצתו התייצב מול השוער ומהנקודה הלבנה הוא לא התקשה וכבש שער שבעבורו הוא היה חשוב מאוד למורל. אל חגיגת הכובשים הצטרפו דניאל בסטיקון, אורן חזן, ישראל רבוח, ומאור אמזלג. התוצאה הסופית היא כאמור 5:0 לדימונה. בשבת הקרובה הם יארחו בבית את ג'לג'וליה מהמקום ה 15 וינסו להשאר צמודים ככל האפשר לצמרת בתקווה למעידה של ערד כדי לנסות "לגנוב" את המקום השני.

שאול ברדה המאמן אומר: "ניצחנו אומנם את צעירי רהט אבל הראש שלי ושל השחקנים כבר בעיצומם של ההכנות נגד ג'לג'וליה בבית. כידוע דווקא הקבוצות הממוקמות בתחתית הטבלה באות לשחק עם יתר מוטיבציה ואסור להיות שאננים. הם נלחמים על חייהם בליגה ואסור לתת להם את ההזדמנות לכבוש שער מהיר, כי אז הם מסתגרים וקשה מאוד לשחק מול בונקר".

פטריק גדג' אומר: "הפעם ההכנות יהיו יותר מעמיקות זה מסוכן לשחק נגד קבוצה שנלחמת על הסיכוי להישאר בליגה, זו קבוצה קשה מאוד ובעלת יכולת התקפית מצויינת. רק חוסר מזל מיקם אותם במקום הלפני אחרון כך שאנו חייבים להיערך לקראת המשחק. אני קורא בכל לשון של בקשה מהאוהדים להגיע למגרש ולעודד יש לנו סיכויים טובים מאוד להעפיל ליגה והשחקנים ישמחו מאוד לקבל תמיכה מוראלית מהקהל הביתי".

כתב חדשות דימונה

התובעות הייצוגיות, אסתר דהן ושושנה אבו מדימונה, מציינות בתביעתן כי בעשרות בדיקות פתע שהתבצעו בארובות מפעל כיתן בדימונה, התגלו חריגות מהתקן הקבוע ברשיון העסק של המפעל.

החריגות היו בפליטות מזהמים מסוג גופרית דו חמצנית, תחמוצת החנקן וחומר חלקיקי מרחף בשיעור הנע בין עשרות למאות אחוזים מעל המותר בתקן.

לטענת התובעות הייצוגיות, המיוצגות על ידי עו"ד יוחי גבע, כיתן מזהמת את האוויר זה שנים. חרף התראות רבות והרשעה בכתב אישום שהוגש על ידי המשרד לאיכות הסביבה ב-2004, המפעל ממשיך לזהם את האוויר. בשל כך 33 אלף תושבי העיר דימונה נמצאים בסיכון חיים ממשי ומוחשי.

מהתביעה עולה כי בין הרעלים הנפלטים מארובות המפעל ניתן למצוא גפרית דו חמצנית - גז חסר צבע אך בעל ריח חריף. גז זה גורם להרגשת מחנק, יובש בפה, גירוי בגרון ועיניים דומעות, ונוצרים ממנו חלקיקי גופרה שחודרים לעומק דרכי הנשימה.

בנוסף, ניתן למצוא את תחמוצת החנקן החודרת לעומק דרכי הנשימה ועלולה לגרום לפגיעה נשימתית ולמחלות. תחמוצת החנקן גורמת להיחלשות הגנות הגוף נגד מחלות כמו דלקת ריאות, ונגד גירויים בריאות ובעיניים.

על פי התביעה, באוקטובר 2007 פירסם משרד הבריאות דו"ח מקיף שנערך ביחס למיפוי תחלואת הסרטן והמחלות הממאירות בישראל בחלוקה גיאוגרפית לנפות. על פי הדו"ח, החל משנת 2001 ועד לשנת 2005 תחלואת הסרטן והמחלות הממאירות באזור הדרום ובעיר דימונה עלתה ב-26% - יותר מכל אזור אחר בארץ.

לטענת התובעות הייצוגיות, בהיעדר ענישה מספקת, ומכיוון שמרבית המקרים של חריגות מתקנים לא מאותרים, קיים תמריץ לכל מפעל לחרוג מהתקנים ולהשיא את רווחיו, תוך הימנעות מנקיטה באמצעי זהירות שעלותם רבה. לגרסת התובעות, התביעה הייצוגית יכולה למנוע מצב דברים ולהפוך את הזיהום לבתי משתלם מבחינה כלכלית.

לדברי התובעות, "רק פיצוי משמעותי בסך מאות מיליונים יגרום למפעל כיתן, ולאחרים כמותו, לשנות את דרכיהם ולחדול מסיכון חייהם של תושבי אזור נפת דימונה בפרט, והנגב בכלל".

קבוצת התובעים הייצוגים הוגדרה כ-33 אלף תושבי דימונה המתגוררים בסמיכות לאזור הזיהום, אשר זכאים כל אחד, לטענת התובעות, ל-7,000 שקל פיצויים בשל פגיעה באוטונומיה והוצאות בשל השגחה רפואית.