אורי בינדר - מעריב

מנהל מקרקעי ישראל הגיש לאחרונה תלונה למשטרה נגד ארגון סטודנטים ציוניים שהחליט לסייע בקידום מטרות חברתיות בנגב, העילה פלישה לקרקעות מדינה

הפרשה החלה כאשר עמותת איילים המורכבת מסטודנטים ציוניים החליטה על הקמת כפר סטודנטים בפאתי דימונה. ההקמה נעשתה בעידוד השר לפיתוח הנגב והגליל דאז שמעון פרס, שאף הצטלם עם הסטודנטים ותמך בכוונותיהם למרות שככל הנראה לא קיבלו את האישורים הנדרשים ממנהל מקרקעי ישראל

אלא שבמנהל התרשמו הרבה פחות מהציונות החדשה ופתחו בהליכים משפטיים לפינוי הסטודנטים מהכפר החדש בדימונה. במנהל טענו כי באתר של עמותת איילים בשכונת נווה חורש בדימונה, נתגלו חמישה קרוואנים ונשתלו עשרים עצי זית וכן בוצעו עבודות תשתית ופיתוח וכי מנהלת מחוז הדרום, פאני ששפורטה הורתה לפעול לפינוי האתר, לאחר שלא ניתן כל אישור להקצאת הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל

מנגד ראש עירית דימונה מאיר כהן, זעם על ההחלטה לסבך בתיקים פליליים את הסטודנטים שהגיעו לעיר כדי לסייע בפרוייקטים חברתיים " איזו בושה זו להזמין משטרה לסטודנטים חלוצים ציוניים שכאלה. אעמוד בגופי ואמנע את ההריסה של הכפר הזה. הסטודנטים קיבלו הבטחה שהכל מסודר וחוקי, ופתאום מוציאים נגדם צווי הריסה. ליד הכפר יש בנייה לא חוקית של בדואים ואיש אינו אוכף שם את צווי ההריסה, אבל נגד החברה הטובים האלה כולם גיבורים

יורם דורי, דוברו של שמעון פרס, מסר אתמול בתגובה: שמעון פרס לא הבטיח לאיש כי יש היתרים לבנייה במקום. מזה ארבעה חודשים מר פרס אינו מעורב בענייני המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ולכן זה לא רציני לערבו במקרה הזה

ואילו מתן דהן, מנכ"ל עמותת איילים אמר אתמול: הייתה החלטה להקים את הישוב בדימונה, קיבלנו אישור של העיר להוריד קרוואנים לשטח ציבורי. התכנון לא אושר רשמית, אבל במנהל מקרקעי ישראל החליטו להיות חסרי סבלנות עמנו, ולכן ממצב של צעירים המגיעים לסייע לילדי דימונה הפכנו לעבריינים. מאוחר יותר עדכן דהן כי בעקבות פניית מעריב פנה אליו מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל והתנצל על העברת העניין למשטרה. לדבריו, המנכ"ל הורה למנכ"לית המשרד לפיתוח הגליל והנגב, אפרת דובדבני, להסביר את רוח הדברים למנהלת מחוז הדרום במנהל מקרקעי ישראל, כדי שזו תמשוך את התלונה עד יום ראשון

מי הם הסטודנטים של עמותת איילים

אתר העמותה

ענת ברשקובסקי

המשטרה חושדת שאדם שאסף את האשה, שהייתה מחוסרת דיור, לביתו רצח אותה. לטענת הגבר הוא הגיע הבוקר לביתו ואז גילה את האשה ללא רוח חיים ועם סימני חבלות על גופה

חשד לרצח בדימונה. אשה חסרת בית, כבת 60, נמצאה היום (א') ללא רוח חיים בדירתו של גבר בן 54 תושב העיר.

מחקירת המשטרה עולה כי הגבר נהג לארח את האשה בביתו לאחר שהבחין כי היא מתגוררת ברחוב. לטענתו כאשר הגיע הבוקר לביתו הוא מצא אותה כשהיא ללא רוח חיים ועם סימני חבלות על גופה.

כשהגיע הגבר לתחנת המשטרה כדי לדווח כי האשה נרצחה, עצרו אותו השוטרים בחשד לרצח, מכיוון שהוא מוכר למשטרה מעבירות של אלימות.

מהמשטרה נמסר כי עדיין לא ברור אם מדובר ברצח. מפקד משטרת דימונה, סגן ניצב יוסי כהן, אמר ל-ynet: "יש סימנים בזירה המעידים לכאורה כי מדובר באירוע פלילי".

כתב אתר האינטרנט דימונה

מה שהתחיל בפרוייקט נסיוני של אתר אינטרנט בדימונה הופך בשבועות האחרונים לאתר מבוסס אשר יוצר קשרים ושיתופי פעולה עם אתרים נוספים, כבר השבוע נוצר שיתוף פעולה פורה עם אתר דירות 7 דוט קום, אתר אשר מפרסם את הדירות למכירה ולהשכרה בדרום ונפתח דף חדש לדירות בדימונה, באתר יכול כל דימונאי לרשום את דירתו למכירה או להשכרה ולהוסיף תמונה, ניתן גם לערוך את המודעה.

בתקופה האחרונה סיימנו את פיתוח אתר הטיולים ע"ש רז אסף המטייל הדימונאי שנספה בטיול בהודו, שידרגנו את פורטל החדשות , ופתחנו מדור חדש בו כל דימונאי יכול לכתוב טור אישי על כל נושא, כמובן שהמערכת עוברת על החומר ובוחנת אותו לפני הפרסום.

בפורום האתר הכנסנו עוד מספר מנהלים המפקחים על הנעשה בו ושומרים על צנעת הפרט לאחר שגילינו כי הוא שימש לא פעם כבמה לרכילות זולה.

האתר גם משמש אתר אינפורמטיבי אשר מציג בפני התושבים את האירועים והפעילות הצפוייה השבוע פורסם לוח המציג את אירועי יום הזכרון לחללי צה"ל ואת אירועי יום העצמאות וכן את מדליקי המשואות של יום העצמאות.

בחודשים האחרונים אנו עדים למאות כניסות ביום לאתר ולאלפי דפים הנצפים מידי יום באתר, בנוסף קיבלנו ממנוע החיפוש מספר אחד בעולם הוכחה להיותנו הטובים ביתר, והיום אחרי חצי שנה שהאתר קיים, בחיפוש אחר השם דימונה במנוע החיפוש גוגל האתר שלנו דימונה נקודה או אר ג'י עולה ראשון הרבה לפני כל האתרים האחרים היותר ותיקים מאיתנו ברשת.

חג עצמאות שמח לתושבי דימונה ולכל בית ישראל

מנהל האתר

כתב אתר האינטרנט דימונה

בשנים הקרובות מתוכננת לקום בצומת הנגב, כ-9 ק"מ מאתר רמת-חובב, על המקום ישנם עדיין חילוקי דעות ויתכן והיא תתקרב יותר לירוחם, "עיר בה"דים" - עיר בסיסי ההדרכה של צה"ל. את ההקמה מוביל אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל.

