דן בונבידה

בימים הקרובים ישלחו הפעילים מכתב ליו"ר מועצת הסניף, שמעון שטרית, בבקשה לכנס את חברי הסניף לדיון שלא מן המניין. על הפרק: בקשה ברורה ומנומקת להדיח את בני ביטון מראשות הסניף ולקיים בחירות מחודשות

עשרות פעילי ליכוד נפגשו ביום רביעי האחרון במועדון בויאקה בעיר לדיון פתוח בנושא התנהלות הסניף. זה זמן רב שבכירים בסניף קובלים על התנהלותה של ההנהלה, בעיקר בשנים האחרונות.

הפעילים טוענים כי מבדיקה של חוקת התנועה עולה שסניף הליכוד בדימונה אינו מתפקד בהתאם לנהלים. "אין בכלל מועצה ואין הנהלה מסודרת", הם אומרים. "תפקידים לא מאוישים, ואין התכנסויות תכופות". לדברי ציון אלמקייס, מוותיקי התנועה בעיר: "נמאס מההפקרות של אנשים שחושקים כך או אחרת. כל מי שיושב כאן לא רוצה כלום לעצמו, אלא לסניף, לתנועה ולדימונה".

בישיבה התלהטו הרוחות, וחברים רבים לא התביישו לשפוך את אשר על לבם. פעיל הליכוד אלברט אזולאי אמר בה: "שוב יו''ר הסניף מוליך אותנו שולל, ומתחת לאף מכניס לנו מועמד שאינו מהליכוד. יש חברים, והוא צריך להיות פתוח איתם ולהציג את הרעיונות באופן פומבי ודמוקרטי". גם חברים אחרים דרשו לכנס את הסניף לאלתר.

בימים הקרובים ישלחו הפעילים מכתב ליו"ר מועצת הסניף, שמעון שטרית, בבקשה לכנס את חברי הסניף לדיון שלא מן המניין. על הפרק בקשה ברורה ומנומקת להדיח את יו"ר הסניף, בני ביטון, מתפקידו, ולקיים בחירות מחודשות לתפקידי ההנהלה. אבי בן זיקרי, אחד השותפים למהלך: "אין כאן שום דבר אישי ואין לנו עניין להתלהם. מי שמאמין בעצמו, שיתמודד. גם זה חלק מהדמוקרטיה".

גורמים יודעי דבר מסרו כי ביטון פנה ליועץ המשפטי של העירייה בבקשה להניא את בן זיקרי מתוכניתו - זאת שבוע לאחר שביטון פעל בסתר, ללא הצלחה, בניסיון להדיח את עובדי העירייה, החברים זה שנים רבות בסניף. מרגע קבלת הפנייה יהיה לרשותו של יו"ר המועצה חודש ימים לכנס את חברי הסניף.

שלום בר אבי

מודיעין רב הצטבר על שולחנם של חוקרי הילדים בתחנת משטרת דימונה בינהם עדותה המפורטת של האחות, האחיינית אנשי מקצוע, ועדויות חסויות אחרות. בתום איסוף החומר הוחלט לעצור את הצעיר ולעמת אותו מול החומר שנאסף לכאורה נגדו.

עם מעצרו הוא נחקר הבוקר שעות ארוכות ובהתחלה אף ניסה להכחיש את המיוחס לו.הוא בהתחלה טען כי על רקע עיסוקו הקודם המשטרה מתנכלת לו.

אך משעומת מול חומר החקירה הרב שהצטבר נגדו נשבר הצעיר וקשר עצמו למעשים המיוחסים לו. בתום 24 שעות ממעצרו תבקש המשטרה מבית המשפט להאריך את מעצרו עד לתום ההליכים.

גורם בכיר מאוד במשטרה המעורב בחקירה אמר למערכת "חדשות שער העיר": "מדובר בעברות קשות ביותר, טרם סיימנו את החקירה למרות החומר המפליל הרב לכאורה שנאסף נגד הצעיר.

מדובר בחקירה מורכבת ורגישה. גבינו את עדותה של הקטינה אימה והאחות הבוגרת, ואנשים אחרים ועל פניו העדויות נראות אמינות מאוד. גם עדותה של הקטינה נבדקה מספר פעמים ואף היא נמצאת אמינה, הילדה נמצאת בסערת רגשות רבה, והופנתה לטיפול תומך.

במהלך החקירה הגענו (החוקרים- שלום בר אבי) אל מספר אנשי מקצוע שטיפלו בעבר בצעיר ובבני המשפחה וגם כאן החומר שנאסף מעיד על בעייתיות מסויימת נגד הצעיר.

הבוקר אכן עצרנו את הבחור ובעקבות התשובות שלו בחקירה החלטנו על פנייה לבית המשפט כדי לבקש את המשך מעצרו. לא מן הנמנע כי תוך כדי ימי המעצר נביא את החומר המגובש שלנו לפרקליטות ונמליץ על הגשת כתב אישום".

ההלם בבית משפחתו של החשוד לכאורה היה רב, למרות שישנם ידיעות המצביעות על כך שחלק מהמשפחה ידע על מעשיו של הצעיר. גם ידיעות אלו נבדקות על ידי צוות חקירה מיוחד שמינה מפקד התחנה סגן ניצב יוסי כהן.

מקור המקורב למשפחה יודע לספר כי זה מספר שנים חשדו בני המשפחה בצעיר כי הוא נוהג לצפות בסרטים פורנוגרפיים בנוכחות קטינים בני משפחה אך הפרשה "נסגרה בתוך המשפחה" תוך פנייה לגורם מקצועי לטיפול שספק רב אם הגיע אל סיומו.

לאחרונה פנתה הילדה בת ה 12 לאימה וסיפרה כי שוב אולצה לצפות בסרטים כחולים ביחד עם הדוד הצעיר. המשטרה לא מיהרה לעצור את הצעיר, והמשיכה בשקט באיסוף מודיעין נגד הצעיר והגיעו למספר אנשי מקצוע שטיפלו כאמור בעבר בחשוד. בתום איסוף חומר חקירה משמעותי ובעל חשיבות רבה המצביע על דפוס "התנהגות תוקפני מיני" לכאורה, של החשוד הוחלט על ביצוע המעצר, ומעבר מחקירה במישור המודיעיני למישור הגלוי. גם החשד כביכול שתוך כדי צפייה בסרט נגע לכאורה הדוד בילדה נבדק לעומק,

חקירתו של הצעיר נמשכת גם בשעה זו, עידכונים עד כמה שיתיר החוק בשל גילה של הנתקפת נמשיך לעדכן כאן אצלנו באתר "חדשות שער העיר".

מבזק חדשות של Y NET 

דן בונבידה

עד היום העבריים בדימונה חיים בסכנה יומיומית, בצפיפות איומה וקיימת סכנת התלקחות חמורה ביותר. בלחץ ראש העיר של דימונה, מסתמן פיתרון, המדינה תתקצב את הקמת השכונה החדשה של העבריים בארבעים מיליון שקל

לפני כחודשיים שיגר ראש העיר של דימונה, מאיר כהן, מכתב בהול לראש הממשלה ובו הוא מכריז כי אם לא ימצא פתרון למגורי העבריים, הוא מפנה את השכונה לאלתר. "הסכנה היומיומית גדולה ואיני מוכן ליטול אחריות לעניין", כתב ראש העיר במכתבו.

קרקע הוקצעה לפני ארבע שנים, אולם בעיות תקציביות ואי מתן אישורי משכנתאות לבני הקהילה, מנעו מהפרויקט לצאת לפועל. כל פמליית הסיור, שכללה את נציגי משרד האוצר, אנשי ראש הממשלה, מנכ"ל משרד השיכון ואנשי המחוז, הגיעה ביום שלישי שעבר לסיור בכפר הקהילה והזדעזעו לנוכח המראות. "הצפיפות היא איומה, סכנת ההתלקחות היא חמורה ביותר בכדי שנעצום עיניים", אמר נציג משרד רה"מ. בתום הסיור נערכה ישיבה בנוכחותו של נשיא הקהילה בן עמי קרטר.

עפ"י הסיכום, תתקצב המדינה את הקמת השכונה בארבעים מיליון שקל, אשר יכללו פיתוח, תשתיות, הקצאת קרקעות בכביש העוקף בין תיכון זינמן לשכונת ממשית. אנשי הקהילה יצאו בקרוב לארה"ב ויביאו מודל של בניית שכונה אמריקאית של בתים גדולים. חברי הקהילה ייהנו ממשכנתא בנוסח אגודה שיתופית, כפי שנהוג בקיבוצים. סיכום זה מהווה פריצת דרך משמעותית, אשר עשויה להביא לפתרון. חשוב להזכיר כי לעבריים הוצאו מספר אלטרנטיבות וראשי רשויות רבים חשקו בהעברתם אליהם, אולם בסופו של דבר הם נשארים בדימונה.

ליקט וערך: שלום בר אבי

יזם מפעל הסיליקט פימה פיינבלום, שהטבות שקיבל ממרכז ההשקעות עומדות במרכז חקירת מבקר המדינה, לא מבין מה רוצים מאולמרט: "לולא קיבלתי את אישור ממרכז ההשקעות היה ניתן לטען שאולמרט עזר לכי"ל להימנע מתשלום של 9 מיליון דולר"

"תאר לך מה היה קורה אלמלא קיבלתי את אישור ממרכז ההשקעות להקמת מפעל סיליקט. הרי היית מכין כתבה על הקשרים בין הון ושלטון, ואיך אולמרט עוזר לכי"ל להימנע מתשלום של 9 מיליון דולר". כך אומר אפרים (פימה) פיינבלום (75) לאחר שמצא עצמו בעיצומה של חקירה בעניין אישור שקיבל ממרכז ההשקעות להקמת מפעל סיליקט בדימונה.

לפי פיינבלום, העובדה שראש הממשלה אהוד אולמרט, בזמן כהונתו כשר התמ"ת האחראי גם על מרכז ההשקעות, נרתם להקמת המפעל - היא עניין מובן מאליו, מתבקש אפילו. אולמרט, לפי השקפתו, הציל אותו מציפורני בעלי אינטרסים שחברו נגד מפעל החזון שהוא חולם להקים.

"בשביל מה קיים שר? זו זכות וחובה שלו. אז מה אם עורך הדין שלי אורי מסר היה במקרה שותף לשעבר של ראש הממשלה? מסר בקיא בנעשה במרכז ההשקעות וחשבתי שהוא יוכל לעזור לי. אולמרט לא קיבל החלטה להעניק לי הטבות אלא ביקש תהיה הכרעה תוך חודש וחצי לפה או לפה".

הבעיה האמיתית היא המדינה

מתחילת שנות ה-90 מנסה פיינבלום להקים מפעל לייצור סיליקה - חומר גלם לענף הגומי הפלסטיקה ומזון לבעלי החיים. פיינבלום פנה לסיוע המדינה. תחילה הוכר "כמפעל מאושר" הזכאי לסיוע והחל בשיתוף פעולה מול חברת רותם השייכת לכי"ל. בהמשך, ביקשה רותם לצאת מהשותפות ומרכז ההשקעות ביטל את ההכרה במפעל.

השותפות בין רותם וסיליקט הגיעה לשולחנו של מאיר שמגר כבורר, שבפסיקתו התנה מתן הלוואה מרותם לסיליקט בקבלת אישור מחודש ממרכז ההשקעות עד שנת 2004. מכאן, התחיל פיינבלום במרוץ נגד השעון לקבל הכרה מחודשת.

פיינבלום טוען שההתנהלות מולו היתה נגועה בשיקולים לא עניינייים וכי המרכז לא הפסיק להערים עליו קשיים. אובד עצות, שכר פיינבלום ב-2003 את שירותיו של עו"ד אורי מסר ובסופו של דבר הסכים בדצמבר 2003 מרכז ההשקעות להכיר בסיליקט כמפעל מאושר.

הכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי הקרוב בגיליון 7 ימים של "ידיעות אחרונות"

מסכם וליקט מאמצעי התקשורת: שלום בר-אבי.

רגע לפני דו"ח וינוגרד, סופג ראש הממשלה מהלומה ממבקר המדינה: בדו"ח מיוחד, הנוגע למרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, פוסק לינדנשטראוס כי השר דאז ניסה לקדם את ענייניו של חברו ושותפו לשעבר, עו"ד אוריאל מסר. "עוזריו פעלו כזרועו הארוכה, מעורבותם בעסקה הייתה יותר מפעולה מינורית לטובת היזם". המבקר קובע כי בפרשה עולים חדשות פליליים וחשש לפגיעה בטוהר המידות. אולמרט תוקף חזרה: "המבקר רודף רייטינג, אין לי אמון בו".

"יש לראות במשנה חומרה את ניגוד העניינים שבו היה שרוי אולמרט, את התערבותו ואת התערבות עוזריו בפעולות שהן בתחום תפקידיהם וסמכויותיהם של הגורמים המקצועיים במרכז ההשקעות". זו השורה התחתונה מדו"ח חריף של מבקר המדינה בעניינו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, המתייחס לתקופה בה כיהן כשר התמ"ת בממשלת שרון. בתגובה לדו"ח, פרסם ראש הממשלה תגובה נדירה בחריפותה, הטוענת כי אין לתת עוד אמון במבקר, וכי מדובר באדם רודף פרסום. המבקר הגיש היום לכנסת ולראש הממשלה את דו"ח הביקורת שערך בפרשה בעניינו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בהקשר לחברת ת.ס תעשיות סיליקט בע"מ מפעל בדימונה. המבקר גם העביר בהתאם לסעיף 14 ג' בחוק את הדו"ח לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, כיוון שלדעתו עולה חשש למעשה פלילי. הפרשה שבדק המבקר נוגעת למיזם שביקש לאשר עו"ד אורי מסר, שותף לשעבר וחבר קרוב לאולמרט. הוא ביקש לקבלת מענקים ממשרד הששקעות של משרד התמ"ת עבור עסקים ולקוחות שונים, ובהם מיזם נדל"ני בדימונה. לפי החשדות שהתגלו, השר דאז קידם את המהלך - ואף נכח בישיבות שהתקיימו בנושא. הדו"ח אף מפרט כיצד פעל אולמרט לשינוי תנאים שקבעו הגורמים המקצועיים במרכז ההשקעות כדי להעניק הטבות ללקוחותיו של אורי מסר, ולדעת משרד מבקר המדינה היה על אולמרט שלא לעסוק בכך, ולכן פעל בניגוד עניינים אסור.

וכך נכתב בדו"ח:

"מדובר במפעל שקיבל ממרכז ההשקעות מעמד של מפעל מאושר ב-1992 וכפועל יוצא מכך - מענקים מהמדינה. לאחר חמש שנים, ב-1997, בוטל כתב האישור לאחר שהמפעל לא הוקם ותוכניתו, כפי שאושרה, לא בוצעה. רק המדינה נותרה ערבה לחובות של המפעל. אז, ב-2001 הגיש המפעל בקשה שנייה לקבל מעמד של מפעל מאושר, בקשה שלא נידונה אפילו עד שנת 2003, אז שכר היזם של המפעל את עורך הדין אורי מסר שמייצג גם את אולמרט בעניינים פרטיים ועמד בראש העמותה לבחירתו של אולמרט ב-1998 לראשות עיריית ירושלים. הוא גם היה שותפו במשרד עורכי דין".

בדו"ח המבקר נקבע:

"על אף השותפות העסקית בינהם בעבר, ולמרות הקשרים האישיים ויחסי העורך דין-לקוח בהווה, לא פסל עצמו מר אולמרט מלהשתתף באופן פעיל ואינטנסיבי, תוך קבלת החלטות, בהנחיית הצוות המקצועי שהיו לו הסתייגויות רבות ממפעל זה".

על פי המבקר, אולמרט פעל באופן ישיר כדי לקדם את ענייניו של מסר בתחומים אלו:

קביעת לוח זמנים לעבודת הדרג המקצועי בנוסף, המבקר כותב כי מינהל מרכז ההשקעות נתן לחברה כתב אישור למרות סימני שאלה רבים שהציבו אנשי מקצוע. זאת, תוך הגדלת סכום המענקים לחברה, בהיקף של מיליוני דולרים. האישור הסופי לתשלום המענקים ניתן למרות שלא נמצא לחברה שותף אסטרטגי בשיווק. מינהלת מרכז ההשקעות לא עמדה על קיום דרישות נוספות שהציגה לחברה, ובכך הגדילה את הסיכון הכלכלי שנטלה על עצמה המדינה. לדעת משרד המבקר, בנסיבות שנוצרו היה על אולמרט "למשוך את ידיו לחלוטין" מעיסוק בבקשה. בפועל, עוזריו - עובד יחזקאל ודורון שופן - "פעלו כזרועו הארוכה", לפי השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. "הם לא פעלו ממקור סמכות עצמאי, אלא רק מתוקף פעולתם בשם השר". עוד קובע המבקר כי הלחצים שהפעילו אולמרט ועוזריו לזירוז ההליכים, פניותיהם החוזרות ונשנות לאנשי מרכז ההשקעות, התוויית דרכי הפעולה מצידם ומעורבותם בעסקה היו "יותר מפעולה מינורית לטובת היזם". כדי להמחיש את חומרת הדברים בעיניו, מצטט המבקר את פסק-הדין שהתקבל בשעתו בעניינו של שמעון שבס, מי שכיהן כמנכ"ל משרד רה"מ יצחק רבין ז"ל: "טוהר המידות", נאמר באותו פסק-דין, "נפגע באופן מהותי כשעובד ציבור מפעיל את סמכותו השלטונית באופן שמסייע לידי קרוב... כאשר עובד ציבור בכיר מצוי בניגוד עניינים שכזה, הוא מקרין כלפי הכפופים לו וכלפי הציבור כולו את כישלונה של מערכת הציבורית, את שבירתם של הכלים הממלכתיים. כאשר ניגוד העניינים כולל גם היבט כספי, הוא מקרין את הקשר שבין הון ושלטון". לסיכום קובע המבקר כי קשריו של אולמרט עם עורך-דין מסר, ומעורבותו המכרעת של הראשון בעניינים שונים הקשורים בקידום הפרויקט, חרף ניגוד העניינים - כל אלה מעוררים חשש לפגיעה בטוהר המידות.

ראש הממשלה אהוד אולמרט מגיב במשפט אחד שאומר המון והכל: "המבקר רודף רייטינג, אין לי אמון בו".

תגובת ראש הממשלה אהוד אולמרט.
הביאו לדפוס: רוני סופר ושלום בר אבי

ומהי גרסתו של אולמרט לאירועים שחקר המבקר?

בדימונה, הוא אומר, "קם מפעל לתפארת, שאמור להעסיק מאות עובדים ולהעניק תעסוקה ורווחה לעיר". לטענתו, המענקים למפעל אושרו עוד בשנת 1992, יותר מעשור לפני שראש הממשלה כיהן בכלל בתפקיד שר התמ"ת, אולם בשל עיכובים ביורוקרטים והליכים משפטיים שהמדינה לא הייתה כלל צד להם, הם לא הגיעו ליעדם. לראש הממשלה, מדגישים בלשכתו, "אין ולא היה כל קשר עם יזם המפעל". היכרותו עם עורך-דינו, אוריאל מסר, "אין בה כדי למנוע ממנו למלא את חובתו המקצועית כשר".

רוני סופר

תגובה חריפה לדו"ח החריף בעניין מרכז ההשקעות: "התנהלותו של המבקר בעניין מרכז ההשקעות שברה שוב שיאים של חוסר מקצועיות ומשוא פנים". לגופו של עניין, מבהירה לשכת רה"מ כי אולמרט "מילא חובה ציבורית ומנע עוול גדול" כאשר קידם את הפרויקט בדימונה - וכלל לא היה צריך לפסול עצמו בשל היכרות עם בא כוחו של היזם. משרד התמ"ת: ההשקעה במפעל נעשתה בשקיפות

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מנסה למזער נזקים בעקבות הדו"ח החריף של מבקר המדינה בעניין מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת: "הוא איבד את אמונו במבקר המדינה, ולפיכך לא היו לנו כל ציפיות מן המבקר גם בעניין זה", אומרים בלשכתו.

המבקר תקף בחומרה את התנהלותו של אולמרט, עת כיהן כשר התמ"ת בממשלת שרון, ואת התנהלות עוזריו, שסייעו לו לכאורה לקדם את ענייניו של חברו ושותפו לשעבר, עו"ד אוריאל מסר. בלשכת ראש הממשלה אומרים: לא הופתענו.

"התנהלותו של המבקר בעניין דו"ח מרכז ההשקעות, כמו התנהלותו בעניין דו"חות ביקורת אחרים, שברה לצערנו - שוב - שיאים של חוסר מקצועיות ומשוא פנים לשמו בעבודת הביקורת. התנהלותו זו מובילה את המוסד המפואר והחשוב שבראשו הוא עומד לשפל, וזאת למגינת ליבם של רבים רבים בשירות הציבורי, קודמיו בתפקיד ובכירים בעבר ובהווה במשרד המבקר", אומרים בלשכת ראש הממשלה.

"דומה בעינינו", ממשיכה הודעת התגובה החריפה לדו"ח החריף, "שהמבקר הפך עצמו למושא של הוועדה למדרוג, ושיקולי רייטינג ודד-ליין תקשורתיים בלבד - הם שמנחים את פעילותו. כל אימת שהוא חושש שסדר היום הציבורי לא ייתן לו את המקום הראוי בעיני עצמו, הוא מנסה לייצר דרמה תקשורתית על מנת 'לתפוס כותרות': כך היה כאשר ממש ערב עדותו של ראש הממשלה בפני ועדת וינוגרד שיגר לו המבקר באופן דחוף טיוטת אחד מדו"חותיו; כך כאשר העריך המבקר שדו"ח ועדת וינוגרד יפורסם בסוף מארס ואץ-רץ לפרסם דו"ח מטעמו בעניין תפקוד העורף מבלי לבקש תגובות מבוקרים ולמלא את חובתו המקצועית הבסיסית; כך היום, ערב פרסום דו"ח ועדת וינוגרד, כאשר הוא מפרסם את הדו"ח הנוכחי מבלי ששקל כראוי תגובות שונות שהוגשו לו בנושא זה על פי בקשתו, בערב יום הזיכרון, לפני שלושה ימים בלבד".

בסביבתו של אולמרט אומרים כי "מתוך הכרה עצובה זו", פנו עוד טרם פרסום הדו"ח פרקליטיו של ראש הממשלה, עורכי-הדין אלי זהר ורועי בלכר, ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ופרסו בפניו "באופן מפורט ומנומק" את השתלשלות האירועים בעניין מרכז ההשקעות. במסגרת זו, נמסר, "הוצגו העובדות לאשורן בניגוד לדו"ח עצמו, שכולל עיוותים וסילופים של עובדות, רק כדי שיתאימו לתיזה שיצר המבקר".