הרעיון שבבסיס הקמת עיר הבה"דים הוא השתלבות של צה"ל ומשרד הביטחון במאמץ לפתח את הנגב על-ידי העתקת מחנות צבא מאזורים צפופי אוכלוסין לנגב. בסיסי ההדרכה המיועדים להשתלב בפרויקט בשלב הראשון: בית-הספר ללוגיסטיקה, בית-הספר לרפואה ובית-הספר לחימוש, השייכים לחילות אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, ובית-הספר למקצועות משאבי אנוש באגף כוח-אדם. במסגרת הקמת העיר מתוכננת שכונת מגורים עבור משפחות אנשי הקבע שישרתו בעיר. כמו כן יפותחו תשתיות תעבורה תומכות אל הנגב וממנו, ובהן רכבות וכבישים.

עיר הבה"דים אמורה לחזק את החינוך הטכנולוגי בנגב ותהיה מנוף לשילוב נוער מקומי במערכי הטכנולוגיה של צה"ל

תוכנית עיר הבה"דים בנגב כוללת הקמת שבעה בסיסי הדרכה, בהשקעה של למעלה משני מיליארד שקלים. הבסיס יאכלס כ-10,000 חיילים על פני שטח של למעלה מאלף דונם. התוכניות, אותן מוביל אל"מ שלום אלפסי מאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, כוללות בתוכן מספר פרויקטים ידידותיים לסביבה

אלר"ם הוא הגוף האחראי בצה"ל לפינוי מחנות צה"ל, והוא יעמוד בראש הפרויקט הגדול להקמת "עיר הבה"דים" של צה"ל בנגב, שבמסגרתו יפונה מחנה צריפין. בסיסי ההדרכה יועברו לנגב, מיפקדות המרכזים של אלר"ם יועברו לתל-השומר וירוכזו בבניין אחד (מגדל המרכזים). כינוס המיפקדות יביא לאיחוד תקורות, לצמצום כוח-אדם, ולחיסכון של עשרות מיליוני שקל בשנה.

ועכשיו איך כל זאת אמור להשפיע על דימונה ועל מחירי הדירות, היום קצת קשה למכור דירות בדימונה, דירות בבניני מגורים על אחת כמה וכמה, דירות קרקע נמכרות בדימונה ובמחירים טובים, לגבי דירות להשכרה המצב עוד יותר טוב מחירים הדירות להשכרה הם גבוהים יחסית לדימונה והביקוש עוד יותר גדול, קשה למצוא היום דירת קרקע להשכרה בפחות מ- 500 דולר לחודש כנראה שהמחירים הגבוהים קשורים לתהליך המתרחש בעיר, מספר לא קטן של תושבים מוכרים את הדירות שלהם אך נשארים לגור בדימונה בשכירות וזאת לאור מספר שיקולים או כי הם עומדים בפני פרישה וכבר בונים את העתיד במקום אחר או שפשוט הם רוצים להנות ההטבות של מס ההכנסה בדימונה בכל מקרה משנה לשנה נעשה צפוף בשוק הדירות להשכרה. עיר הבה"דים, מרכז טופז וכל הלוגיסטיקה המתלווה לשני הפרוייקטים הללו אמורים לגור בסביבה ויתכן אם יערכו לכך בדימונה שחלק גדול מאנשי הקבע ונותני השרותים יעדיפו לגור בדימונה עם ההטבות שיש לעיר במס הכנסה, אך יש לזכור אלו לא חוטבי עצים ושואבי מים אלו משפחות אמידות שיחפשו איכות חיים בשכונות עם דירות קרקע בסביבות מטופחות, ודימונה יכולה ומסוגל להעניק סביבות מהסגנון הזה. עם זאת, הקמת "עיר הבה"דים", של צה"ל עשויה לתת לעיר דחיפה גדולה, לפי תחזיות של The marker בב"ש בשנים הקרובות תרום עיר הבה"דים לעליית הביקושים ומחירי הדירות

לכן אני צופה שגם מחירי הדירות בדימונה יעלו בצורה דרסטית כפי שלא קרה מעולם, העליות יכולות להגיע ל - שלושים ואף ארבעים אחוז יותר מהמחירים כיום, כנ"ל במחירי הדירות להשכרה גם שם יהיו עליות גבוהות מאוד מיד עם אכלוס עיר הבה"דים.

ענת ברשקובסקי

פורום מנכ"לים של משרדי הממשלה החליט להתמקד בטיפול בירוחם

פורום מנכ"לים של משרדי הממשלה, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, התכנס לראשונה. חברי הפורום דנו ב"מיקוד הטיפול במועצה המקומית ירוחם".

ראש מועצת ירוחם, עמרם מצנע, הציג בישיבה כמה נושאים, שלטענתו זקוקים לטיפול ולדיון. הפורום החליט להתמקד בחינוך, בתיירות ובהקמת עיר הבה"דים סמוך ליישוב.

כתב ידיעות דימונה

להלן שמות מדליקי המשואות ביום העצמאות 2006

נציגת חינוך חנה אדה

חנה אדה נולדה 1952 בישראל, חנה נשואה לדוד ואם ל-3 ילדים חנה התחילה את עבודתה בהוראה כמחנכת כיתה בבית-ספר יסודי "שזר" בבאר-שבע. ב-1978 העתיקה את מגוריה לדימונה ועבדה כמחנכת בבית ספר "נווה" חנה טיפסה בסולם הדרגות עד לקבלת ניהול בבית ספר "רתמים" בשנת 1986וב-1994 ניהלה את "נווה" . ומ-1995 מנהלת את בית ספר "בגין" , בית ספר שזכה בפרס החינוך על שם חנה אוחיון ז"ל וקיבל תו איכות ממשרד החינוך בשנת 2003. חנה מורה , מחנכת ומנהלת אשר משקיע ימים ולילות במפעל החינוכי בבית הספר,אשר הפך לבית השני שלה. בלמעלה מ-30 שנות עבודה חינוכית הטביעה חנה את חותמה החינוכי.




נציג מייסדים ביטון אברהם

ביטון אברהם נולד בשנת 1925 בעיר "מקנס" שבמרוקו, ב-1956 עלה ארצה לדימונה עם אשתו חסיבה וחמשת ילדיו, אברהם ביטון התחיל את פעילותו למען העלאת יהודים לארץ ישראל עוד במרוקו באגודה הציונית "דרור". אברהם התגייס לצבא ואף השתתף כלוחם במבצע "קדש" אברהם ביטון ובני משפחתו גרו במעברה של דימונה כ- שנתיים וחצי, אברהם עוסק בתחילת בעבודות יזומות ובקק"ל. לאחר מכן עם פתיחת הצרכניה הראשונה בדימונה בבעלות "קו אופ" מתקבל אברהם לעבודה כפועל פשוט כשהוא משרת את הציבור בנאמנות רבה במשך שנים רבות בתפקידים רבים, עד ליציאתו לפנסיה לפני כעשר שנים, כשהוא משמש בתפקיד האחרון כמנהל סניף. אברהם גידל בעיר משפחה לתפארת, כולם גרים בעיר, זכה וזוכה לנחת מהנכדים והנינים.


נציג חברה וקהילה תורג'י סולומון תורג'מן

תורג'מן סולומון המכונה בפי חבריו תורג'י נולד בשנת1957 בטנג'יר במרוקו עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1961, נשוי לרחל ואב ליוסי,מתן, ועוז. תורג'י משמש בתפקיד קצין בטיחות מכרות בחברת "רותם אמפרט נגב " כמו כן משמש תורג'י חבר בצוות היגוי מפעלי לתרומה למען הקהילה. תורג'י פעיל רבות ומתנדב באגודה "למלחמה בסרטן" וחבר דירקטוריון המתנ"ס ומוכר באגף הרווחה כמי שניתן לפנות איליו בכל נושא של עזרה לנזקקים. גולת הכותרת של תורג'י הינה פעילותו הרבה לרווחתם של ילדי המועדוניות הפועלות בעיר. תורג'י מגייס מתנדבים רבים מקרב המפעל למען פעילות בקהילה כשהוא משמש דוגמה אישית ומופיע מידי יום במעדניות, ילדי המועדוניות , ההורים וצוות המועדוניות רואים בו חלק בלתי נפרד מהצוות.