ומהי גרסתו של אולמרט לאירועים שחקר המבקר? בדימונה, הוא אומר, "קם מפעל לתפארת, שאמור להעסיק מאות עובדים ולהעניק תעסוקה ורווחה לעיר". לטענתו, המענקים למפעל אושרו עוד בשנת 1992, יותר מעשור לפני שראש הממשלה כיהן בכלל בתפקיד שר התמ"ת, אולם בשל עיכובים ביורוקרטים והליכים משפטיים שהמדינה לא הייתה כלל צד להם, הם לא הגיעו ליעדם. לראש הממשלה, מדגישים בלשכתו, "אין ולא היה כל קשר עם יזם המפעל". היכרותו עם עורך-דינו, אוריאל מסר, "אין בה כדי למנוע ממנו למלא את חובתו המקצועית כשר".

לסיכום, אומרים אנשי אולמרט כי "בתפקידו דאז כשר התמ"ת, הוא פעל לפי חובתו הציבורית ומנע עוול גדול, שעלול היה להיגרם ליזם שכל בקשתו הייתה להקים מפעל בדימונה". הם מזכירים כי נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, פסק לטובתו של היזם - וסחבת במרכז ההשקעות הביאה לכך שבקשתו של היזם לא טופלה. "כל בקשתו של ראש הממשלה, בתוארו אז כשר תמ"ת, מהגורמים המקצועיים, הייתה לקבל החלטה בלוח-זמנים סביר מבלי שהתערב במהות החלטתם. לאור כל זאת, אין בליבנו ספק שגם 'פרשה' זו, כמו יתר ה'פרשיות' שנבדקות על-ידי המבקר, תסתיים בלא כלום ותתפזר כקצף על פני המים".

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה לדו"ח כי: "מרכז ההשקעות פועל למען עידוד השקעות הון בישראל, ובאמצעות אישור מענק ל"מפעל מאושר" הופך להיות מעין "שותף" בחברה, תוך שהוא משקיע את מרבית המשאבים קרי הון, ידע, זמן וכדומה. כך הוחלט להשקיע גם במפעל הסיליקט בדימונה

"הקמת המפעל תביא ליישום אופטימלי של ההשקעה מאחר שמדובר בניצול מחצב שעד כה לא נוצל (פורצילניט) בתהליך ייצור חדשני, שתוצריו נועדו לבעיקר לייצוא. כמו כן, המפעל יכול להעניר תעסוקה לכ-150 עובדים מאזור הנגב, קרי דימונה וסביבתה. לצד החשיבות המכריעה של הגורמים הנ"ל, הובאו בפני המינהלה גם נתונים לגבי יכולתו הכלכלית של המפעל ,המשקיעים הזרים ויכולתם הפיננסית. נתונים אלה היו חיוביים דיים, כך שנוצרה תמונת השקעות כדאית למשק המדינה.

"בנוגע לטענות על השפעה על שיקול דעת המינהלה, יש להבהיר כי מינהלת מרכז ההשקעות מורכבת מחברים שונים עצמאיים ובלתי תלויים, שמרביתם נציגים מקצועיים ממשרדי ממשלה רלוונטיים. כל החלטות המינהלה לאורך השנים התקבלו לאחר דיונים ממצים ומקיפים. מרכז ההשקעות נהג בהתאם להוראות החוק ונוהלי מרכז ההשקעות, ולגבי חברת סיליקט הרי שנהגו בה כשווה בין שווים ובשקיפות מלאה".

שלום בר אבי.

שמעון אסייג נכה קטוע גפיים תחתונות יהיה עוזר ראש העיר.

הבוקר הוחלט למנות לראש העיר מאיר כהן עוזר לעינייני נגישות לאוכלוסיית הנכים בעיר.

ההחלטה נובעת מהצורך לסייע בנגישות לכל מקום בעיר לאוכלוסיית הנכים, המוגבלים, העיוורים, והקשישים.

שמעון אסייג תושב העיר וותיק ופעיל חברתי שפעל שנים ארוכות לשיפור חזות ופנים בית העלמין, אסייג אף נמנה על קבוצת אזרחים הפועלת להקמת בתי כנסיות בכל שכונה.

אסייג נאבק שנים רבות באי סדרים במועצה הדתית, הוא יהיה מעתה עוזר ראש העיר.

בשבועות האחרונים יזם ראש העיר שיחות ארוכות עם אסייג ושמע ממנו על בעיות הנגישות של הנכים והמוגבלים ברחבי העיר. בתום מספר פגישות הוחלט למנות את אסייג לעוזר ראש העיר ויועצו לעינייני הנכים בעיר ושיפור הגישה למקומות הציבוריים. בשבועות הקרובים צפוי להתכנס באולם המליאה הצוות המורחב שיטפל בנושא הנגישות. שם תפורסם תוכנית העבודה לשיפור איכות חיי המוגבלים בעיר.

כאן המקום לציין כי אסייג ימלא את תפקידו בהתנדבות מלאה ללא שכר או שירותים נילווים. שמעון אסייג נשמע מרוצה מאוד מהמהלך ואומר: "ראש עיר החושב עד לפרט האחרון בנושא נגישות לנכים ראוי לכל המחמאות, אני חייב לציין כי הייתי סקפטי מאוד וחשבתי לתומי כי על כתפיו של ראש העיר נמצאות מטלות רבות וחשובות ולכן אולי הוא לא יתפנה להאזין ולסייע למצוקת אוכלוסיית הנכים, לשמחתי ותדהמתי לא רק שמצאתי אוזן קשבת, מצאתי גם רצון עז לשנות דברים, ורגישות מיוחדת שריגשה אותי מאוד למען צורכי הנכים בעיר.

ראש העיר ביקש ללמוד את הבעיות ובחן אותם לעומק וחזר אליי עם פתרונות שרק יוסיפו ויתרמו רבות לאיכות חיי המוגבל בעיר. אני שמח להצטרף לשורת יועצי ראש העיר וכל אחד בתחומו נעשה הכל כדי לשפר את איכות החיים בעיר. אני מודה לראש העיר מאיר כהן וצוות לשכתו המסורים לא רק על האימון בי אלא בעיקר על הרצון העז שלו ושל כל הצוות להביא מצוקות אל פתרונן".

מלשכת ראש העיר נמסר למערכת "חדשות אתר שער העיר דימונה": "זהו עוד שלב של קיום הבטחות ערב הבחירות האחרונות, על שולחנו של ראש העיר מגיעות מידי פעם בעיות בעניין נגישות לנכים ומאיר כהן שם לו למטרה לסייע ככל יכולתו בשילובם של המוגבלים בחיי הקהילה ומתן פתרון מהיר לנגישות לכלל האוכלוסייה המוגבלת, שכוללת, נכים, עיוורים, קשישים, ולאלו המרותקים לכיסאות גלגלים צעירים ומבוגרים כאחד".

שלום בר אבי.

עובדיה יצחק לשעבר בכיר בהנהגת ההסתדרות ועד לא מזמן משקיף בכיר בבית נבחרי ההסתדרות הגיש את התפטרותו ושואף להבחר כיושב ראש המרחב בהסתדרות. עובדיה מאשר כי הוא מתכוון לרוץ לתפקיד מטעם "הליכוד" אך מכחיש כי יישר קו פוליטי עם מה ש "הליכוד" מייצג.

עובדיה משיב להתקפות כלפיו: "לראשונה בחיי שאני מרגיש כי לא הצלחתי להעביר את המסר שרציתי עד תומו. ייתכן שנפל פגם בהליך ולפני כן לא כינסתי את העיתונות המקומית כדי להסביר את ההליך, כל הפרסומים האחרונים ייבחנו בעיין משפטית ואגיב לכל מודעה בכל מישור אפשרי.

אני מעולם לא נטשתי את אמונתי ודרכי ואת הכרתי שרק שלטון סוציאליסטי ייטיב עם דלת העם, זו טעות מרה לשייך לי עריקה או בגידה בערכים הסוציאל דמוקרטים עליהם מושטטת אמונתי הפוליטית.

הצעתי ליושב ראש ההסתדרות עופר עייני כי יפתח את תהליך הבחירות וייתן לי הזדמנות שווה להתמודד מול יוסי הובר, ואף להביס אותו, מאות אנשים עובדים במפעלים הסמוכים פנו אלי וביקשו כי אתמודד ואחליף את הובר שלא תושב העיר ואינו מחובר לאוכלוסיה, מר' עייני סירב.

אני מאמין בכוחי הפוליטי וביושר המקצועי שלי ואתמודד מול הובר על תפקיד יו"ר מרחב דרום, ומתחייב אני להביס אותו ולהחזיר לדימונה את ההנהגה במרחב. לא קיבלתי שום דבר בחיי במתנה, עבדתי כל חיי קשה מאוד, החל מפועל פשוט וראש משפחה מפרנס יחיד ועד לתפקידים בכירים בהנהגת ההסתדרות.

השקפת עולמי הפוליטית ברורה, נהירה, נקייה מכל גינוני כיסאולוגיה, היום אני יכול לשבת ועשות לביתי בכבוד, אך אני בוחר כמו כל החיים שלי להמשיך בעשייה הציבורית לטובת העובדים וההגנה על זכויותיהם. נוצר מצב פוליטי חדש בהיסתדרות בו עייני חתם עיסקה מבישה ולא דמוקרטית שיחזק את כיסאו ומעמדו ובכך הוא חוסם בעצם את הזכות הדמוקרטית לבחירות. בפגישה שלי עם אנשי הליכוד הבהרתי להם בכתב ובעל פה, אני עובדיה יצחק אדום הייתי ואדום אשאר, לא אשנה את עמדתי הפוליטית, אמשיך על פי השקפת עולמי לפעול בהסתדרות, אני מפריד הפרדה גמורה ומוחלטת בין הבחירות להסתדרות לבין אלו לכנסת ובין הכנסת לראשות המקומית, אשאף לייצג את העובדים מייד עם תום הבחירות על פי השקפת עולמי, תוך שמירת כבוד תנועת הליכוד שפותחת לפני דלת להתמודד על תפקיד יו"ר המרחב בנגב. גיליתי שם פתיחות והענות לכל דרישותי הפוליטיות, לכן ההתקפה עלי ועל דרכי לא הייתה במקומה ולא הייתה ראוייה כלל, מה עוד שרבים מאוד מהמפרסמים לא גבו ממני תגובה.

איני כועס על איש ולא אבוא חשבון עם אלו שפרסמו את דיברי הרהב והבלע. אני אמשיך להיות כמו שהייתי כל חיי ואאבק למען החוליה החלשה בחברה הישראלית בכלל והדימונאית בפרט. יכול להיות שלא פעלתי על פי כללי ההודע לעיתונות ומכאן בא גל ההתקפות עליי, לא אומר כי ליבי לא נחמץ בקירבי אך הבנתי את הבעייה וכבר בימים הקרובים אכנס מסיבת עיתונאים מקומית ואסביר את תהליך קבלת ההחלטה, כמו שכולם פירסמו את דבריהם אני מקווה כי נותרה בידי העיתונות אתיקה מקצועית ויושרה אישית והם יבואו לשמוע את דברי ולשאול שאלות ואני מבטיח כי לא אתחמק משום שאלה ואענה תשובות ברורות בידיים נקיות".

שלום בר אבי.

הערב מתייחדת העיר דימונה כמו כל עם ישראל בארץ ובעולם כולו עם זכר הבנים והבנות שנפלו במערכות ישראל.

דימונה תתיחד הערב ומחר עם זכרם של 127 חללי העיר, שנפלו בקרבות ובמבצעים בתאונות ובמארבים על הגנת העם והמולדת.

הערב בשעה 20:00 תשמעה הצפירה הפותחת את אירועי יום הזיכרון לחללי צ.ה.ל. בשעה זו יתאספו המשפחות השכולות וביחד איתם עוד אלפים מתושבי העיר בבימה המרכזית ב-"פארק אשכול"- (הדשא הגדול). קריאת יזכור, הדלקת משואת הזיכרון, קדיש, ומסכת, דבר ראש העיר והרבנים הראשיים, "בית יד לבנים" בהנהלתה של הגברת לורי ממן, יהיה פתוח עד לשעות הקטנות של הלילה לקבל את פני המבקרים שיבואו לחלוק כבוד לנופלים בני העיר. ליד האנדרטה סמוך ל- "בית יד לבנים" יעמוד משמר כבוד והאנדרטה תהיה פתוחה אף היא למבקרים. מחר בבוקר נתכנס כולנו בבית העלמין הצבאי ונתייחד שם כולנו באבל כבד ובהוקרה ואמירת תודה לאלו שחרפו נפשם במערכה על ביטחונה של ארצנו.

ראש העיר מאיר כהן אומר שעות ספורות לפני הורדת דגלי המדינה והעיר לחצי התורן:

"משפחת השכול בני דימונה, בהתקדש עלינו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יודע אני כי אין מזור ומרפא למשפחות שאיבדו את בינהם ובנותיהם במערכות הקרב מיום קום המדינה ועד ימים אלו ממש, דימונה שכלה 127 מטובי בניה ובנותיה על הזכות לחיות בארץ ישראל. בהתקדש היום ובהתאסף העם מרכין אני את ראשי בפני שורת מצבות החללים ובפני האבות והאמהות, הילדים היתומים, האחים והאחיות, הסבים והסבתות, האחיינים, הגיסים, הרעיות השכולות ושדרת החברים. יודע אני כי אין מילים לנחמה ואין מזור לפצע הנפער בקרב בני משפחה שכולה, עם היוודע דבר נפילת הבן. יידעו הדור הצעיר כי במותם של קדושי ישראל שחרפו נפשם בפעולות החילוץ, במודיעין, באוויר ביבשה ובים המה ציוו לנו את החיים. אך לא די בכך, עלינון להיות ראויים לקורבנם, לשאוף לחברה צודקת, לכלכלה אמידה, להמשיך ביחד ביד האחת להחזיק בנשק, ובשנייה להחזיק בספר, כלוחם בעבר בצנחנים זוכר אני את חבריי שנפלו, וכאב לבין חייל ב צ.ה.ל מתפלל אני לשובם של השבויים והנעדרים, מתפלל אני היום יחד איתכם כי נזכה לראות את השלום שורר באזורנו, מתפלל אני יחד איתכם כי השלום יביא עימו פריחה כלכלית, ביטחון מלא לילדנו, ונזכה לראות את בננו חוזרים הביתה בשלום, שדמעות של אימהות יזלגו רק תחת חופת הילדים, שגאוות האבות תהייה לראות את הילדים מפריחים את השממה מקימים בית ומעמידים דור נוסף לעם היהודי. אך אפילו לא לרגע קט לא נשכח את זכרם של הנופלים, לא נרפה מלחבק ולתמוך במשפחות השכולות, נעמוד אנו להם לכתף ומשענת. הערב כולנו משפחה אחת של שכול וכאב, הערב ומחר נעלה את זיכרם של בני העיר נזכור אותם לעד, נחקוקק את שמם על לוח ליבנו ונמשיך קדימה כולנו להפריח את המדבר, ליישב את הארץ, ליבנות בה בית ולשתול כאן גן, עץ, ופרח, נזכור כי הם הלכו, אך ציוו לנו לחיות ולהמשיך להגן על הבית, יהי זיכרם של הנופלים חקוק נצור ושמור עימנו לעד".

דן בונבידה

עיריית דימונה חנכה כיכר בעיר המוקדשת לספורט. בכיכר, דמויות ספורטאים בגודל טבעי. לתפארת מדינת ישראל

כיכר הספורטאים בדימונה, נמצאת בסמוך לאיצטדיון העירוני ומגדירה את רף היופי מחדש. בכיכר דמויות מענפי הספורט השונים בגודל טבעי של והשחקנים צבועים בצורה יפה ומושכת.

רעיון הכיכר התגלגל במוחם של ראש העיר וראשי אגף שפע כבר זמן רב, והצליח לצאת לפועל ממש לאחרונה. מהעירייה נמסר: "לקח לא מעט זמן להכין אותה עם כל הפרטים הקטנים והמורכבים. חשוב להדגיש שלא נעזרנו לא באדריכלים ולא במעצבים, הידיים ידי האומן ישראל בניטה המוכשר, שעובד באגף שפע, על הצביעה אחראית בתו של ישראל, שהיא במקצועה מורה לאומנות, שצבעה בין היתר גם את כיכר האיילים שנמצא בשכונה לדוגמא".

אורחים מבחוץ שהגיעו לעיר במהלך חופשת הפסח, התרשמו מהרעיון המקורי. פיני בדש, ראש מועצת עומר, שהתלהב מיופייה של הכיכר, אמר שזאת הכיכר הכי יפה שראה מעודו, והוא שוקל שגם בעומר יעתיקו את הדגם המוצלח וייהנו גם שם. חשוב לציין שישנם ילדים שלא פעם משחקים בתוך הכיכר, ועלולים לפגוע ולהרוס אותה, לכן קראה העירייה לתושבים לתת תשומת לב לנושא ולשמור על הכיכר המיוחדת.

שלום בר אבי.

ראש העיר מאיר כהן: "אני מאוכזב מעמדת השר אך לא מתייאש, התחנה קום תקום".

מדינות רבות מקדמות בשנים האחרונות תוכניות להפקת אנרגיה "ירוקה", ממקורות כמו שמש ורוח. לעומתן, בישראל הודיע בשבוע שעבר השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, על התנגדותו לפרויקט גדול לייצור חשמל מאנרגיה סולרית (מהשמש), שמתוכנן לקום בנגב, ליד דימונה. המחלוקת על הקמת המתקן חושפת את הדילמה בנושא, שאופיינית לישראל: הרצון לשמר את השטחים הפתוחים המצומצמים, מול הצורך לעבור לשיטות אנרגיה מזהמות פחות. עיריית דימונה והקריה למחקר גרעיני הפועלת בסמוך מקדמים תוכנית להקמת תחנת כוח סולרית במישור ימין, שתשתרע על פני 4,000 דונמים. לדברי האחראי על התכנון הנופי והסביבתי של המתקן, הפרופ' אריה רחמימוב, הוא יכלול מאות לוחות סולריים, שמהם ניתן יהיה לייצר חשמל בהיקף 250 מגה-ואט. רחמימוב הדגיש שהאתר תוכנן כך שלא יבלוט למרחק, אולם ניתן יהיה לצפות בו משביל ישראל, שעובר באזור. בשבוע שעבר, בדיון שנערך בנושא במשרד להגנת הסביבה, הודיע השר עזרא שהוא מתנגד לתוכנית ומבקש לבחון חלופות למיקום תחנת הכוח הסולרית, בהן אתר אחר בקרבת דימונה. "זה אזור ייחודי מבחינת הטבע ואתרי המורשת שיש בו", נימק עזרא את עמדתו, "אנשי הקריה למחקר גרעיני הסכימו בעבר לשמור על האזור ולא לפתח אותו". להחלטתו עשוי להיות משקל בדיונים שייערכו במוסדות התכנון, שתפקידם לאשר את התוכנית. לפי מסמך שהוכן במשרד להגנת הסביבה לאחר הדיון, המחיר הסביבתי של הקמת תחנת כוח סולרית במישור ימין גבוה מדי ביחס ליתרונות של אספקת אנרגיה מתחדשת. כ-95% ממישורי החול בנגב מהסוג שיש במישור ימין נעלמו או נפגעו קשות בגלל סלילת כבישים ואימונים צבאיים, נכתב במסמך. מדובר במישורים שבהם מתקיימים מינים נדירים של צמחים ובעלי חיים, שחלקם, כמו אירוס הנגב, ייחודיים לישראל. ברשות הטבע והגנים ציינו שחלק ממישור ימין כבר נפגע כתוצאה מהקמת אזור התעשייה רותם ומתקני צבא. המשרד גם קבע, שניתן להקים את תחנת הכוח באזור אשלים שליד באר-שבע, שבו כבר אישרו מוסדות התכנון הקמת מתקן סולרי גדול. לדעת הגורמים המקצועיים במשרד, עדיף לנצל שטח גדול במקום אחד, במקום להקצות שטחים חדשים לאותה מטרה. "אני מאוכזב מעמדת השר", אמר ראש העיר דימונה, מאיר כהן, "הפרויקט הזה יכול לספק תעסוקה ל-75 תושבים ולהעסיק עוד כ-500 איש בעבודות ההקמה. זה יספק חשמל לעיר ולמפעלים באזור, ויישאר גם חשמל שנוכל למכור". הוא הוסיף, ש"העובדה שנייצר כאן חשמל 'ירוק' יכולה לשנות את דימו

המקום, שיזוהה עם טכנולוגיה מתקדמת וידידותית לסביבה, התחנה קום תקום חרף התנגדות השר". כהן טוען, שארגוני הסביבה מתעניינים יותר בגורל בעלי חיים, מאשר בבני אדם שמתגוררים בנגב. "כשמשרד הביטחון רוצה מתקן צבאי, הירוקים שותקים, אבל זועקים כשיש יזמות אזרחית. זה שטח שממילא כבר נפגע ובכל מקרה, המתקן הזה לא יפגע בבעלי החיים שיש שם. נראה לי, שמבחינת הירוקים, היה רצוי שירוחם ודימונה לא היו קיימות, כי הנוכחות שלנו כאן רק מפריעה לטבע", הוסיף ראש העיר.

שלום בר אבי.

רק אצלנו באתר החדשות של "שער העיר דימונה" תוכלו לקבל את האינפורמציה המלאה על כנס התקשורת שכבר דווח עלי בכל העיתונות הארצית ומכה גלים ארציים חיוביים.

בכנס, שיתקיים בחודש הבא,(2 למאי 2007 ) ישתתפו אנשי ציבור רבים כמו שר התקשורת ושרת החוץ ויידונו בו נושאים המעסיקים את התקשורת היום

כנס תקשורת מרכזי ייערך בעיר באשכול הפיס הקהילתי בניהולו של מקס סיוון. "כנס דימונה לתקשורת" יתקיים כאמור ב-2 במאי ביוזמת ראש העיר, מאיר כהן, ובשיתוף עם הרשות השנייה וזכיינית ערוץ 2 "רשת". בכנס ישתתפו אנשי ציבור רבים וביניהם שר התקשורת אריאל אטיאס, המשנה לרה"מ שמעון פרס, שרת החוץ ציפי ליבני, שרת החינוך יולי תמיר, פרופ' יעקב נאמן, רוברט בן שושן, נחמן שי ועוד. משתתפי הכנס יגיעו מתל אביב לדימונה ברכבת ויסעו בקרון שנסגר במיוחד עבור משתתפי הכנס וייקרא "קרון תקשורתי". מטרת הכנס היא להוות במה לשיח חברתי ויידונו בו הנושאים שמעסיקים את התקשורת היום, ובראשם מקומה ותפקידה של התקשורת בפגיעה בשמו הטוב של אדם לפני, במהלך ואחרי תחקיר עיתונאי - החל ממשה קצב, חיים רמון, יעקב נאמן ועד רוברט בן שושן. עוד תלובן בכנס סוגיית התנהלות התקשורת במלחמת לבנון השנייה מכיוון ביקורת הציבור על הכניסה לעידן התקשורת ללא צנזורה; חינוך וטלוויזיה - מי חזק יותר ומי משפיע יותר; התנהלות התקשורת הארצית ויחסה לפריפריה - יצירת סטיגמות או שיקוף האמת ועוד. הכנס יכלול חמישה מושבים שירכזו דיונים בנושאים שנבחרו על ידי נשיאות הכנס, המורכבת מראש עיריית דימונה מאיר כהן, נורית דאבוש יו"ר הרשות השנייה, העיתונאי אורי אורבך נציג "רשת", מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב מאיר סהר, מנהל גל"צ אבי בניהו, מנכ"ל רשות השידור מוטי שקלאר ואנשי ציבור נוספים. הכנס ייפתח בנאום המרכזי אותו ינאם ראש העיר המארח הרשמי של הכנס מאיר כהן, ולאחר מכן בהצגת סקר מקיף ורחב שנערך בימים אלה ומתייחס לעמדות הציבור ביחס לנקודות מרכזיות בתקשורת ובנושאים שלא נידונו בעבר בכנס מסוג זה. בנוסף ייערכו הרצאות מרכזיות של אנשי ציבור. בדימונה מתקיים כבר שמונה שנים פסטיבל ארצי לקולנוע ולתקשורת צעיר ופועל בו מרכז תקשורת גדול אותו מנהל מקס פרץ איש חינוך בהשכלתו, במקום פועל רדיו חינוכי וטלוויזיה קהילתית ופעילות תרבותית מגוונת מתרחשת במקום שהפך את דימונה מסתם עיר חמה לעיר תקשורת ברמה הארצית.