נציג עולים איליה קיטאיגורודסקי

איליה קיטיאגורצסקי נולד 1948 במוסקבה סיים את לימודיו באוניברסיטת בטיבילסי בחוג לכלכלה ומחשבים וסיים עם תואר שני. עלה ארצה בשנת 1990 והגיע לדימונה בשנת 1991 מאז הוא תושב העיר. איליה נשוי לאלכסנדרה ואב ללאה וסבא לדניאל. מאז עלותו ארצה מעורה איליה בחיי הקהילה, בוגר קורס פעילים לעולים וותיקים ועושה יחד עם חבריו לשילוב העולים בחברה הותיקה. איליה - משמש כחבר הועדה הציבורית לקליטת עליה וחבר הועדה הציבורית לשיקום שכונות. מאז עלייתו ארצה עבד במספר מפעלים בסביבה ומשנת 1995 עובד במוסדות חינוך בביה"ס התיכון ע"ש זינמן.




נציג משפחות שכולות ברכה אברהם

ברכה אברהם נולד ב- 1939 בחלב שבסוריה. אברהם עלה ארצה עם משפחתו ב-1944 בעליה בלתי לגאלית. בשנת 1956 התגייס לצה"ל ואף השתתף במבצע "קדש", ועל כך זכה באות "החייל המצטיין" מהנשיא יצחק בן-צבי ז"ל. ב- 1961 עבר לגור בדימונה ונשא לאישה את רעייתו מרסל , אחות שכולה לזוג 4 ילדים ו-9 נכדים ומצפים בס"ד להולדתו של הנכד העשרי, כן ירבו. משנת 1963 ועד שנת 1996 עבד ברכה אברהם בקמ"ג עד ליציאתו לפנסיה. מאז יציאתו של ברכה לגמלאות מתנדב כ- 8 שנים בקמ"ג במשמר האזרחי ובמשטרת ישראל, מפעל חייו כיום הינה התנדבות ועשייה ביד-לבנים בדימונה.



נציג תלמידים גוטמן בני

גוטמן בני נולד ב 1988,עלה לארץ בשנת 1990 מבריה"מ וסיים את לימודי היסודי בבית ספר "בגין". בני לומד בתיכון זינמן בכתה יב במגמת פיסיקה. בני הינו תלמיד מצטיין בלימודיו בתחום הפעילות החברתית, בני מלבד היותו תלמיד מצטיין פועל רבות למען תלמידים הזקוקים לסיוע לימודי, מעורה חברתית, שותף פעיל בהתרמות ובמבצעים שונים בחיי החברה בעיר ובבית הספר, בני חבר בתנועת נוער "הצופים" ועושה רבות לגיוס תלמידים צעירים והדרכתם וכל זאת מבלי לפגוע בנוכחותו בשיעורים ובלימודים. בימים אלה עובר בני גוטמן קורס "אחרי" הכנה לצהל ואף השתתף בגיבוש לקורס חובלים ,כשמטרתו להתגייס ליחידה קרבית מובחרת.


נציג סטודנטים מתן יתח

מתן יתח נולד בדימונה בשנת 1985 למשפחה ברוכת ילדים, מתן למד בבית הספר היסודי אלפסי ובגיל 14 נבצר ממנו להמשיך את לימודיו. לימים למרות כל הקשיים שעמדו בדרכו, הצליח מתן להשלים את לימודיו התיכוניים ואף לעמוד בהצלחה במבחני הבגרות. במקביל ללימודי הבגרות מתן השתתף בקורס במחשבים במסגרת תוכנית היל"ה ומכאן נפתח בפניו העולם הטכנולוגי הממוחשב. בימים אלה סיים מתן בהצטיינות את לימודיו במכללת אתגר בקורס טכנאי מחשבים ועד סוף שנה זו יסיים קורס ניהול והנדסת רשתות תקשורת. מתן מתנדב בעמותת מיל"ן - ומרכז את תוכנית חלוקת המחשבים לילדים ובני נוער ממשפחות מעוטות יכולת ועוסק בהדרכתם. הצלחתו של מתן יכולה להיות סמל ומופת, ומודל לחיקוי להצלחה לבני הנוער .בהוכיחו את המימרה: "שאין דבר העומד בפני הרצון".


נציג מוסדות דת יגאל קנדלקר

יגאל קנדלקר נולד ב - 1973 בישראל, נשוי למירב ואב לשלושה ילדים יגאל בעל תואר מהנדס תעשייה וניהול - אותו סיים בהצטיינות, שימש כמורה במכללת אבן-שמואל. כיום עיקר עיסוקו של יגאל הוא לימוד תורה והלכות, יגאל מלמד ומכין ילדים לבר מצווה בהתנדבות, אופיו של יגאל קנדלקר ואורח חייו מעידים על איש צנוע ובעל ידע עצום בהלכות התורה. יגאל משמש כרב בית הכנסת "מגן אליהו" וכרב בקהילה פתוח וקשוב לכל צרכי הציבור בנועם ובכבוד בכל שעות היום.



נציג כוחות הביטחון ויח' חירום שלומי עזריה

שלומי עזריה נולד וגדל בחולון, הגיע לדימונה לפני 11 שנה בעקבות אשתו יפה. וביחד מגדלים ארבעה ילדים רועי, מור,סתיו ומתן.שלומי מורה לנהיגה מזה 28 שנים. שלומי הוא אדם שההתנדבות היא כל חייו, פעיל ומתנדב במשמר האזרחי, חבר באגודה למען החייל, מתנדב באגודה למלחמה בסרטן, חבר-באגודת ידידות דימונה אנדרנך , פעיל ביחידה לעבודה קהילתית , חבר- בוועדת תעבורה עירונית ומשחק בתאטרון הקהילתי של דימונה. בימים אלה מסיים שלומי עזריה קורס קציני משמר - אזרחי. על אלה ועוד ראתה ועדת מדליקי המשואות את שלומי עזריה ראוי להשיא משואה זו, בשם כוחות הביטחון ויח' חירום,


נציג הווטרנרים בובוט יוסף

יוסף נולד ב-1919 בבלורוסיה. יוסף התגייס בשנת 1941 להשתתף במלחמת עולם השנייה. בקרב ההגנה על העיר סטלינגרד. עם עלייתו בשרשרת הפיקוד שימוש כמושל צבעי בערים שונות בגרמניה. ב-1970 סיים את שירותו הצבאי בדרגת סא"ל. ב-1993 עלה ארצה ישירות לעיר דימונה ומשמש כחבר מועצת הוטרנים העירונית. על מבצעיו ופיקודו בחזיתות השונות במלחמת העולם השניה זכה ל-31 עיטורים צבאים.






נציג הספורט גלעד עזריאל

גלעד עזריאל נולד בדימונה בשנת 1988 להורים קובי ופונית ואח לרעות,יוגב ועדי. גלעד תלמיד כיתה יב בבית ספר זינמן, את פעילותו הספורטיבית בתחום הקרטה החל בגיל 5 וחצי בהדרכתו של מר משה אינן. במשך 12 שנות הפעילות הספורטיבית זכה גלעד לייצג את דימונה במספר תחרויות בארץ ובעולם. מזה מספר שנים מחזיק גילעד בתואר אלוף ישראל בקרטה. בשנת 2001 זכה במדליית ארד באליפות בנלאומית באיטליה בשנת 2003 זכה במדליית כסף באליפות בנלאומית ברומניה. בשנת 2005 זכה במדליית הזהב במשחקי המכביה. בימים אלה משמש גלעד מדריך במועדון הקארטה ולצד שעות רבות של אימונים תורם מהידע והכישרון שצבר, לתלמידים צעירים ומהווה מודל לחיקוי, וכל זאת מבלי לגרוע מהישגיו הלימודיים.


נציגת מתנדבים שולה אסייג

שולה אסייג נולדה במרוקו בעיר פס בשנת 1930. עלתה לארץ בשנת 1949 את פעילות ההתנדבות החלה שולה אסייג עוד בעליית הנוער ובמחנות הנוער של אלג'ר בשנת 48 עם עלייתה לארץ התגייסה לצה"ל. ובשנת 1956 הגיעה לדימונה והחלה לעבוד בקמ"ג. שולה, השתתפה בפעילות למען חיילי צה"ל במסגרת שק"ם לחיילים פעילות שזיכתה אותה באות השתתפות מלחמת ששת-הימים ומלחמת יום הכיפורים שולה אסייג התנדבה שנים רבות במשמר אזרחי ומזה 15 שנה מתנדבת במועדון העיוור ומסייעת לאנשים בעזרה חומרית ובאוזן קשבת. ביתה פתוח בכל שעות היום לכל הזקוק לעזרה בחינת, "כל דיצריך יתי ויאכל".

איילת גולדשטיין

שלושה במאים צעירים בני 17 ייצגו את ישראל בפסטיבל 'ג'יפוני' - פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בהוליווד המכונה 'האוסקר של הילדים

הסרטים שייצגו את ישראל מתארים סוגיות בהם נתקלים בני הנוער בישראל, ביניהם: 'נגעה בשמיים' של לימור אפשטיין, המספר את סיפורה של ילדה קטנה הממציאה לה חברה דמיונית; 'גולם', גם הוא של הבימאית לימור אפשטיין, המספר את סיפורו של בחור צעיר שמחפש אחר "הרגע המושלם" בחיים; ו'המלחמה שלנו' של איגור רוחלין, המתאר את חבלי הקליטה של עולה חדש מברית-המועצות

יצוין כי 'המלחמה שלנו' זכה בפסטיבל דימונה, השתתף בפסטיבל הקולנוע הישראלי בפריז ונכנס לקטגורית עשרת הסרטים הטובים בפסטיבל. בנוסף הסרט יוקרן בקרוב בערוץ 2

הפסטיבל מתקיים מזה 36 שנה באיטליה, והועתק להוליווד לפני שנתיים. הפסטיבל מקרין סרטים של בימאים צעירים מרחבי העולם, וועדת שופטים המורכבת מסלבריטאים ויוצרים צעירים - בוחרת את הסרט הזוכה

יעל שחרור

קשר ווסטהאם העפיל לגמר הגביע האנגלי בעונתו הראשונה בפרמייר-ליג. בניון ל-ONE: "בהתחלה דיברנו רק על הישרדות וכעת יש גמר גביע והופעה באופ"א"

"הפתענו את כולם וגם את עצמנו", כך אמר היום (שני) יוסי בניון, קשרה של ווסטהאם, לאחר שקבוצתו הבטיחה את המקום בגמר הגביע האנגלי לאחר 0:1 על מידלסברו.

בניון, בעונתו הראשונה בשורות הפטישים לאחר 3 שנים בסנטאנדר, יפגוש בגמר הגביע בקארדיף את ליברפול.

"היה רגע מאוד מיוחד אתמול לעלות לגמר הגביע", סיפר בניון ל-ONE, "בכל זאת, זה לא משהו שקורה כל יום לקבוצה כמו ווסטהאם. היתה שמחה מדהימה, חגגנו עם הקהל עוד חצי שעה אחרי המשחק. זה לא משהו שציפיתי שיקרה".

"כשהגעתי לכאן דיברנו על להשאיר את הקבוצה בליגה ועכשיו עלינו לגמר וגם הבטחנו את המקום שלנו בגביע אופ"א. עכשיו יש עוד צעד קטן לעשות מול ליברפול מול אצטדיון עם 80 אלף איש ואווירה מדהימה".

בניון הוסיף ואמר: "האמת היא שאני כבר חושב על ליברפול, בגלל שיש לנו משחק מולם בליגה. אני רוצה לעבור עוד 3 משחקי ליגה כמו שצריך ואז נגיע למעמד הגדול של הגמר".

"לרגעים כאלה שחקן כדורגל מחכה וזה כיף", סיכם היהלום.

ענת ברשקובסקי

גבר בן 35 נפצע באורח בינוני לאחר שדקר את עצמו בתחנת מד"א בדימונה. כוחות של משטרה שהגיעו למקום הצליחו להשתלט על האיש והוא מפונה לבית החולים סורוקה בבאר שבע בליווי משטרתי.

עדכון של השעה האחרונה

אדם מעורער בנפשו כבן 35 איים לדקור הערב נהג אמבולנס בתחנת מגן דויד אדום בדימונה. הנהג נעל את עצמו באמבולנס עד שהגיעו שוטרים למקום והשתלטו על האיש, אשר פצע את עצמו בחזהו. האיש פונה לבית חולים במצב בינוני.

ענת ברשקובסקי

לתושבי העיר הדרומית, הסמוכה לכור, נמאס לחיות בפחד מתמיד ממחלות וארגוני טרור. העמותה שהקימו, "דימונה נקייה מחשש גרעיני", תפנה אל הממשלה ותדרוש לבדוק את רמת הקרינה, אשר לדברי התושבים גורמת לעלייה מתמדת במספר חולי הסרטן בעיר

הקהילה הבינלאומית עוקבת בחודשים האחרונים בדאגה הולכת וגוברת אחר ההתקדמות האיראנית לקראת פצצה גרעינית והאיומים השבועיים של הנשיא אחמדינג'אד . אבל במקביל, כאן בישראל, יש מי שמוטרד לא פחות מהנושא הגרעיני - תושבי דימונה, שחשים את האיום ממש בחצר האחורית של בתיהם.

יותר חולי סרטן, יותר ניסיונות מצד גורמים עוינים לפגוע באזור מגוריהם ופחד תמידי מהכור - אלו הנושאים עימם נאלצים אנשי בדימונה להתמודד. היום (ה'), אחרי תקופה ארוכה של שקט, החליטו תושבי העיר שמדרום לבאר שבע לקחת את העניינים לידיים והקימו את עמותת "דימונה נקייה מחשש גרעיני".

שלום בר-אבי, יו"ר העמותה, מסביר ל-ynet: "החלטנו להקים קול זעקה שתישמע אצל חברי הממשלה החדשה, זאת בעקבות מקרים קשים של חברים שחלו במחלת הסרטן".

במסגרת פעילותה תדרוש העמותה מן הממשלה להקים ועדת חקירה בראשות שופט, שיורה לגורם מוסמך לבדוק את כמות הקרינה בעיר וסביבתה. בעמותה שותפים ארגון ההורים העירוני, יועץ משפטי (עורך דין עמרם אסולין) ותושבי דימונה, הורים וילדים.