שלום בר אבי.

מי שהיה השמאלן הוותיק ביותר בעיר וציטט לא פעם את כתביו של קרל מרקס, ואת תורת השיוויון לכל של לנין עליהם השלום, האיש שהאמין בכל נימי נשמתו באורח חיים סוציאל דמוקרטי הנוטה לקומוניזם, הפך בין לילה את עורו ועשה את מעשה העריקה הפוליטית הלא מובנת ביותר עבור אנשי השמאל באזור הדרום.

למרבה התדהמה עובדיה נפגש עם בינימין נתניהו והתפקד לליכוד. יתרה מזאת הוא אף מתכוון להתמודד על תפקיד בהסתדרות מטעם "הליכוד". תושבי העיר הרבים המכירים אותו כאיש השמאל הרדיקלי הלוחם באמץ על דעותיו, הנלחם למען שיוויון סוציאלי לכל אזרח, לא האמינו כי האיש שהטיף שנים, והיה ראש המתנגדים למדיניות הכלכלית חברתית של הליכוד בכלל, ונתניהו בפרט יהיה האיש הראשון שילחץ את ידו ימיר את דתו הפוליטית, ויעבור לשורותיו של האיש הכי נתעב בקרב השכבות החלשות בכל רחבי הארץ. עובדיה יצחק מוותיקי "ישיבות התה ההסתדרותיות של ישראל קיסר" ועוד הרבה לפניו, שינה את עורו ובין לילה, מלוחם חברתי, פנתר שחור כריזמטי, איש השכבות החלשות וחסיד הסוציאליזם, תוך שניות הפך לקפיטליסט טרי ורך בשורות "הליכוד" הימני המפורק, ומפוזר ללא מורשת או דרך. מה לא אמרו על הפוליטיקה המקומית?? ובעיקר על חבר מועצת העיר בני ביטון?? שללא ספק היה הוא ולא אחר השושבין של המהפך בזקן שבט השמאל בעיר, לבני ביטון אפשר לשייך 2 פירוקים או 2 ריסוקים, הראשון הוא גבי ללוש שללא צל של ספק בני הצליח להיות היחיד לפרוק את ללוש מנשקו כחביב הקהל 15 שנה ודאג "להעלים" אותו, ועתה את עובדיה יצחק. גם כאן רושם בני ביטון הישג אדיר והוא מצליח לפרק את השמאל המקומי מנישקו וממוסס את עובדיה כאילו היה טירון קטן בשדה הפוליטי המקומי.

תושבי דימונה הגיבו בהרמת גבה שלא לומר יותר מכך, על המעבר הפתאומי של עובדיה ל- "ליכוד".

היו שאמרו וסיכמו בצורה מעוררת התפעלות כי עובדיה בסך הכל, החליף אידיאלוגיה בכיסאולוגיה, ואת חוכמת הרחובולוגיה המיר בתת תרבות המרכזאולוגיה.

שלום בר אבי.

הצלחה חסרת תקדים לראש העיר מאיר כהן הראשות השנייה אישרה תקציב מיוחד לדימונה. בתום חצי שנה למאבקו של ראש העיר מאיר כהן שהראשות השנייה תכיר בדימונה כעיר שוחרת תקשורת הכירה הראשות בדימונה "כעיר תיקשורת", ותיקצבה אותה. מאיר כהן הביע שביעות רצון רבה ואמר: "דימונה אינה נופלת מרמת אביב ורמת השרון השנה אנו מארחים את כנס התקשורת ששנים רבות מאוד היה מתקיים רק במרכז הארץ, הצלחנו לשכנע את הראשות השנייה, כי דימונה עומדת בקריטריונים ובמשאבי האנוש המדהימים שיש כאן ואנו נארח את כנס התקשורת השנה ואני מקווה להפוך את הכנס למסורת רבת שנים. דימונה עומדת בגאווה בשורה אחת מול ירושלים תל אביב רמת השרון ורעננה".

הרשות השנייה אישרה 14 תמיכות בגופים ואירועי תקשורת השנה.

זאת מתוך 42 פניות; גובה התמיכה נע בין 5000-40,000 שקלים לגוף.

הרשות השנייה פרסמה היום (יום רביעי 18 באפריל 2007) את רשימת הגופים והאירועים בהם תתמוך בשנת 2007. כזכור, הנחתה ועדה משותפת של מועצת הרשות השנייה, פיתוח תקשורתי ואסטרטגיה ורב תרבותיות לשנות את נוהל התמיכות של הרשות. הוועדה קבעה, כי יש לקיים הליך של פנייה לציבור קול קורא, בבקשה לקבלת פניות לתמיכות הרשות, וזאת כדי לתת הזדמנות לגופים שונים לקבל את תמיכות הרשות. עוד החליטה הוועדה, כי התמיכה תינתן רק לאירועים העוסקים בנושאים מסוימים (חינוך לתקשורת, קידום הפריפריה, קידום יצירה מקומית ורב תרבותיות, עם העדפה לאירועים המתקיימים בפריפריה). לאחר פרסום קול קורא הגיעו לרשות השנייה 42 בקשות לתמיכה. ועדת התמיכות ברשות השנייה ברשותה של איילת מצגר, מנכ"ל הרשות בפועל, דנה בבקשות ואישרה 14 תמיכות, מתוכן 8 תמיכות לגופים, שעד כה לא תמכה בהם. גובה התמיכה נע בין 5000 שקלים ל- 40,000 שקלים לגוף. בין הגופים שיזכו השנה לראשונה לתמיכת הרשות: טקס התיאטרון לשנת 2007, כנס רדיו שנתי בחיפה, כנס דימונה לתקשורת, שיפתח ב 2 למאי. פסטיבל 'שובר מסך' של מכללת עמק יזרעאל, פסטיבל קצר לקולנוע של מכללת עמק הירדן, ופסטיבל סרטי פריפריה של מכללת תל חי. אילת מצגר: "תקציב התמיכות של הרשות השנייה הוא מצומצם, ולכן נכון לייעד את התמיכות לגופים, שהתמיכה חיונית להם לצורך קיום האירוע המדובר. שמנו על סדר היום את הדגלים של היצירה הישראלית, הפריפריה והרב תרבותיות, והדבר בא לידי ביטוי בנושאים רבים הנמצאים באחריותנו. אנו מקווים שבהענקת התמיכות הללו נוכל לסייע בקיום ובקידום היצירה הישראלית בקרב כל רובדי האוכלוסייה וברחבי המדינה". אבי חפץ, יו"ר הוועדה לפיתוח תקשורתי: " בזכות שינוי המדיניות יכולים ליהנות מתמיכות הרשות אירועים וקהלים, שלא יכלו עד כה להשתתף בהיצע התמיכות. זהו צעד נוסף במדיניות המועצה להגיע לקהלים רחבים ככל האפשר,ולקרב אנשים מהפריפריה לנושא התקשורת".

שלום בר אבי.

מעיין תשקיע 2.5 מיליון ש' במיזם לטיפול בשפכים "שימור משאבי המים הוא האתגר הסביבתי

הגדול ביותר הניצב בפני מדינות רבות. על כן, הטיפול בו ימנע פגיעה באיכות המים ויתרום לשימור משאב יקר זה", אמר מנכ"ל חממת מעיין ונצ'ורס, צביקה בן פורת

חממה טכנולוגית הנסחרת בבורסה בתל-אביב, הודיע כי קיבלה את אישור ועדת החממות בראשות המדען הראשי של משרד התמ"ת, להפעיל במסגרת "חממת דימונה" מיזם שיעסוק בפיתוח מערכת ביולוגית ומתקן לטיהור מי שפכים וזיהומים תעשייתיים, אשר ייצרו שפכים ללא בוצה. שם החברה במסגרתה יפעל המיזם צפוי להיות מייגור בע"מ.

מעיין תשקיע בחברה כ- 2.5 מיליון ש"ח ושיעור האחזקה שלה בחברה אמור לעמוד על כ- 45% מהמניות בדילול מלא. המוצר שהחברה מפתחת, בא לענות על הצורך הגובר לניקוי המים מהמזהמים הכימיים, אורגניים וביולוגיים. החברה עוסקת בפיתוחה של מערכת ביולוגית כוללת לטיהור של מי שפכים ביתיים ופסולת תעשייתית. זאת, בעזרת מגוון רחב של חיידקים, הגדלים על מצע ייחודי ובשיווי משקל אקולוגי עם מערכת הזיהום. חיידקים אלה מפרקים מזהמים כימיים ואורגניים והופכים אותם למים ופחמן דו חמצני, כאשר בגמר עבודת הפירוק נותרת בוצה בכמות אפסית ומתקבלים מים "תקניים". איגור קנוך, יזם הפרוייקט, מהנדס מכונות בעל 15 שנות ניסיון בתחום של טיפול בשפכים מספר, כי: "האדם למד לנצל את תהליך הפירוק הביולוגי המתבצע בגופי מים טבעיים לצרכיו ומיישמו בתוך מתקני טיהור שפכים. טיפול בשפכים במתקנים אלו נועד לזרז את תהליכי הטיהור הטבעי, על ידי הוספתם של שלבי טיפול יעילים יותר. בתהליך ארבעה שלבים עיקריים והמוצר שלנו מהווה פיתרון כולל כמרכיב עיקרי בטיפול השניוני והשלישוני". עוד הוסיף קנוך, כי: "באמצעות הטכנולוגיה אותה אנו מפתחים, ניתן יהיה לבנות מתקנים חדשים לטיהור מי שפכים ולשדרג מתקנים קיימים, תוך עמידה בתקנים המחמירים ביותר למתקני טיהור שפכים". מנכ"ל חממת מעיין ונצ'ורס, צביקה בן פורת, אמר ש"שימור משאבי המים הוא האתגר הסביבתי הגדול ביותר הניצב בפני מדינות רבות. על כן, טיפול במי שפכים ביתיים, תעשייתיים או חקלאיים, ימנע פגיעה באיכות המים ויתרום לשימור משאב יקר זה, לשימוש חוזר בו, לשימור הסביבה המימית והמערכות האקולוגיות בכלל. מעיין שמחה לקדם מיזמים העוסקים בנושא חשוב זה".

שלום בר אבי.

בצהריים נפגע באורח קל עד בינוי תלמיד בית הספר "בגין" מכיתה ה'.

היום נחשב במוסדות החינוך יום קצר ולכן שערי בית הספר נפתחים מוקדם מהרגיל.