279 מתושבי דימונה חולים במחלת הסרטן, 12 מהם מאושפזים בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע במחלקה האונקולוגית. התושבים טוענים כי מחלת הסרטן היא תוצר ישיר של השפעות הכור הגרעיני הנמצא בסמוך לעיר ולראייה - רק לפני מספר ימים נפטר צעיר בן 18, תושב העיר, מן המחלה הקטלנית. בנוסף, בשנה האחרונה בלבד חלה עלייה חדה של 12 אחוזים בחולי הסרטן בדימונה.

בר-אבי אומר כי מאס בתירוצים וההסברים שסיפקה לו המדינה עד כה: "אנחנו רוצים לדעת את האמת. נמאס לנו לחיות בפחד מתמיד, שמא גורם עויין יצליח להגיע לכור. יש פחד מתמיד מדליפה, מרעידת אדמה וממחלת הסרטן המפילה את אנשינו".

לפני כשנתיים חולקו לתושבי דימונה כמוסות הלוגול (למקרה חירום של דליפת גרעינית), אשר למרבה המזל שוכבות בארונות ללא שימוש. עם זאת, התושבים כלל לא בטוחים שבמקרה הצורך יהיו כמוסות אלו יעילות. "העובדה שיש לנו הלוגול רק מעידה על כך שאנו חיים בסכנה", אומר בר-אבי.

בכוונת העמותה לפנות גם אל שמעון פרס, מי שעומד מאחורי הקמת הכור בדימונה. "אנו רוצים שיגיע לדימונה, ישוחח עם התושבים ויורה על הקמת ועדת החקירה", אומר בר-אבי. "שמעון הקים את הכור ושמעון יסגור את הכור. אנחנו דורשים שמדינת ישראל תאמר לנו מיד מה הסכנות העומדות בפנינו".

בתחילת השבוע הבא ייפגשו נציגי העמותה עם נציגים מיבנה על מנת לבדוק את אחוז האוכלוסיה חולת הסרטן, בשל קירבת העיר למתקן גרעיני נוסף. בהמשך מתכוונת העמותה להצטרף לארגונים בינלאומיים שהצליחו במסגרת פעילותם להעתיק כורים ממקומם או לסגור אותם.

לשיטתה של העמותה יש שני פתרונות אפשריים: העתקת הכור ממקומו או פינוי התושבים תמורת פיצוי הולם. התושבים מדגישים כי אינם חוששים להשתמש בדרכים חוקיות ובערכאות גבוהות, על מנת להשיג את מטרתם ולשמור על בריאותם.

לסיום, אומר בר-אבי, תנקוט העמותה בצעד שיבהיר את רצינות כוונותיה: "למרות שמדינת ישראל החליטה להעניק לדימונה את כספי הארנונה של קמ"ג (קריית מחקר גרעיני), אנו מבקשים לוותר על הכסף. במקום שייכנס לקופת העיר, שיופנה לטובת חולי הסרטן לצורך טיפולים וטיסות לחו"ל, על מנת לתרום להבראתם".

הכתבה בידיעות אחרונות

מערכת acTV

נושא הגבולות של דימונה עולה שוב ושוב כחלק מהדיון הציבורי בנושא חלוקת משאבי המדינה לתושביה, הקצאת הקרקעות בין דימונה למועצה האזורית תמר הוא אחת העוולות של המדינה כלפי תושבי דימונה,. המועצה מונה בסך-הכל 1,300 תושבים, שנהנים מכל הארנונה שמעבירים מפעלי ים המלח והמלונות באזור ים המלח. לעומת זאת תושבי דימונה, 35,000 איש שהם למעשה רוב הפועלים באותם מפעלים, לא נהנים מהארנונה שהם מניבים. אפילו הכור הגרעיני שנמצא בדימונה, ותושביה "נהנים" מהמפגעים שלו, לא מניב ארנונה לתושבים עצמם

תני גולדשטיין

לפני כשנתיים פוטר יצחק (ג'קי) אדרי מדימונה מעבודתו כעובד קבלן במפעלי ים המלח, לאחר ראיון טלוויזיוני. ביה"ד לעבודה הורה לחברה לתרום 80 אלף שקל לעמותה לטובת ילדי עובדי קבלן שהקים אדרי. הכסף שולם עתה לאחר שאדרי הקים את העמותה

שנתיים לאחר החלטת בית הדין בעניין הפיצוי לעובד הקבלן שפוטר מחברת כימיקלים לישראל בעקבות ראיון טלוויזיוני, העבירה החברה את הכסף לעמותה שהקים באחרונה במטרה לספק מערכות תמיכה חינוכיות לילדי עובדי קבלן.

עובד הקבלן יצחק (ג'קי) אדרי הועסק משנת 1999 באמצעות חברה קבלנית במפעל הברום, אז חלק ממפעלי ים המלח של כי"ל. ב-2004 התראיין אדרי בגלוי בתוכנית "עובדה" בטלוויזיה, בשידור שעסק בתנאי העבודה הקשים של עובדי הקבלן. אדרי הביע בראיון את דעתו נגד הפרטת חברות ממשתיות. במקביל התראיין בכתבה דומה ב"ידיעות אחרונות".

זמן קצר לאחר הראיון פוטר אדרי מעבודתו. אדרי עתר לבית הדין לעבודה וטען כי פוטר בגלל הראיון. בתביעה לבית הדין טען אדרי כי מיד לאחר שנודע לחברה על כוונתו להתראיין הוכן לו מכתב פיטורים מעבודתו ושלושה שבועות אחרי הראיון פוטר.

אדרי טען שלקראת הראיון קיבל איומים רבים. עוד טען שמעסיקיו סירבו להסביר לו את הסיבה לפיטוריו. לתקשורת נמסר שפוטר בשל עבירות משמעת. "פיטורי הם מקרה חריג בחומרתו של סתימת פיות תוך שימוש באמצעים קיצוניים כמו פגיעה בפרנסה", טען אדרי בתביעה.

הכסף נתרם לעמותת מת"ח

שני הצדדים הגיעו בבית הדין לפשרה, לפיה החברה לא תקבל את עמדתו של אדרי והוא לא יחזור לעבודתו, אך בנוסף לפיצויי הפיטורים ששולמו לו מהחברה הקבלנית יועבר לו פיצוי מיוחד של 80 אלף שקלים. אדרי הודיע בבית הדין שבכוונתו לתרום את הכסף. לאור זאת, הסכימו הצדדים שהכסף יועבר לעמותה שיקים לסיוע לילדי עובדי הקבלן.

מדובר בעמותת מת"ח, עמותה שהקים אדרי במטרה לספק מערכות תמיכה חינוכיות לילדי עובדי קבלן. העמותה מקימה בימים אלה את המועדון הראשון שלה בדימונה, בתמיכה כספית של חברת המחשבים IBM ושל הפיצויים שקיבל אדרי מכי"ל.

לאחר שאדרי הקים את העמותה, ושנתיים כאמור אחרי פסיקת בית הדין, העבירה החברה את הכסף ישירות לעמותה.

מאז פיטוריו לא מצא אדרי עבודה והוא עוסק בפעילות חברתית ופוליטית בהתנדבות. לדבריו משפחתו (לאדרי 3 ילדים) תקיימת מחסכונות ומשכרה של אשתו. "אני שמח שסוף סוף הסתיים המאבק האישי שלי מול החברה לישראל, כימיקלים לישראל ומפעלי ים המלח. מאבק צודק סופו לנצח", אומר אדרי.

הכתבה בידיעות אחרונות

מאת נחמיה שטרסלר

אם היו גונבים לך אופניים, לא היית כלל טורח לגשת למשטרה. ברור היה שיעשו ממך צחוק. הרי המשטרה שלנו עוסקת בביטחון פנים ואין לה זמן לזוטות - כך מנפחים לנו את הראש דוברי המשטרה למיניהם.

אבל מה קורה כאשר האופניים נגנבים למפכ"ל המשטרה לשעבר אסף חפץ? זה קרה לו במרכז המסחרי בירוחם. חפץ לא היסס. הוא ניגש מיד לנקודת המשטרה המקומית והגיש תלונה.

בלשי ירוחם פנו לבלשי דימונה, וכולם יחד החלו בעבודת נמלים מודיעינית וסריקות נרחבות. כעבור כמה שעות התגלו האופניים בביתו של עבריין בירוחם. חפץ הודה בחום לשוטרי תחנת ירוחם. איזה מקצוענים.

זו אותה משטרה ממש, שכאשר האבא של ענבל עמרם בא להתלונן על היעלמותה באופן מעורר חשד באמצע הלילה - הוא נזרק מכל המדרגות בביזיון גדול על ידי אנשיה בפתח תקוה.

לאחר מציאת הרוצח אמר השבוע האב: "היה מחדל גדול. הגעתי לדווח והם זרקו אותי מהתחנה... גם היום אני חושב שניתן היה למנוע את הירצחה". אבל האב השכול לא איבד אופניים והוא גם לא המפכ"ל לשעבר.

אחת הסיסמאות של אביגדור ליברמן היא ש"צריך לעשות סדר", ולכן יש להגדיל את תקציב המשטרה במיליארדים ולגייס עוד 10,000 שוטרים. אבל האמת היא שלא מדובר בבעיה תקציבית כלל, אלא במחדל ניהולי מתמשך.

אם המפכ"ל, משה קראדי, היה מפוטר לאחר המחדל במשטרת פתח תקוה, היום כבר היתה לנו משטרה אחרת לחלוטין - גם בלי המיליארדים של ליברמן.

אבי פוגל

עתירה לבג"ץ: אם חד הורית מדימונה צריכה לשלם 70 אחוז מעלות ניתוח להצלת שמיעתה, שנמצא בסל התרופות

ויקטוריה ישראלי, אם חד הורית מדימונה, הנזקקת לניתוח השתלת האביזר "שתל שבלול" להצלת שמיעתה, עתרה היום (ג') לבג"צ נגד הוועדה להרחבת סל הבריאות, משרדי הבריאות והאוצר, ושירותי בריאות כללית, בדרישה לבטל או להפחית את ההשתתפות בניתוח ההשתלה, שעלותו 70 אלף שקל

בכתב העתירה, שהוגש על ידי עו"ד דורי ספיבר מהקליניקה לזכויות אדם שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב נטען, כי על אף על אף שניתוח השתל עצמו כלול בסל השירותים, הרי שלפי ההוראה הספציפית בעניין זה, הקבועה בסל, כל מבוטח שאינו קטין, צריך לשאת בהשתתפות עצמית בגובה 70 אחוז מעלות השתל, שהם כ-70 אלף שקל. בעתירה נטען, כי ויקטוריה אינה מסוגלת לעמוד בתשלום השתתפות גבוה זה ועל כן נמנע ממנה לעבור את הניתוח הנדרש

בהמשך העתירה נטען, כי - בשלוש השנים האחרונות התפרסמה שורה של מחקרים, שעסקו בהשלכות תשלומי השתתפות, הנדרשים ממבוטחים בעת הליכה לרופא או ברכישת תרופות. כיום אין מחלוקת של ממש על העובדה, שתשלומי השתתפות הללו, אפילו אלה שגובהם עשרות שקלים בלבד, מהווים מחסום של ממש לנגישות לשירותי בריאות, עבור תושבים רבים. עתירה זו דנה במקרה קיצון, שבו 'תשלום ההשתתפות' מגיע ל-70 אלף שקל, סכום עתק עבור העותרת ועבור רבים אחרים בחברה הישראלית

יש להדגיש, כי על פי הערכה מקצועית, המצורפת לעתירה, מספר אלה הנמצאים במצבה הרפואי של העותרת ושנזקקים לשירות, אינו עולה על 20 בשנה, ומכאן שהעלות למדינה לביטול תשלום ההשתתפות אינה עולה על 1,400,000 שקל בשנה. בהמשך טוען עו"ד ספיבק כי דרישת תשלום גבוהה שכזו, לגבי שירות חיוני, הינה אסורה כשמדובר בשירותים הכללים בסל הבריאות הבסיסי

כיום מממנת המדינה 30 אלף שקל מהניתוח שעלותו 100 אלף שקל מתוך כספי סל הבריאות הבסיסי. בעתירה נטען, כי דרישת תשלום ההשתתפות כזה מתקציב המיועד לכלל הציבור אפשרי אך ורק לשכבות ה"עשירות ביותר" בחברה הישראלית, שיש באפשרותן לגייס סכום גבוה ומשמעותי זה

מאת רותה קופפר

הרבה שאלות נותרות לא פתורות בסוף הסרט "קדיש פעם שנייה" של שרון אטיאס, המשודר הערב בערוץ יס דוקו. הוא מספר על הוריו של דניאל הילר, חייל גבעתי, שב-30 במאי 2001 נמצא מת מכדור שנורה מנשקו האישי. ההורים, שמיאנו להאמין לממצאים של הצבא והרגישו שמסתירים מהם משהו, החליטו לפעול בעצמם. האב, הרמן, הוציא בעזרת כמה אנשים את ארון בנו מקברו והעביר אותו לסלון ביתם שבדימונה עד שיימצא פתולוג חיצוני, שיבצע באופן בלתי תלוי ניתוח שלאחר המוות

זהו סרט שבמרכזו שאלה - כיצד באמת מת הבן דניאל? שאלה זו גוררת עוד שאלות. העדר התשובה עליהן מתסכל ולפיכך הסרט אינו שלם. התשובה לשאלת המשפחה דווקא מתקבלת, גם אם היא לעולם לא תנחם את ההורים. הצבא קבע שהוא התאבד - הפתולוג החיצוני שהם הזמינו מחו"ל אישש את הקביעה. הכדור נורה דרך חלל הפה ויצא מצדו האחורי של הראש

השאלות המתעוררות בעקבות הניתוח של הפתולוג מחו"ל הן מדוע לא תפרו את הגופה חזרה אחרי הניתוח הראשון ולאן נעלמו האיברים הפנימיים. בסוף הסרט נכתב בכתובית כי הוקמה ועדת חקירה בעניין. נדמה שעדיף היה לחכות עד שתתקבל תשובה מהוועדה ולהכניסה לסרט. זה היה מעניק לו עוד נקודת סיום