תלמיד בית הספר ד' (השם המלא שמור במערכת) יצא את בית הספר ובזמן שחצא את הכביש פגע בו רכב בגפיים התחתונות. מבית הספר הוזעקה ניידת טיפול נמרץ שם איבחן צוות רפואי את מצבו. לאחר טיפול קל במקום הוגדר מצבו כ "קל".

צוות מגן דוד אדום פינה את התלמיד לבית החולים ובשעה זו הוא עובר סידרת צילומים.

במנהלת החינוך בעיריית דימונה הוחלט על הקמת צוות בדיקה שיבדוק את נסיבות התאונה.

הורים מודאגים שזרמו למקום דרשו כי יוחזרו לאלתר משמרות הבטיחות.

שלום בר אבי.

מכוניתו של ממלא מקום ראש העיר אלי בורנשטיין הוצתה בליל שני סמוך לשעה 01:30 לפנות בוקר. נזק רב ניגרם לרכב. למזלם של בני המשפחה הדלקה לא פגעה בבית או ביושבים בו.

כוחות כיבוי שהוזעקו למקום הצליחו תוך דקות ספורות לכבות את האש.

להערכת גורם בכיר בכיבוי אש אומר ל- "חדשות שער העיר": על פי תחקיר ראשוני נראה על פניו כי מדובר בהצתה בזדון, אנו ממשיכים בחקירת האירוע".

גם המשטרה פתחה בחקירה וזו בתום חקירה ראשונית החליטה להעביר את הפרטים של האירוע למטה המחוז הדרומי. כרגע החקירה ירדה למישור המודיעיני וכבר בימים הקרובים צפויים שוטרי הבילוש והמודיעין לבצע מעצרים ראשונים.

מקורבים לממלא מקום ראש העיר אלי בורנשטיין אומרים ל- "חדשות שער העיר":

"שום איום מכל סוג שהוא לא יירפו את ידיו של אלי מהמשך עבודתו המסורה למען כלל העיר. אלי לא חושש ולא יירתע מלהמשיך בעבודתו. אלי בוטח ומאמין בעבודת המשטרה וזו תדע להביא את הפושעים לדין".

ראש היער מאיר כהן אמר הבוקר למערכת האתר: "זו נבזות שפלות ופחדנות, אני מחזק את ידיו של ממלא מקומי וחברי אלי בורנשטיין ואת ידי משפחתו, אלי ימשיך ביתר שאת לעבוד ולעמול כדי להמשיך במשימה העיקרית שלו וזה להפוך את העיר לשומרת חוק וסדר ושפה יהיה נעים לחיות".

מהמשטרה נמסר כי החקירה כבר בעיצומה, ולא יימסרו פרטים נוספים כדי לא לחבל בה ולהביא את האשמים לדין.

כתב חדשות דימונה

לראשונה יתקיים כנס דימונה לתקשורת, ביוזמת ראש עיריית דימונה, מר מאיר כהן ובשיתוף עם הרשות השנייה, זכיינית ערוץ 2 "רשת", עיתון גלובס, הרשות לפיתוח הנגב ואוניברסיטת בן גוריון. הכנס יתקיים ב- 2.5.07 בדימונה בין השעות: 10:00-17:00.

בכנס ישתתפו אנשי ציבור רבים וביניהם: שר התקשורת אריאל אטיאס, המשנה לרוה"מ שמעון פרס, שרת החוץ ציפי ליבני, שרת החינוך יולי תמיר, פרופ' יעקב נאמן, רוברטו בן שושן, נחמן שי ועוד.

כנס הדן בסוגיות התקשורת מתקיים זו הפעם הראשונה מחוץ לאזור המרכז. מטרתו להוות במה לשיח חברתי וידון בנושאים החמים ביותר בתקשורת היום: מקומה ותפקידה של התקשורת בפגיעה בשמו הטוב של אדם לפני, במהלך ואחרי תחקיר עיתונאי - ממשה קצב, חיים רמון, יעקב נאמן ועד רוברטו בן שושן; התנהלות התקשורת במלחמת לבנון השנייה - ביקורת הציבור ועידן התקשורת ללא צנזורה; חינוך וטלוויזיה מי חזק יותר ומי משפיע יותר; ספורט, עסקים ותקשורת סיקור ענפי הספורט המצליחים אל מול הכדורגל, התנהלות התקשורת הארצית ויחסה לפריפריה יצירת סטיגמות או שיקוף האמת.

הכנס ירכז חמישה מושבים שידונו בנושאים אשר נבחרו בקפידה ע"י נשיאות הכנס המורכבת מראש עיריית דימונה מר מאיר כהן, הגברת נורית דאבוש יו"ר הרשות השנייה, נציג זכיינית ערוץ 2 רשת העיתונאי אורי אורבך, מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב מאיר סהר , מנהל גלי צהל אבי בניהו, מנכ"ל רשות השידור מוטי שקלאר ואנשי ציבור נוספים.

הכנס יפתח בהצגת סקר מקיף ורחב אשר נערך בימים אלה ומתייחס לעמדות הציבור ביחס לנקודות מרכזיות בתקשורת ובנושאים שלא נידונו בעבר בכנס מסוג זה. בנוסף, יערכו הרצאות מרכזיות של אנשי ציבור.

במסגרת המושב הראשון, משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי, יציג קמפיין שיווקי על העיר דימונה כמשל לפריפריה, במסגרת דיון שייערך על התקשורת הארצית והפריפריה. את הקמפיין תרמה זכיינית ערוץ 2 "רשת".

לכבוד הכנס תצא רכבת ישירה מת"א לדימונה ובה "קרון תקשורתי" קרון שנסגר במיוחד עבור משתתפי הכנס.

שלום בר אבי.

מכוניתו של מ"מ מקום ראש העיר מר ברונשטיין אלי הוצתה הלילה בסמוך לביתו ברחוב הפסגה

מכוניתו של מ"מ מקום ראש העיר מר ברונשטיין אלי הוצתה הלילה בסמוך לביתו ברחוב הפסגה, כיבוי אש קבעו שזו בודאות הצתה מכוונת, המשטרה פתחה בחקירה

שלום בר אבי.

עשרות משפחות חרדיות המתגוררות בדימונה החלו לבדוק במשרד הבינוי והשיכון את קצב הקמת העיר "כסיף" שתבנה בנגב בין דימונה לערד. וזו לטענת השר מאיר שטרית כתשובה לבעייה הדמוגרפית בין בדואים ליהודים בנגב. הממשלה אישרה את הקמת העיר החדשה היום (ביום ראשון) בצהריים.

האם דימונה תקבל סטירת לחי כלכלית וחברתית דווקא מגיסו של ראש העיר מאיר כהן השר מאיר שטרית ובכך דימונה תהפוך לעיר עם מיעוט קל שבקלים של תושבים בעלי אורח חיים חרדי ודתי ציוני.

שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית הגה את הרעיון של הקמת העיר החרדית (כדוגמאת "אריאל" בשומרון) בנגב כתשובה לבעיית האיזון הדמוגרפי בין יהודים לבדואים. כיום כבר נרשמו במשרד הבינוי והשיכון עשרות פניות של משפחות חרדיות מדימונה הבודקים את נתוני העיר ושוקלים לעבור לעיר החדשה ולנטוש את דימונה. העיר תכיל בקירבה בתי כנסת, בתי מדרש, מקוואות, אולם קונצרטים ענק, מתנ"ס חרדי, בתי ספר בעלי אופי חרדי, "חדר" לקטנטנים וגני ילדים לבנים לחוד ולבנות לחוד, תשתיות חדישות תחבורה ציבורית, מרפאות וגני שעשועים רחבי ידיים. במקום ייבנה מרכז מסחרי ענק, תחנת משטרה שתהייה כפופה לתחנת משטרת דימונה, שלוחה של ניידת כיבוי, ואמבולנס. 2 רשתות שיווק של מזון מן הגדולות בארץ התחייבו להקים במקום "מיני קניון" שיענה על הצרכים והצרכנות של הקהילה החרדית בעיר.

על פי הערכת משרד השיכון מיום סיום הבנייה כבר יגורו בעיר כעשרת אלפים תושבים ותוך 3 שנים מסיום הקמת כל התשתיות, תשליש את עצמה העיר ויתגוררו בה כשלושים אלף תושבים. משרדי הממשלה התחייבו בפני שר השיכון מאיר שטרית כי כל משרד יעשה מאמץ עילאי לסיים את חלקו בבנית העיר במהירות האפשרית.

ראש הממשלה אהוד אולמרט אמר לשר שיטרית בתום העברת החוק הממשלתי להקמת העיר. "מאיר ידידי אני מברך אותך על החזון הציוני, מעטים זוכים בחייהם לממש את חזונם ואתה עשית כאן עבודה נפלאה בכל הקשור לייהוד הנגב. אני מאחל לך שתזכה כשר בכיר בממשלה להיות הראשון שיחנוך את העיר".

השר אלי ישי אמר: "מדובר בתהליך מבורך של הקמת עיר מודרנית בין ערד לדימונה, עיר שתתן מענה הולם למצוקות הדיור של בני העדה החרדית בדימונה, ירוחם, ערד, מצפה רמון, באר שבע, ועוד. אני כחבר הממשלה וכשר התמ"ת מתחייב לסייע בהקמת העיר ככל יכולתי ובמהירות האפשרית כמפורט בהחלטת הממשלה".

כאמור הממשלה אישרה היום את הקמת העיר החרדית "כסיף" בנגב. ההחלטה התקבלה בעקבות יוזמת משרד השיכון, בראשות השר מאיר שטרית, שנועדה לשנות את המאזן הדמוגרפי בנגב. כעט לא נותר אלא לראות באיזו מהירות קמה לה עיר חרדית בלב המדבר לעומת השנים הרבות שחלפו עד לסיום כביש הדמים בין באר שבע לדימונה שסלילתו אמנם הסתיימה אך עבודות התאורה בכביש עדיין לא הגיעו לידי סיום. ובאיזו מהירות תבנה העיר החרדית במקום להרחיב את גבולותיה של העיר דימונה? ולחבר אותה לערד למשל, או לכיוון באר שבע, ובכלל אולי היה אפשר להרחיב את גבולות העיר לכיוון אילת? הרי הקניון החדש היה יכול להפוך בין לילה לגשר המקשר בין דימונה לשכונות החרדיות החדשות במקום "עיר" חדשה.

מאיר סיקרון - nrg

דימונה מחזקת את מאמציה למתג עצמה כעיר של תקשורת: תארח כנס תקשורת בהשתתפות אריאל אטיאס, שמעון פרס, רוני דניאל, אבי בניהו, נורית דאבוש ואנשי תקשורת נוספים

העיר דימונה משנה תדמית ומנסה למתג את עצמה כעיר של תקשורת. לאחר הצלחות פסטיבל הקולנוע לצעירים שנערך בשבע השנים האחרונות בעיר, החליטה העירייה לקיים כנס תקשורת ראשון מסוגו בדימונה שיהווה במה לשיח חברתי וידון בנושאים החמים ביותר בתקשורת.

כנס דימונה לתקשורת יערך ב-2 למאי בהשתתפות שר התקשורת, אריאל אטיאס, שרת החוץ, ציפי לבני, שמעון פרס, יו"ר הרשות השנייה, נורית דאבוש, ד"ר יעקב נאמן, רוני דניאל, נחמן שי, שגיא בשן, גברי ברגיל, אבי בניהו, מתי גולן ואנשי תקשורת נוספים.

בין הדיונים שיתקיימו בכנס: התנהלות התקשורת הארצית ויחסה לפריפריה, היכן עובר הקו הדק בין זכות הציבור לדעת לבין פגיעה בשמו הטוב של האדם, התקשורת בזמן מלחמת לבנון השנייה ועוד.