השאלות שהבמאית לא מספקת להן תשובה הן כיצד מת הבן הבכור של משפחת הילר 18 שנה לפני דני. האם ההורים לא ידעו לחלוטין מה עובר על בנם כפי שטענו בתחילה, או האם, כפי שמשתמע בהמשך בצורה אקראית, ידעו על קשיי הסתגלות, קשיים פיסיים ואף רגשיים. כשהאם דניאלה אומרת שהיא חוששת ש"לא יגיעו עוד הפעם לבית חולים" עם בתם, נערה הנראית במצב נפשי קשה מאוד, אין הסבר למה התאשפזה אגב, הסרט גם אינו מסביר את הדמיון בין שמות האם ובנה המת

מעלתו של הסרט היא שהוא מרכז את פרטי המקרה לכדי יחידה אחת. כך נחשף שוב הסבל הנורא של הפרידה הבלתי נתפשת של הורה מילד. בתחילת הסרט, כאשר אומרים לאב כי לא יהיה אפשר להוציא את ארון הקבורה בפעם הזאת אלא רק בעוד כמה ימים, הוא מתעצב: "דווקא רציתי שביום האזכרה שלו הוא יהיה בבית"

קדיש פעם שנייה ערוץ יס דוקו היום בשעה, 22:00

כתב ידיעות דימונה

יום התרמה מרגש נערך אתמול ברדיו דימונה במרכז תקשורת- צוות ההפקה בניהולו של סגן ראש העיר מר יוסי עזריאל תכננו יום התרמה דרך תחנת הרדיו של דימונה, תחנת הרדיו של כל ישראל

פתח את יום ההתרמה ראש העיר מאיר כהן בקריאה נרגשת לכל התושבים והעסקים בעיר לתרום ברוחב לב למען משפחות מעוטות יכולת שיוכלו לחגוג את הסדר בשמחה , ופתח את יום ההתרמה בתרומת הרשות על סך של 100.000 ש"ח

את הפנל הראשון באולפן הרדיו, ניהלו ביד רמה תלמידי מרכז תקשורת, "המלאכיות של שלום" מתוכנית "אופק" , נציגי מועצת הנוער, שקראו לבני הנוער לבוא ולתרום, השדרן והעיתונאי שלום בראבי, סגן ראש העיר יוסי עזריאל ומנהל חינוך ורווחה מר משה נחום, הפנל הראשון הוקדש למערכת החינוך

משה נחום העלה לשידור את כל מנהלי בתי-הספר בעיר שסיפרו על העשייה החינוכית הנעשית במערכת החינוך במשך כל השנה וכל בית-ספר תרם את חלקו, מלבד הפעילות של התלמידים לאיסוף מצרכים לסלי המזון. משה נחום הגדיל לעשות וגייס בעלי עסקים ואת חלקו הראשון של הפנל החינוכי סגר בגיוס של 38.000 ¤

את הפנל השני ניהל סגן ראש העיר יוסי עזריאל שגייס את התושבים והעסקים הרבים בדימונה, מ"מ ראש העיר מר' אלי ברונשטיין שהגיע לאולפן עם חבר מועצת העיר מר יוסף ווינפלד פנה לציבור הרחב בדימונה וביקש מכל אזרח לעלות לשידור ולתרום ממוצרי מזון ועד לתרומה כספית קטנה כגדולה תתקבל בברכה, דר' וינפלד פנה לציבור העולים בשפה הרוסית וביקש את תרומתם.

במהלך יום ההתרמה נחשפנו למספר תרומות מרגשות שהגיעו לאולפן הרדיו במרכז תקשורת , האחד ילד כבן 13 שתרם מדמי הכיס שלו ואמר בהתרגשות רבה "שלא יהיו משפחות של יהיה להם מצרכים לסדר", אב זקן שרצה לראות מקרוב את הנפשות הפועלות למען משפחות נזקקות והגיע אישית לתת את תרומתו, תרומת דמי הפורים של אחד הילדים, בני נוער וסטודנטים שעלו לשידור ותרמו ככול יכולתם, ולאירוע שריגש את הצוות המנהל את יום ההתרמה בו מספר משפחות ובניהם ילדים למשפחות נזקקות אשר במשך כל השנה זוכים לסל מזון מדי שבוע, מגיעים ומבקשים לתרום את חלקם בעילום שם, "זה סוג של הזדהות ותודה" אמר מאיר חזן המנהל את יום ההתרמה עם יהודה אלמליח ומתי חיון מעמותת "לב חסדי משה" הוסיף ואמר מאיר חזן "אנשים אלה מנסים בסוג תרומה זו, להודות לנו בדרך זו על כל מה שאנחנו עושים למענם כל השנה, וזה מאוד מרגש" .

את השעה האחרונה לסגירת יום ההתרמה עשה ראש העיר מאיר כהן כשהגיע לאולפן הרדיו ובמשך 27 דקות גייס 37.000 ש"ח מעסקים ממפעל ים-המלח ומרותם אמפרט, ובכך סגר את יום ההתרמה על כ- 100.000 ש"ח שנאספו עד לסוף יום ההתרמה.

את יום ההתרמה סיכם בהתרגשות רבה ובהערכה רבה לתושבי דימונה, מר' יוסי עזריאל סגן ראש העיר, שנכנס לאולפן הרדיו מתחילתו בבקר עם תחילת שידורי ההתרמה ולא עזב עד סגירת יום השידורים בערב., שבפיו הבשורה, אותה הציב לעצמו בתחילת ההתרמה "גיוס תרומות כספיות מהציבור, לא פחות מ-100.000 שח" . "ואכן תושבי דימונה החמים, אני מודה לכם שאתם פותחים את הלב והכיס בכל פעם שאנו פונים אלכם, לא היה לי שום ספק שנצליח בעזרתכם לגייס את התרומות למען אותם משפחות הזקוקות לכם, אני מודה לכם על התרומות המרגשות ועל הכוח שנתתם לנו לעשות את יום השידורים וההתרמה לטובת משפחות מעוטות יכולת, אני מבטיח שתרומות אלו יגיעו, בעזרת אגף הרווחה בעיריה ובעזרת עמותת "לב חסדי משה" לכל בית ובית בו זקוקים לתמיכה על מנת להסב בערב פסח זה בשמחה.

יוסי עזריאל סיכם ודיווח על התרומות שהתקבלו מהציבור הרחב ומעסקים בעיר במהלך יום השידורים 98.000 ש"ח במזומן 14.500 ש"ח שקל לשקל שנאספו מדלת לדלת ביום ההתרמה שנערך ע"י תלמידי התיכונים להימן, זינמן ואפלמן.

סלי מזון שנתקבלו בתרומה מגופים שונים - בשווי כספי לא קטן

עמותת "לתת" 350 סלי מזון. עמותת "לב חסדי משה" , חב"ד והעירייה 500 סלי מזון. - מכבי צעיר - תנועת נוער הפועלת בעיר 350 סלי מזון.

יום ההתרמה ניסגר בתרומתו האופטימית של ילד כבן 8, יאן שמו,שהגיע לאולפן וביקש לתרום את דמי הכיס שלו, "למען אותם ילדים ומשפחות נזקקות".

בברכת חג שמח,כשר ובדמעות התרגשות וחיבוקים נינעל יום השידורים באולפן.

כתב ידיעות דימונה

גבי ללוש נמצא זכאי, מהנדס העיר לשעבר ישלם קנס וספורטה יצחק יתן 100 שעות לציבור כל זאת על השלכת פסולת באתר לא מוסדר

להלן נוסח פסק הדין כפי שקיבל אותו לידיו כתב אתר האינטרנט דימונה

מדינת המשרד לאיכות הסביבה
הלשכה המשפטית
תיק : 274 דרום

הנדון : הודעה על פסק דין בעניין אתר פסולת - עיריית דימונה

להלן הודעה על פסק - דין שניתן ביום 1.3.06 בבית משפט השלום בקרית גת , מפי כבוד השופטת נחמה נצר .