ראש עיריית דימונה מאיר כהן אמר: "העיר דימונה ממתגת את עצמה בשנים האחרונות כעיר תקשורת. בראש ובראשונה אנו עושים זאת דרך מערכת החינוך. הפסטיבל הארצי לקולנוע ולתקשורת צעיר מתקיים בעיר כבר שמונה שנים ברציפות ובשנה הקרובה הוא יהפוך לפסטיבל בינלאומי שיארח למעלה מחמשת אלפים תלמידי תקשורת מהעולם כולו.

"בעיר פועל מרכז התקשורת הגדול והמתקדם בכל אזור הדרום. במסגרתו נערכים הפקות של סרטים, מגזין חודשי במסגרת שידורי הטלוויזיה הקהילתית, הפקות מקור פרטיות של מוסיקה וסרטונים וכמובן הפעלת רדיו חינוכי קהילתי בחסות קול ישראל. לפני שלוש שנים החלטנו על פתיחתו של גן התקשורת הראשון בארץ שבמסגרתו שולבה כל תוכנית הלימודים הפדגוגית של גן חובה עם תוכנית לימודית מקצועית של תחום התקשורת".

כתב חדשות דימונה

הכנס יתקיים ב-2 במאי ויעסוק בסוגיות תקשורת בוערות

כנס בנושא תקשורת יתקיים בדימונה ב- 2 במאי, בו יתכנסו אנשי תקשורת ויעלו לדיון סוגיות בוערות בתחום.

בין הנושאים שידונו בכנס: התנהלות התקשורת הארצית ויחסה לפריפריה, הגבול הדק בין זכות הציבור לדעת לבין פגיעה בשמו הטוב של האדם, התקשורת בזמן מלחמת לבנון השנייה, הקשר בין תקשורת ואנשי הון, חינוך מול טלוויזיה ועוד.

בכנס ישאו דברים מאיר כהן, ראש עיריית דימונה, השר שמעון פרס, שרת החוץ ציפי לבני, ונורית דאבוש, יו"ר הרשות השנייה. בכנס יתקיים פאנל בנושא "השם הטוב מול אשם הטוב" , בהנחיית ניסים משעל ובהשתתפות עו"ד כנרת בראשי, רוברטו בן שושן, והעיתונאים מתי גולן ובן כספית.

בפאנל בנושא מלחמת לבנון השנייה והתקשורת בהנחיית ניצן חן ישתתפו בין היתר אלון בן דוד, כתב ערוץ 10, מירי רגב דוברת צה"ל, נחמן שי ועמנואל רוזן. עוד יקחו חלק בכנס: בנימין נתניהו ורינו צרור, ובנוסף שי גולדשטיין ודרור רפאל וכן נדב אבקסיס יופיעו בקטע סאטירי.

הכנס למוזמנים בלבד, ויתקיים באשכול פייס דימונה בין השעות 10:00-16:00.

מאת קובי בן-שמחון תצלום: גיא רייביץ

דימונה משתחררת מהדימוי האפור והלא-מתוחכם שלה והופכת לעיר שוחרת איכות סביבה. המחיר "הירוק" כולל קשר בין עמותת "נגב בר-קיימא", שותפה מרכזית למהפך, למפעלים הכימיים המזהמים בדרום

"כשהייתי סטודנטית, נכנסתי תמיד לדיכאון כשחזרתי לדימונה", אומרת אתי בן-שימול, בת 30, מהעמותה הסביבתית "נגב בר-קיימא". "הרגשתי שאני באה למקום אפור, עם אנשים עייפים. אדם שחי בסביבה ענייה, מרגיש עני. הוא נכנס למעגל של אפתיות ושל חוסר עשייה כלפי הסביבה שלו וכלפי עצמו".

כיום, אומרת בן-שימול, דברים נראים אחרת בדימונה. העיר, שדבק בה זה שנים דימוי לא-מתוחכם, עוברת בשנה האחרונה "מהפכה ירוקה" והיא חלוצה בתחום זה לעומת ערים אחרות בישראל. "עכשיו ההרגשה אחרת", אומרת בן-שימול. "השינוי הסביבתי השפיע. אני ובעלי חזרנו לדימונה כחלק מקבוצה של צעירים אקדמאים. הרבה שנים רצינו לחזור ולא יכולנו. עכשיו אני מרגישה שאני יכולה לגדל פה את הילדים שלי".

ארגון "נגב בר-קיימא", שנוסד ב-1998 כדי לשפר את איכות הסביבה בדרום, מוביל את השינוי הסביבתי בדימונה. בלהה גבעון, שהקימה את העמותה, מובילה את המהלך הנוכחי בדימונה, יחד עם ראש העיר, מאיר כהן. בן-שימול, בעלת תואר שני בחינוך, מרכזת את הפרויקטים של העמותה בגני ילדים ובארבעה בתי ספר יסודיים בעיר. "בנינו מערך פדגוגי שמקדם את הגנת הסביבה ושילבנו את הנושא בכל מקצועות הלימוד בכיתות א' עד ו'", היא מציינת בגאווה.

עשרה בתי ספר נוספים הביעו נכונות להצטרף לתוכנית. "ככל שהמודעות גברה, כך גם הביקוש לתכנים 'ירוקים' גדל", אומר ראש העיר כהן. "הרעיון הוא שהשיח בעיר יכלול התייחסות לאיכות הסביבה. אני מקבל היום טלפונים מתושבים באחת בלילה כשהם רואים שיוצא עשן לבן מארובה של מפעל וחושבים שיש שם אולי 'פעילות לא שגרתית'. מתי לפני זה קיבלתי טלפונים בנושאים האלה?"

כהן, לדבריו, מנסה לפעול גם בתנאי תקציב מצומצמים. "החלפנו את כל צנרת האסבסט שהובילה מי שתייה בעיר, למרות שאפשר היה להשתמש בה עוד שנים. כל מערך הגינון הפך למערך גינון מדברי כדי לחסוך מים. פרויקט הדגל שלנו הוא מתקן לטיהור שפכים. עוד עשרה חודשים הוא כבר יפעל ויספק מים חוזרים לכל צורכי העיר. בשכונות החדשות כבר הונחה תשתית המקשרת ביניהן לבין מתקן הטיהור".

גבעון אומרת שדימונה עומדת לקראת קבלת תקן 14001 ISO, תו תקן ירוק בינלאומי לניהול סביבתי, שנאכף על ידי מכון התקנים הישראלי. קבלת התקן תהיה החותמת האחרונה למהפכה שעברה דימונה. "התקן דורש שכל המערכות בעיר יפעלו תוך התייחסות להיבטים סביבתיים", היא אומרת. "מדובר בחיסכון בנייר, בחשמל, על שימוש בחומרי הדברה ידידותיים לסביבה, ניהול סביבתי של בתי הספר. אדריכל סביבתי שתיכנן שכונה חדשה בעיר דאג לא לפגוע בערוץ נחל ליד השכונה. 34 עובדי עירייה השתתפו בקורס שמקנה להם ידע באיכות סביבה".

גבעון עבדה 16 שנים בחברה להגנת הטבע בהובלת מאבקים ציבוריים ומתגוררת בעומר. "ניסינו לעשות את הפרויקט הזה במצפה רמון, ושם זה נכשל", היא אומרת. הכסף שזורם עכשיו לדימונה מגיע במידה רבה הודות לה. "גייסנו מאות אלפי שקלים מארגונים שונים, כמו קרן 'מתן' של שרי אריסון, האפוטרופוס הכללי וקרן 'שורש' של יהודי אנגליה".

בזכות התרומות האלה מרגישה פועה צפוני, כיום בת 60 ומוותיקות העיר, שהיא יכולה סוף סוף לחייך כשהיא מדברת על השכונה שלה. היא הגיעה מתל אביב לפני 40 שנה כמורה-חיילת. בתחילה עבדה בהוראה, ואחר כך עברה לעבוד כעיתונאית. "מסביב, רואים עכשיו סביבה חדשה" אומרת צפוני, "ניקיון ושלווה. עד לא מזמן כל עברייני דימונה, סוחרי סמים, נרקומנים, זונות ונוער שוליים הגיעו לכאן. זו היתה עיר מקלט, מקום אקסטריטוריאלי. המשטרה פחדה לבוא לכאן. על יד כל חדר מדרגות היו 'זולות', כל מקום נטוש הפך לחורבה של פשע, זה היה בלתי אפשרי. זה היה גן עדן לכל החלאה האנושית ואנחנו היינו צריכים לגור בתוך זה.

"התושבים הם שהצליחו לעשות פה את השינוי. הקירות שהיו פעם מלאים בגרפיטי, שמוטב לא לספר על תוכנם, מקושטים בציורי קיר. את תחנות הסמים הרסו שופלים, ובמקום נבנתה תחנת אוטובוס חדשה. הייחוד בשכונה הזאת שהיא כבר לא מיוחדת. עכשיו זו שכונה נורמלית לחלוטין. עכשיו משכירים את הדירות למשפחות. אנשים מסכימים להגיע לכאן. זה היה תהליך ארוך שבו עירבנו את המשטרה, את ראש העיר, תהליך שבו הקהילה לקחה אחריות על הסביבה. בהתחלה לא הבינו פה את השינוי, הוא היה כל כך זר שהתגובה הראשונה היתה ניפוץ של כדים בכיכרות המחודשות. היום כבר למדו ליהנות מהיופי".

אבל יש גם מחיר בסיפור הזה. כדי להמשיך בתהליך, יש למצוא מקורות מימון נוספים וחדשים. אחרת ההישג ידעך. גבעון וכהן הבינו שכסף גדול אפשר לחלץ דווקא מהמפעלים הכימיים שסובבים את דימונה. מפעל הפוספטים "רותם", למשל, תומך בבניית מועדוני נוער בעיר ושולח את עובדיו לפעילויות חברתיות. גבעון מקיימת קשר הדוק עם כל המפעלים הכימיים באזור, שמממנים בעצמם פרויקטים של העמותה בכפרים הבדוויים באזור ועומדים להשתלב בכמה פרויקטים בתוך דימונה.

גבעון עובדת בשיתוף פעולה יותר משלוש שנים עם "הפורום לאחריות סביבתית בתעשייה", המאגד את המפעלים "תרכובות ברום", "מכתשים", "טבע", "רמת חובב", "מפעלי ים המלח" ו"רותם". מסיבה זו, היא נתפשת בעיני רבים כמי שחצתה את הקווים. לדעת ציפי אייסר-איציק, מנכ"לית "אדם טבע ודין", גבעון מטהרת בפעילותה את המפעלים הכימיים. "אין שום דבר פסול בזה שמדברים עם התעשייה", היא טוענת, "אבל הבעיה היא שזה בא במקום שקיפות, במקום מילוי החובות הסביבתיים והמשפטיים של המפעלים. הארגון של גבעון הוא היחיד שהתייצב לימין המפעלים בדרום בעיניים עצומות, מפעלים שברובם לא מוסרים מידע ושנגדם מתנהל הליך פלילי בשל הפרות של עשרות אחוזים בפליטת חומרים".

"הובלתי המון מאבקים בחיי", משיבה גבעון לטענות, "והגעתי למסקנה שמיציתי את דרך ההתנהלות הזאת. מאבק יוצר נתק מוחלט, שני הצדדים מסתגרים בעמדות שלהם. התנועה הסביבתית בעולם הגיעה למסקנה שללכת ביחד היא הדרך הטובה ביותר. לא המצאתי את זה, זה קורה בכל העולם. החוכמה היא לגרום למפעלים לקחת אחריות על הסביבה. הגעתי למסקנה שצריך לחיות עם התעשייה הכימית, ולכן המטרה שלי היא להפוך אותה לכמה שפחות מזיקה. אני חיה פה, ותאמין לי שאין לי סנטימנטים לאף מפעל כימי. הייתי יכולה לעשות עוד הפגנות ועוד בתי משפט, זה היה עושה אותנו ליותר סביבתיים?"