ההליך ושמות הצדדים. פ . 1188/ 00 מדינת ישראל נ ' עיריית דימונה ואח ' ] תיק חקירה .[ 88/ 98

המפגעים : בשנת ,1998 בתחום השיפוט של עיריית דימונה , הושלכה פסולת מסוגים שונים בעיקר פסולת גושית ופסולת בניין - מזרחית לעיר דימונה , בשטח בהיקף של עשרות דונמים ,באזור בו היה קיים בעבר ' אתר ' לפסולת ביתית , אשר נסגר . חלק מפסולת הושלכה על פי הוראת גורמי העירייה . בשטח התרחשו מספר בעירות

העבירות : נגד העירייה וראש העירייה ( דאז ), מר גבי ללוש , ונגד מנהל אגף שפ " ע בעירייה , מר יצחק ספורטה ( להלן - נאשם (3 ומהנדס העירייה , מר ויקטור ויטנזון ( להלן - נאשם ), 4 הוגש כתב אישום בגין עבירות לפי חוק שמירת הניקיון , התשמ " ד ,1984- חוק למניעת מפגעים , התשכ " א 1961- ותקנות למניעת מפגעים ( מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת ), התש " ן1990

פסק הדין : לאחר ניהול הוכחות , בית המשפט הרשיע את רוב הנאשמים בעבירות המיוחסות להם לפי חוק שמירת הניקיון וזיכה את רוב הנאשמים מעבירות לפי חוק למניעת מפגעים והתקנות מכוחו על העירייה הוטל קנס בסך 45,000 ש"ח והתחייבות בסך 100,000 ש"ח להימנע מעבירה לפי חוק שמירת הניקיון , במשך 18 חודשים . על נאשם 4 הוטל קנס בסך 3,000 ש"ח והתחייבות בסך 5,000 ש"ח להימנע מעבירה על חוק שמירת הניקיון במשך 18 חודשים

ראש העירייה זוכה מעבירה של השלכת פסולת לפי קביעת בית המשפט כי הוכח כי ראש העירייה עשה כל שלאל ידו לטפל במפגע ולא הוכח כי ידע שנושאי משרה בעירייה התירו לאחרים להשליך פסולת באתר

פס " ד לנאשם ) 3 ניתן בנפרד , בתאריך ): 11.8.04 לפני ניהול הוכחות , נאשם 3 הודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום , ולאחר שניתן תסקיר שירות מבחן ובהתחשב במאמצים הכנים שעשה במסגרת תפקידו כדי להסיר את המחדלים נשוא כתב האישום , בית המשפט החליט על הודאה ללא הרשעה ושירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות

זיכוי מעבירות לפי חוק למניעת מפגעים ותקנות למניעת מפגעים ( הכרעת דין ניתנה על ידי השופטת ברקאי ): הזיכוי מתבסס על קביעותיה של השופטת לפיהם גם כשהוכח כי התקיימו בעירות ועשן נפלט באזור האתר , לא הוכח כי הנאשמים הם אלה אשר גרמו ישירות במעשיהם למפגעים האמורים , ולא הוכח כי המפגעים נוצרו כתוצאה מפסולת שהושלכה בהיתר של נאשמים 3 ו4

בנוסף , נקבע כי האזור המדובר הינו שטח הפקר וכי העירייה לא החזיקה במקום כאתר פסולת חוקי , לא הפעילה את המקום ולא תחזקה אותו וזיקת הפיקוח הייתה ] רק [ מעצם העובדה כי האתר נמצא בתחום השיפוט שלה , וכי תקנות למניעת מפגעים באות להסדיר תפעולו של אתר חוקי או מוצהר בלבד , ואינם חלות על אתר פיראטי כפי שהיה במקרה הנדון

ג ' וש פדרסן , עו " ד

כתב ידיעות דימונה

הבוקר יום א', 2.4.2006 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לתביעה ייצוגית בסכום של 212 מיליון שקלים נגד חברת "קוקה קולה", באמצעות נציגתה בישראל - החברה המרכזית לייצור משקאות קלים - בטענה כי מוצרי הפנטה מכילים חומרים העלולים לגרום לסרטן.

התובע, יעקב חורי, טוען באמצעות עורך דינו יוחי גבע, כי החברה המרכזית לייצור משקאות קלים הטעתה את קהל הצרכנים השותה את מוצרי פנטה (דיאט פנטה אורנג', פנטה אורנג', פנטה לימון ופנטה שוקטה), משום שהמוצרים אינם ראויים לשתייה של בני אדם.

לטענת התובע, מוצרי פנטה מכילים בתוכם שילוב של שני חומרים - האחד נתרן ובונזאט שהוא חומר משמר והשני חומצה אסקורבית, אשר שילובם ביחד גורם להיווצרות מרכיב בשם בונזאט, אשר הוכח כי הוא מהווה חומר מקבוצת המסרטנים בבני אדם.

חורי טוען עוד, כי החומרים נמצאים בבקבוקי הפנטה בכמויות של פי 8 מעל המידה המותרת או המומלצת במי שתייה, ולכן גם במשקאות קלים. וכל זאת בניגוד למוצהר על האריזות. עורך הדין גבע מבקש מבית המשפט להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית, "כדי לאפשר לעשות צדק עם הצרכן הנמנה עם קבוצת רוכשי המוצרים".

כתב ידיעות דימונה

ברוב הארץ התרחש מהפך בשני באפריל, כאשר עד היום ברוב חלקי הארץ ממוצע הגשם היה נמוך מהממוצע, אירע היום מהפך וברוב חלקי הארץ עברנו את הממוצע השנתי

בדימונה המצב שונה, דימונה נמצאת מדרום לקו שנקרא מדבר, קו זה עובר ביין ערד לבאר שבע, צפונית לקו זה כמות המשקעים היא מעל 200 מ"מ גשם בשנה, ודרומית לקו זה כמות הגשמים היא מתחת ל200 מ"מ גשם, בינתיים אנו עומדים בציפיות

בדימונה ירדו היום כ- 10 מ"מ גשם לשם השוואה בירושלים ירדו 162 מ"מ גשם, ביממה האחרונה בלבד, רק ביממה האחרונה בירושלים ירד יותר גשם מאשר בכל החורף בדימונה
ובסך הכל בדימונה ירדו עד היום במשך כל החורף 101 מ"מ גשם, בירוחם לעומת זאת ירדו היום 26 מ"מ גשם ואגם ירוחם עלה על גדותיו

כתב ידיעות דימונה

למרות שסיבת הרצח היתה סיוע לעניים שנפלו קורבן לרמאות, גזר בית המשפט עונש של מאסר עולם על הרוצח

תושב דימונה אשר רצח בכוונה תחילה תושב אחר, נידון למאסר עולם על ידי שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע. מניעו של הרוצח להריגת הקורבן היה התעמרותו בתושביה החלשים של העיר, עניים וחסרי ישע. מעשי נוכלות אותם ביצע, פגעו לטענתו, כלכלית בתושבים רבים והסבו להם נזקים. הרוצח תכנן לבצע רצח כפול, לרמאי נוסף, אך מעצור באקדחו מנע זאת