לאתר דימונה בת קיימא

מאת: הדס מגן והדס מנור - גלובס

כך מסרו גורמים מקורבים לפרשה תשובת רה"מ לא שינתה את הדו"ח, שיתפרסם בקרוב * מקורבי רה"מ: "המבקר מונע מאולמרט חומרים בפרשת כרמיה ו'מחפש' אותו בכוח"

הממצאים בפרשת מרכז ההשקעות מעלים חשד לכאורה לעבירות של הפרת אמונים מצד ראש הממשלה, אהוד אולמרט. כך אומרים גורמים מקורבים לפרשה. לדבריהם, הממצאים מצביעים על "התערבות גסה של אולמרט בהליכי המענקים". דו"ח מבקר המדינה בנושא צפוי להתפרסם בקרוב. נודע כי תשובתו של אולמרט לממצאי הדו"ח לא הצליחה להביא לשינוי הקו המהותי של הדו"ח.

הדו"ח עוסק בעיקרו בהתערבותו של אולמרט, כשר התמ"ת בממשלת שרון השנייה, לטובת מתן מענקים למפעל סיליקאט בדימונה, שיוצג בידי חברו ומי שהיה בעבר שותפו, עו"ד אורי מסר. זאת, בניגוד לעמדת הדרגים המקצועיים במשרד התמ"ת.

לפני כחודש העביר אולמרט באמצעות פרקליטיו - עוה"ד אלי זהר ורועי בלכר - את תשובתו לנטען בדו"ח. בתשובה מפרטים זהר ובלכר רשימה של עשרות מפעלים, שגם לטובתם התערב אולמרט כדי שיקבלו מענקים. הרשימה נועדה להראות לכאורה כי עמדתו של אולמרט נבעה משיקול דעת מקצועי, וללא קשר לייצוג של מסר, והראיה שהסיוע ניתן לעוד מפעלים רבים.

נודע כי תשובתו של אולמרט לא הצליחה להביא לשינוי הקו של הדו"ח. גורמים מקורבים לפרשה אומרים כי יש הנחיות ברורות של היועץ המשפטי לממשלה, האוסרות על שרים להתערב בשיקול דעת מקצועי, ולכן התערבותו של אולמרט בעניינם של עשרות מפעלים, היא כשלעצמה פסולה, בעיקר כשמדובר בהתערבות במקרה שבו טיפל חברו.

עוד נטען בטיוטת הדו"ח כי הקשרים בין מסר לאולמרט נוצלו כדי להשיג הטבות מדינה והנחות, וכן כדי לבטל תנאים מגבילים בשווי עשרות מיליוני שקלים, שנקבעו למשקיעים שייצג מסר בפני מרכז ההשקעות בתמ"ת. בטיוטת הדו"ח נמתחת ביקורת על המינהלים המקצועיים בתמ"ת שאישרו את ביטול התנאים למשקיעים.

כמו כן, נמתחת בטיוטת הדו"ח ביקורת על מינהל אזורי פיתוח בתמ"ת, שהקצה לסיליקאט קרקע בסמוך לדימונה בהנחה המוערכת ב-31 מיליון שקל. המבקר, מיכה לינדנשטראוס, קובע כי הנחה זו שיקפה הפחתה של 75% בעלויות הריאליות של פיתוח הקרקע.

בטיוטת הדו"ח נמתחת גם ביקורת על מינהל מקרקעי ישראל, בתקופה בה אולמרט עמד בראשו, על אישור הקצאה של 115 דונם באזור התעשייה של דימונה. הקצאת הקרקע, קובע לינדנשטראוס, נעשתה באישור טלפוני בלתי תקין לכאורה. הדו"ח קובע כי מרכז ההשקעות אישר את התוכנית וקבע הקלות ליזם, שיוצג בידי מסר, וזאת לכאורה עקב קשריו של מסר עם אולמרט.

במהלך בדיקת המבקר צולמו בידי חוקרי משרד המבקר בראשות ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, כל התיקים הנוגעים להקמת סיליקט, שהיו מצויים במרכז ההשקעות.

מקורבי רה"מ אמרו בתגובה: "רה"מ איבד מזמן את אמונו במבקר ובשיקול דעתו, ולכן אין ולא היו לו ציפיות מאנשי המבקר בהקשר הזה, על אחת כמה וכמה לאחר שהמבקר, עוד בטרם הספיק לעיין בתשובות ראש הממשלה, כבר גילה דעתו בנושא בראיונות שהעניק לתקשורת".

ממשרד המבקר נמסר בתגובה: "עדיין אין החלטה בנושא מרכז ההשקעות. צוות הבדיקה של משרד המבקר נמצא עדיין בשלב גיבוש ההמלצות וזאת לאחר שהתקבלו תשובות המבוקרים. מבקר המדינה מסרב להתייחס לתגובת מקורבי ראש הממשלה, המנסים מזה זמן רב לשים מקלות בגלגלי עבודת הביקורת בנושאי שחיתות ופגיעה בטוהר המידות".

כתבות קודמות בנושא

שלום בר אבי. - צילום: חיים הורנשטיין "ידיעות אחרונות".

הפגישה בין ראשי אונסק"ו מהאו"ם לבין מאיר כהן התקיימה בלישכתו לפני כחצי שנה המטרה , לשכנע את אנשי האו"ם העוסקים באיתור אתרי תיירות ארכיאולוגים והכרזתם כאתרי בין לאומיים.

מאיר כהן הזמין את אנשי האו"ם לביקור במקום והציג בפניהם את האתר, כהן אף הזמין ארכיאולוגים מאוניברסיטת בין גוריון שחשפו בפני אנשי האו"ם את הרקע ההסטורי של המקום. בתום המפגש ולאחר ארוחת צהריים משותפת לאנשי האו"ם וראש העיר מאיר כהן הוחלט על ההכרזה.

העיר הנבטית שבנגב חגגה בחול המועד פסח את הכרזתה כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו,

במסגרת אירועי השוק הנבטי המתקיימים פעמיים בשנה בגן הלאומי, בחג הסוכות ובחג הפסח, מתקיים בעיר הנבטית ממשית שבנגב שוק נבטי המנסה להתחקות אחר השוק הנבטי המקורי ואחר תרבות דרך הבשמים.ביום רבעי בחול המועד נפתחו אירועי השוק בממשית בטקס מיוחד במהלכו ציינה ממשית את הכרזתה כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו העולמי. ממשית שוכנת על אחד הנתיבים החשובים של דרך הבשמים ההיסטורית, שהשתרעה מעומאן ותימן, שבדרום חצי האי ערב, ועד לעיר עזה. לפני כשנתיים הכריז ארגון אונסק"ו העולמי על דרך הבשמים כעל אתר מורשת עולמית, וממשית הייתה חלק מהכרזה זו.

טקס ההכרזה הממלכתי על הדרך ההיסטורית התקיים בישראל רק באמצע חודש מארס האחרון בעיר הנבטית עבדת שבנגב. ואולם, לאור העובדה כי ממשית היא העיר הנבטית הצעירה ביותר בנגב, ומאחר שזו העיר היחידה שבה מתקיים מדי שנה שחזור של השוק המקורי, התקיים במקום טקס נפרד לציון הוספת האתר לרשימה היוקרתית של ארגון אונסק"ו.

הטקס בממשית התקיים במעמד מנכ"ל רשות הטבע והגנים, אלי אמיתי, ראש עיריית דימונה, מאיר כהן, השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, נציג אונסק"ו ישראל, פרופ' מייק טרנר, מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב, מאיר סהר, וכן נציגים ממשרד המשנה לראש הממשלה, נציגי מועצות אזוריות ונכבדים מהפזורה הבדווית. לטקס הגיעו גם נכבדים פלסטינים מלשכת הסחר בחברון.

עם סיום הטקס הונפו מעל האתר דגלי אונסק"ו ונפתחו אירועי השוק הנבטי. השוק, שמתקיים זו השנה השמינית ברציפות, מנסה להתחקות אחר השוק הנבטי המקורי שהתקיים ברחוב השוק שבעיר. אל השוק הובאו בעלי מלאכה וסוחרים אותנטיים, כמו נפחים, נגרים וסוחרים בנחושת ובתבלינים, המנסים עד כמה שניתן להחיות את חיי המסחר, כפי שהיו בתקופה הנבטית.

אירועי השוק הנבטי בממשית נמשכו חמישה ימים עד ליום ראשון האחרון. על פי רשות הטבע והגנים הגיעו ביום הראשון של השוק כ-4,200 מבקרים ואירוע זה נחשב לאחד האירועים המושכים ביותר תיירים באזור הנגב.

מאת: מוטי אקסמיט | www.Nfc.co.il

אחיה של נערה שלא אהב את בן זוגה, תקף את בן הזוג ודקר אותו בכתפו האח הדוקר נעצר

יחסי אהבה שנרקמו בין שני צעירים, תושבי דימונה, לא נשאו חן בעיני משפחתה של הנערה. הקשר המתפתח עם הבחור ואי הצלחתם של בני הבית להניא את הנערה מלהמשיך בקשר זה, הם שהובילו את אחיה הבוגר ליטול יוזמה ו"לפעול" בנושא.

החשוד, אחיה של הנערה, פגש בצעיר ברחוב, תקף ודקר אותו באמצעות סכין, בכתפו. הצעיר המאוהב, פונה במצב קל לקבלת טיפול רפואי. לשוטרים סיפר כי משפחתה של חברתו מתנגדת לקשר ביניהם, ועל-רקע זה הותקף על-ידי אחיה של חברתו.

האח נעצר, הודה במיוחס לו ומעצרו הוארך. בכוונת המשטרה להגיש נגדו כתב אישום תוך ימי המעצר.

דן בונבידה - כתב אתר האינטרנט "סקופ"

ניקו, כוכב הנוער של דימונה יוצא להגשים את החלום. אוצ'מבלה מתקדם למועדון גדול יותר ובשבילו, השמיים הם הגבול

ניקולס אוצ'מבלה, קשר קבוצת הנוער של דימונה ואחד השחקנים המוכשרים שגדלו במחלקה ובעיר בשנים האחרונות, עתיד לצאת אחרי החג למבחנים בקבוצת נס טוברוק שהיא קבוצת בת במועדון מכבי נתניה מליגת העל. אוצ'מבלה שמשחק באגודה כחמש שנים, הוא אחד השחקנים החשובים במחלקת הנוער ואף תרם לה רבות.

למרות פציעה קשה בידו בזמן אימון ולמרות פריקה ושבר במרפק ידו, לא ויתר ניקולס על החלום ולאחרונה קיבל זימון ממגלה הכישרונות של קבוצת נס טוברוק מיגל רובינשטיין שהוא בן מולדתו ארגנטינה. ראוי לציין כי השחקנים היחידים המגיעים לאימוני קבוצת הנוער באופן סדיר הם אוצ'מבלה וחלוץ הקבוצה ניר גואל.

אבי עובדיה, מאמן קבוצת הנוער: "מדובר בשחקן רב גוני עם יכולת וכישרון רב, שיכול להצליח בכל קבוצה בתנאי שיתמיד וישקיע. ניקו יכול לשחק בכל תפקיד זהו שחקן שירצה כל מאמן".

השחקנים בקבוצת הנוער וכתבכם הנאמן, מחזיקים לו אצבעות ונשמח תמיד לראות אותו בדימונה ולקבל אותו בזרועות פתוחות.